תלידומיד (Thalidomide)

מראה הצלקת לאחר ריפוי מחודש שלה, בעקבות ניתוח להסרת צלקת, תלוי בגורמים רבים. ראשית, יש חשיבות לגיל המטופל, שכן עור צעיר יותר מבצע תיקונים ביתר, כלומר יש לו נטייה להיווצרות רקמת צלקת משמעותית וגדולה יותר, גם לפני וגם לאחר הניתוח. גורם נוסף המשפיע על מראה הצלקת הוא המיקום שלה. צלקת על פני אזורי עור מתוחים יותר תראה בולטת יותר. כמו כן גורמים כגון: צבע הצלקת, מרקם העור ומימדי הצלקת ישפיעו על התוצאות ומראה הצלקת המשופרת לאחר הניתוח.

פתח בחלון חדש

אין מניעה לקבל חיסונים מומתים (שפעת, טטנוס, הפטיטיס). מדוע את מעוניינת לקבל חיסון נגד אדמת? האם ברצונך להיכנס להריון? האם בדקת נוגדנים נגד אדמת? אני ממליץ לך לקרוא את המידע החשוב המופיע פה: http://nejm.highwire.org/cgi/content/abstract/344/5/319 פתח בחלון חדש

שימוש תכוף במשקאות המכילים קפאין, שימוש תכוף באלכוהול ועישון עלולים להשפיע על אופן פעילות התרופה, ולכן הדבר אינו מומלץ. אין זה אומר שעליך להפסיק לשתות קפה, אבל לא בתדירות גבוהה. עליך ליידע גם את הרופא המטפל שלך לגבי הרגלי צריכת הקפה, העישון והאלכוהול. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש

כמו לכל תרופה, לאנטיביוטיקות flagyl ו- ciproxin ישנן כמה תופעות לוואי ידועות, אך הפרעות קצב לב אינן אחת מהן. אתה יכול לקחת את הטיפול שהמנתח רשם לך ללא חשש. איחולי בריאות. ד"ר אורלי שניידר - אינפומד פתח בחלון חדש

מיאלומה נפוצה היא מחלה סרטנית בה יש ריבוי בלתי מבוקר של תאי פלזמה מייצרי נוגדנים. אם המחלה ממוקמת, ניתן לתת קרינה מייננת. אם המחלה מפושטת, הטיפול הוא כמותרפי וכולל בד"כ תרופות בשם מלפלן ופרדניזון, אליהן מגיבים רוב החולים. בנוסף, קיימות תרופות כמותרפיות אחרות כגון פרוטוקול VBMCP ו VAD. תרופות נוספות שהראו תוצאות טובות ומשמשות לטיפול במחלה הן תלידומיד ואינטרפרון. בנוסף, בחולים מסוימים ניתן לבצע השתלת מוח עצם עצמית. למידע ואתרים בנושא- http://www.myeloma.org/myeloma/home.jsp פתח בחלון חדש

לאחר ניתוח בקע, ההמלצה היא לחזור לפעילות גופנית בצורה הדרגתית כשבועיים-שלושה לאחר הניתוח. עם זאת, פעילות שקשורה למאמצים חריגים של דופן הבטן, מומלץ לדחות למספר שבועות. למיטב ידיעתי, אין צורך בחגורת בטן לאחר ניתוח מסוג זה. בכל מקרה, יש לגשת לביקורת ולהיוועץ ברופא המנתח, שכן כל מקרה צריך להבחן לגופו. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד פתח בחלון חדש

