לאימי היה לחץ דם גבוה מאוד - 220. לאחר מכן היא התקשתה לאזן עצמה בהליכה והראיה נהייתה לא ממוקדת, נתנו לה תרופות להורדת לחץ הדם, עבר כשבוע מאז וההליכה והראיה השתפרו מעט. אתמול היא עברה בדיקת CT ראש עם זריקת יוד (האם היא מזיקה?) והיום היא אומרת שהיא מרגישה שהרגליים לפעמים נרדמות לה. שאלתי היא: מה הגורם לזה? והאם זו תגובה נורמלית לתרופות? והאם צריך להתפנות לטיפול לבית חולים?

קשה מאוד להעריך את המצב של אמך בלי לקבל יותר אינפורמציה: מהן התרופות שקבלה? מה היה לחץ הדם לאחר הטיפול התרופתי? מה התדירות שבה נרדמות לה הרגליים והאם מדובר בתופעה חדשה? חשוב מאוד, כמובן, למדוד לה לחץ דם, אבל אני חושבת שבכל מקרה תלונות נוירולוגיות חדשות (הירדמות של הרגליים היא תגובה נוירולוגית) בחולה שסבלה מלחץ דם גבוה מאוד עם תגובות נוירולוגיות בשבוע שעבר (הפרעות ההליכה וטשטוש הראיה) - מחייבות בדיקת רופא. תוכלו לפנות אל מוקד בקופת החולים שלה או ישירות לחדר מיון.

לבני בן ה-7 החלו לצמוח בפתאומיות מעין יבלות על הגוף. רופא הילדים טען שזהו וירוס שהוא גם מחלת ילדים, שזה נעלם אחרי שנתיים, ושזה מדבק. כעת נדבק בני הקטן יותר, בן 5 וחצי, ועל פניו גדלות הרבה יבלות כאלו. האם תוכלו להפנות אותי למידע על יבלות אלו ולהסביר כיצד ניתן להעלימן?

קרוב לוודאי שהיבלות נגרמו על ידי נגיף הפפילומה. אני ממליץ לך לגשת עם בנך לרופא עור לבירור וטיפול. על יבלות וירליות תוכלי לקרוא פה: http://www.infomed.co.il/questions/q_100506_16.htm

בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין

מומחה לכירורגיה כללית

אני בשבוע 24+5. סקירה ראשונה - תקין חלבון עוברי - תקין שקיפות עורפית - תקין בסקירה מורחבת נמצא: מוקד אקוגני בלב, ולא נמצאו מוצאי כלי דם בלב כי העובר "לא זז" "ישן". הרחבה גבולית של חדר שמאלי במוח - 10 מ"מ. הרחבת אגן כליה שמאלי - 6 מ"מ. נשלחתי לבדיקות כדלקמן: אקו לב עובר ייעוץ גנטי סקירה חוזרת אתמול ביצעתי אקו לב והכל תקין - אין מוקד אקוגני ואין מומים בלב - הכל בסדר. האם אני יכולה להיות רגועה יותר - "ממצא אחד פחות", או עדיין לחשוש?

כל אחד מהממצאים שציינת בפני עצמו דורש מעקב בלבד. השילוב ביניהם הוא שמטריד. כידוע ככל שיש יותר מומים בסקירה הסיכון לתסמונת כרומוזומלית שאחראית לכך עולה. אם הממצאים יופיעו גם בסקירה חוזרת, יש להניח כי ימליצו לך על דיקור מי שפיר.

