לבני בן ה-4 עשו בדיקות דם כלליות והתוצאות היו תקינות, למעט ערך אחת: רמת ה- immunoglobulin g היתה 1600 בעוד הנורמה היא עד 1226. הערך היה גבוה גם בבדיקות דם קודמות לפני שנה. האם יש סיבה לדאגה שאולי זו מיאלומה?

ערך גבוה של אימונוגלובולינים מסוג g מתרחש במגוון מצבים. הקל שבהם הוא זיהום חריף או כרוני, או מחלה דלקתית כרונית. זהו ילד בן 4 ובריא בדרך כלל (לא ציינת בעיה רפואית בשאלה), ובכל זאת יש לחשוב על מצב זה. מיאלומה נפוצה (multiple myeloma) נדירה מאוד לפני גיל 40, ולכן לא סביר כי בכך מדובר. לצורך האבחנה יש לקבוע שיש מעל 10% תאי פלסמה במוח העצם (נדרשת בדיקת מוח עצם לשם כך), נגעים ליטיים בעצמות, ורכיב חלבוני מונוקלונלי (נקרא M component) בסרום או בשתן, כלומר עדות לייצור של נוגדן מאותו הסוג - שבט של תאי פלסמה המייצרים באופן בלתי מבוקר את אותו הנוגדן כך שרמתו עולה בדם וכן מופרש בשתן. החלבון בשתן נקרא Bence-Jones. יש גם סוגים אחרים של מיאלומה שאינם מערבים את מוח העצם, ושכיחים יותר בצעירים. רכיב ה- M (שבט נוגדנים מונוקלונאלי) נמצא גם בסוגים שונים של לימפומה ולויקמיה. יש לערוך בירור הכולל בדיקות דם, אלקטרופורזה של חלבוני הסרום, בדיקות הדמיה ואולי אף בדיקת מוח עצם. אין בשאלה די מידע כדי להתקדם. עליכם להיות במעקב של רופא ילדים או המטולוג ילדים על מנת לערוך את הבירור הנדרש. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

כיצד מזהים דחייה של תאי מח העצם את תאי הגוף (Graft vs. Host disease)?

דחייה של מח עצם ע"י הגוף, מצב הנקרא גם "מחלת השתל כנגד המאכסן", נגרמת עקב השוני החיסוני הקיים בין תאי השתל לתאי הגוף. לפני ההשתלה מנסים עד כמה שניתן למנוע דחיית שתל שכזו ע"י ביצוע ההשתלה מתורם בעל סיווג רקמות מתאים עד כמה שניתן, אולם לרוב, כאשר לא מדובר בהשתלה עצמית, תמיד קיים שוני כלשהו בין התאים. מחלת השתל כנגד המאכסן מתבטאת בעיקר בעליית חום הגוף, כאבי פרקים, הרגשה כללית רעה, גרד ותפרחת עורית, שלשולים מרובים ועוד. המחלה יכולה להיות קלה עד קשה, ובהתאם לכך ניתן הטיפול המתאים (טיפול לדיכוי חיסוני).

מה ההבדל בין זריקת Recormon לבין - Eprex?

אין הבדל, שתי התרופות הן ההורמון אריתרופוייטין (erythropoietin) מהונדס גנטית. בדומה להורמון, שתי התרופות מסייעות בייצור תאי דם אדומים. מדובר באותה תרופה המיוצרת על ידי חברות שונות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

מדוע לעיתים לאחר השתלת מח עצם המטופל צריך להישאר ב"בידוד" לאחר ההשתלה?

לאחר השתלת מח עצם , המטופל מקבל טיפול אשר נוגד את מערכת החיסון שלו, לצורך מניעת דחיית השתל. טיפולים אלו הם קשים באופן יחסי, וגורמים לתשישות רבה ודיכוי חיסוני אצל המטופל, ההופכים אותו להיות חשוף יותר למזהמים שונים. בידוד באשפוז לאחר ההשתלה הוא לעיתים הדרך היחידה לצמצם עד כמה שניתן את הידבקות המטופל בזיהומים, אשר מצויים בשכיחות מרובה בבית החולים, ויכולים לגרום לתחלואה ואף תמותה לאחר ההשתלה. בשל כך, מומלץ כי המטופל לא יצא מחדרו לעיתם תכופות, וכן כי הצוות הרפואי ינקוט באמצעי זהירות מרובים על מנת למנוע הדבקה בזיהומים, הכוללים חבישת מסכה, חלוק וכפפות, בכל פעם שבא במגע עם המטופל.

מי אינו יכול לשמש כתורם לצורך השתלת מח עצם?

