אימונוגלובולין (IVIG)
מידע נוסף
שמות מסחריים
התרופה מכילה אימונוגלובולינים (Immunoglobulin או בקיצור IG) הניתנים דרך הוריד (IV), ולכן נקראת גם IVIG. זוהי תמיסה המכילה נוגדנים אנושיים אשר מספקים לגוף חיסון תוך מספר ימים. האימונוגלובולינים נאספים מדמם של תורמים לאחר שעברו בדיקות למניעה של העברת וירוס הפטיטיס ווירוס האיידס. 
האימונוגלובולינים משמשים לטיפול במצבים מסוימים בהם הגוף אינו מייצר מספיק נוגדנים (א-גאמא-גלובולינמיה או היפו-גאמא-גלובולינמיה). הם עוזרים למנוע ולהפחית את חומרתם של זיהומים אצל חולים אשר מערכת החיסון שלהם פגומה ואשר נמצאים בסיכון גבוה לפתח זיהומים, כגון: זיהום מוירוס הציטומגאלו (CMV), וירוס האיידס מולד בקרב ילדים או הפחתת הסיכון לזיהומים או לדחיית השתל במושתלי מוח עצם. קיים שימוש ב CLL-Chronic Lymphatic Leukemia עם היפו-גאמא-גלובולינמיה משנית ודלקות חוזרות. במנגנון מסוים שאינו ברור, טיפול זה במינון גבוה, הוכח כיעיל גם במחלות חיסון עצמי וראומטיות מסוימות, כגון: Idiopathic Thrombocytopenia Purpura או בקיצור ITP - במצב זה הגוף מייצר נוגדנים כנגד טסיות הדם, והזרקה של נוגדנים מונעת זאת ולמעשה תורמת לעליה בספירת טסיות הדם. האימונוגלובולינים משמשים לטיפול בעוד מגוון רחב של מחלות כגון: טרשת נפוצה, מחלת גיליאן-בארה, מחלת קאוואסקי (מחלת לב נדירה בילדים), דרמאטומיוציטיס (מחלה הפוגעת בעור ובשרירים וגורמת להיחלשותם). 
מכיוון שקיים סיכון לפגיעה כלייתית (אומנם נדיר) יש לנהוג בזהירות יתרה בחולים עם סיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקה כלייתית אקוטית.
אופן נטילת התרופה
זריקות דרך הוריד. תרופה מוגבלת לשימוש בבתי חולים או אשפוז יום.תדירות וזמן נטילה
בהתאם לסוג המחלה שלשמה ניתנה התרופה.טווח המינון
בהתאם לסוג המחלה שלשמה ניתנה התרופה, ובהתאם למשקל הגוף. מומלץ להתחיל בקצב אינפוזיה איטי ולעלות בהדרגה על מנת להימנע מתופעות לוואי ותופעות אלרגיה.תחילת ההשפעה
תוך מספר ימים.משך ההשפעה
בין שבועיים ועד 3 חודשים.תזונה
אין הגבלות.אחסון
איחסון בטמפרטורה החדר, מתחת ל-25 מעלות צלסיוס, לא להקפיא ולהגן מאור.מנה שנשכחה
לא סביר כיוון שניתנת תחת השגחה רפואית.הפסקת התרופה
לפי החלטת הרופא. הפסקת טיפול במקרה של תגובה אלרגית ופגיעה כלייתית.מינון עודף
לא נמצאו סימנים מיוחדים כתוצאה ממינון עודף, אך קיים סיכון מוגבר לפגיעה כלייתית.הריון
נמצא שהתרופה חודרת שיליה אך לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים בהריון, השימוש לא מומלץ. יש לשקול תועלת מול סיכון. (C)הנקה
בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה. לא מומלץ.תינוקות וילדים
מומלץ לנטר סימנים חיוניים באוכלוסיית גיל זו.קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה
לא צפויה השפעה.אלכוהול
לא צפויות בעיות מיוחדות.ניתוח והרדמה כללית
יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.תופעות לוואי
תופעות קלות שלרוב עוברות כיממה לאחר העירוי: כאב גב, צמרמורת, סחרחורת, חום, הסמקה, כאב ראש, הזעה, התכווצויות ברגליים, כאבי שרירים, בחילות והקאות, עייפות וגירוי באזור ההזרקה. תופעות פחות נפוצות שמחייבות דיווח לרופא: כאב בחזה, קושי בנשימה, קושי בהשתנה וירידה בכמות השתן, פריחה וגירוד וכאב וקשיחות בצוואר. ייתכנו תופעות אלרגיה והלם אניפלקטי- נדיר. נמצא שיש סיכון לפגיעה כלייתית, אפילו עד גרימת אי ספיקת כליות. יש לשים לב לסימנים הבאים: הפחתה בכמות השתן וקושי בהשתנה, בצקות, עליית משקל פתאומית וקושי בנשימה. תופעת לוואי נדירה: גירוי קרום המוח לא מזוהם AMS- Aseptic Meningitis Syndrome עם שינוי בנוזל חוט השדרה (בעיקר בחולים עם ITP ), תופעה זו מופיעה תוך מספר שעות עד יומיים והיא אופיינית יותר למתן התרופה במינונים גבוהים. עם הפסקת הטיפול צפויה הפוגה תוך מספר ימים.
