לבתי מצאו דם בשתן לפני הגיוס. עשיתי לה את כל הבדיקות של שתן כללית Complement C3, Complement C4, Antistreptolysin, IGA. כל תוצאות הבדיקות תקינות לחלוטין. היא עברה גם פעמיים בדיקת אולטרסאונד של הכליות ושל דרכי שתן, וגם הן היו תקינות לחלוטין. באיסוף שתן 24 שעות נמצא מיקרואלבומין ברמה של 40.3. הבנתי שזה קצת גבוה, ושהערכים הנורמליים הם בין 0 ל-30. רציתי הסבר מה אומרים הערכים ומה עושים בעניינם.

הערך התקין של אלבומין בשתן הוא פחות מ-30 מ"ג/דציליטר. ערך של 30 עד 300 מ"ג/דציליטר הוא microalbuminuria, ויכול להצביע על מחלה כלייתית בראשית דרכה. הסיבות האפשריות לכך הן סוכרת, יתר לחץ דם ראשוני, או גלומרולונפריטיס - מחלה של הגלומרולי, היחידות התפקודיות הקטנות המרכיבות את הכליה. אבחנה זו נתמכת על ידי ממצא של תאי דם אדומים בשתן וגלילים בשתן. לשם כך יש לעשות משקע שתן, בו בודקים נוכחות של גלילים בשתן. ניתן לקבל הפניה לבדיקה זו מרופא המשפחה. אם רמת הסוכר בדם בצום תקינה, נשללת האפשרות של סוכרת. אם לחץ הדם תקין, לא מדובר ביתר לחץ דם. חלבון בשתן יכול להיות גם ממצא שפיר, לכ-0.5% עד 10% מכלל האוכלוסיה יש מה שנקרא isolated proteinuria כלומר, הפרשה של חלבון בשתן ללא כל ממצא לא תקין נוסף. ההגדרה של מצב זה היא נוכחות של חלבון בשתן בהיעדר כל ממצא חריג אחר, מערכת שתן תקינה בבדיקת הדמיה, ובהיעדר מחלת כלייתית ידועה. מרבית העונים לקריטריונים אלה מפרישים כמות שאינה עולה על 2 גר' חלבון ביממה. באוכלוסיה זו, לרוב מדובר על הפרשה של בין 300 ל-3500 מ"ג/דציליטר חלבון ליממה. נוכחות בלעדית של דם בשתן יכולה להיגרם כתוצאה מדלקת בדרכי השתן, אבנים, ועוד סיבות נוספות ופחות רלוונטיות למקרה של בתך. דם בשתן שהתגלה בבדיקה חד-פעמית יכול להיגרם כתוצאה ממחזור חודשי, מחלה וירלית, אלרגיה, מאמץ גופני או טראומה. השילוב של דם בשתן עם חלבון מחייב לשלול מחלה גלומרולרית. ראשית יש לחזור על בדיקת השתן מספר פעמים. ולבבדוק גם נוכחות חלבון וגם תאי דם אדומים. שנית, יש לבצע בדיקת שתן למשקע, לבדיקת נוכחות גלילים. בנוסף יש לבדוק אם ישנם תאים לבנים בשתן, ולערוך תרבית שתן. יתכן שכל הבדיקות יהיו תקינות, ואז יהיה צורך במעקב בלבד. חשוב שתהיו במעקב אצל רופא, רופא משפחה או רופא צבאי, תלוי לאן בתך שייכת כעת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

הבן שלי לא אוכל באופן סדיר, וגם כשהוא אוכל משהו הוא אוכל בכמויות קטנות מאוד. הוא מתחיל לרדת במשקל וממש רואים לו את העצמות. הוא לא אוהב לאכול ליד אנשים, כעוס ועצבני כל הזמן ובלי סיבה, ומדבר ללא הפסקה על "חבל שאני חיי בכלל, "נמאס לי מהכל ומהחיים". מתוך זה נראה לי מאוד שהוא במצוקה כלשהי. רציתי לדעת האם אלה סימני אנורקסיה או סימן אחר ?