אדם יכול לשמש כתורם מח עצם, במידה ונמצא מתאים מבחינת סיווג הרקמות, וכן אינו סובל מבעיות רפואיות אחרות מסוג: זיהומים כגון HIV או הפטיטיס, מחלות סרטניות בעבר או בהווה, או מחלות המצריכות שימוש תכוף בתרופות מסוג סטרואידים- כגון אסטמה בינונית-קשה, מחלה נשימתית חסימתית, מחלות פרקים או דלקות של מערכת העיכול, ועוד. כמו כן יש לוודא כי האדם אינו השתמש מעולם בסמים בהזרקה, אינו סובל ממחלה נפשית כלשהי (למשל דיכאון). לעומת זאת, אדם שסבל מזיהום חולף בעת האחרונה, או החולה במחלות כגון יתר לחץ דם , מחלת לב או סוכרת, אנו מנוע מלשמש כתורם במידה ונמצא כמתאים.

מהי התאמת הרקמות הדרושה לצורך השתלת מח עצם?

התאמת סיווג הרקמות, הנדרשת לצורך קבלת תרומת מח עצם מאדם אחר מהמטופל עצמו, הינה התאמה של מרכיבים ספציפיים של מערכת החיסון, הנמצאים על פני כל תא ותא, במקרה הזה של תאי מח העצם (תאי הדם העתידיים). מרכיבים ספציפיים אלו מהווים מעין "טביעת אצבע" של התא, המאפשרות זיהוי של ע"י מערכת החיסון, ועל ידי כך מונעת את תקיפתו בידי המערכת החיסונית. כאשר אין התאמת רקמות טובה מספיק, לא ניתן לבצע את ההשתלה, כיוון שהסיכון בדחיית השתל הוא גבוה ביותר, ויכול להוות סיכון משמעותי למטופל.

אני בת 27. יש כמה תוצאות חריגות בבדיקות הדם שלי. רציתי לדעת אם זה דורש תשומת לב. COPPER 175 ZINC 68 ALBUMIN 54 GLOBULIN GAMA 21.2 לגבי האלבומין והגלובולינים, התוצאות הן של אלקטרופורזה ומבוטאות באחוזים.

רמת הנחושת שלך גבוהה. הרמה התקינה היא בין 70 ל-140 מיקרוגרם לדציליטר. יכולות להיות לכך סיבות שונות. עלייך לפנות לייעוץ רופא המשפחה. יש לבצע כמה בדיקות, כגון ספירת דם, תפקודי כבד, תפקוד בלוטת התריס ו- CRP. לא ציינת אם את נוטלת גלולות למניעת הריון או אסטרוגנים אחרים, או תרופות כלשהן, או אם את בהריון. כל אלה חשובים להערכת רמת הנחושת בדם. את עניין הנחושת יש לברר באופן יותר מעמיק, הן על ידי בדיקות נוספות והן באמצעות תשאול רחב יותר. רמה האבץ שלך מעט נמוכה. הרמה התקינה היא בערך 70 עד 120 מיקרוגרם לדציליטר, כך שלא מדובר בחוסר משמעותי. בבדיקת אלקטרופורזה מריצים את חלבוני הדם על גבי ג'ל עם מטען חשמלי, והחלבונים נעים לפי מטענם, וכך מתקבלת הפרדה בין סוגי החלבונים בדם. עבור כל חלבון יש שיעור תקין מתוך כלל חלבוני הדם. כך למשל, אלבומין, שהוא החלבון השכיח ביותר בדם, צריך להיות 56% עד 66% מכלל חלבוני הדם, ואילו גאמא-גלובולינים, שהם אוכלוסיית הנוגדנים, צריכים להיות 9.8% עד 17.9% מחלבוני הדם. הבדיקה שלך מראה שיש עליה קלה ברמת הגאמא-גלובולינים (הנוגדנים) שבאה "על חשבון" אוכלוסיית האלבומין. כאשר מתקבלת תוצאה באחוזים, גדילה של אוכלוסיה אחת היא תמיד על חשבון אחרת. יש לברר אם העלייה ברמת הנוגדנים היא חד-שבטית או רב-שבטית: אוכלוסיית הנוגדנים (מה שמכונה גאמא-גלובולינים) מורכבת מהרבה מאוד סוגים של נוגדנים, ונשאלת השאלה אם יש עלייה בסוג אחד של נוגדן או עלייה ביותר מסוג אחד. זה יכול לרמז על האטיולוגיה (הגורם למצב). עליה ברמת הנוגדנים (אני לא מפרידה כרגע בין חד-שבטית או רב-שבטית, אלא באופן כללי) יכולה לנבוע ממחלה דלקתית כרונית, מזיהום חד, מקבלת חיסון לאחרונה, וכן ממצבים כמו מיאלומה. הירידה באחוז האלבומין היא יחסית לעלייה ברמת הגאמא גלובולינים. עלייך לגשת עם כל תוצאות הבדיקה לרופא המטפל על מנת לאבחן בצורה מסודרת מהו הגורם לחריגה בבדיקות הדם, לשלול מצבים כמו אלה שהזכרתי (דבר שיעשה ראופא על ידי תשאול ובדיקות) ולהבין בעזרתו את פשר התוצאות. ד"ר שירי אורי - אינפומד