אינפומד
תרופות
סומאטריפטאן

סומאטריפטאן

יש צורך במרשם

אגוניסטים לקולטן לסרוטונין , מיגרנה, לטיפול | Sumatriptan

מאת: מערכת אינפומד אושר על ידי: איסטרין מיכל זמן קריאה: 3 דקות

מתאים לטיפול ב:

מיגרנה כאבי ראש

רוצה להתייעץ על סומאטריפטאן? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

אימיטרקס Imitrex
סומטרידקס Sumatridex

המומחים של Infomed מסבירים:

סומאטריפטאן היא תרופה מדור חדש לטיפול במיגרנה. היא בעלת מבנה כימי דומה לזה של סרוטונין, הפועלת באופן סלקטיבי על קבוצה מסוימת של קולטנים לסרוטונין מסוג 5HT-1 וגורמת לכיווץ כלי הדם במוח. החוקרים חושבים שפעולה זו אחראית להקלה על כאב הראש. תסמיני מיגרנה עלולים להגרם על ידי התרחבות זמנית של כלי דם בראש. הפחתת התרחבות כלי דם אלה, מסייעת לשכך את כאב הראש ולהקל על תסמינים אחרים של התקף מיגרנה, כמו בחילה או הקאה ורגישות לאור ולקול.

לעומת תרופות אחרות, תרופה זו יעילה גם אם לוקחים אותה בשלב מאוחר יותר של הכאב. עדיף לקחת עם תחילת התקף המיגרנה. התרופה אינה לשימוש בניסיון מניעת התקף מיגרנה.
משמשת להקלה בהתקפים חריפים של מיגרנה, עם או בלי אאורה.
שימוש תכוף מידי בתרופה זו עלול להחמיר את כאבי הראש.