בהחלט נראה שבנך שרוי במצוקה. גיל ההתבגרות (במקרה של בנך גיל 15) הוא גיל קשה לכל בני הנוער, אך לפי מה שאת מתארת יש לבדוק אם לא מדובר במצב העלול להוות סכנה עבורו. בחברה בה אנו חיים קיים עיסוק אובססיסי במראה החיצוני ובמשקל הגוף. מחקרים מראים כי שכיחות הפרעות האכילה גברה בחמישים השנה האחרונות, והגיל המסוכן ביותר הוא גיל ההתבגרות. אומנם הפרעות אכילה נדירות יותר בגברים, אך הן בהחלט קיימות, ומהוות 10% מן השכיחות בנשים. גברים רבים יותר בקשו עזרה רפואית עקב הפרעות אכילה בשנות התשעים מאשר בשנות השמונים. אבחנת אנורקסיה נרבוזה מורכבת מ-3 מרכיבים: סירוב לשמור על משקל גוף בטווח הנורמלי לגובה ולגיל (מעל 15% פחות מן המשקל האידיאלי). פחד מעליה במשקל. הפרעה משמעותית בדימוי הגוף, כאשר הגוף והמשקל הופך לגורם העיקרי בהערכה העצמית של המתבגר. לא ידוע מהי הסיבה להופעת הפרעות האכילה, אך נראה כי מדובר בשילוב של גורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים, משפחתיים, גנטיים, סביבתיים וחברתיים. החולה עשוי לחוש ירידה בהערכה העצמית או בשליטה העצמית, ולהיעזר בהרעבה ובירידה במשקל כדי לספק לעצמו תחושה של יציבות ושליטה. במקרים רבים האנורקסיה מתחילה כדיאטה רגילה, היוצאת מכלל שליטה. במקרים רבים ניתן ליחסה לאירוע ספציפי: טראומה כלשהי, הערה של קרוב, פרידה מבן זוג ועוד. קשה לקבוע ממה סובל בנך מבלי לבדוק אותו ולשוחח איתו. קיימים פסיכולוגים ופסיכיאטרים המתמחים בהפרעות אכילה. תוכלי לפנות אל רופא המשפחה שלך כדי לברר כיצד תוכלי לפנות אל מישהו מהם דרך קופת החולים שלך, כדי שיוכל לבדוק את בנך ולהעריך את מצבו. תוכלי גם לבקש ממישהו הקרוב אל הנער (בן משפחה, חבר) לשוחח איתו ולבדוק את נושא הירידה במשקל, אך זכרי כי שיחה כזאת עשויה להטעות, שכן החולים באנורקסיה נוטים להתעלם מחומרת מחלתם ולהכחישה.

להלן תוצאות בדיקת וירוסים שעברתי: EBV igg - 750 positive EBV Igm - >10 NEGETIVE CMV iGG - 4.40 POSITIVE CMV Igm - 35.3 positive אני מנסה להיכנס להריון, ורציתי לדעת אם הבדיקות מראות ששוב נדבקתי בווירוס ה- CMV. האם כדאי להימנע למשך כמה חודשים מנסיונות להכנס להריון?

על פי התוצאות, נראה שהיתה חשיפה לווירוס הציטומגלו (CMV) לאחרונה. אכן לא מומלץ להיכנס להריון בשלב זה. אני ממליצה לחזור שוב על הבדיקה בעוד מספר שבועות ולהיוועץ עם הרופא המטפל. עוד על CMV והריון תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_071307_21.asp

