מחלת גרייבס (Grave's disease)

במחלת השימוטו מערכת החיסון גורמת דלקת בבלוטת התריס, המביאה להרס הדרגתי של הבלוטה. הסיבה לכך שמערכת החיסון תוקפת את הבלוטה אינה ברורה, ובמספר קטן של מחקרים נמצא קשר בין זיהומים שונים (בחיידקים ובווירוסים) לבין המחלה, אולם קשר זה אינו מוכח דיו. אין סיבה לחשוב שמחלת השימוטו ממנה את סובלת נגרמה על ידי חיידק, וממילא אין כל סכנת הדבקה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

מחקרים מצאו שיש לצריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 השפעה מיטיבה רמת הטריגליצרידים בדם, ולכן מומלץ לך לשלב חומצות שומן אלו בתפריט. מקורות תזונתיים לאומגה 3 הם דגים מהים הצפוני (כמו מקרל, טונה, סלמון, הליבוט), אגוזי מלך, זרעי פשתה ושמן קנולה. בנוגע למינון ולזמנים תוכלי למצוא פירוט בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_111208_12.asp פתח בחלון חדש

תוצאות הבדיקה מתארות הגדלה של בלוטת התריס עם מבנים גושיים בתוכה. בשפה מקצועית זה נקרא גויטר מולטי-נודולרי. ישנן סיבות אפשריות רבות לתופעה זו, ביניהן חסר יוד (מצב נדיר בארצנו), דלקת של בלוטת התריס, מחלות אוטואימוניות, עמידות להורמוני התריס, מחלות מולדות גנטיות, חשיפה לחומרים רעילים ועוד. במקרים נדירים יותר זו יכולה להיות גם התבטאות של ממאירות. הסבירות אמנם נמוכה, אך מחייבת המשך בירור אצל אנדוקרינולוג. איחולי בריאות! ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש

אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.4 NONOCYTES1 2.3% RBC 3.79 HEMOGLOBIN 9/1 HEMATOCRIT 27.8% MCV 73 MCH 24 RDW 17.4 IRON 17.32 כמו שציינת ולפי הבדיקות, את סובלת מאנמיה עקב חוסר בברזל. בנוסף לכך, אם אני מבין נכון, את גם סובלת ממחסור בוויטמין B12, שגורם גם כן לאנמיה. אני לא יודע כמה זמן את נוטלת טיפול פומי בברזל, יכול להיות שפשוט לא עבר מספיק זמן מאז שהתחלת את הטיפול, או שהבעיה שגורמת לחסרים לא מטופלת. אפשר גם לקבל זריקות ברזל שממלאות את החסר בברזל במהירות גבוהה יותר מאשר טיפול פומי. גם תת-פעילות של בלוטת התריס יכולה להתבטא בסימפטומים של עייפות ובאנמיה, ולכן יש לבדוק גם את תפקודי בלוטת התריס, ובמקרה הצורך להעלות את המינון של האלטרוקסין. אמליץ לך לעבור בירור מלא אצל רופא המשפחה שלך, על מנת לגלות את הגורם לחוסרים בברזל ובווטימין B12. כך תוכלי לקבל את הטיפול הטוב ביותר. ד"ר גיא פישמן - אינפומד [14/03/2010] פתח בחלון חדש

ערכים נמוכים של TSH מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. אחת הסיבות היותר שכיחות ליתר פעילות בלוטת התריס אצל נשים בריאות בהריון, היא רמה גבוהה של HCG. זהו הורמון המופרש בהריון, ונמצא שהורמון זה מחקה את פעילותו של ה- TSH, כלומר מגרה את בלוטת התריס לשחרר הורמונים. ההורמונים המשוחררים מבלוטת התריס פועלים במשוב שלילי על בלוטת יותרת המוח, ולמעשה מדכאים את שחרור ה- TSH. לכן ערכי ה- TSH הנמדדים לעיתים אצל נשים הרות נמוכים, ונוצר מצב הדומה ליתר פעילות של בלוטת התריס. עם זאת, צריך לזכור שפעילות יתר של בלוטת התריס שאינה מאוזנת גורמת בנשים בהריון לשיעור גבוה יותר של הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, ורעלת הריון. ישנן תרופות לתופעה זו, כגון PTU ( פרופילתיואוראציל), אך הן ניתנות במקרים שחומרת ההיפרתירואידזם היא בינונית או רבה. גם PTU (פרופילתיואוראציל) וגם MMI ( מתימאזול), השייכים למשפחת התיאונאמידים, עלולים להזיק לעובר ולגרום לגויטר (הגדלה של בלוטת התריס) ולתת-פעילות בלוטת התריס בעובר. הן מומלצות לטיפול רק במקרים בינוניים-חמורים של יתר פעילות בלוטת התריס ורק במקרה שהתועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. היוועצי ברופא המטפל שלך כדי לגבש החלטה טיפולית. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד פתח בחלון חדש