אישה הסובלת ממיגרנה תופסת את רקותיה, סומאטריפטאן לטיפול במיגרנה

צילום: Shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
זריקות, טבליות, תרסיס לאף.
תדירות וזמן נטילה
טבליות: יש לקחת עם התחלת הכאב. ניתן לקחת מנה נוספת כעבור שעתיים. זריקות: זריקה אחת בתחילת ההתקף. ספריי: מנה בודדת של ספריי לאף, לנחיר אחד בלבד. ניתן לקחת מנה נוספת לאחר שעתיים.
אם למנה ראשונה לא הייתה השפעה, יש לפנות לרופא או לרוקח לקבלת ייעוץ.
טווח המינון
טבליות: 25-300 מ"ג ביום. זריקות: 6-12 מ"ג ביום. ספריי: 20-40 מ"ג ביום .
תחילת ההשפעה
טבליות: 30 דקות. זריקות: 10-15 דקות.
משך ההשפעה
טבליות: 30 דקות. זריקות: 10-15 דקות.
מנה שנשכחה
אם הכאב נמשך ניתן לקחת כעת.
הפסקת התרופה
להפסיק את השימוש כשההתקף חולף.
מינון עודף
יש ליידע את הרופא או לפנות לחדר מיון בצירוף אריזת התרופה.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני חשיפה לאור ישיר.
רוצים לוודא שסומאטריפטאן היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
אין הגבלות מיוחדות. גבינה צהובה, יין ושוקולד עשויים להשרות התקף מיגרנה או להחמירו בחלק מהחולים.
אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה עד בחינת השפעת התרופה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לנמנום.
הריון
בטיחות התרופה בהריון לא נקבעה. המידע מוגבל. יש להיוועץ ברופא טרם השימוש בתרופה בהריון וכן בעת תכנונו.
הנקה
אין להיניק במשך 12 שעות לאחר השימוש בסומאטריפטן. במקרה של שאיבת חלב במהלך זמן זה, יש להשליך את החלב ולהימנע ממתן שלו לתינוק היונק. חלק מהנשים המניקות מדווחות על כאב בשד ו/או בפטמה לאחר שימוש בתרופה זו. הכאב הוא בדרך כלל זמני ונעלם תוך 3 עד 12 שעות.
תינוקות וילדים
אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל 18 שנים.
קשישים
התרופה אינה מיועדת לשימוש באנשים מעל גיל 65.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- • עישון כבד או שימוש בתחליפי ניקוטין (בייחוד עבור גבר מעל 40 או אשה לאחר גיל המעבר)
- מחלת לב : מחלת לב איסכמית, תעוקת חזה, התקף לב בעבר- אין להשתמש.
- ארוע מוחי
- יתר לחץ דם
- מחלה פסיכיאטרית
- מחלת עצבים
- חרדה
- היסטוריה של פרכוסים
- נטילת תרופות אחרות
- אלרגיה לסולפונאמידים (סוג של אנטיביוטיקה)
- אי סבילות לסוכרים מסויימים
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח בסומאטריפטאן, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי
בזמן השימוש בסומאטריפטאן עלולות להופיע התופעות הבאות: תחושת עקצוץ, תחושת חום, כבדות, סחרחורת, בחילה, הקאה, חולשה, הסמקה, עייפות, נמנום, קוצר נשימה, שרירים כואבים או עלייה זמנית בלחץ הדם. באם תופעות אלו מתמשכות או מטרידות, יש לפנות לרופא. טעם לא נעים שכיח מאוד בשימוש בספריי. גירוי או תחושת שריפה באף או בגרון, דימומים מהאף- שכיחים בשימוש בספריי. במקרה של תחושת לחץ, קשיון או כאב בחלקי גוף שונים, כולל בית החזה והגרון, יש להיוועץ עם הרופא לפני נטילת מנה נוספת. במידה ותופעות אלו מתמשכות או חזקות במיוחד יש להפסיק הטיפול. יתכנו תופעות של רגישות יתר (היכולה להתבטא בקשיי נשימה, לחץ בחזה, פעימות לב חזקות ונפיחות עפעפיים, פנים ושפתיים או פריחה בעור, קריסת מערכות)- השכיחות המדויקת אינה ידועה.,
באופן נדיר ייתכן כאב בשד.
במקרים נדירים מאוד, הופיעו שינויים בתפקודי הכבד.
באופן נדיר מאוד הופיעו בעיות לב חמורות לאחר שימוש בסומאטריפטאן, אף על פי שלא היו סימנים של מחלת לב לפני. גורמי סיכון אפשריים: עישון כבד, בייחוד עבור גבר מעל גיל 40 או אשה לאחר גיל המעבר, עודף משקל, סוכרת או כולסטרול גבוה, היסטוריה משפחתית חזקה של מחלות לב. במקרים אלה, יש לעדכן רופא ולהיבדק במידת הצורך, טרם השימוש בסומאטריפטאן.
תופעות לוואי אפשריות נוספות, בתדירות שאינה ידועה: פרכוסים, רעידות, התכווצות שרירים קצרת מועד או זמנית (שעלולה להשפיע על תנועת הלסת, הפרעות ראייה (העלולות להיות גם בגלל התקף המיגרנה עצמו), בעיות לב, שינויי קצב, כאבים בחזה, עור חיוור, בגוון כחול ו/או כאב באצבעות, בבהונות, באוזניים, באף או בלסת שלך בתגובה לקור או למתח (תופעת ריינו), תחושת עילפון, כאב בצד השמאלי התחתון של הבטן ושלשול דמי, כאב או החמרת כאב במקום פציעה או דלקת קיימת, כאב במפרקים, תחושת חרדה, קושי בבליעה, הזעת יתר.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
ארגוטאמין: אין לקחת שתי תרופות אלה יחד בגלל הסכנה לזרימת הדם. יש לחכות 24 שעות בין נטילת שתי התרופות. או תרופות אחרות למיגרנה, כולל אלו המכילות ארגוטאמין, או תרופות דומות כמו מתיסרגיד מלאט, או כל טריפטן. כמו נאראטריפטאן, ריזאטריפטאן, זולמיטריפטאן.

מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI): עשויים להגביר את תופעות הלוואי של סומאטריפטאן. לא רצוי לתת תרופות אלה יחד. בנטילה תרופה מקבוצה זו בשבועיים האחרונים- אין להשתמש בסומטריפטן.

נוגדי דיכאון מסוג SSRI, כמו ציטלופראם, פלואוקסטין, פלובוקסאמין, פאראוקסטין,סרטראלין: במקרים נדירים דווח על חוסר קואורדינציה וחולשה במתן משולב עם סומאטריפטאן, יש להתייעץ עם הרופא. ולדווח מיידית על השפעות מעין אלו.

שילוב תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון (SSRI, SNRI, TCA), עם סומאטריפטאן, כולל ונלאפקסין או דולוקסטין, עלול לגרום לתסמונת סרוטונין: אוסף של תסמינים שיכולים לכלול חוסר מנוחה, בלבול, הזעה, הזיות, רפלקסים מוגברים, התכווצויות שרירים, צמרמורת, עלייה בדופק ורעד. אין להשתמש בשילוב, יש להתייעץ עם הרופא. היפריקום- נטילתו בשילוב סומאטריפטאן עלולה להגביר סבירות לתופעות לוואי.

השפעת שימוש ממושך
אין להשתמש בסומאטריפטאן לתקופה ממושכת, אלא רק לטיפול בהתקף חריף.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בסומאטריפטאן? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: לאימי היה לחץ דם גבוה מאוד - 220. לאחר מכן היא התקשתה לאזן עצמה בהליכה והראיה נהייתה לא ממוקדת, נתנו לה תרופות להורדת לחץ הדם, עבר כשבוע מאז וההליכה והראיה השתפרו מעט. אתמול היא עברה בדיקת CT ראש עם זריקת יוד (האם היא מזיקה?) והיום היא אומרת שהיא מרגישה שהרגליים לפעמים נרדמות לה. שאלתי היא: מה הגורם לזה? והאם זו תגובה נורמלית לתרופות? והאם צריך להתפנות לטיפול לבית חולים?
תשובה: קשה מאוד להעריך את המצב של אמך בלי לקבל יותר אינפורמציה: מהן התרופות שקבלה? מה היה לחץ הדם לאחר הטיפול התרופתי? מה התדירות שבה נרדמות לה הרגליים והאם מדובר בתופעה חדשה? חשוב מאוד, כמובן, למדוד לה לחץ דם, אבל אני חושבת שבכל מקרה תלונות נוירולוגיות חדשות (הירדמות של הרגליים היא תגובה נוירולוגית) בחולה שסבלה מלחץ דם גבוה מאוד עם תגובות נוירולוגיות בשבוע שעבר (הפרעות ההליכה וטשטוש הראיה) - מחייבות בדיקת רופא. תוכלו לפנות אל מוקד בקופת החולים שלה או ישירות לחדר מיון.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לבני בן ה-7 החלו לצמוח בפתאומיות מעין יבלות על הגוף. רופא הילדים טען שזהו וירוס שהוא גם מחלת ילדים, שזה נעלם אחרי שנתיים, ושזה מדבק. כעת נדבק בני הקטן יותר, בן 5 וחצי, ועל פניו גדלות הרבה יבלות כאלו. האם תוכלו להפנות אותי למידע על יבלות אלו ולהסביר כיצד ניתן להעלימן?
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
שאלה: אני בשבוע 24+5. סקירה ראשונה - תקין חלבון עוברי - תקין שקיפות עורפית - תקין בסקירה מורחבת נמצא: מוקד אקוגני בלב, ולא נמצאו מוצאי כלי דם בלב כי העובר "לא זז" "ישן". הרחבה גבולית של חדר שמאלי במוח - 10 מ"מ. הרחבת אגן כליה שמאלי - 6 מ"מ. נשלחתי לבדיקות כדלקמן: אקו לב עובר ייעוץ גנטי סקירה חוזרת אתמול ביצעתי אקו לב והכל תקין - אין מוקד אקוגני ואין מומים בלב - הכל בסדר. האם אני יכולה להיות רגועה יותר - "ממצא אחד פחות", או עדיין לחשוש?
תשובה: כל אחד מהממצאים שציינת בפני עצמו דורש מעקב בלבד. השילוב ביניהם הוא שמטריד. כידוע ככל שיש יותר מומים בסקירה הסיכון לתסמונת כרומוזומלית שאחראית לכך עולה. אם הממצאים יופיעו גם בסקירה חוזרת, יש להניח כי ימליצו לך על דיקור מי שפיר.
לפתיחה בעמוד חדש >