תופעות הלוואי מופיעות לעתים קרובות יותר כאשר העירוי ניתן לראשונה, או לאחר הפסקה ממושכת, או אצל מטופלים בעלי מצב דלקתי כרוני או שאינו מטופל.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
חיסונים חיים: אימונוגלובולינים עלולים להשפיע על אפקט החיסון ולהיפך. יש לחכות 2-3 שבועות מקבלת החיסון לפני מתן של אימונוגלובולינים ויש לחכות 5-11 חודשים ממתן של אימונוגלובולינים לפני קבלת חיסון.
תרופות בעלות סיכון לרעילות כליתית: במתן משולב עם אימונוגלובולינים הסיכון לנזק כלייתי עולה.
השפעת שימוש ממושך
הטיפול מלווה בבדיקות דם ותיפקודי כליות.השפעות
השפעה / תופעה | תדירות | דווח לרופא | הפסק תרופה | לחדר מיון |
---|---|---|---|---|
כאבי גב | ||||
צמרמורת | ||||
סחרחורת | ||||
חום | ||||
הסמקה | ||||
כאב ראש | ||||
כאבי שרירים | ||||
בחילה או הקאה | ||||
עייפות | ||||
כאב בחזה | ||||
קושי בהשתנה | ||||
ירידה בכמות השתן | ||||
קשיי נשימה |
נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלות ותשובות
- בני בן 3 עבר צילום רנטגן ומיפוי עצמות, ונאמר לי כי יש שתי אפשרויות למה שיש לו: דלקת חריפה במפרק הירך, או מחלת פרתס (Perthes). כיצד ניתן לוודא מהי מבין השתיים המחלה שממנה הוא סובל? בבדיקות דם? האם מחכים שזה יתברר עם הזמן? מה הסיכונים במחלת Perthes? האם בשל אחת המחלות האלה הוא לא יוכל לעשות פעילות רגילה במהלך התקופה הקרובה, ואם כן - כמה זמן?
- אני סובלת מתת פעילות בלוטת התריס ומטופלת באמצעות Eltroxin. האם יש מניעה שאצרוך תוספי מזון בכלל ואומגה 3 בפרט?
- מהו משך ההחלמה לאחר ניתוח כריתת ערמונית נרחבת?
- אני סובלת מחסר של ויטמין B12 . הייתי מעוניינת לדעת כיצד הוא מעורב ביצירת דנ"א וכדוריות דם אדומות. היות ואני סטודנטית לכימיה, אשמח מאד אם תוכלו לכתוב לי על תהליכים אלו או להפנות אותי למאמרים בנושא.
- ייתכן שהתעברתי לפני כמה ימים (קיבלתי ב- 8.8 והרגשתי ביוץ ב- 20). אני עם חום, כנראה עם סינוסיטיס וצריכה להתחיל אנטיביוטיקה (דוקסיטרים), חוששת להתחיל שמא אני בהריון. יש סיכוי שאפשר לבדוק בדרך מסוימת? בדיקה ביתית או בדיקת דם? אם אקח אנטיביוטיקה, האם בשלב זה יש סיכוי לפגיעה בעובר?
