אקנה (Acne)

סימפטומים

קיימים סוגי אקנה שונים:

• קומדונים: נוצרים עקב חסימת הנקבוביות (פתחי תעלות זקיקי השיער) על ידי הפרשות חלב (סבום) ותאי עור מתים. קומדונים פתוחים נקראים "ראשים שחורים", בגלל הצבע הכהה של "הפקק" הנוצר בתוך פתח הנקבובית. קומדונים סגורים נקראים "ראשים לבנים" כי הם מופיעים בצורת גבשושיות בצבע העור.
• חטטים: גבשושיות הבולטות מעל פני העור, המהווים סימן לדלקת או זיהום של זקיקי השיער. החטטים בדרך כלל אדומים וכואבים.
• תפיחות מוגלתיות: גבשושיות בולטות וכואבות בצבע אדום עם ראש מוגלה בצבע לבן ודלקת מסביבו.
• גושים: תפיחות גדולות, מוצקות וכואבות מתחת לפני העור, שנוצרות כתוצאה מהצטברות הפרשות עמוק בתוך זקיקי השיער.
• ציסטות: גושים כואבים, מלאי מוגלה שנמצאים מתחת לפני העור, שעלולים להשאיר צלקות.

פצעי בגרות מופיעים באזורים בהם מספר בלוטות החלב הפעילות הוא הרב ביותר, כגון הפנים, העורף, החזה, הגב והכתפיים.

סיבות וגורמי סיכון

הגורמים להתפתחות אקנה כוללים:

• ייצור יתר של חלב (sebum), הקשור לרוב לשינויים הורמונליים.
• הצטברות תאי עור מתים בפני השטח של העור שגורמת לחסימת פתחי נקבוביות.
• זיהום שנוצר על ידי החיידק Propionobacterium acnes.

בלוטות החלב, שנפתחות אל תעלות זקיקי השיער, מפרישות את החומר השומני שהן מייצרות לשימון השיער והעור דרך תעלת השערה החוצה, אל פני העור. הצטברות כמויות עודפות של החלב ותאי העור המתים בפתחי נקבוביות יוצרת מעין פקק, שלוחץ על דפנות תעלת זקיק השערה וגורם לנפיחות, זיהום חיידקי והתפתחות דלקת.

לשינויים הורמונליים תפקיד חשוב בהתפתחות פצעי אקנה או החמרתם. עלייה ברמות הורמוני מין (אנדרוגנים) בתקופת גיל ההתבגרות אצל הבנים והבנות גורמת להגדלת בלוטות החלב ולייצור מוגבר שלו. גם שינויים הורמונליים לפני הופעת המחזור החודשי ובמהלך הריון, שימוש בגלולות למניעת הריון או הפרעות באיזון הורמונלי עקב מחלות מסוימות, עלולים להשפיע על ייצור החלב והתפתחות פצעי אקנה.

גורמים נוספים שעלולים להשפיע על התפתחות או להחמרת האקנה כוללים:

• רקע תורשתי: לסוג העור ולאיזון הורמונלי יש קשר הדוק לתורשה, לכן סביר להניח שנער או נערה יפתחו פצעי אקנה אם הוריהם סבלו מהתופעה.
• שימוש לא נכון בתכשירי טיפוח או תכשירים לא מתאימים: שימוש בחומרים שמנוניים, קרצוף יתר של העור או מוצרי קוסמטיקה חריפים מדי עלולים להביא לגירוי יתר של העור ולגרום להחמרת פצעי בגרות.
• חיכוך או הפעלת לחץ על העור: לחץ שנוצר על ידי פריטים שונים כמו טלפונים או טלפונים ניידים, קסדות, צווארונים הדוקים מדי או תיקי גב.
• תרופות מסוימות: תרופות ממשפחת הסטרואידים, תרופות הורמונליות שונות וליתיום לטיפול בהפרעות מצב הרוח, עלולים להוביל להתפתחות אקנה.
• תזונה: למרות שנוטים להמעיט בערך התזונה בהקשר של אקנה, מחקרים מסוימים מצביעים על כך שמוצרי חלב ומזונות עתירי פחמימות עלולים לעורר התפרצות פצעי בגרות. גם אכילת שוקולד קשורה לעלייה בכמות ובחומרת הפצעונים. לעומת זאת, מסתמן שאכילת מזונות שומניים אינה משפיעה לרוב על מצב האקנה. כך או כך, תזונה לקויה ולא מאוזנת עלולה להחמיר את מצב העור, להאט את ההחלמה מאקנה ולהגביר את הסיכון לצלקות אקנה.
• סטרס ולחץ: הופעת פצעי אקנה עלולה להתפרץ או להחמיר בתקופות של לחץ ומתח, במיוחד כשהם נמשכים זמן רב.

אבחון ובדיקות

על סמך המראה והמיקום של הנגעים, יכול רופא עור לאבחן אקנה, כמו גם לקבוע את חומרת המצב.

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

כאמור, פצעי הבגרות כשלעצם אינם מסוכנים לבריאות, אך הופעת הפצעים עלולה לפגוע בדימוי העצמי ולהוביל להימנעות מיצירת קשרים חברתיים, מה שבסופו של דבר עלול להוביל לבעיות נפשיות ולהתפתחות של דיכאון וחרדה, בעיקר אצל בני נוער.

כמו כן, כאשר הנגעים חמורים, צלקות או שינויי צבע של העור עלולים להתפתח.

