אציקלוביר (זובירקס)

תשובה: קודם כל, מזל טוב להולדת הבת! אחרי לידה השדיים גדושים בחלב, דבר שגורם לכאבים עזים באם לא מיניקים. אם אשתך אינה מעוניינת להיניק, חשוב שהיא תימנע משאיבת החלב או הוצאתו בכל דרך אחרת, שכן, פעולות אלה יגרמו לגירוי שיעודד ייצור חלב. ישנן מספר דרכים בהן ניתן להקל על הכאב כתוצאה מהגודש. קודם כל, חשוב ללבוש חזיות עם תמיכה מירבית. ניתן גם להניח עלי כרוב (שטופים כמובן) על החזה, זה אומנם נשמע כמו "תרופת סבתא", אך נמצא יעיל ביותר. במידה והגודש אינו פוחת, והכאבים בלתי נסבלים, יש לפנות לרופא המטפל שיוכל לרשום הורמונים שידכאו את ייצור החלב, ובכך יפחיתו את הגודש והכאב. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: אינני יכולה לקבוע את מידת הסיכון שבלידה נרתיקית (כלומר לידה רגילה), אך במקרים של טחול מוגדל, כל מכה או נפילה על הבטן יגרמו לפגיעה בטחול, שתגרום לדימומים מאסיביים עד כדי מוות ללא טיפול מתאים. בזמן הלידה בעת הצירים מופעל לחץ תוך-בטני רב על אברי הבטן. לחץ זה יכול להביא לפגיעה בטחול שתביא לדימומים. אני מניחה שהאישה לא מעוניינת בניתוח קיסרי ולכן החשש. אך אם רופאיה ממליצים, עליה לשקול זאת בכובד ראש, שכן פגיעה בטחול מוגדל וגדוש יכולה להביא לתוצאות הרות אסון אם האישה תדמם כמויות רבות של דם. גם כך היא נמצאת כבר במצב של אנמיה. עליה לשקול היטב את הסיכון שבלידה רגילה במצבה מול ניתוח קיסרי. לגבי השפעות כריתת הטחול: הטחול הוא איבר המטופוייטי כלומר, שייך למערכת הדם. לטחול כמה תפקידים בגוף: הטחול משתתף בחיסוניות הן תאית והן הומורלית (ייצור נוגדנים נגד חומרים זרים, חיידקים וכו') הטחול מבצע מעין "ביקורת איכות" ומעורב בהריסת תאי דם אדומים זקנים. הטחול אחראי לפינוי חיידקים וחלקיקים שונים ממחזור הדם. באופן נורמלי שליש מהטסיות נהרסות ע"י הטחול במסגרת השחלוף שלהן בגוף. במצב של טחול מוגדל ההרס יכול להגיע עד 90% מהטסיות. בטחול מוגדל יש עליה בתפקודים הנ"ל - הרס מוגבר של תאי דם (גם תאים תקינים וצעירים) והרס טסיות שגורם לאנמיה ותרומבוציטופניה. בנסיבות פתולוגיות הטחול עשוי להפוך לאתר של המטופוייזיס אקסטרא מדולרי - פירוש הדבר שהטחול מייצר את תאי הדם השונים: תאי דם אדומים, תאים לבנים וטסיות במקום מוח העצם שאחראי על כך במצבים נורמליים. בחולים לאחר ספלנקטומיה (כריתת טחול) הסיכון העיקרי הוא חשיפה לזיהומים, בעיקר ע"י חיידקים עם קפסולה. 3 החיידקים הנפוצים ביותר שיכולים לגרום לזיהומים הם: Streptococcus Pneumoniae (סטרפטוקוקוס), Haemophilus Influenza (המופילוס), Neisseria Meningitidis (מנינגוקוקוס). לטחול יש יכולת להילחם בזיהומים אלה, אך בהיעדרו לגוף קשה להתמודד איתם. 3 החיידקים הנ"ל יכולים לגרום ל - Post Splenectomy Sepsis (אלח-דם לאחר כריתת טחול). זהו זיהום חריף שיכול להתקדם במהרה למצב קטלני אם לא מטופל בזמן. הזיהום יכול להתחיל ממחלה לא משמעותית של דרכי הנשימה או להופיע ללא תלונות קודמות. טיפול מניעתי ניתן ע"י חיסון החולה לפני הניתוח. קיימים חיסונים נגד 3 החיידקים הנ"ל. מומלץ לתת אותו שבועיים לפני ניתוח כריתת הטחול, ואם לא קיימת אפשרות כזו, אז ביום ה - 14 לאחר הניתוח. יש לחדש חיסונים אלה אחת ל - 5 שנים. יש רופאים הממליצים גם על טיפול מניעתי ע"י אנטיביוטיקה במתן יום-יומי או אחת לתקופה מסוימת, וכן טיפול אנטיביוטי בכל אירוע של חום. זהו הסיכון העיקרי לאחר כריתת טחול. מכיוון שזהו האיבר האחראי לאחסון והרס טסיות, לאחר הכריתה רמות הטסיות בדם יכולות לעלות מאוד. במידת הצורך ניתן לטפל בכך באספירין. אני מקווה שבריאותה של האישה תשתפר ושתגיעו להחלטה נכונה לאחר התייעצות עם הרופאים.

תשובה: את יכולה להגיע לאחד ממרכזי האיידס הקרובים לאזור מגורייך. אין צורך בהפניה מרופא והבדיקה היא ללא תשלום, עליך להביא אתך תעודת זהות. את יכולה לפנות גם לאחד המרכזים האנונימיים של הוועד למלחמה באיידס, שם הבדיקה עולה כמה עשרות שקלים. להלן רשימת מרפאות לבדיקת איידס בבתי החולים http://www.infomed.co.il/aidsClinics.asp

תשובה: ההמלצה היא בדרך כלל להמשיך באותה פעילות גופנית שנעשתה לפני ההריון. במהלך ההריון לא מומלץ להגביר את הפעילות. אבל מובן שאם אינך חשה בטוב, לא מומלץ להמשיך בפעילות רק בגלל שהיית מסוגלת לבצעה לפני ההריון. כדאי מאוד להתחשב ביכולות הגוף ולא להילחם בו. המלצות אלו נכונות רק לגבי הריון תקין, שאין בו גורמי סיכון אחרים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד