המומחים של Infomed מסבירים:
מתימאזול (MMI) היא תרופה המשמשת לטיפול בפעילות מוגברת של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם). משמשת לטיפול במחלת גרייב- שהיא גורם עיקרי ל ופעילות יתר של בלוטת התריס. בנוסף יש בה שימוש לפני ניתוח להסרת חלק מהבלוטה או טיפול ביוד רדיואקטיבי לצורך הפחתת רמות הורמוני התירואיד על מנת למנוע תגובות בלתי רצויות. מנגנון פעילותה בדומה לפרופילתיואוראציל, הוא בעיכוב ייצור של הורמוני התירואיד ע"י הפרעה, בין היתר, למנגנון צירוף מולקולת יוד לחלבון הקרוי תירוגלובולין. השימוש במתימאזול בהריון אינו מומלץ, במקרה זה פרופילתיואוראציל היא תרופת הבחירה. תופעת לוואי נדירה, אך חמורה, של מתימאזול היא גרימת לויקופניה הבאה לידי ביטוי בדלקות גרון, חום גבוה, שיעול וכאבים בפה.
-
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות. ניתן לחצות או לכתוש. עם או ללא אוכל. יש להקפיד על דפוס נטילה קבוע.
תדירות וזמן נטילה
3 פעמים ביום, במרווחים של 8 שעות. הטיפול לרוב ממושך (שנה ומעלה).
טווח המינון
המינון ואופן הטיפול ייקבעו על ידי הרופא בלבד.
מינון מקובל:
מבוגרים: מנת העמסה - 10-40 מ"ג ביום. מנת אחזקה מקובלת - 10 מ"ג ביום. ילדים: מנת העמסה - 0.4 מ"ג עבור כל ק"ג משקל גוף, מחולק ל-3 מנות ביום. מנת אחזקה -כמחצית מהמינון התחלה. תחילת ההשפעה
תוך מספר ימים - שבועות. משך ההשפעה
תוך מספר ימים - שבועות. מנה שנשכחה
נדרשת התייעצות עם הרופא. הפסקת התרופה
גם אם לא חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק הטיפול ללא התייעצות עם הרופא. מינון עודף
במקרה של מינון עודף ייתכנו תופעות כגון: בחילה, הקאה, אי-נוחות בבטן, כאב ראש, חום, כאבי מפרקים, גרד ובצקת. אנמיה אפלסטית (מחסור בתאי דם) או אגרנולוציטוזיס ( ירידה בתאי דם לבנים מסוג נויטרופילים) עלולים להתפתח בתוך שעות עד ימים.
תופעות פחות נפוצות כוללות דלקת כבד, נזק לכליות, דלקת עור הגורמת לקילוף העור, נוירופתיה- הפרעה במערכת העצבים ההקפית, גירוי או דיכוי מערכת העצבים המרכזית. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית. אחסון
בטמפרטורה נמוכה מ-25 מעלות צלזיוס, במקום קריר וחשוך.
רוצים לוודא שמתימאזול היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
-
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
אין בעיות מיוחדות, אך אלכוהול עשוי להחמיר את המחלה עבורה ניתנת תרופה זו.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
יש להתייעץ עם הרופא בהריון ובעת תכנונו, לפני השימוש בתרופה.
ברבות מן הנשים ההרות, התפקוד הלקוי של בלוטת התריס פוחת לאורך ההריון, ולכן ייתכן צורך בהפחתת המינון.
שימוש במרקפטיזול עלול לגרום במקרים נדירים למומים ביילוד, ולכן רצוי לטפל בתרופות אחרות בנשים בהיריון הסובלות מהיפרתירואידיזם, במיוחד בשליש הראשון להיריון. אם נדרש טיפול בכל זאת, יינתן המינון הנמוך ביותר האפשרי. במקרים רבים, בשל התמעטות פעילות בלוטת התריס בהריון, יהיה צורך בהפחתת המינון.במקרים מסוימים הרופא יפסיק את הטיפול מספר שבועות או מספר חודשים לפני הלידה הנקה
יש להתייעץ עם הרופא בעת תכנון הנקה. התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים נמצא במספר מחקרים שאין השפעות על מצבו הרפואי של התינוק היונק.