טיפולים ותרופות

בזיהום החיידקי, צמצום הדלקת ומניעת צלקות אקנה. כל סוגי הטיפולים באקנה לוקחים זמן, כך שיעברו ארבעה עד שמונה שבועות עד שניתן יהיה להבחין בתוצאות. במקרים מסוימים מצב העור אף מחמיר לפני שישתפר.

טיפולים מקומיים בפצעי בגרות יכולים לכלול תכשירים לטיפול נקודתי בפצעוני האקנה, תרחיצים ותחליבים שמפחיתים הפרשת החלב, הורגים חיידקים ומעודדים את השלת תאי העור המתים ואת ריפוי הפצע. תרחיצים ותחליבים אלו מכילים חומרים פעילים כגון בנזואיל פראוקסיד (benzoyl peroxide), גופרית, רסורצינול, חומצה סליצילית (salicylic acid) וחומצת חלב. הם מיועדים לטיפול בפצעי אקנה קלים ואינם דורשים מרשם רופא.

אם פצעי הבגרות חמורים יותר או שאינם מגיבים לטיפול זה, מומלץ לפנות לרופא עור שישקול טיפולים תרופתיים.

טיפול תרופתי מקומי

ישנם מספר קרמים, תמיסות או ג'לים המיועדים למריחה על הפצעים לאחר ניקוי העור, כשהנפוצים הם:

• נגזרות של ויטמין A: חומצה רטינואית, טרטינואין ואדפלן המעודדים השלת תאי עור מתים, מפחיתים את הפרשת החלב ומונעים היווצרות קומדונים (ראשים שחורים או לבנים). חומרים אלו עלולים לגרום לגירוי קל של העור, לכן יש להתחיל את השימוש בהם בהדרגה ולהקפיד להימנע מחשיפה לשמש.
• חומרים אנטיביוטיים: חומרים אנטיביוטיים הורגים את החיידקים שאחראיים לדלקת ולמוגלה האופייניים לפצעי אקנה. חומרים אלו כוללים נאומיצין, קלינדמיצין או אריתרומיצין, לפעמים בשילוב עם בנזואיל פראוקסיד.

תכשירים אלו או שילוב ביניהם, בהתאם לשיקול הרופא, אינם פועלים מיד ויכולים לעבור מספר שבועות עד שרואים הטבה משמעותית במצב העור. במקרים מסוימים תיתכן אף החמרה לפני השיפור או תופעות לוואי כגון אדמומית, יובש וקילוף העור באזור המריחה. 

תרופות לטיפול באקנה הניתנות לבליעה

אם פצעי אקנה אינם עוברים לאחר הטיפול החיצוני או כשהבעיה חמורה, הרופא יכול לרשום מספר תרופות הניתנות לבליעה, לעתים בנוסף לשימוש בקרמים או ג'לים ותכשירים לטיפוח העור המותאמים לאקנה. 

• אנטיביוטיקה: אנטיביוטיקה מסוג מינוציקלין או דוקסיציקלין מסייעת להרוג את החיידקים שגרמו להתפרצות אקנה וכך מפחיתה את התפתחות הפצעים והדלקת. הטיפול האנטיביוטי נמשך כשלושה-ארבעה חודשים. 
• גלולות למניעת הריון: גלולות למניעת הריון, שמשלבות אסטרוגן ופרוגסטרון, מסייעות לטיפול באקנה אצל נשים ונערות, כי הן מסדירות את רמות ההורמונים. 
• איזוטרטינואין: איזוטרטינואין, נגזרת של ויטמין A, מיועדת לטיפול באקנה חמור במיוחד, שאינו מגיב לטיפולים אחרים. זו תרופה חזקה ויעילה, אך יש לה גם הרבה תופעות לוואי מסוכנות כמו פגיעה בכבד, יובש קשה בעור ודלקת מעי גס. התרופות שמכילות איזוטרטינואין גורמות גם למומים מולדים קשים ולכן, נטילתן אסורה בהריון והם מחייבים שימוש באמצעי מניעה יעילים במהלך כל הטיפול.

טיפולים נוספים בפצעים או בצלקות אקנה

• טיפול באור, שעוזר להכחיד את החיידקים הגורמים לזיהום ודלקת בבלוטות החלב.
• קילוף עור (פילינג) בעזרת חומצות בריכוזים שונים ושיוף עדין של העור (micro-dermabrasion) מועילים להשלת תאי העור מתים וממריצים את התחדשותו. בנוסף, שיטות אלה עשויות לעזור גם לטיפול בהעלמת צלקות אקנה.

מניעה

לעיתים יש צורך להמשיך את הטיפול באקנה גם כאשר הפצעים מחלימים או נעלמים, כדי למנוע הופעה של פצעי אקנה חדשים. יש לשוחח עם הרופא המטפל על הדרכים בהן ניתן למנוע את ההתפרצות המחודשת של פצעי בגרות.

מומלץ להקפיד על שטיפה וניקוי של העור בעזרת תכשיר ניקוי עדין וכמובן להימנע מנגיעה וחיטוט באזורים הנגועים בפצעי אקנה. 

דרכים נוספות למניעת הופעת פצעי אקנה הן בין השאר:

• שטיפת האזורים המועדים לפצעי אקנה פעמיים ביום.
• שימוש בתרופות נגד פצעי בגרות הנמכרות ללא מרשם על מנת לייבש את עודף החלב בעור.
• הימנעות מאיפור כבד.
• הסרת האיפור לפני השינה.
• לבישת בגדים שאינם צמודים לעור.
• מקלחת לאחר התעמלות או פעילות גופנית מאומצת.