שאלה: אני בן 24 ולפני כ-4 שנים בערך קרה לי מקרה מפחיד מאוד. הייתי במהלך ארוחת חג, ופתאום נכנסתי למין פחד איום ונורא שהביא איתו גם לחץ מטורף, פשוט לא יכולתי להמשיך לאכול, הרגשתי שהלשון רוצה להיבלע לי (אני מאוד רגיש לענייני הפה). היו לי גם הרבה בחילות, וכל ז
תשובה: נשמע שאתה אכן סובל מבעיית חרדה, ושהרופא שלך התאים לך טיפול טוב ויעיל. אנשים הנוטים לחרדות זקוקים לעתים לטיפול, ובמהלך חייהם יש תקופות טובות יותר ופחות טובות, והטיפול לא חייב להימשך ברציפות. אם אתה מוטרד מהעלייה במשקל, עלייך לציין את הנושא בפני הרופא המטפל בך על מנת לחשוב ביחד כיצד להמשיך: אם להחליף טיפול, לשלב טיפול פסיכולוגי, או להיעזר בדיאטנית. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: האם אני יכולה להדביק את עצמי בהרפס? יש לי כרגע הרפס בשפתיים ואני חוששת שאני במקרה אדביק את עצמי במקומות אחרים בגוף, לדוגמה בזמן מקלחת. האם זה אפשרי? עד מתי יש להשתמש בזובירקס? כרגע אין לי יותר שלפוחיות, אולם העור אדמומי ומעקצץ, ואיני בטוחה אם אלה שאריות של הרפס או מפני שהעור יבש וזקוק לקרם לחות במקום לזוביקרס. אני חוששת שמרוב שימוש בזובירקס תשאר לי צלקת, מכיוון שהעור כבר ממש התחיל להתקלף. אני משתמשת בזובירקס 6 ימים.
תשובה: אכן, ישנה אפשרות של הדבקה עצמית בהרפס ממקום אחד בגוף למקומות נוספים אם לא שומרים על כללי היגיינה. יש להימנע מנגיעה בשלפוחיות בידיים, במיוחד כאשר מורחים את המשחה או מגרדים בשל העקצוץ הטורדני. אם הידיים נגעו בשלפוחיות - יש לשטוף אותן עם סבון. אותו הכלל נכון לגבי מגבות, ובמיוחד כאלו שנגבנו בהן שלפוחיות או שהועברה אליהן מוגלה. עדיף להשתמש במגבת אחת לאיזור הנגוע ובמגבת אחרת לשאר האזורים. הזובירקס פועל אך ורק על וירוס פעיל ולא על הוירוס בצורתו הרדומה. לכן, שימוש יתר אינו מזיק לטיפול. הזובירקס איננו מטפל במחלה, אלא מקצר את משך הופעתה ומוריד את חומרת התסמינים הנלווים למחלה. כל עוד ישנם עקצוצים ושלפוחיות מפרישות, יש להניח שהמחלה פעילה. בשלבים הסופיים כאשר השלפוחיות התייבשו לחלוטין והתקלפו ואין תחושת כאב או עקצוץ - המחלה כבר בנסיגה ואין תועלת במריחת משחת הזובירקס. חשוב להימנע מגורמים להתפרצות חוזרת שלהמחלה, כגון היחשפות לשמש, עליית חום גוף, התקפי אלרגיה ומגע עם מקור הדבקה פוטנציאלי. להלן קישור למידע על התרופה ולתשובה נוספת עם מידע על השימוש בה. http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=43
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: אני בן 46. רמת ההמוגלובין אצלי גבוהה במשך שנים ונע בין 16.8 ל-18. אני תורם דם כל שלושה חודשים. אני מעשן, בעבר הפסקתי לעשן למשך 4 שנים ורמת ההמוגלבין לא ירדה. הייתי בעבר אצל המטולוג והבדיקות נמצאו תקינות. האם יש דרך נוספת חוץ מלתרום דם כדי שרמת ההמוגלבין תהיה נורמלית? תרופה, או כל דבר אחר?
תשובה: רמת המוגלובין מעל 17.5 בגברים נחשבת מעל לנורמה. כפי שציינת, רמת המוגלובין גבוהה נובעת לרוב מעישון או ממחלה שנקראת פוליציתמיה ורה. ישנן גם סיבות נוספות, הכוללות אי-ספיקת לב או ריאות, נטילת אריתרופוייטין, אך הן פחות שכיחות וכראה לא רלוונטיות במקרה שלך. אני מבינה שביצעת בדיקות דם כדי לשלול פוליציתמיה ורה. העישון בהחלט יכול להיות הסיבה לרמת ההמוגלובין הגבוהה, גם אם בעבר הפסקת ורמת ההמוגלובין לא ירדה. במקרה כזה אין צורך להתאמץ באופן מיוחד להוריד את רמת ההמוגלובין, אלא רק לעקוב כדי לוודא שהרמה אינה מגיעה לרמות מסוכנות. רמת המוגלובין של 18 אינה מסוכנת ואין צורך לטפל בה. מומלץ להתייעץ עם המטולוג כדי לוודא שהבירור הושלם ולקבל הנחיות. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >