שמות מסחריים
אופטלגין Optalgin- וי-דלגין V-Dalgin
- דיפירז DIPYRAZ
- דולרגין DULERGIN
דיפירון הוא החומר הפעיל בתרופות אופטלגין ווי-דלגין. דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) היא אחת התרופות הנפוצות לשימוש, ומיועדת לשיכוך כאבים בינוניים עד חזקים, כמו כאבי ראש, כאבי מחזור וכאב שיניים, ולהורדת חום במקרים בהם תרופות ואמצעים אחרים להורדת חום לא הועילו.
דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) משתייך למשפחת הפיראזולינים, שדומה לתרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידליות (NSAID's).
חשוב לשים לב:
בארה"ב ובאנגליה ממליצים שלא להשתמש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) אלא במצבים מיוחדים, עקב הסיכון לדיכוי מוח העצם (אגרנולוציטוזיס) שתרופה זו עלולה לגרום במקרים נדירים מאד. למרות זאת, השימוש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) בישראל נפוץ מאד בזכות יעילותו הרבה ומיעוט תופעות הלוואי בהשוואה לתרופות אחרות לאותה המטרה.
ירידה חדה בספירת תאי דם לבנים מסוג מסוים (אגרנולוציטוזיס)- עלולה להוביל לזיהומים חמורים ומסכני חיים.
המינון ייקבע בהתאם לעוצמת הכאב או החום ובהתאם לתגובה של כל אדם לדיפירון. יש ליטול את המינון היעיל הנמוך ביותר.
מאחר שניפוק דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) לא מצריך מרשם רופא, יש להקפיד על נטילה נכונה שלו ולפנות לרופא במקרים הבאים:
חום שנמשך יותר מ-3 ימים.
כאבים שנמשכים יותר מ-7 ימים.
שימוש תכוף בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) ללא התייעצות עם רופא.
השפעה על בדיקות מעבדה: דיפירון עלול להשפיע על תוצאות של בדיקות מסוימות. כמו כולסטרול, חומצה אורית, קריאטינין בדם. יש ליטול דיפירון רק לאחר מתן הדגימה.
צילום: shutterstock
יש לדווח לרופא לפני השימוש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) או ליטול אותו תחת השגחה רפואית במצבים הבאים (עקב עלייה בסיכון להלם אנפילקטי - תגובה אלרגית חריפה המסכנת חיים ):
נטייה לרגישות יתר למשככי כאב, תרופות נוגדות דלקת או תרופות אחרות.
הסיכון להופעת תגובות רגישות יתר חמורות בשימוש עולה באופן משמעותי במקרים של רגישות (אלרגיה) לחומר הפעיל (דיפירון), או לתכשירי פירזולון אחרים (כמו פרופיפנאזון, פנאזון), או לתכשירי פירזולידין (כמו פנילבוטאזון, אוקסיפנבוטאזון), רגישות ידועה למשככי כאבים (אסתמה כתוצאה מנטילת משככי כאבים, או רגישות למשככי כאבים המתבטאת בפריחה/ באנגיואדמה)- תגובה למשככי כאבים (כמו סליצילטים, פראצטמול , דיקלופנק, איבופרופן, אינדומתאצין , או נפרוקסן)
נטייה לאלרגיות לגורמים סביבתיים, מזון או רגישות עקב מגע. חומרי צבע ומשמרים.
רגישות לאלכוהול, גם בצריכת כמויות קטנות. מתבטאת בהתעטשות, עיניים דומעות והסמקה חמורה בפנים. רגישות לאלכוהול מסוג זה עשויה להוות סימן לרגישות שלא אובחנה למשככי כאבים.
אלרגיה שגורמת לסימפטומים של אסתמה או פריחה בעור (אורטיקריה).
נדרשת זהירות מיוחדת בחולי אסתמה או במטופלים בעלי נטייה לפתח תגובות אלרגיות, תגובות עוריות חמורות.
במקרים הבאים אין להשתמש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין):
רגישות לחומר הפעיל עצמו או למרכיבים האחרים של התרופה.