כאבי בטן ממושכים מצריכים בירור מקיף, בייחוד לאדם בגילך. הבירור מתבצע בהתאם לבעיות שחש המטופל, ויכול לכלול בדיקות דם ושתן, בדיקת אולטרסאונד ובדיקת CT של הבטן, בדיקת דם סמוי בצואה, בדיקת נוכחות חיידק בשם הליקובקטר פילורי, ובדיקת דופלר של כלי הדם בבטן. בנוסף חשוב לדעת אם הבעיות כוללות שינויים בהרגלי היציאה, ירידה במשקל, חום לא מוסבר וחוסר תיאבון או חולשה. אם כל הבירור שנעשה לא מעלה ממצאים בלתי תקינים, יש לשקול סיבות אחרות לבעיות, שאינן קשורות למערכת העיכול, אולם גורמות בכל זאת כאבי בטן, כגון הפרעות בלב, בעיות במערכת המין והשתן, וגם בעיות פסיכולוגיות. אחת הסיבות השכיחות לבעיות מהסוג שאתה מתאר (שוב, בתנאי שעברת את הבדיקות המקיפות השוללות בעיה אחרת, מסוכנת יותר) היא מצב הנקרא IBS, או בעברית תסמונת המעי הרגיז או הרגיש. תסמונת זו מתבטאת בכאבי בטן, לעיתים בשלשולים או בעצירות, אבל אין בה כל ממצא פתולוגי בבדיקות. סיבת כאבי הבטן היא ככל הנראה רגישות יתר של המעי אשר מושפע ביותר ממצבו הנפשי של המטופל הסובל מ- IBS. אנשים הסובלים מ- IBS מתארים החמרה בסימפטומים בתקופות לחוצות יותר, בסטרס או כאשר מצב הרוח ירוד. מרבית החולים אינם סובלים מדיכאון כלל, ולעיתים יש מרכיב חרדתי. אחד הדברים המשמחים לגבי תסמונת זו היא העובדה שזו תסמונת שפירה, שאינה פוגעת באורח החיים, אך היא יכולה להפריע לאיכות החיים, ולכן חשוב לטפל בה. ישנם טיפולים רבים ושונים לתסמונת המעי הרגיז, החל בשינויים תזונתיים, מדיטציות והיפנוזה, וכלה בטיפול תרופתי. הטיפול התרופתי שהוכח כמועיל הוא טיפול נוגד דיכאון וחרדה בתרופות מקבוצת ה- SSRI, שציפרלקס הוא אחד מהם. מחקרים רבים הראו שהסימפטומים אכן משתפרים כתוצאה מהטיפול, כפי שקורה אצלך. צריך להבין שאין הדבר אומר שאתה סובל מדיכאון. צריך גם להבין שבכל זאת מדובר בטיפול תרופתי עם תופעות לוואי, ולכן הרופא צריך לשקול היטב אם לרשום את התרופה, ולפני שפונים לטיפול כזה, מנסים טיפולים פחות חזקים. משך הטיפול בתרופה משתנה בין מטופל למטופל. נהוג לתת אותה למשך כמה חודשים על מנת לראות את התגובה, ולאחר מכן לנסות להתחיל לרדת במינון ולבסוף להפסיק את השימוש בתרופה. הרבה מטופלים עם IBS מפסיקים לסבול מהתסמונת בשלב מסוים בחיים, ולכן נסיון להפסיק את נטילת התרופה לאחר תקופה מסוימת (לעיתים גם כמה שנים) הוא הגיוני. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש

ישנן התוויות רבות לבדיקת מי שפיר. בדיקת מי שפיר לצורך אבחון כרומוזומלי (לדוגמה על ידי בדיקת FISH) לרוב נעשית בטרימסטר השני, החל מהשבוע ה-16 של ההריון, גם מפני שהטרימסטר השני הוא הזמן הבטוח ביותר לביצוע הבדיקה, וגם מפני שאם מתגלה בעיה כרומוזומלית, זהו גיל שעוד אפשר לבצע בו הפלה. השבוע ה-32 הוא מועד מאוחר לבדיקת מי שפיר עבור בדיקות כרמוזומליות (במיוחד אם אין סיבה רפואית לכך), שכן גם הסיכון גבוה יותר מאשר בטרימסטר השני, וגם מפני שזהו אינו גיל שאפשר לבצע בו הפלה: ללא קשר לתוצאות הבדיקה, לא תתבצע הפלה. הסיכוי לסיבוכים בטרימסטר השלישי הוא עדיין נמוך. שני מחקרים שנעשו על בדיקת מי שפיר בטרימסטר השלישי הראו סיבוכים ב כ-1% מהבדיקות. בהחלט יש יותר סיבוכים ליילוד ככל שהלידה מתבצעת מוקדם יותר. תינוק שנולד בשבוע ה-32 הוא פג, והסיכוי לתחלואה וגם לתמותה בפג גבוהים הרבה יותר מאשר עבור תינוק שהשלים את כל ההריון. אמליץ לך לדון בנושא עם הגינקולוג המטפל, ולקחת בחשבון את הסיכון בביצוע הבדיקה בשלב מתקדם של ההריון. שיהיה בהצלחה! ד"ר יעקב אולך - אינפומד פתח בחלון חדש