ציפרופלוקסצין (ציפרודקס)

תזונה

יש לבלוע ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) עם כוס מים מלאה, ללא קשר לזמני ארוחות. רצוי להרבות בשתייה בזמן הטיפול בתרופה.

אין ליטול ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) עם תה, קפה או משקאות המכילים קפאין, עם חלב ומוצריו או עם משקאות עשירים בסידן, כי הם מורידים את ספיגת התרופה. 

יש לחכות   6 שעות בין נטילת ציפרופלוקסצין לבין נטילת סותרי חומצה המכילים מגנזיום או אלומיניום או תכשירים המכילים מינרלים, כמו ברזל.

אלכוהול

נהיגה

הריון

מומלץ להימנע משימוש בציפרופלוקסצין במהלך היריון. יש להתייעץ עם הרופא

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• מחלת מסתם לב
• פגיעה במערכת העצבים
• נטילת תרופות אחרות
• הפרעות ברמת הסוכר בדם

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

כדי להבטיח שימוש בטוח בציפרופלוקסצין (ציפרודקס), קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

תופעות לוואי של ציפרופלוקסאצין כוללות: שלשול קל, בחילה והקאה, נמנום, כאב ראש, ישנוניות, פריחה בעור, עצבנות, כאבי בטן, סחרחורת, עייפות, חוסר תיאבון, הפרעות שינה, הפרעות בחוש הטעם, נפיחות, תחושת עקצוץ או נימול. הפרעות ברמת סוכר בדם.  במתן בזריקה תוך-ורידית עלול להתפתח גירוי באזור ההזרקה. 

בילדים מתחת לגיל 18 ישנו סיכון גבוה יותר לתופעות כגון :כאב או נפיחות בעצמות ,מפרקים או גידים בעת נטילת ציפרופלוקסצין. 

תופעות לוואי שאינן שכיחות: זיהומי-על פטרייתיים, ריכוז גבוה של אאוזינופילים (סוג של תאי דם לבנים), ירידה בתיאבון (אנורקסיה), היפראקטיביות או אי שקט, כאב ראש, סחרחורת, הפרעות שינה או הפרעות בחוש הטעם, הקאה, כאב בטן, בעיות בעיכול (למשל קשיי עיכול/צרבת) או גזים, עלייה בכמות חומרים מסוימים בדם (טרנסאמינזות ו/או בילירובין), פריחה, גרד. כאב מפרקים במבוגרים, ליקוי בתפקוד הכליות, כאבים בשרירים ובעצמות, תחושה חולי (חולשה) או חום, עלייה באלקלין פוספאטאז בדם (מרכיב מסוים בדם).

במקרים נדירים, הופיעו תופעות לוואי ממושכות (חודשים  עד שנים) או בלתי הפיכות, כמו דלקות בגידים, קרע בגידים, כאבי מפרקים, כאבים בגפיים, קושי בהליכה, תחושות חריגות כמו עקצוצים, דקירות, דגדוג , צריבה, חוסר תחושה או כאב (נוירופתיה), השפעה על הבריאות הנפשית כמו חרדה, התקפי חרדה, בלבול או דיכאון, עייפות חמורה, הפרעות שינה, ליקוי בזיכרון, כמו כן ליקוי בשמיעה, ראייה וטעם וריח היו קשורים למתן אנטיביוטיקות ממשפחת קווינולון ופלואורוקווינולון, במקרים מסוימים ללא קשר להימצאות גורמי סיכון מוקדמים. יש לפנות לרופא וליידע אותו.

תופעות לוואי ששכיחותן אינה ידועה כוללות: קצב לב מהיר שאינו רגיל, קצב לב לא סדיר המסכן חיים, שינוי של קצב הלב, השפעה על תפקודי קרישת הדם (בחולים שמטופלים באנטגוניסטים של ויטמין K), הרגשת ריגוש יתר, מאניה, או הרגשה של אופטימיות רבה ופעילות יתר. תסמונת הקשורה להפרשה לא תקינה של מים ולרמות נמוכות של נתרן. כאב בחזה, שעלול להיות סימן של תגובה אלרגית חמורה, הנקראת תסמונת קוניס.

שימוש חיצוני בטיפות:
תופעות לוואי שכיחות כוללות משקעים לבנים על פני השטח של העין, אי-נוחות בעין, אדמומיות בעין, טעם רע בפה.
תופעות לוואי לא שכיחות לאחר שימוש בעין כוללות נזק או הכתמה של הקרנית, רגישות לאור, ירידה או טשטוש ראייה, נפיחות של העין או העפעף, כאב בעין, יובש בעיניים, גרד בעיניים, דמיעה מוגברת, הפרשה מהעין, קרום על העפעפיים, קשקשים על העפעפיים, אדמומיות של העפעפיים, כאב ראש, בחילה.
תופעות לוואי לא שכיחות לאחר שימוש באוזן כוללות כאב אוזניים, גודש באוזן, הפרשה מהאוזן, אוזן מגרדת, כאב ראש, דלקת בעור, חום.

אין תרופות אשר הוכחו כטיפול יעיל בתסמינים של תופעות הלוואי המתמשכות לאורך זמן או גורמות למוגבלות הקשורות לתרופות מסוג פלואורוקווינולונים. 

במקרים הבאים יש לפנות מיד לרופא:

הפרשות או גירוי נרתיקי.

כאבים או חיפוי לבן בפה או על הלשון.

הזעה מוגברת.

הפרעות ראייה או זמזום באוזניים.

נטייה לדימום, חבורות או דלקות.

כאבי שרירים או מפרקים.

הפרעות ברמת סוכר בדם: היפוגליקמיה או היפרגליקמיה.

פריחה המופיעה לאחר שימוש בטיפות עיניים או אוזניים.
 

במקרים הבאים יש להפסיק את נטילת ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) ולפנות לטיפול רפואי:

תגובה אלרגית.

כאב פתאומי חזק בבטן, בחזה או בגב, שעלול להיות סימן למפרצת של אבי העורקים, סיכון שעלול לעלות בטיפול בקורטיקוסטרואידים הניטלים באופן ססטמי.

הופעת התקפי קוצר נשימה, נפיחות בקרסוליים או בבטן, תחושת דפיקות לב מהירות או לא סדירות.

שלשול חריף ודמי, פריחה, חום או גרדת.

חרדה, רעד, סיוטי לילה, בלבול, דיכאון, הפרעות מוטוריות או קשי הליכה.

עוויתות, כאב חזה, עילפון, קצב לב מוגבר או לא סדיר, קשיי נשימה, בעיות בכבד (הצהבת העור והעיניים, עלייה באנזימי הכבד), אגירת נוזלים, סימני היפרגליקמיה (רעד, צמא, השתנה מרובה), כתמים סגולים או אדומים על העור.

כאב, תחושת צריבה, עקצוץ, חוסר תחושה, חולשה. במיוחד ברגליים וכפות רגליים או בידיים ובזרועות.

תגובות פסיכיאטריות, אפילו לאחר נטילת המנה הראשונה. דיכאון, פסיכוזה, מחשבות או התנהגויות אובדניות. כאשר קיים רקע של דיכאון או פסיכוזה, התסמינים עלולים להחמיר בטיפול עם ציפרופלוקסצין. יתכן חוסר תשומת לב לשינויים מסויימים במצב הרוח ובהתנהגות, לכן חשוב מאוד לספר לחברים ולמשפחה בנטילת תרופה זו, לצורך הבחנה בשינויים וקבלת עזרה במידת הצורך.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.שילוב ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

תיתכן עלייה ברמות ובתופעות הלוואי של תרופות הבאות: תאופילין, נוגדי קרישה כמו קומדין, משלשלים, דולוקסטין, לידוקאין, גליבנקלאמיד, מתוטרקסאט, רופינרול, קלוזאפין.

ציפרופלוקסצין עלול להעלות את הרמות בדם של התרופות הבאות: פנטוקסיפילין (להפרעות בזרימת הדם), קפאין, דולוקסטין (לטיפול בדיכאון, בנזק עצבי כתוצאה מסוכרת או באי-שליטה במתן שתן), לידוקאין (לטיפול בבעיות לב או לאילחוש), סילדנפיל (למשל לטיפול באין אונות), אגומלטין (לטיפול בדיכאון).

תיתכן הפרעה בספיגת ציפרופלוקסאצין: נוגדי חומצה המכילים מאגנזיום או אלומיניום וכן אומפרזול, סוכראלפאט, סידן, ברזל, אבץ. תרופות פולימריות הקושרות זרחן (כגון סבלמר או לנתנום קרבונט), דידאנוזין. ליטול ציפרופלוקסצין טבע שעתיים לפני נטילתם או 6 שעות לאחר נטילתם.

מומלץ להמתין שעתיים- לפני נטילתם של תכשירים אלה או  שש שעות  לאחר נטילתם.

פניטואין : ייתכנו שינויים ברמות פניטואין בדם. 

ציקלוספורין: בשימוש משולב עם ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) תיתכן פגיעה הפיכה בתפקורי הכליה.

פרובנציד: מעלה רמות ציפרופלוקסאצין בדם. 

טיזנידין: אין להשתמש בציפרופלוקסצין (ציפרודקס) יחד עם תרופה זו.

תאופילין (לבעיות בנשימה), מטוקלופראמייד (לטיפול בבחילות והקאות), 

יש לעדכן רופא בנטילת תרופות נוספות שיכולות לשנות את קצב הלב: נוגדי הפרעות קצב (כגון כינידין, הידרוכינידין, דיזופיראמייד, אמיודרון, סוטאלול, דופטיליד, איבוטיליד), תרופות טריציקליות נגד דיכאון, תרופות אנטימיקרוביאליות מסוימות (המשתייכות לקבוצת מקרולידים), תרופות אנטיפסיכוטיות מסוימות.

זולפידם (לטיפול בהפרעות שינה), תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידים, עלולות להגביר את הסיכון לתופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית ולפרכוסים במתן משולב עם ציפרופלוקסצין.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בציפרופלוקסצין (ציפרודקס) עלול לגרום זיהום-על עם חיידק או פטריה ויצירת גבישים בכליה. ניטור: מומלץ לבצע בדיקות סדירות של תיפקודי כבד ובדיקת שתן כללית אם התרופה ניתנת לתקופה ממושכת. במינונים גבוהים עלולים לקבל הפרשת גבישים בשתן.

חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בציפרופלוקסצין (ציפרודקס)? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה