חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים אימונוגלובולין
יש צורך במרשםאימונוגלובולינים | IVIG
רוצה להתייעץ על אימונוגלובולין? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לאימונוגלובולין:
פרופ' אבישג לייש פרקש
מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים
ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"
ד"ר אופיר לוי
מומחה בנוירולוגיה, רופא בכיר ביחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב)
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
ד"ר אמיר בן טוב
מומחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים ובביצוע בדיקות אנדוסקופיות (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) בילדים
פרופ' לנדאו דניאל
מומחה בנפרולוגיה של ילדים, לשעבר מנהל מחלקת ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
ד"ר מיכאל רוטשטיין
רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב
ד"ר הדס מאירסון
נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב
ד"ר טטיאנה ליבשיץ
נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות
ד"ר יונתן קוגן
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
פרופ' שמחה מיזל
קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק
רוצה להתייעץ על אימונוגלובולין? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:
שמות מסחריים
אומריגם Omrigam
בריגלובין פי Beriglobin P
גאמונקס סי GAMUNEX - C
קיוויג Kiovig
אוקטאגם Octagam- פריוויג'ן Privigen
- אומרי-הפ-B Omri-Hep-B
אייג'י וונה IG VENA- אינטראטקט INTRATECT
היקיוביה HYQVIA- היזנטרה HIZENTRA
פלבוגאמה % 5 דיפ FLEBOGAMMA 5 % DIF
גרפלון GRAFALON
התרופה מכילה אימונוגלובולינים (Immunoglobulin או בקיצור IG) הניתנים דרך הוריד (IV), ולכן נקראת גם IVIG. זוהי תמיסה המכילה נוגדנים אנושיים אשר מספקים לגוף חיסון תוך מספר ימים. האימונוגלובולינים נאספים מדמם של תורמים לאחר שעברו בדיקות למניעה של העברת וירוס הפטיטיס ווירוס האיידס.
האימונוגלובולינים משמשים לטיפול במצבים מסוימים בהם הגוף אינו מייצר מספיק נוגדנים. טיפול בתסמונות כשל חיסוני ראשוני עם פגיעה בייצור נוגדנים, חסר חיסוני משני, טיפול אימונומודולטורי, מווסת מערכת חיסונית, באופן תחזוקתי למבוגרים, ילדים ומתבגרים, תחת מצבים מסויימים. (א-גאמא-גלובולינמיה או היפו-גאמא-גלובולינמיה). הם עוזרים למנוע ולהפחית את חומרתם של זיהומים אצל חולים אשר מערכת החיסון שלהם פגומה או חסרה ואשר נמצאים בסיכון גבוה לפתח זיהומים, כגון: זיהום מוירוס הציטומגאלו (CMV), וירוס האיידס מולד בקרב ילדים או הפחתת הסיכון לזיהומים או לדחיית השתל במושתלי מוח עצם. קיים שימוש ב CLL-Chronic Lymphatic Leukemia עם היפו-גאמא-גלובולינמיה משנית ודלקות חוזרות. במנגנון מסוים שאינו ברור, טיפול זה במינון גבוה, הוכח כיעיל גם במחלות חיסון עצמי וראומטיות מסוימות, כגון: Idiopathic Thrombocytopenia Purpura או בקיצור ITP - במצב זה הגוף מייצר נוגדנים כנגד טסיות הדם, והזרקה של נוגדנים מונעת זאת ולמעשה תורמת לעליה בספירת טסיות הדם. האימונוגלובולינים משמשים לטיפול בעוד מגוון רחב של מחלות, במטרה לוסת את מערכת החיסון בגוף.למשל: מחלת גיליאן-בארה, מחלת קאוואסקי (מחלת לב נדירה בילדים), דרמאטומיוציטיס (מחלה הפוגעת בעור ובשרירים וגורמת להיחלשותם). נוירופתיה דלקתית-CIDP.
חלק מהתכשירים מכילים נוגדן ספציפי, למשל הפטיטיס B או הפטיטיס A, הנועד למניעת הפטיטיס לאחר חשיפה לוירוס, אצל אוכלוסיות שבסיכון גבוה להידבקות, או לאחר השתלת כבד. אחרים מכילים אימונוגלובולין מסוג אנטי די שנועד למניעת תגובה חיסונית אצל נשים בהריון שהן RhD(-).
מכיוון שקיים סיכון לפגיעה כלייתית (אומנם נדיר) יש לנהוג בזהירות יתרה בחולים עם סיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקה כלייתית אקוטית.
משנה זהירות במצבי עודף משקל, גיל מבוגר, סוכרת, ריתוק ממושך למיטה, לחץ דם גבוה, נפח דם נמוך (היפוולמיה), בעיות בכלי הדם, נטייה לקרישיות יתר, מחלה או מצב הגורם לדם להיות סמיך- אלה מצבים בהם אימונוגלובולינים עלולים להעלות את הסיכון להתקף לב (אוטם שריר הלב), שבץ מוחי, קרישי דם בריאות (תסחיף ריאתי) או חסימת כלי דם ברגל- באופן נדיר מאוד. תשומת לב, במהלך עירוי לקוצר נשימה, כאב, נפיחות בגפה וכאב בחזה- יש לדווח לצוות הרפואי מיידית.
יש למדוד ולהעריך את רמות הנוגדנים בהתאם לשכיחות הזיהום. יש להתאים את המנה הניתנת, כדי להשיג הגנה אופטימלית אל מול הזיהום. עליה במינון תידרש במצב זיהום מתמשך, בעוד הפחתה במינון תידרש כאשר אין זיהום.
צילום: shutterstock | felipe caparros
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: בני בן 3 עבר צילום רנטגן ומיפוי עצמות, ונאמר לי כי יש שתי אפשרויות למה שיש לו: דלקת חריפה במפרק הירך, או מחלת פרתס (Perthes). כיצד ניתן לוודא מהי מבין השתיים המחלה שממנה הוא סובל? בבדיקות דם? האם מחכים שזה יתברר עם הזמן? מה הסיכונים במחלת Perthes? האם בשל אחת המחלות האלה הוא לא יוכל לעשות פעילות רגילה במהלך התקופה הקרובה, ואם כן - כמה זמן?
שאלה: אני סובלת מתת פעילות בלוטת התריס ומטופלת באמצעות Eltroxin. האם יש מניעה שאצרוך תוספי מזון בכלל ואומגה 3 בפרט?
שאלה: מהו משך ההחלמה לאחר ניתוח כריתת ערמונית נרחבת?
שאלה: אני בת 16, ויש לי כמה שאלות בנוגע לגידול שפיר בשד. האם הניתוח מסוכן? יש כאלה שלא עוברים אותו? האם יש עוד נערות בנות גילי שעוברות ניתוח כזה? מאיזה גיל עד איזה גיל יכול להיווצר הגידול השפיר? מהי הסיבה להופעת גידול כזה? אמרו לי שזה יכול להיות בגלל שינה עם חזייה. האם יש עוד מקרים שבהם יכול להיווצר גידול שפיר? אני מבין משאלתך שמדובר בגוש בשד שאובחן כגידול שפיר. הגידול השפיר השכיח ביותר אצל נערה בגילך נקרא פיברואדנומה (fibroadenoma). זהו גידול המורכב מרקמה חיבורית של השד (בניגוד לרקמה בלוטית או רקמת שומן) ומתאפיין בשטח פנים חלק, מאד נייד במגע ועם מרקם גמיש. הרופא המנוסה מאבחן גוש כזה בבדיקה ידנית. יש לבצע בדיקת אולטרסאונד של השדיים לאישור האבחנה, ולעיתים גם בדיקת ביופסיה עם מחט. הטיפול נקבע בדרך כלל לפי גודל הגוש או קצב גדילתו לפי המעקב הרפואי. מקובל שגוש בקוטר של מעל 5 ס"מ או גוש הצומח תוך כדי מעקב חצי שנתי או שנתי צריך להיות מנותח ומוצא בשלמותו. כך גם גוש שבביופסיית מחט נמצא שמרקמו ומבנה התאים שלו אינם אופייניים לפיברואדנומה. לא אחת מוצאים כמה גושים כאלה בשני השדיים. זהו ממצא מאד שכיח בנערות בגיל העשרה וגם לאחר גיל 20, וברוב המקרים לא מנתחים, והגוש נספג ונעלם לאיטו לאחר שנים של מעקב. אם המנתח מחליט להוציא את הגוש, ומצב זה יחסית אינו שכיח בגיל 16, הניתוח יכול להיעשות או בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית. נותרת צלקת לא גדולה, והניתוח נחשב לקל וכמעט ללא סיבוכים. אני ממליץ לך, ולהורייך, לפנות למנתח ולברר איתו את הסיבה לדעתו שעלייך לעבור ניתוח, ואם תשובתו אינה מספקת, לפנות לייעוץ נוסף אצל כירורג המתמחה בניתוחי שד. ד"ר נחום ורבין
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
בדיקות דם תרופות קשורות
-
ויגבטרין - דרבפואתין אלפא
- טאקרולימוס
- אמילוריד + הידרוכלורותיאזיד (קלוריל)
- קאברגולין