אם אני מבינה נכון את המספרים, בדיקת ה- TSH שלך תקינה, כלומר תפקוד בלוטת התריס תקין. לא ציינת מדוע בוצעה בדיקת ה- TSH. בדיקת הנוגדנים לבלוטה היא בדיקה שבדרך כלל מבוצעת כאשר יש חוסר איזון בתפקוד הבלוטה, והיא מאפשרת להעריך את הגורם לפגיעה בתפקוד הבלוטה, אשר יכול להיות מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף איבר שלו שאותו הוא מזהה בטעות כזר, דלקת תת-חריפה של הבלוטה וכו'. יש אנשים בריאים עם בלוטה מאוזנת שיש להם נוגדנים לבלוטה. אצל אנשים אלה יש סיכוי גבוה יותר שיתפתח חוסר איזון של הבלוטה בהמשך החיים בהשוואה לאוכלוסיה בלא הנוגדנים, אך הם לא תמיד מפתחים בעיה כזאת. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד פתח בחלון חדש

לפי הבדיקות נראה כי את נמצאת במצב של היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס). בהריון נחוץ לרוב מינון יותר גבוה של אלטרוקסין על מנת לשמור על רמת TSH תקינה, אפילו מינון הגדול ב-50% מהמינון שהיה נחוץ לפני ההריון. חשוב לשמור על רמה תקינה של TSH במהלך ההריון שכן הורמוני בלוטת התריס חשובים להתפתחות תקינה של העוברים. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. בהצלחה ושיהיה במזל טוב! ד"ר יעקב אולך - אינפומד פתח בחלון חדש

קשריות בבלוטת התריס הינן מאוד שכיחות. ניתן לחוש קשרית במישוש ב-4% עד 7% מהאוכלוסיה הבוגרת. השכיחות של הקשריות עולה עם הגיל ועם החשיפה לקרינה. הקשריות שכיחות יותר בנשים. המטרה העיקרית בהערכת קשרית בבלוטת התריס היא להבדיל בין קשרית ממאירה לבין קשרית שפירה. מרבית הקשריות בבלוטת התריס הן שפירות. ישנם כמה אמצעים המאפשרים לנו לקבוע האם קשרית היא ממאירה או שפירה, ביניהם בדיקת FNA (בדיקה שבה לוקחים חלק קטן מהקשרית ומסתכלים על התאים תחת מיקרוסקופ) ומיפוי עם יוד רדיואקטיבי (כדי לבדוק אם הקשרית "חמה", כלומר קולטת את היוד או "קרה" - אינה קולטת את היוד). ישנן קשריות (לרוב השפירות) שמייצרות עודף של הורמוני בלוטת התריס, וכך מובילות להפרעה הורמונלית. כאשר אנו מסתכלים על התאים במיקרוסקופ, אחד הדברים שניתן לראות הוא היפרפלזיה (שגשוג של התאים). השגשוג לרוב שפיר. לא ציינת אם הקשרית גרמה לבעיות כלשהן שאת חשה, ואם ישנה גם הפרעה הורמונלית הקשורה לתפקוד בלוטת התריס, כמה זמן ידועה הקשרית, אם היא גדלה, ואם ישנן תופעות נוספות כגון ירידה במשקל. אני ממליצה על המשך המעקב אצל רופא המשפחה ואצל אנדוקרינולוג. בהצלחה ד"ר שרון בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש

התלונות שאת מתארת בחודשים האחרונים מתאימות בחלקן דווקא לפעילות יתר של בלוטת התריס. חלקן יכולות להופיע גם במצב של תת פעילות של בלוטת התריס. בהחלט ייתכן שיש לך פגם מולד בבלוטת התריס, זה לא נשמע מוזר כלל, ויתכן שיציאה מאיזון של הבלוטה קשורה לבעיות שלך בחודשים האחרונים, למרות שתוצאות בדיקות הדם באמת גבוליות מבחינת רמת ה- T4 ותקינות מבחינת רמת ה- TSH. בהנחה שאכן מדובר בבעיה בתפקוד בלוטת התריס, עליך לדעת שלוקח זמן לאזן את תפקוד הבלוטה, לעיתים שבועות רבים, לכן ייתכן שיש לך תחושות לא רגילות גם לאחר שהתחלת טיפול. לא ציינת אילו בדיקות כלליות נוספות עברת בגלל התסמינים שאת מתארת. ישנן מחלות אחרות שיכולות להתבטא בתלונות דומות. אם הלכת לאנדוקרינולוגית שאת סומכת עליה, תני לזה צ'אנס אם עבר רק זמן קצר. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד פתח בחלון חדש

80%-90% מכלל מקרי סרטן בלוטת התריס הם של גידול סרטני פפילרי של בלוטת התריס. הטיפול בסרטן כולל שלושה מרכיבים: ניתוח, מתן יוד רדיואקטיבי ומתן ההורמון תירוקסין. יוד רדיואקטיבי מחסל את שארית הרקמה הסרטנית שנותרה בצוואר, ובהמשך מחסל גרורות. תאי הסרטן הפפילרי יכולים לקלוט יוד, בדומה לתאי בלוטת התריס המקוריים. הם קולטים יוד רדיואקטיבי שיוצר אפקט הקרנה מקומי, ומביא לחיסול הרקמה הסרטנית. התאים הסרטניים בבלוטת התריס יכולים לקלוט יוד ולהפריש תירוגלובולין (חלבון המוצא של הורמוני התריס). זאת יכולת המשמשת בכל שנות המעקב לאיתור גידולים חוזרים שעלולים להתפתח במקום. אם מתפתח גידול חוזר, אפשר לנצל יכולת זו למתן טיפולים נוספים ביוד רדיואקטיבי. אין בטיפול זה סכנה. בהצלחה, ד"ר עופר לימונד - אינפומד פתח בחלון חדש