סירולימוס

תזונה

יש להימנע משתיה של מיץ אשכוליות במהלך הטיפול. ניתן ליטול התרופה עם או בלי האוכל אך יש לשמור על נוהל נטילה קבוע.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש, למעט כאשר הרופא החליט כי הטיפול הכרחי.

יש להשתמש באמצעי מניעה יעילים במהלך הטיפול ו-12 שבועות לאחר הפסקתו.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• אלרגיה, גם לסויה או לבוטנים
• הריון
• תפקוד כליתי לקוי
• מחלת כבד
• רמת כולסטרול גבוהה בדם
• רמת שומנים גבוהה בדם
• סוכרת
• מחלת ריאות
• טרומבוציטופניה
• שחפת
• דיכוי חיסוני
• קבלת טיפולים המדכאים את מערכת החיסון כגון כימותרפיה, הקרנות וסטרואידים
• מדד מסת הגוף (BMI) גבוה מ- 30
• חיסונים אשר ניתנו לאחרונה

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

כדי להבטיח שימוש בטוח בסירולימוס, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

תופעת הלוואי העיקרית של תרופה זו היא רגישות מוגברת לזיהומים מכל הסוגים. זיהומי עור, פה, קיבה ומערכת עיכול, ריאות ודרכי השתן. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: בצקת בגפיים, הצטברות נוזלים ברקמות שונות, עלייה ברמות טריגליצרידים, כולסטרול וסוכר בדם, יתר לחץ דם, עצירות, כאב בטן, שלשול, כאב ראש, חום, זיהומים בדרכי שתן, אנמיה, בחילה ומיעוט טסיות דם (תרומבוציטופניה). כאב מפרקים, אקנה, ירידה בשורת הדם הלבנה, חוסר תקינות של בדיקות תפקודי הכבד, הפרעות במחזור חודשי, ריפוי איטי של פצעים, קצב לב מהיר. במקרים נדירים תיתכן התפתחות של מחלת דם חמורה המתבטאת בהופעת פריחה הקשורה בהיצמתות טסיות הדם (TTP - thrombotic thrombocytopenic purpura).

יש לפנות מיד לרופא בסימנים העלולים להצביע על תגובה אלרגית חמורה כמו נפיחות פנים, נפיחות לשון, נפיחות לוע, קשיים בנשימה, תופעה עורית בה העור מתקלף.
נזק כלייתי המלווה בספירה נמוכה של טסיות וספירה נמוכה של תאי דם אדומים עם או ללא פריחה- יש לפנות מיד לרופא. סימנים אפשריים כוללים נטייה לשטפי דם תת עוריים או פריחה, שינויים בשתן או שינויים בהתנהגות או כל תופעה חמורה/ חריגה/ ממושכת אחרת.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
ציקלוספורין: ציקלוספורין מגבירה את השפעתה של סירולימוס, לכן מכיוון שהטיפול בסירולימוס ניתן במקביל לטיפול בציקלוספורין יש ליטול סירולימוס כ-4 שעות לאחר נטילת ציקלוספורין.
תרופות לטיפול בכיבים או בעיות אחרות במערכת העיכול כמו ציסאפריד, סימטידין, מטוקלופראמיד.

סימטידין, אמינוגליקוזידים, אמיודארון, אמפותריצין B, ציסאפריד, מטוקלופראמיד, דילטיאזם, וראפאמיל, דאנאזול, תרופות נוגדות פטריות ממשפחת הazole- כגון: איטראקונאזול, קטוקונאזול, מעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס כגון: ריטונאביר, אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים כגון: קלאריתרומיצין, אריתרומיצין ומיץ אשכוליות: תרופות אלו עלולות לעכב פירוק של סירולימוס בכבד דבר העלול להביא להצטברות של סירולימוס בדם וסיכון מוגבר לתופעות לוואי, כולל נזק כלייתי.

היפריקום, ריפאמפיצין, דקסאמתאזון ותרופות אנטיאפילפטיות כגון: פנובארביטאל, קארבאמאזפין: תרופות אלו מזרזות את פירוק סירולימוס וכתוצאה פעילותו מופחתת.

מעכבי ACE: בשילוב עם סירולימוס ייתכנו תופעות חמורות כגון: נפיחות בפנים, בגרון ובידיים וקשיי נשימה ובליעה.

אסטמיזול, טאקרולימוס, מעכבי HMG-CoA reductase, טרפנאדין: תופעות הלוואי של תרופות אלו עשויות לגבור במתן משולב עם סירולימוס.

תרופות אחרות לדיכוי מערכת החיסון, אפאליזומאב, נטליזומאב, אלפאספט, מעכבי TNF-alpha: בשילוב תרופות אלו עם סירולימוס גובר הדיכוי החיסוני וכתוצאה הסיכון לזיהומים.
חיסון "חי".
תרופות להורדת רמות כולסטרול וטריגליצרידים בדם כמו סטטינים ופיבראטים. תיתכן עלייה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים (שומנים) בדם.
לטרמוביר- תרופה אנטי-ויראלית למניעת מחלה הנגרמת מנגיף הציטומגלו.
קנאבידיול- משמשת בין היתר לטיפול בפרכוסים.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בתרופה זו יכול להגביר את הסיכון להתפתחות סוגי סרטן מסוימים, כגון לימפומה. ניטור: בדיקות דם למדידת רמות סירולימוס בדם, ניטור תיפקודי הכבד והכליות, שומנים בדם.

חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בסירולימוס? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה