ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) (Ciprofloxacin)

אופן נטילת התרופה

טבליות, זריקות, טיפות עיניים, טיפות אוזניים, תרחיף.

אין ללעוס, אך אפשר לכתוש או לחצות במידת הצורך טבליות של ציפרודקס 250 וציפרודקס 500. ציפרודקס 750 אין לחצות.

תדירות וזמן נטילה

כל 12 שעות.

טווח המינון

המינון המקובל של ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) למטופלים מבוגרים: 250-1500 מ"ג ליום.

תחילת ההשפעה

1-2 שעות. ייתכן שיחלפו מספר ימים עד שתורגש הקלה בתסמינים.

משך ההשפעה

12 שעות.

תזונה

יש לבלוע ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) עם כוס מים מלאה, ללא קשר לזמני ארוחות. רצוי להרבות בשתייה בזמן הטיפול בתרופה.
אין ליטול ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) עם תה, קפה או משקאות המכילים קפאין, עם חלב ומוצריו או עם משקאות עשירים בסידן, כי הם מורידים את ספיגת התרופה. 

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה.

הפסקת התרופה

יש להשלים את הטיפול בציפרופלוקסצין (ציפרודקס) במלואו. גם אם חל שיפור בהרגשה, הזיהום עלול עדיין להיות קיים, והתסמינים עלולים לחזור אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי.

מינון עודף

סביר להניח שמנה עודפת מקרית של ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) לא תגרום בעיות. מנות עודפות גדולות עלולות לגרום בחילה, הקאה ועייפות. יש ליידע את הרופא.

הריון

מומלץ להימנע משימוש בציפרופלוקסצין במהלך היריון. יש להתייעץ עם הרופא

הנקה

לא ניתן. התרופה עלולה להפריע לייצור החלב. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תינוקות וילדים

טיפות עיניים/אוזניים: מגיל שנה. טבליות: מגיל 18, למעט ילדים בגילאים 5-17 שנים חולי ציסטיק פיברוזיס.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לואי, ייתכן שתידרש הפחתת מינון. יש לעקוב.

נהיגה

השימוש בתרופה זו עלול לפגום בערנות ולגרום לתופעות לוואי נוירולוגיות , ועל כן מחייב זהירות בנהיגה.

תופעות לוואי

תופעות לוואי של ציפרופלוקסאצין כוללות: שלשול קל, בחילה והקאה, נמנום, כאב ראש, ישנוניות, פריחה בעור, עצבנות, כאבי בטן, סחרחורת, עייפות, חוסר תיאבון, הפרעות שינה, הפרעות בחוש הטעם, נפיחות, תחושת עקצוץ או נימול. הפרעות ברמת סוכר בדם.  במתן בזריקה תוך-ורידית עלול להתפתח גירוי באזור ההזרקה. 

בילדים מתחת לגיל 18 ישנו סיכון גבוה יותר לתופעות כגון :כאב או נפיחות בעצמות ,מפרקים או גידים בעת נטילת ציפרופלוקסצין. 

במקרים נדירים מאוד, הופיעו תופעות לוואי ממושכות (חודשים או שנים) או בלתי הפיכות, כמו דלקות בגידים, קרע בגידים, כאבי מפרקים, כאבים בגפיים, קושי בהליכה, תחושות חריגות כמו עקצוצים, דקירות, דגדוג , צריבה, חוסר תחושה או כאב (נוירופתיה), דיכאון, עייפות, הפרעות שינה, ליקוי בזיכרון, כמו כן ליקוי בשמיעה, ראייה וטעם וריח היו קשורים למתן אנטיביוטיקות ממשפחת קווינולון ופלואורוקווינולון, במקרים מסוימים ללא קשר להימצאות גורמי סיכון מוקדמים. יש לפנות לרופא וליידע אותו.

במקרים הבאים יש לפנות מיד לרופא:

הפרשות או גירוי נרתיקי.

כאבים או חיפוי לבן בפה או על הלשון.

הזעה מוגברת.

הפרעות ראייה או זמזום באוזניים.

נטייה לדימום, חבורות או דלקות.

כאבי שרירים או מפרקים.

הפרעות ברמת סוכר בדם: היפוגליקמיה או היפרגליקמיה.

במקרים הבאים יש להפסיק את נטילת ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) ולפנות לטיפול רפואי:

תגובה אלרגית.

שלשול חריף ודמי, פריחה, חום או גרדת.

חרדה, רעד, סיוטי לילה, בלבול, דיכאון, הפרעות מוטוריות או קשי הליכה.

עוויתות, כאב חזה, עילפון, קצב לב מוגבר או לא סדיר, קשיי נשימה, בעיות בכבד (הצהבת העור והעיניים, עלייה באנזימי הכבד), אגירת נוזלים, סימני היפרגליקמיה (רעד, צמא, השתנה מרובה), כתמים סגולים או אדומים על העור.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

תיתכן עלייה ברמות ובתופעות הלוואי של תרופות הבאות: תאופילין, נוגדי קרישה כמו קומדין, משלשלים, דולוקסטין, לידוקאין, גליבנקלאמיד, מתוטרקסאט, רופינרול, קלוזאפין.

תיתכן הפרעה בספיגת ציפרופלוקסאצין: נוגדי חומצה המכילים מאגנזיום או אלומיניום וכן סוכראלפאט, סידן, ברזל, אבץ. מומלץ להמתין שעתיים-ארבע שעות בין התרופות.

פניטואין : ייתכנו שינויים ברמות פניטואין בדם. 

ציקלוספורין: בשימוש משולב עם ציפרופלוקסצין (ציפרודקס) תיתכן פגיעה הפיכה בתפקורי הכליה.

פרובנציד: מעלה רמות ציפרופלוקסאצין בדם. 

טיזנידין: אין להשתמש בציפרופלוקסצין (ציפרודקס) יחד עם תרופה זו.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בציפרופלוקסצין (ציפרודקס) עלול לגרום זיהום-על עם חיידק או פטריה ויצירת גבישים בכליה. ניטור: מומלץ לבצע בדיקות סדירות של תיפקודי כבד ובדיקת שתן כללית אם התרופה ניתנת לתקופה ממושכת. במינונים גבוהים עלולים לקבל הפרשת גבישים בשתן.