שמות מסחריים
- אימיטרקס Imitrex
- סומטרידקס Sumatridex
סומאטריפטאן היא תרופה מדור חדש לטיפול במיגרנה. היא בעלת מבנה כימי דומה לזה של סרוטונין, הפועלת באופן סלקטיבי על קבוצה מסוימת של קולטנים לסרוטונין מסוג 5HT-1 וגורמת לכיווץ כלי הדם במוח. החוקרים חושבים שפעולה זו אחראית להקלה על כאב הראש. תסמיני מיגרנה עלולים להגרם על ידי התרחבות זמנית של כלי דם בראש. הפחתת התרחבות כלי דם אלה, מסייעת לשכך את כאב הראש ולהקל על תסמינים אחרים של התקף מיגרנה, כמו בחילה או הקאה ורגישות לאור ולקול.
לעומת תרופות אחרות, תרופה זו יעילה גם אם לוקחים אותה בשלב מאוחר יותר של הכאב. עדיף לקחת עם תחילת התקף המיגרנה. התרופה אינה לשימוש בניסיון מניעת התקף מיגרנה.
משמשת להקלה בהתקפים חריפים של מיגרנה, עם או בלי אאורה.
שימוש תכוף מידי בתרופה זו עלול להחמיר את כאבי הראש.

צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
שאלה: יש לי חברה בת 19 שנכנסה להריון. היא נמצאת בשבוע השישי להריון והיא מעוניינת לעשות הפלה בדרך תרופתית. הבעיה היא שסוג הדם שלה הוא A שלילי. הייתי רוצה לדעת איזו תרופה מומלצת לה, מה הסיכונים בלקיחת התרופה, אם היא תוכל להיכנס להריון שוב בעתיד, או שאין לה ברירה אלא ללדת את התינוק.
שאלה: לאימי היה לחץ דם גבוה מאוד - 220. לאחר מכן היא התקשתה לאזן עצמה בהליכה והראיה נהייתה לא ממוקדת, נתנו לה תרופות להורדת לחץ הדם, עבר כשבוע מאז וההליכה והראיה השתפרו מעט. אתמול היא עברה בדיקת CT ראש עם זריקת יוד (האם היא מזיקה?) והיום היא אומרת שהיא מרגישה שהרגליים לפעמים נרדמות לה. שאלתי היא: מה הגורם לזה? והאם זו תגובה נורמלית לתרופות? והאם צריך להתפנות לטיפול לבית חולים?
שאלה: אני בן 11 וחצי וגובהי 135 ס"מ. אני שוקל רק 27 קילו. האם זה נורמלי? אני מאוד מודאג מזה.
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
CT, סי טי
-
דיקור מותני
-
בדיקת MRI
תרופות קשורות
-
פריגאבאלין (ליריקה)
-
מלטונין (סירקדין)
-
סודיום ואלפרואט
-
טריפלונומיד (אובג'יו)
-
טאקרין