אני מטפלת בשיאצו, ויש לי מטופלת שחלתה בהרפס זוסטר באיזור הירך החיצונית לפני מספר חודשים. היא כבר הבריאה, אך היא טוענת כי נשארו לה מגבלות תנועה באיזור הברך וחוסר תחושה באיזור בו היה ההרפס. האם ההרפס יכול לגרום לפגיעה עצבית או עמוקה כפי שמתואר, ואם כן - מה כדאי לעשות? בהחלט כן. הרפס זוסטר יושב בשורש העצב, ואחד הסיבוכים של המחלה היא נוירופתיה פריפרית, קרי, דלקת של העצב. נוירופתיה זו עלולה לגרום לתחושות נימול ועקצוץ, ובמקרה הרע יותר לכאב עז ביותר (post herpetic neuralgia). רוב הפגיעות של ההרפס הן סנסוריות (כלומר, תחושתיות) ואולם הפגיעה עלולה לגרום לעיתים נדירות למגבלה בתנועה. טיפול בתרופות נוגדות נוירופתיה כמו סימבלטה או ליריקה ובמשככי כאב עשויות להקל. בברכה ד"ר איציק לוי

מומחה במחלות זיהומיות

אינפומד
תרופות
טרטינואין

טרטינואין

נגזרות ויטמין A, תרופות קראטוליטיות | Tretinoin

מתאים לטיפול ב:

לוקמיה
אקנה

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

רט-אויט Ret-Avit
וזאנויד Vesanoid

המומחים של Infomed מסבירים:

טרטינואין, תרופה הדומה מבחינה כימית לויטמין A, היא בעלת שני שימושים עיקריים ושונים זה מזה:

1. כאשר היא ניתנת למריחה על העור, טרטינואין מיועדת לטיפול באקנה. למרות שמנגנון הפעולה שלה אינו לגמרי ידוע, ההשערה היא שטרטינואין גורמת להתרופפות התאחיזה בין התאים שעל פני העור, מה שמוביל לפתיחת זקיקי שיער סתומים ומאפשר הפרשה נורמלית של השמנים הטבעיים של העור (חלב) ושל החלבון הקרני (קרטין) הנוצר בשכבות החיצוניות של העור. בנוסף לכך טרטינואין ממריצה את קילוף תאי העור המתים. פעולה זו מנקה נקודות שחורות הסותמות את זקיקי השיער ואשר מאפשרות יצירת פצעי בגרות. בגלל פעולת הקילוף, נוהגים להשתמש בטרטינואין גם להבהרת כתמי עור. בשבועות הראשונים של הטיפול בטרטינואין לאקנה, העור עלול להיות יבש, אדמומי ומגרד. מצב זה משתפר עם המשך הטיפול. במצב של כוויות שמש או עור אדמומי, מגרד ומתקלף – אין להשתמש בקרם באזורים אלו עד החלמתם. כמו כן, בשלבי הטיפול הראשונים, תתכן החמרה בפצעי הבגרות. מצב זה נובע מפעילות התרופה בפצעים עמוקים יותר שלא נראו מקודם, וגם הוא חולף עם התקדמות הטיפול. בנוסף לכך, טרטינואין גורמת לרגישות לשמש, ועל כן יש להימנע מחשיפה רבה לשמש, ולקרינה אולטרה-סגולה (כדוגמת מיטות שיזוף) בזמן השימוש ולהשתמש בקרם הגנה לפני כל חשיפה לשמש, אפילו הקצרה ביותר.

2. טרטינואין הנלקחת דרך הפה, בשילוב עם כימותראפיה, מיועדת לטיפול בסוג מסוים של לויקמיה, אשר מכונה לויקמיה פרומיאלוציטית חדה (APL). בלויקמיה זו תאי מוח העצם מסוג מיאלוציטים יוצאים מכלל שליטה. טרטינואין אינה תרופה ציטוטוקסית, אולם היא מסוגלת להאט או לעצור את צמיחת התאים שיוצאים מכלל שליטה. גם כאן מנגנון הפעולה המדויק אינו ידוע. הטיפול בתרופה נמשך עד להשגת הפוגה מלאה בתסמיני המחלה, או 30 יום לאחר השגת הפוגה, ובכל מקרה לא יותר מ 90 ימי טיפול.

תופעות הלוואי הנפוצות כתוצאה משימוש בטרטינואין הנלקח דרך הפה כוללות: כאב ראש, חום, חולשה ועייפות. תופעות לוואי אלו הן בד"כ הפיכות. בחודש הראשון לטיפול גובר הסיכון לתסמונת "חומצה רטינואית" הכוללת תסמינים כגון: קשיי נשימה, חום, סחרחורת, הצטברות נוזלים סביב הלב והחזה, כאב בחזה, כאבי בטן ועלייה פתאומית במשקל. תופעות לוואי אלו מחייבות טיפול רפואי מיידי. אצל רוב החולים לא נדרשת הפסקת טיפול בטרטינואין בגלל תסמונת זו.

בגלל הסיכון ללויקוציטוזיס, לעלייה באנזימי הכבד, ולקרישי דם, הטיפול בטרטינואין מחייב ביצוע בדיקות דם סדירות. שימוש בטרטינואין יכול להשפיע על מצב הרוח ולכן יש לעדכן רופא בבעיות נפשיות כלשהן.

צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה

קרם, ג'ל, כמוסות.

תדירות וזמן נטילה

לטיפול בפצעי בגרות: בד"כ פעם ביום, רצוי לפני השינה. לטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה: פעמיים ביום, מומלץ ליטול את התרופה עם/ אחרי אוכל.

טווח המינון

לטיפול בפצעי בגרות: ריכוזי ההכנות הן בד"כ: 0.025%, 0.05%. לטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה: 45mg/m2 שטח גוף, ליום (כ 8 כמוסות עבור אדם מבוגר).

תחילת ההשפעה

בטיפול בפצעי בגרות: 2-3 שבועות, אך ייתכן ויחלפו יותר משישה שבועות עד להטבה מירבית. בטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה: 1-2 שעות, ייתכן ויחלפו מספר שבועות עד להפוגה בתסמיני המחלה.

משך ההשפעה

בטיפול בפצעי בגרות: 2-3 שבועות, אך ייתכן ויחלפו יותר משישה שבועות עד להטבה מירבית. בטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה: 1-2 שעות, ייתכן ויחלפו מספר שבועות עד להפוגה בתסמיני המחלה.

מנה שנשכחה

בטיפול בפצעי בגרות: יש להשתמש מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לטיפול הבא, דלג על הטיפול שנשכח, והמשך כרגיל. אין למרוח מנה כפולה. בטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה: יש לקחת מייד כשנזכרים, אולם, אם קרב הזמן לטיפול הבא, יש להתייעץ עם הרופא לגבי המנה הבאה. אין לקחת מנה כפולה.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את הטיפול ללא התייעצות עם רופא.

מינון עודף

סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. שימוש יתר בטרטינואין למריחה על העור עלול לגרום לגירוי, אודם, והתקלפות העור. מנה עודפת של טרטינואין דרך הפה, עלולה לגרום לתסמינים כגון: כאבי ראש, הסמקה, כאבי בטן, סחרחורת ואטקסיה. במקרים אלו יש לפנות מייד לקבלת עזרה רפואית.

נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
- אקנמיצין פלוס | Aknemycin Plus
אזהרות
תזונה

בטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה: מומלץ ליטול את התרופה עם או אחרי אוכל, שעוזר להגביר את ספיגת התרופה.

נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לפגום בערנות, לגרום לסחרחורת או לכאבי ראש חמורים.
הריון

טרטינואין למריחה: אין להשתמש, יש לפנות לרופא לקבלת ייעוץ. טרטינואין בנטילה דרך הפה: התרופה עלולה לגרום מומים בתינוק המתפתח, ועל כן אסורה לשימוש בהריון. מומלץ לנשים בגיל הפוריות להימנע מהריון בתקופת הטיפול ובמשך חודש אחד לפחות לאחר הפסקת התרופה, ולהעזר באמצעי מניעה. יש לפנות לרופא לקבלת ייעוץ בנושא.