- אני בן 25, גובהי 178 ס"מ ומשקלי 54 ק"ג. אני מתבייש ללבוש מכנסיים קצרים בגלל שאני דקיק. אין לי שום בעיה במה שקשור למזון, אני אוכל כמעט הכל ולא מקיא, אני לא יודע אם זה גנטי או שזה חילוף חומרים מהיר. עשיתי בדיקה לפני שנתיים והרופאה אמרה שיש לי תולעים ונתנה לי תרופות, אך זה לא הועיל. האם אפשר לעשות ניקוי בטן או ניקוי של המעי הגס בשביל להיפטר מהתולעים? והאם הרזון שלי קשור לזה?
- לאחרונה אובחן אצל זוגתי זה 10 שנים הרפס בווגינה, ונמצאו כל התסמינים המוכרים: חום וכאבים בעצמות (שדומים לשפעת). אני נשלחתי לבדיקות דם, מאחר שאצלי לא הופיעו תסמיני המחלה. האם תופעה זו מצביעה על קיום יחסי מין עם אחר? האם אני עלול להידבק? טרם התקבלה תשובת המעבדה. האם אני נושא את הנגיף? האם יתכן שאני הוא הנשא?
- האם תיתכן הקרנה מגב תחתון מטה כלפי הרגל ללא פגיעה מיבנית בדיסק, למשל על רקע שרירי או אחר ?
- אני בת 16, ויש לי כמה שאלות בנוגע לגידול שפיר בשד. האם הניתוח מסוכן? יש כאלה שלא עוברים אותו? האם יש עוד נערות בנות גילי שעוברות ניתוח כזה? מאיזה גיל עד איזה גיל יכול להיווצר הגידול השפיר? מהי הסיבה להופעת גידול כזה? אמרו לי שזה יכול להיות בגלל שינה עם חזייה. האם יש עוד מקרים שבהם יכול להיווצר גידול שפיר? אני מבין משאלתך שמדובר בגוש בשד שאובחן כגידול שפיר. הגידול השפיר השכיח ביותר אצל נערה בגילך נקרא פיברואדנומה (fibroadenoma). זהו גידול המורכב מרקמה חיבורית של השד (בניגוד לרקמה בלוטית או רקמת שומן) ומתאפיין בשטח פנים חלק, מאד נייד במגע ועם מרקם גמיש. הרופא המנוסה מאבחן גוש כזה בבדיקה ידנית. יש לבצע בדיקת אולטרסאונד של השדיים לאישור האבחנה, ולעיתים גם בדיקת ביופסיה עם מחט. הטיפול נקבע בדרך כלל לפי גודל הגוש או קצב גדילתו לפי המעקב הרפואי. מקובל שגוש בקוטר של מעל 5 ס"מ או גוש הצומח תוך כדי מעקב חצי שנתי או שנתי צריך להיות מנותח ומוצא בשלמותו. כך גם גוש שבביופסיית מחט נמצא שמרקמו ומבנה התאים שלו אינם אופייניים לפיברואדנומה. לא אחת מוצאים כמה גושים כאלה בשני השדיים. זהו ממצא מאד שכיח בנערות בגיל העשרה וגם לאחר גיל 20, וברוב המקרים לא מנתחים, והגוש נספג ונעלם לאיטו לאחר שנים של מעקב. אם המנתח מחליט להוציא את הגוש, ומצב זה יחסית אינו שכיח בגיל 16, הניתוח יכול להיעשות או בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית. נותרת צלקת לא גדולה, והניתוח נחשב לקל וכמעט ללא סיבוכים. אני ממליץ לך, ולהורייך, לפנות למנתח ולברר איתו את הסיבה לדעתו שעלייך לעבור ניתוח, ואם תשובתו אינה מספקת, לפנות לייעוץ נוסף אצל כירורג המתמחה בניתוחי שד. ד"ר נחום ורבין
- אני בן 66, חולה בפרקינסון זה כ-12 שנים, ובשלוש-ארבע השנים האחרונות נוספה לי הבעיה של ערמונית מוגדלת. קיבלתי אומניק 0.4 ולעיתים פרומניקס 0.4. אני מצליח לחיות בשלום עם כל ארסנל התרופות שרשמו לי הרופאים. לאחרונה אני מרגיש שוב קושי בהטלת שתן. האם מעבר למינון של 0.8 יעזור לי למשוך עוד כמה שנים?