פראצטמול + קודאין (קוד-אקמול 15/325)

מידע כללי:
התרופה משלבת שני חומרים משככי כאבים, המיועדים יחד לשיכוך כאבים בעלי עוצמה בינונית. בנוסף, הפחתת חום והקלה בשיעול נלווה. תרופות המכילות קודאין (משכך כאבים מקבוצת האופיואידים) ישמשו רק לטיפול בכאב חריף, שמשכו קצר, ועוצמתו בינונית. טיפול זה יינתן מעל גיל 12 שנים, רק אם לא ניתן לטפל בכאב באמצעות משככי כאבים כגון פרצטמול, או איבופרופן. 
יש להיזהר בשימוש שכן שימוש ממושך באופיואידים (קודאין הוא אופיואיד) גורם לתלות, סכנת התמכרות ומינון יתר. ייתכנו תסמיני גמילה בהפסקה פתאומית בשימוש.
השימוש בקודאין עשוי להגביר את הסיכון לדיכוי נשימתי..
בעבר, טבליה זו נקראה "אקמול פורטה".
קודאין הופך למורפין בכבד על-ידי אנזים. מורפין הוא החומר אשר גורם להקלה בכאב. שינוי באנזים זה משפיע בדרכים שונות: אצל אנשים מסוימים, מורפין אינו מיוצר או שהוא מיוצר בכמויות קטנות מאוד, וכך לא מתקבלת הקלת כאב מספקת. אנשים אחרים נוטים יותר לפתח תופעות לוואי חמורות מכיוון שמיוצרת אצלם כמות גבוהה מאוד של מורפין- יש לשים לב ולפנות לטיפול רפואי בהופעת תופעות כמו נשימה איטית או שטחית, בלבול, ישנוניות, אישונים קטנים, בחילה או הקאה, עצירות, חוסר תיאבון.

תרופות ממשפחת האופיואידים הן בעלות פוטנציאל לשימוש לרעה ולמינון יתר מסכן חיים. על כן יש לוודא את שם התרופה, תדירות השימוש בה, משך הטיפול הנדרש, תופעות הלוואי והסיכונים הפוטנציאליים.

יעיל לטיפול ב:
התרופה מיועדת לשיכוך כאבים בעלי עוצמה בינונית, להורדת חום ולהקלה על שיעול הנלווה לחום.
הנחיות חשובות: 
אין ליטול תרופות נוספות להורדת חום ולשיכוך כאבים או תרופות להצטננות ללא התייעצות עם רופא או רוקח- למניעת מינון יתר או הרעלה של פראצטמול. 
יש להימנע מלקיחת מינון גבוה (גם בגבול המומלץ) של תרופה זו בזמן צום.
אין להשתמש בתרופה זו לעיתים קרובות או לתקופה ממושכת, אלא לאחר התייעצות עם רופא. שימוש ממושך באופיואידים (קודאין הוא אופיואיד) גורם לתלות, סכנת התמכרות ומינון יתר. שימוש ממושך עלול להגדיל את הסיכון לנזק בכבד.
מתי אסור להשתמש בתרופה: 
• במקרה רגישות, אלרגיה, לחומרים הפעילים או למרכיבי התרופה האחרים.
• בהנקה.
• במקרה ליקוי בתפקוד: מערכת הנשימה (כגון אסטמה, ברונכיטיס, מחלת ריאה כרונית, אמפיזמה), אי ספיקת כבד וכליה, פגיעת ראש, לחץ תוך גולגולתי.
• בצריכת אלכוהול גבוהה, גם בעבר.
• במקרה של שלשולים. ניתוח לאחרונה בכיס מרה.
• במתבגרים מתחת לגיל 18 לאחר ניתוח להסרת שקדים או אדנואידים.
• באוכלוסיה המפרקת בקצב מהיר מהרגיל את הקודאין למורפין.
פרמקוקינטיקה:
פרצטמול: עובר מטבוליזם בעיקר בכבד. אחוז קטן ממנו יופרש ע"י הכליה כלא מצומד, חלק יופרש ע"י המרה. קודאין: עובר מטבוליזם בכבד, הופך בחלקו למטבוליט הפעיל מורפין. מופרש באמצעות הכליה.
דגשים למשתמש
• שימוש ממושך עלול לגרום לתלות ולהגדלת הסיכון לנזק בכבד.
• התרופה הינה בעלת פוטנציאל לשימוש לרעה ולמינון יתר- נדרשת תשומת לב!
• שימוש חוזר באופיואידים עלול להוביל לירידה ביעילות התרופה- הגוף מתרגל להשפעתה (סבילות),
• שימוש חוזר בתרופה זו מוביל לתלות, ועלול להוביל לשימוש לרעה ולהתמכרות, אשר עלולים לגרום למינון יתר מסכן חיים. הסיכון לכך עולה ככל שהמינון גבוה יותר ומשך השימוש מתארך.
• יש להכיר סימנים לתלות- חוסר שליטה בכמות התרופה הניטלת או בתדירות הנטילה. סיכון גבוה יותר במקרה עבר של תלות לאלכוהול, תרופות מרשם או סמים, במקרה של עישון, במקרה של מחלת נפש בעבר (כמו דיכאון, חרדה, הפרעת אישיות).
• פראצטמול עלול להפריע לתוצאות של בדיקת סוכר בדם. 
• נטילת תרופה זו עם תרופות המדכאות מערכת עצבים מרכזית, כולל סמים או אלכוהול עלולה לגרום לתחושת ישנוניות עמוקה, קשיי נשימה, דיכוי נשימתי, תרדמת ומוות.
• יש לעבור באיטיות ממצב שכיבה או ישיבה לעמידה.
• תשומת לב לסימנים אפשריים להתמכרות לתרופה- יש לפנות  לרופא (נטילה לזמן ממושך יותר, צורך במינון גבוה מהמומלץ, שימוש מסיבות אחרות, הרגשה לא טובה ללא שימוש, ושיפור עם שימוש). 
• תשומת לב להפרעות נשימה הקשורות בשינה (כמו דום נשימה בשינה, הפסקות נשימה, התעוררות בלילה עקב קוצר נשימה, קשיים בשמירה על רצף השינה או נמנום מופרז במהלך היום)- נדרשת פנייה לרופא, שעשוי לשקול הפחתה במינון.
• במקרה הופעת כאב עז בבטן העליונה, שייתכן ומקרין לגב, בחילה, הקאה או חום- עלולים להיות קשורים לדלקת בלבלב, ובדרכי המרה- יש לפנות לרופא.
• תשומת לב לסימני חמצת מטבולית: קשיי נשימה חמורים עם נשימה מהירה עמוקה, נמנום, תחושת בחילה והקאות. במהלך השימוש יש לספר לרופא באופן מיידי על מחלות קשות, תת תזונה, אלכוהוליזם כרוני או נטילת פלוקלוקסצילין (אנטיביוטיקה)- בשל הסיכון לחמצת מטבולית עבור מצבים אלה, בנטילת מינונים קבועים של פראצטמול לתקופה ממושכת או כאשר פראצטמול נלקח יחד עם פלוקלוקסצילין.

צילום: shutterstock