הנקה
אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו
תינוקות וילדים
לא ניתן בדרך כלל. מידע מוגבל לגבי בטיחות ויעילות. למריחה- אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל 10 שנים.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. ייבחנו תפקודי כבד וכליה.
דווח לרופא במקרה של
- תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
- הריון
- הנקה
- מחלת עור, אקזמה – עור מודלק, יבש, מגרד, מתקלף ואדמומי
- פצעים או עור סדוק באיזור המריחה
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- בטיפול דרך הפה: דיכאון, נטיות אגרסיביות, או שינויים במצב הרוח
- אי סבילות לסוכרים מסוימים
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

טרטינואין לטיפול בפצעי בגרות: תחושת חום, עקצוץ- אם נמשכות או מחמירות, יש לפנות לרופא. יובש, אדמומיות, קילוף וגירוי העור, הן תופעות הלוואי הנפוצות. בנוסף, שכיחים שינויים זמניים (הגברה או הפחתה) בפיגמנטציה של העור. רוב תופעות לוואי אלו חולפות עם המשך הטיפול. כמו כן, בשלבי הטיפול הראשונים, תתכן החמרה בפצעי הבגרות. מצב זה נובע מפעילות התרופה בפצעים עמוקים יותר שלא נראו מקודם, וגם הוא חולף עם התקדמות הטיפול. תתכן רגישות לרוח או למזג אוויר קר בתקופת הטיפול בתכשיר. בנוסף לכך, טרטינואין גורמת לרגישות לשמש, ועל כן יש להימנע מחשיפה לשמש, ולהשתמש בקרם הגנה לפני כל חשיפה לשמש, אפילו הקצרה ביותר. במקרה של הופעת אדמומיות חמורה, נפיחות, דלקות, גלדים ושלפוחיות יש להפסיק את השימוש בתכשיר ולפנות מיידית לרופא, לבחינת המשך הטיפול.

טרטינואין לטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה: תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: כאב ראש, חום, חולשה ועייפות. תופעות לוואי אלו הן בד"כ הפיכות. תופעות לוואי אפשריות נוספות: יובש וגירוי בעור, יובש בעיניים, פריחה, כאב בעצמות, כאבי אוזניים או תחושה שהאוזניים סתומות.

נדרשת פנייה מיידית לרופא במקרים של: קשיי נשימה, חום, סחרחורת, כאב בבטן, כאב בחזה, כאבי ראש חמורים עם בחילות או הקאות, חום עם נגעים גבשושיים על העור, נפיחות כואבת, ראייה כפולה, צלצולים באוזניים, מיגרנה לא מוסברת.

בגלל הסיכון ללויקוציטוזיס, לעלייה באנזימי הכבד, ולקרישי דם, הטיפול בטרטינואין מחייב ביצוע בדיקות דם סדירות.

תופעות לוואי שכיחות בשימוש דרך הפה: שינויים בשמיעה, כאבים בעצמות או במפרקים, קילוף או דלקת בעור, שפתיים נפוחות, יבשות או סדוקות, דלקת בלחמית או יובש בעיניים, הזעה מוגברת, תחושת קור, חוסר תחושה בכפות ידיים או רגליים, שינויים בערכי בדיקות דם- כמו רמות גבוהות של שומנים בדם, אובדן שיער, קצב לב בלתי סדיר, שינויים בראייה או בשמיעה, כאב בחזה או כאב בטן, פריחה, גרד, אדמומיות, קשיי נשימה, קשיי שינה, תחושת בלבול, דאגה או דיכאון, אובדן תיאבון, בחילות או הקאות, קלקול קיבה, כאב בטן, דלקת הלבלב (פנקראטיטיס), דלקת בשפתיים , שלשול או עצירות.