רגישות לתכשירים המכילים דיפירון, או תרופות דומות מקבוצת תכשירי פירזולון אחרים (כגון פנאזון), או לתכשירי פירזולידין (כגון פנילבוטאזון, אוקסיפנבוטאזון), כולל גם תגובה של ירידה משמעותית בספירת תאי דם לבנים מסוג מסוים- אגרנולוציטוזיס .
במקרה רגישות ידועה למשככי כאבים, כגון סליצילטים, נפרוקסן, פראצטמול, דיקלופנק, איבופרופן, אינדומטצין.
במקרה התפתחות של שינויים בספירות דם.
הפרעות בייצור תאי דם.
פורפיריה כבדית חריפה.
ליקוי בתפקוד מח העצם (עקב טיפולים תרופתיים שונים, הקרנות וכדומה).
אם מופיעים חום, כתמים בעור, צמרמורת או כאבי גרון, קשיי בליעה, חולשה וכיבים בפה - סימפטומים שאופייניים לפגיעה חריפה (אך נדירה מאוד) בכדוריות הדם הלבנות - יש להפסיק לקחת אופטלגין מייד ולפנות לחדר מיון או לרופא.
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: עברתי עקירה של שתי שיני בינה בצד שמאל לפני יומיים. אתמול ראיתי שבחור יש מעין רקמה לבנה-צהבהבה. האם זאת דלקת?
שאלה: אני בן 55. לפני שלושה חודשים עברתי כריתה רדיקלית של הערמונית. אני מרגיש מצויין, יש דליפה קלה מדי פעם, לא רצינית. הבעיה היא שאין זקפה, גם עם ויאגרה או סיאליס אני מגיע רק לזקפה חלקית. לפני כן הכל היה מצויין. האם העניין אבוד או שיש טיפול ותקווה? בעית אין-אונות לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית עקב סרטן מוכרת, שכיחה ובעייתית. ככל שגיל המנותחים צעיר יותר, כך הבעיה, גורמת להפרעה משמעותית יותר לאיכות החיים. במאמרים רפואיים יש הערכות הנעות בין 16% ל-48% וגם 25% עד 100% של פגיעות זקפה ותפקוד בדרגת חומרה חלקית או קשה. לפי תיאורך אתה סובל מהפרעה חלקית בלבד, ועם סיוע תרופתי מקובל אתה מסוגל לקיים יחסי מין סבירים. בדרך כלל הצפי הוא שכעבור כחצי שנה, ואולי עם סיוע של ייעוץ פסיכולוגי לטיפול באנשים הסובלים לאחר הניתוח מאיבוד עניין או מחשש לקיום יחסי מין, יתייצב המצב עד לקבלת זקפה סבירה, עם או ללא סיוע תרופתי. בשנים האחרונות, ובמיוחד עם גישה ניתוחית לפרוסקופית, מקובל לשמר את העצבים האחראים לזקפה בעת ניתוח לכריתת הערמונית. בחודשים הראשונים לאחר הניתוח, וגם לאחר מכן, אפשר לשקם את תפקודו ואורכו של איבר המין באמצעות מכשיר ואקום. אני מניח שטופלת במרכז רפואי טוב על ידי רופא בעל נסיון, ותוכל לקבל גם הפניה למרפאת ייעוץ להפרעות תפקוד מיני. בברכה ד"ר נחום ורבין
שאלה: אני מתנדב במד"א למעלה משנתיים, ולאחרונה, כשאני מגיע למשמרות, אני חש בחילות שבסופן אני מקיא, לפעמים אף יותר מפעם אחת. בתחילה ישנה בחילה חזקה ואז מגיעה סחרחורת עד לנימול באצבעות הידיים, ואז באה ההקאה. זה מגיע למצב לא נעים כשאדם שוכב יחד איתי באמבולנס. ערכתי בדיקת דם אך היא התבררה כתקינה. מה הבעיה איתי? מה אוכל לעשות כדי שהבחילות ייפסקו? האם יש תרופה כלשהי שיכולה למנוע את הבחילה וההקאה?
שאלה: האם בצקת ברגליים יכולה להיווצר כתופעת לוואי של ראמיפריל (טריטייס)?
