מטוקלופראמיד (פרמין)

תשובה: בדיקת האולטרסאונד שביצעת מראה גוש בכליה השמאלית. גושים בכליה הם ממצאים שכיחים, שיכולים לנבוע מסיבות רבות, שברוב המקרים אינן מסוכנות (שפירות), וכוללות ציסטות, גידולים שפירים או ממאירים ותהליכים דלקתיים. בגילך, גידולים ממאירים של הכליה נדירים למדי. הצורך בהמשך בירור של ממצאים כאלה תלוי בקיום סימפטומים ובמאפיינים של הממצא. במקרה שאת מתארת ישנם סימפטומים (כאבים במותן) והמאפיינים הרנטגניים של הגוש אינם מתאימים בהכרח לציסטה. יש לציין שבדיקת אולטרסאונד עשוייה לתת תוצאות שונות בידי רופאים שונים שמבצעים את הבדיקה. לכן, במקרה כמו שלך, המשך הבירור הנכון הוא ביצוע CT, שאמור לתת תוצאות יותר חד-משמעיות. בנוסף, יש מקום לפנות לאורולוג, שילווה את המשך הבירור. באשר לקשר בין הממצא לבין מחלות הרקע שמהן את סובלת והתרופות שאותן את נוטלת, עדיין מוקדם לקבוע, ומוטב לחכות לאבחנה. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: לנגיף ההרפס פנים רבות, כך שאותו נגיף יכול לגרום לצרות שונות. בשביל להתבלבל עוד יותר, ישנם שני סוגים שונים של נגיפי הרפס סימפלקס. האחד מכונה I וגורם בדרך כלל למחלה בשפתיים ולעיתים נדירות לדלקת קרומי המוח והמוח. השני מכונה II וגורם בדרך כלל לזיהומים באברי המין ובפי הטבעת. לעיתים מתבלבלים הנגיפים כך שזן I גורם לזיהום בדרכי המין וזן II לזיהום בשפתיים. מחלת הנשיקה, המכונה גם Infectious Mononucleosis עשויה להיגרם על ידי נגיפים אחרים כמו EBV או CMV, ששניהם ממשפחת ההרפס אבל אינם הרפס. בדיקת PAP אינה מראה בהכרח זיהום בהרפס, כך שאם יש צריבה ויש חשש שהגורם לה הוא הרפס יש לקחת תרבית או לבדוק נוגדנים ספציפיים בדם. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: דלקות דרכי השתן הן מן הזיהומים הנפוצים ביותר שרופאי הילדים נתקלים בהם. השכיחות היא בדרך כלל כ-3 עד 5 אחוזים בקרב ילדות, ואצל 60 עד 80 אחוזים מהן הדלקות חוזרות. הטיפול בדלקות דרכי השתן בילדים, שברוב המקרים נובעות מזיהום על ידי E-Coli, הוא על ידי רספרים או מוקסיפן או אוגמנטין. רספרים היא ברוב המקרים התרופה המועדפת. היא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול ובמניעת דלקות מסוג זה. לא ציינת את התשובות המפורטות של בדיקת השתן לכללית, ואם נראו חיידקים במשקע השתן. גם לא הבנתי אם התרבית נלקחה לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי. אם כן, אין לה כל משמעות. אם היא נלקחה לפני הטיפול, ואכן לא היתה צמיחת חיידקים, לא נראה כי דלקת בדרכי השתן היא הסיבה לחום, ויש לחפש סיבה אחרת. האם הילדה סובלת משלשולים? הקאות? האם כאבי הבטן באים והולכים? האם החום עולה ויורד, או שהוא ממושך לאורך כל שעות היום? אם בתך ממשיכה עם החום, כדאי לפנות לבדיקה במוקד של קופת חולים או במיון בבית חולים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: מקור התסמונת הוא בבעיה כרומוזומלית בגמטות (תאי המין) של ההורים, ולכן לאחים אין סיכון מוגבר.