אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) (Omeprazole, Omepradex, Losec)

הערך שציינת ל- b-HCG הוא גבוה, ומכך אפשר להסיק שאת בהריון. עכשיו הדבר שעלייך לעשות הוא לגשת לגינקולוג ולבצע בדיקת אולטרסאונד כדי לוודא אם אכן יש שק הריון ברחם, לבדוק את שבוע ההריון ואם ההריון תקין. בברכה ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש

הביופסיה שעשית נקראת Pap Smear והיא נועדה לגלות שינויים טרום- ממאירים של צוואר הרחם שנקראים CIN (Cervical Intraepithelial Neoplasia) פתח בחלון חדש

קיימים כמה אמצעים לדחיית מועד הווסת או להורדת תכיפות הדימום מפעם לחודש לאחת לכמה חודשים. להלן האפשרויות: 1. שימוש רצוף בגלולות למניעת הריון - למשך 21, 42 או 63 יום עם מרווח של בין 4-7 ימים ללא נטילת גלולה. במהלך הימים ללא גלולה ייתכנו דימומים או הכתמות. הסיכוי לכך גדל ככל שמשך השימוש הרצוף גדל. 2. Dept Medroxyprogesterone acetate - ניתן בזריקה אחת לשלושה חודשים וגורם לאמנוריאה (היעדר ווסת). תופעות לוואי: דימום לא סדיר, אקנה, כאבי ראש, דיכאון. 3. מירנה - התקן תוך רחמי, שמשחרר סוג של פרוגסטרון. ההתקן גורם לירידה בנפח הדימום כל חודש עד כדי הפסקת הווסת לחלוטין בחלק מהנשים. 4. Norethisterone - תכשיר נוסף בטבליות שגורם לירידה בכמות הדימום. כמובן שיש להתייעץ עם רופא/ת נשים לפני התחלת שימוש בכל אחד מהתכשירים הנ"ל, כיוון שהם מחייבים מרשם רופא וגם על מנת לתת לך את התכשיר המתאים ביותר לצרכים שלך. פתח בחלון חדש

ראשית, יש לבצע בזריזות מירבית בדיקת דם לסוכר בצום של הבוקר. אפשר גם בדקירה מאצבע בגלוקומטר לשלילת סוכרת נעורים חס וחלילה. בהמשך, יש לראות עם אין שינויים בצורת השתיה שלה. ייתכן שהילדה אוכלת חטיפים מלוחים שגורמים לה לשתיית יתר, או אולי גילתה איזה תרכיז או שתיה חדשים שגורמים לה לשתות יותר. בצעי ניטור של כמות הנוזלים שהילדה שותה במשך 24 שעות. בהמשך, אם אין ממצאים בסוכר, ניתן לבדוק אוסמולריות בשתן המצביעה אם הילדה מצליחה לרכז את השתן. מקווה שהילדה רק מגזימה עם השתייה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה פתח בחלון חדש

בדיקת ESR, או בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה שמהווה מדד כללי למצבי דלקת שונים בגוף. הגבול העליון של הנורמה משתנה לפי הגיל והמין. לאישה בת 44 גבול זה הוא 27, כלומר במקרה שלך, שקיעת הדם אכן מעט מוחשת. מהירות שקיעת הדם עולה אם יש עליה ברמה של חלבונים מסוימים בפלסמה, כמו במחלות שגרוניות, זיהומים כרוניים, דלקות או מחלות ממאירות מסויימות, אך לא ניתן לזהות מחלה ספציפית על סמך שקיעת הדם בלבד. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה - האם היו לך חולשה, עייפות, כאבי מפרקים, פריחה או חום? אני ממליצה שתפני לרופא המטפל להמשך ברור. מידע נוסף תוכלי למצוא בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36 פתח בחלון חדש