תופעות לוואי ששכיחותן אינה ידועה, בשימוש בקפסולות, כוללות כיבים באיברי המין, זיהומים חיידקיים חמורים, בעיות בכליות, שרירים או כלי דם נפוחים, גבשושיות אדומות וכואבות מתחת לעור, לרוב ברגליים, אובדן תיאבון, בחילות או הקאות, עם כאב ראש, תחושת נמנום או חולשה, שינויים אחרים בדם, דלקת בשריר הלב, או דלקת של קרום הלב מחוץ ללב, העלולה להוביל לקוצר נשימה, דפיקות לב או כאבים בחזה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

טרטינואין לטיפול בפצעי בגרות:

תכשירים אחרים לטיפול בעור: תכשירים הגורמים לייבוש יתר של העור, כגון: סבונים, תכשירי ניקוי ותכשירים המכילים אלכוהול; וכן תכשירים הגורמים לקילוף העור, כגון: סולפור, רזורצינול, בנזואיל פראוקסיד וחומצה סליצילית.

טרטינואין לטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה:

אנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין, דוקסיציקלין, מינוציקלין: עלולה להגביר את הסיכון של לחץ בגולגולת המוביל לכאבי ראש, בחילה והקאה.

ויטמין A: תוספות של ויטאמין זה מגבירות את הסיכון של תופעות לוואי מאיזוטרטינואין.

חומצה טראנקסאמית, אפרוטינין: תרופות "אנטיפיברינוליטיות" (מונעות דמום יתר) עלולות באופן נדיר להביא למצבים מסכני חיים בשלוב עם טרטינואין. יש להשתמש בזהירות.

יש לעדכן את הרופא אם אתה לוקח או לקחת לאחרונה מהתרופות הבאות:

רופאמפיצין וריתרומיצין, קלריתרומיצין, אריתרומיצין (אנטיביוטיקה), גלוקוקורטיקואידים (לאלרגיות ולדלקות), ככמו פרדניזולון, דקסמתאזון, פנובארביטל (לאפילפסיה), פנטוברביטל (לנדודי שינה), קטוקונאזול, פלוקונאזול, פוסאקונאזול (אנטיפטרייתי), סימטידין (לטיפול בכיב קיבה), וראפמיל ודילתיאזם (לטיפול בבעיות בלב וליתר לחץ דם), ציקלוספורין (לאחר השתלת איברים ומח עצם), חומצה אמינוקרפואית. מעכבי פרוטאז, כמו ריטונאביר, קווינאביר- לטיפול ב- HIV.

אין להשתמש בתרופות הבאות כאשר מטופלים בטרטינואין דרך הפה:

אנטיביוטיקה מסוג טטרהציקלינים, ויטמין A, גלולות למניעת הריון עם מינון פרוגסטרון נמוך.

במצב אלרגיה לבוטנים או סויה- לא להשתמש בטרטינואין מסוג וזנואיד. (מכיל סויה).

השפעת שימוש ממושך

טרטינואין לטיפול בפצעי בגרות: לא צפויות בעיות מיוחדות. טרטינואין לטיפול בלויקמיה פרומיאלוציטית חדה: הטיפול בתרופה נמשך עד להשגת הפוגה מלאה בתסמיני המחלה, או 30 יום לאחר השגת הפוגה, ובכל מקרה לא יותר מ 90 ימי טיפול.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: לבתי מצאו דם בשתן לפני הגיוס. עשיתי לה את כל הבדיקות של שתן כללית Complement C3, Complement C4, Antistreptolysin, IGA. כל תוצאות הבדיקות תקינות לחלוטין. היא עברה גם פעמיים בדיקת אולטרסאונד של הכליות ושל דרכי שתן, וגם הן היו תקינות לחלוטין. באיסוף שתן 24 שעות נמצא מיקרואלבומין ברמה של 40.3. הבנתי שזה קצת גבוה, ושהערכים הנורמליים הם בין 0 ל-30. רציתי הסבר מה אומרים הערכים ומה עושים בעניינם.

