אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) (Omeprazole, Omepradex, Losec)

מידע

אופן נטילת התרופה

כמוסות, קפליות. אין לחצות, לכתוש או ללעוס!

תדירות וזמן נטילה

בדרך כלל, אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן פעם אחת ביום. עדיף בבוקר, לפני הארוחה.

טווח המינון

מבוגרים: כיב תריסריון או קיבה, דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי, טיפול משולב עם אנטיביוטיקה בכיב עיכולי הקשור בהליקובקטור פילורי : 20 מ"ג פעם ביום, למשך 4 עד 8 שבועות.
טיפול בתסמונת זולינגר אליסון: 60-120 מ"ג פעם ביום, המינון עולה על 80 מ"ג ליום יש ליטול את התרופה במנות נפרדות.

תחילת ההשפעה

תוך 30-90 דקות.

משך ההשפעה

24 שעות.

תזונה

יש ליטול את האומפראזול (אומפרדקס, לוסק) חצי שעה לפני האוכל, רצוי בבוקר.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עכשיו ודלג על המנה הבאה.

הפסקת התרופה

אין להפסיק נטילת אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ללא ייעוץ רפואי. התסמינים עלולים לחזור.

מינון עודף

סביר להניח שמנה עודפת מקרית של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) לא תגרום בעיות. אם נלקחה מנה עודפת גדולה, או אם מופיעים תסמינים מיוחדים, יש להיוועץ ברופא.

אזהרות

הריון

יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול. עם זאת, לא נמצאו עדויות להשפעה בלתי רצויה של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) על מהלך ההריון או על בריאות העובר.  

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק.

תינוקות וילדים

התרופה אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל 1 שנה.

קשישים

אין בעיות מיוחדות.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.

אלכוהול

מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השילוב של אלכוהול עם תרופה זו עלול להיות מסוכן.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• נטילת תרופות אחרות
• מחלת דם
• הקאות
• צואה שחורה
• אובדן משקל לא מוסבר
• שלשול חמור או מתמיד

תופעות לוואי

תופעות הלוואי השכיחות של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) קשורות בעיקר לבעיות במערכת העיכול כגון: עצירות, שלשול, בחילה, כאבי בטן, הקאה, גזים. בנוסף יתכנו גם כאבי ראש, נפיחות ברגליים וקרסוליים, סחרחורת, תחושת נימול, נמנום, הפרעות בשינה, פריחה או דלקת בעור, גרד, הרגשת חולי, תשישות, שינויים בבדיקות דם (שינוי בתפקודי כבד).

במקרים נדירים עלולות להתפתח תופעות הבאות עקב טיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק):

ירידה בתאי הדם הלבנים או בטסיות, שמתבטאת בחולשה, חבורות או לנטייה לזיהומים.

רמות נתרן נמוכות בדם.

תופעות לוואי רגשיות כגון: עצבנות, בלבול או דיכאון.

תחושת יובש, פטריה או דלקת בפה.

נשירת שיער, פריחה בעור כתוצאה מחשיפה לשמש.

אין אונות (אימפוטנציה).

יש להפסיק את הטיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ולפנות מיד לרופא במקרים הבאים:

תגובות אלרגיות, לרבות תגובה חמורה הכוללות נפיחות בשפתיים, בלשון ובגרון, פריחה, הרגשת עילפון וקשיי נשימה; אדמומיות בעור עם שלפוחיות או קילוף בעור, שלפוחיות חמורות או דימום בשפתיים, עיניים, פה, אף ואברי המין; 

בעיות בכבד כולל צהבת (עשוי לגרום להצהבת העור, שתן כהה ועייפות).

הפרעות בקצב הלב או הדופק, דופק מואץ, דפיקות לב, רעד, פרכוסים או התכווצות שרירים.

זיהום המלווה בחום והידרדרות קשה במצב הכללי (יש לשלול חוסר תאי דם לבנים באמצעות ספירת דם).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. 

שילוב אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, לסיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, כמו פניטואין, תרופות לשינה או לחרדה כמו דיאזפם.

נוגדי קרישה מסוג וארפארין כמו קומדין, דיאזפאם, דיגוקסין, סילוסטאזול, טאקרולימוס ופניטואין - העלאת רמות התרופות וסיכון לתופעות לוואי.

דיגוקסין, ללב.

קטוקונזול, איטרקונזול, פוסקונזול, או ווריקונזול,  לטיפול בזיהומים פטריתיים.

קלריתרומיצין- אנטיביוטיקה.

ריפמפיצין- לשחפת

טקרולימוס- להשתלת איברים.

דיסולפירם- לגמילה

אטזנביר, סקווינביר, ריטונביר- תרופות נגד נגיף  HIV 

צמח  St. John's Wort-לטיפול בדיכאון.

מטוטרקסאט- תרופה כימותרפית המשמשת במינונים גבוהים לטיפול בסרטן(

ברזל - הפרעה לספיגה. 

אטאזנביר, קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל) - ירידה ברמות ובהשפעה הטיפולית של התרופות.

נלפינביר, פוזאקונאזול, ארלוטיניב - ירידה ברמות התרופה, אין להשתמש ביחד עם אומפראזול (אומפרדקס, לוסק).

השפעת שימוש ממושך

יתכן שיהיה צורך בבדיקת רמות מגנזיום בדם במהלך טיפול ממושך באומפראזול (אומפרדקס, לוסק), במיוחד אצל אנשים המטופלים בדיגוקסין, בתרופות משתנות או תרופות אחרות שעלולות לגרום לירידת מגנזיום.  
ירידה בספיגה של ויטמין B12 והתפתחות חוסר בוויטמין זה (בדיקת ויטמין B12).

עלייה בסיכון לשברים בירך, שורש כף היד ובעמוד השדרה אצל אלו המטופלים במינונים גבוהים של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) או לאורך זמן (מעל שנה וחצי).