יש לעקוב אחר פעילות בלוטת התריס אחת לשבוע או אחת לשבועיים תינוקות וילדים
מרקפטיזול הוא התרופה המועדפת לשימוש בילדים כאשר יש צורך בטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס. בילדים מתחת לגיל 6 יש להיוועץ עם הרופא לבחינת חלופות טיפוליות, בשל היתכנות לקשיי בליעה וסכנת חנק. קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. דווח לרופא במקרה של
- הנקה
- הריון
- אלרגיה
- מחלת כבד
- דיכוי חיסוני
סיכון ממנת יתר
אין נתונים סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח במתימאזול, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
-
תופעות לוואי
תופעות הלוואי שייתכנו:
פריחה בעור, כאבי בטן, בחילה או הקאה, אי נוחות בבטן, סחרחורת, הגדלה של בלוטות הרוק והלימפה, נשירת שיער, כאב ראש, גרד, נמנום, דלקת עצבים, בצקת, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, ופגיעה בתחושת הטעם. ורטיגו (סחרחורת סיבובית), פיגמנטציה בעור, צהבת, מחלות של בלוטות הרוק, מחלות של בלוטות הלימפה.
יש לפנות לרופא במקרים בהם תופעות אלו מטרידות במיוחד או נמשכות זמן רב.
תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת:
לויקופניה - באה לידי ביטוי בדלקות גרון, חום גבוה, שיעול וכאבים בפה (נדיר). במצבים אלו יש לפנות לרופא.
פנייה מיידית לרופא במצבים הבאים:
דיכוי מח העצם, כולל גרנולוציטופניה (ירידה בתאי דם לבנים מסוג גרנולוציטים), תרומבוציטופניה (ירידה בטסיות הדם), חום, תסמונת דמוית זאבת, תסמונת אינסולין אוטואימונית- בה הגוף מייצר תגובה חיסונית נגד עצמו, ויכולה לגרום לתרדמת סוכרתית עקב רמות סוכר נמוכות בדם, בעיה בתפקודי כבד- סימנים אפשריים כוללים , אובדן תיאבון, גרד, כאב בחלק הימני העליון של הבטן. דלקת של הרקמות המקיפות את העורקים (פריארטריטיס), רמות נמוכות באופן חריג של פקטור הקרישה פרותרומבין, דלקת כליות (נדיר), דלקת לבלב חריפה, וסקוליטיס (דלקת בכלי דם), שמובילה לסיבוכים חמורים.
גם במקרה של פריחה, גירוי בעור או הצהבה של העור והעיניים יש לפנות מייד לרופא המטפל.
הפסקת השימוש בתרופה ופנייה מיידית לרופא במקרה של:
ירידה בתאי הדם הלבנים מסוג נויטרופילים (אגרנולוציטוזיס).
סימנים אפשריים כוללים חום, כאב גרון, פריחה, כאב ראש ותחושה כללית לא טובה.
לויקופניה- ירידה במספר תאי דם לבנים- לויקוציטים, תרומבוציטופניה- ירידה בטסיות הדם, או אנמיה אפלסטית- ירידה בספירת הדם. ייתכן שהרופא יפנה לבדיקות לשם ניטור מדדי מח העצם.
ירידה בספירת הדם, דלקת כלי דם, ממקור אוטואימוני, דלקת כבד, דלקת עור המלווה בקילוף עור. סימנים אפשריים של בעיות בתפקוד הכבד הם למשל אובדן תיאבון, גרד, כאב בחלק הימני העליון של הבטן. ייתכן שהרופא ינחה בהפסקת הטיפול בתרופה. פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח בנטילת תרופות נוספות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
[גליקוזידים של דיגיטאליס, חוסמי בטא, תאופילין]: פעילות יתר של בלוטת התריס עלולה להאיץ פינוי מהגוף של תרופות מסויימות, וייתכן שיהיה צורך להוריד את המינון של תרופות מסוג זה כאשר תפקוד בלוטת התריס יתאזן. הפינוי מהגוף של תרופות אלו פוחת בשילוב עם מתימאזול וכתוצאה מוגבר החשש לתופעות הלוואי. יש להפחית את המינון של תרופות אלו במתן משולב עם מתימאזול.
[תרופות נוגדות קרישת דם, כמו וורפרין]: מתימאזול בעלת פעילות נוגדת ויטמין K בדם ומכאן מוגברת השפעת נוגדי הקרישה והסיכון לדימומים גובר. לכן במתן משולב של נוגדי קרישה עם מתימאזול יש לבצע את בדיקת הזמן פרותרומבין (PT) ולהוסיף או להפחית מינון לפי הצורך. השפעת שימוש ממושך
טיפול ארוך טווח במתימאזול עשוי להוביל לנסיגת מצב ההיפרתירואידיזם. בתקופת הטיפול בתרופה זו יש לערוך בדיקות דם כלליות, בדיקת זמן פרותרומבין (PT) ותיפקוד בלוטת התריס, במיוחד לפני ניתוחים.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש במתימאזול? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה