אציקלוביר (זובירקס)

אופן נטילת התרופה

טבליות, טבליות מסיסות, תרחיף, זריקות, קרם, משחת עיניים.

תדירות וזמן נטילה

2-5 פעמים ביום.

במשחת עיניים יש למרוח 5 פעמים ביום, במרווח 4 שעות לפחות, ו-3 ימים נוספים לפחות לאחר שיפור.

טווח המינון

משתנה בהתאם למטרה הטיפולית ולמצבי הרקע של המטופל.

לטיפול בהרפס סימפלקס, מינון מקובל:

מבוגרים: דרך הפה, 200 מ"ג 5 פעמים ביום, למשך 5-10 ימים.

לטיפול באבעבועות רוח:

בילדים: דרך הפה, 10-20 מ"ג/ק"ג (מקס. 800 מ``ג) 4 פעמים ביום, למשך 5 ימים. 

מבוגרים: דרך הפה, 800 מ"ג, 4 פעמים ביום, 5-7 ימים.

לטיפול בשלבקת חוגרת: 

דרך הפה, 800 מ"ג, 5 פעמים ביום, 7-10 ימים.

הרפס באברי המין: 

דרך הפה, 200 מ"ג, 5 פעמים ביום, או 400 מ"ג, 3 פעמים ביום, 7-10 ימים. 

תחילת ההשפעה

תוך 24 שעות.

משך ההשפעה

עד 8 שעות.

מנה שנשכחה

משחה: יש למרוח את המנה הבאה כרגיל. טבליות/נוזל: יש לקחת מייד כשנזכרים. אין לקחת שתי מנות יחד.

הפסקת התרופה

יש להשלים את הטיפול לפי ההוראות.

מינון עודף

מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן בפני אור.

תזונה

אין הגבלות. מומלץ להרבות בשתיית מים.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש מבלי להיוועץ ברופא.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כליה
• נטילת תרופות אחרות
• אי סבילות לסוכרים מסויימים

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות לוואי הקשורות  לטיפול באציקלוביר בבליעה או עירוי תוך-ורידי כוללות: כאב ראש, סחרחורת, בחילה, הקאה, שלשול, כאבי בטן, פריחה, רגישות לאור, עייפות, גרד, נשירת שיער. חום לא מוסבר (טמפרטורה גבוהה) ותחושת עלפון, במיוחד כאשר נעמדים. במקרים נדירים דווח על הזיות, רעד, ורטיגו, בלבול, פרכוסים.

טיפול מקומי באציקלוביר עלול לגרום לגירוי, עקצוץ, צריבה, אדמומית או נפיחות באזור המריחה.

במקרה של תגובה אלרגית חריפה יש להפסיק את נטילת התרופה ולפנות מיד לטיפול רפואי.

התרחיף מכיל מתיל פאראהידרוקסיבנזואט ופרופיל פאראהידרוקסיבנזואט, אשר עלולים לגרום לתגובות אלרגיות, גם תגובה מאוחרת.

חלק התכשירים מכילים סורביטול, העלול לגרום לחוסר נוחות במערכת העיכול ולהשפעה משלשלת קלה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

פרובנציד (לטיפול בשיגדון): תרופה זו מעלה רמת אציקלוביר בדם.

סימטידין (לטיפול בכיבי קיבה), מיקופנולאט מופטיל (למניעת דחיית איבר מושתל).

השפעת שימוש ממושך

בדרך כלל ניתן אציקלוביר לתקופה מוגבלת. במתן ממושך, לדוגמה, למניעת הישנות של הרפס באברי המין, קיים סיכון קל להתפתחות נגיפי הרפס עמידים לאציקלוביר.