שתי תרופות אלו הן סטרואידים סינתטיים המחקים את פעולת הקורטיזול, שהוא הסטרואיד הטבעי הנוצר על ידי יותרת הכליה. הקורטיזול הוא בעל תפקיד חשוב ביותר בתפקוד רקמות הגוף השונות, וחסר שלו הוא מצב פתולוגי, שיכול אף להיות מסכן חיים, ומחייב טיפול תחליפי בקורטיזול סינתטי, כגון פרדניזון. קורטיזול סינתטי הוא גם תרופה הניתנת לדיכוי מערכת החיסון במחלות המצריכות אפקט זה, כגון במחלות אוטואימוניות שונות, מחלות פרקים, ואצל מושתלי איברים או מוח עצם. פרדניזון היא תרופה הניתנת דרך הפה, לכן היא הנמצאת בעיקר בשימוש, הואיל ומדובר בדרך כלל בטיפול כרוני ממושך שנעשה בחולה המטופל בביתו. מתיל פרדניזולון הוא סטרואיד סינתטי הדומה באפקט שלו לפרדניזון, אולם הוא ניתן אל תוך הווריד. פרדניזולון ניתן במסגרת אשפוזית מעצם היותו טיפול תוך-ורידי. היתרון של פרדניזולון (כמו כמעט בכל טיפול הניתן אל תוך הווריד) הוא עקיפת מערכת העיכול והגעת החומר הפעיל ישירות לזרם הדם, דבר המעלה את מהירות הפעולה של החומר, דהיינו האפקט יושג מהר יותר בטיפול בפרדניזולון. במקרים אקוטיים המחייבים טיפול עם אפקט מהיר, כמו למשל בהתקף אסתמה חריף או בהתקף של מחלה אוטואימונית כזו או אחרת, ניתן לטפל בפרדניזולון שיגיע מהר יותר לזרם הדם מאשר פרדניזון. מאידך, ספיגת הפרדניזון דרך מערכת העיכול היא טובה מאד, ולכן בכל אדם שיכול לבלוע וללא בעיית ספיגה במערכת העיכול, יועדף הטיפול בפרדניזון, שהוא קל יותר ואינו דורש עירוי תוך-ורידי על כל סיבוכיו. הבדל נוסף בין שני התכשירים הוא השפעתם על הכליה. הקורטיזול הוא הורמון הדומה לאלדוסטרון. אלדוסטרון הוא הורמון המיוצר גם ביותרת הכליה והוא משפיע על הכליה לצבירת מלח ונוזלים, ובכך מעלה את לחץ הדם לפי הצורך (אפקט מינרלוקורטיקואידי). רמה גבוהה של קורטיזול מובילה לאפקט דומה על הכליה, ולכן במצבים פתולוגיים בהם קיים עודף של קורטיזול בדם (תסמונת קושינג), צפויה גם עליית לחץ הדם. לחומרים הסינתטיים אפקט קטן יותר על הכליה יחסית לקורטיזול הטבעי, אך קיים גם שוני באפקט זה בין התכשירים השונים. לפרדניזון יש גם אפקט מינרלוקורטיקואידי (דמוי אלדוסטרון) גדול יותר מאשר לפרדניזולון. לפרדניזולון כמעט אין אפקט זה. הבדל זה הוא הבדל פחות חשוב ופחות משמעותי בין שני התכשירים. ההבדל בצורה בה הם ניתנים הוא ההבדל החשוב. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש

אינני יודע אם טיסה יכולה להחמיר את התסמונות של מחלת מנייר, ולא מצאתי תיעוד בספרות על כך. יחד עם זאת, בטיסה הלחץ בתוך חלל האוזן התיכונה עולה מאוד, ומכיוון שאצל חולים במחלה זו הנוזל האנדו-לימפטי אשר זורם במערכת (שאחראית על שיווי המשקל והקואורדינציה) נמצא בכמות מוגברת - לחץ נוסף יכול להוביל לסחרחורות, צלצולים והקאות. סטונרון היא אחת מהתרופות היותר שכיחות בטיפול במחלת מנייר, ויעילותה הוכחה כגבוהה ביותר בטיפול במחלה זו. בארה"ב נוהגים לפעמים להוסיף גם דיאמוקס לטיפול במחלת מנייר, אולם יש לתרופה זו לעיתים תופעות לוואי לא נעימות ולכן אולי לא הוצע לכם הטיפול הזה. תוכלי לקרוא עוד על דיאמוקס באינדקס התרופות בפורטל אינפומד. אני בטוח שכל רופא אף-אוזן-גרון בקהילה יוכל לתת לך תשובה יותר מדויקת לגבי טיפול אלטרנטיבי אם הטיפול הנוכחי לא עוזר. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד פתח בחלון חדש

ציסטה היא הצטברות מקומית של הפרשות בתוך משהו דמוי שקיק. הדבר שכיח באיברים מפרישים כמו שחלה, ואכן ציסטה בשחלה באישה צעירה היא דבר נורמלי ותקין. עם זאת, כדאי לגשת עם תוצאות האולטרסאונד לרופא נשים כדי לבצע בדיקה מכוונת, ולבצע בדיקת מעקב סונוגרפית כעבור כחודש, לאחר המחזור החודשי. פתח בחלון חדש

אומנם לא נוכל לעזור לך מבלי לראות את הבדיקה עצמה, אך באופן כללי, בבדיקה הודגמה הצללה בבסיס הריאה הימנית (Right Lower Lobe). ייתכנו סיבות שונות להצללה, כמו תהליך זיהומי (דלקת ריאות), תמט ריאתי, תפליט או תהליך אחר. מומלץ לפנות עם תוצאות הבדיקה לרופא שלך להמשך בירור וטיפול. פתח בחלון חדש

כדאי לפנות לאורתופד ולשלול בעיה במפרק הברך ובגידים בו, ולבצע הדמיה של האיזור לפי המלצתו. פתח בחלון חדש