תשובה: הערך התקין של אלבומין בשתן הוא פחות מ-30 מ"ג/דציליטר. ערך של 30 עד 300 מ"ג/דציליטר הוא microalbuminuria, ויכול להצביע על מחלה כלייתית בראשית דרכה. הסיבות האפשריות לכך הן סוכרת, יתר לחץ דם ראשוני, או גלומרולונפריטיס - מחלה של הגלומרולי, היחידות התפקודיות הקטנות המרכיבות את הכליה. אבחנה זו נתמכת על ידי ממצא של תאי דם אדומים בשתן וגלילים בשתן. לשם כך יש לעשות משקע שתן, בו בודקים נוכחות של גלילים בשתן. ניתן לקבל הפניה לבדיקה זו מרופא המשפחה. אם רמת הסוכר בדם בצום תקינה, נשללת האפשרות של סוכרת. אם לחץ הדם תקין, לא מדובר ביתר לחץ דם. חלבון בשתן יכול להיות גם ממצא שפיר, לכ-0.5% עד 10% מכלל האוכלוסיה יש מה שנקרא isolated proteinuria כלומר, הפרשה של חלבון בשתן ללא כל ממצא לא תקין נוסף. ההגדרה של מצב זה היא נוכחות של חלבון בשתן בהיעדר כל ממצא חריג אחר, מערכת שתן תקינה בבדיקת הדמיה, ובהיעדר מחלת כלייתית ידועה. מרבית העונים לקריטריונים אלה מפרישים כמות שאינה עולה על 2 גר' חלבון ביממה. באוכלוסיה זו, לרוב מדובר על הפרשה של בין 300 ל-3500 מ"ג/דציליטר חלבון ליממה. נוכחות בלעדית של דם בשתן יכולה להיגרם כתוצאה מדלקת בדרכי השתן, אבנים, ועוד סיבות נוספות ופחות רלוונטיות למקרה של בתך. דם בשתן שהתגלה בבדיקה חד-פעמית יכול להיגרם כתוצאה ממחזור חודשי, מחלה וירלית, אלרגיה, מאמץ גופני או טראומה. השילוב של דם בשתן עם חלבון מחייב לשלול מחלה גלומרולרית. ראשית יש לחזור על בדיקת השתן מספר פעמים. ולבבדוק גם נוכחות חלבון וגם תאי דם אדומים. שנית, יש לבצע בדיקת שתן למשקע, לבדיקת נוכחות גלילים. בנוסף יש לבדוק אם ישנם תאים לבנים בשתן, ולערוך תרבית שתן. יתכן שכל הבדיקות יהיו תקינות, ואז יהיה צורך במעקב בלבד. חשוב שתהיו במעקב אצל רופא, רופא משפחה או רופא צבאי, תלוי לאן בתך שייכת כעת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: הבן שלי לא אוכל באופן סדיר, וגם כשהוא אוכל משהו הוא אוכל בכמויות קטנות מאוד. הוא מתחיל לרדת במשקל וממש רואים לו את העצמות. הוא לא אוהב לאכול ליד אנשים, כעוס ועצבני כל הזמן ובלי סיבה, ומדבר ללא הפסקה על "חבל שאני חיי בכלל, "נמאס לי מהכל ומהחיים". מתוך זה נראה לי מאוד שהוא במצוקה כלשהי. רציתי לדעת האם אלה סימני אנורקסיה או סימן אחר ?

תשובה: בהחלט נראה שבנך שרוי במצוקה. גיל ההתבגרות (במקרה של בנך גיל 15) הוא גיל קשה לכל בני הנוער, אך לפי מה שאת מתארת יש לבדוק אם לא מדובר במצב העלול להוות סכנה עבורו. בחברה בה אנו חיים קיים עיסוק אובססיסי במראה החיצוני ובמשקל הגוף. מחקרים מראים כי שכיחות הפרעות האכילה גברה בחמישים השנה האחרונות, והגיל המסוכן ביותר הוא גיל ההתבגרות. אומנם הפרעות אכילה נדירות יותר בגברים, אך הן בהחלט קיימות, ומהוות 10% מן השכיחות בנשים. גברים רבים יותר בקשו עזרה רפואית עקב הפרעות אכילה בשנות התשעים מאשר בשנות השמונים. אבחנת אנורקסיה נרבוזה מורכבת מ-3 מרכיבים: סירוב לשמור על משקל גוף בטווח הנורמלי לגובה ולגיל (מעל 15% פחות מן המשקל האידיאלי). פחד מעליה במשקל. הפרעה משמעותית בדימוי הגוף, כאשר הגוף והמשקל הופך לגורם העיקרי בהערכה העצמית של המתבגר. לא ידוע מהי הסיבה להופעת הפרעות האכילה, אך נראה כי מדובר בשילוב של גורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים, משפחתיים, גנטיים, סביבתיים וחברתיים. החולה עשוי לחוש ירידה בהערכה העצמית או בשליטה העצמית, ולהיעזר בהרעבה ובירידה במשקל כדי לספק לעצמו תחושה של יציבות ושליטה. במקרים רבים האנורקסיה מתחילה כדיאטה רגילה, היוצאת מכלל שליטה. במקרים רבים ניתן ליחסה לאירוע ספציפי: טראומה כלשהי, הערה של קרוב, פרידה מבן זוג ועוד. קשה לקבוע ממה סובל בנך מבלי לבדוק אותו ולשוחח איתו. קיימים פסיכולוגים ופסיכיאטרים המתמחים בהפרעות אכילה. תוכלי לפנות אל רופא המשפחה שלך כדי לברר כיצד תוכלי לפנות אל מישהו מהם דרך קופת החולים שלך, כדי שיוכל לבדוק את בנך ולהעריך את מצבו. תוכלי גם לבקש ממישהו הקרוב אל הנער (בן משפחה, חבר) לשוחח איתו ולבדוק את נושא הירידה במשקל, אך זכרי כי שיחה כזאת עשויה להטעות, שכן החולים באנורקסיה נוטים להתעלם מחומרת מחלתם ולהכחישה.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: להלן תוצאות בדיקת וירוסים שעברתי: EBV igg - 750 positive EBV Igm - >10 NEGETIVE CMV iGG - 4.40 POSITIVE CMV Igm - 35.3 positive אני מנסה להיכנס להריון, ורציתי לדעת אם הבדיקות מראות ששוב נדבקתי בווירוס ה- CMV. האם כדאי להימנע למשך כמה חודשים מנסיונות להכנס להריון?

תשובה: על פי התוצאות, נראה שהיתה חשיפה לווירוס הציטומגלו (CMV) לאחרונה. אכן לא מומלץ להיכנס להריון בשלב זה. אני ממליצה לחזור שוב על הבדיקה בעוד מספר שבועות ולהיוועץ עם הרופא המטפל. עוד על CMV והריון תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_071307_21.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני מטפלת בשיאצו, ויש לי מטופלת שחלתה בהרפס זוסטר באיזור הירך החיצונית לפני מספר חודשים. היא כבר הבריאה, אך היא טוענת כי נשארו לה מגבלות תנועה באיזור הברך וחוסר תחושה באיזור בו היה ההרפס. האם ההרפס יכול לגרום לפגיעה עצבית או עמוקה כפי שמתואר, ואם כן - מה כדאי לעשות? בהחלט כן. הרפס זוסטר יושב בשורש העצב, ואחד הסיבוכים של המחלה היא נוירופתיה פריפרית, קרי, דלקת של העצב. נוירופתיה זו עלולה לגרום לתחושות נימול ועקצוץ, ובמקרה הרע יותר לכאב עז ביותר (post herpetic neuralgia). רוב הפגיעות של ההרפס הן סנסוריות (כלומר, תחושתיות) ואולם הפגיעה עלולה לגרום לעיתים נדירות למגבלה בתנועה. טיפול בתרופות נוגדות נוירופתיה כמו סימבלטה או ליריקה ובמשככי כאב עשויות להקל. בברכה ד"ר איציק לוי