באקלופן (Baclofen)

אופן נטילת התרופה

טבליות.

תמיסה לעירוי לחלל התוך שדרתי.

תדירות וזמן נטילה

טווח המינון

מבוגרים: 15 מ"ג ליום (מנה התחלתית) במשך 3 ימים. ניתן להעלות את המינון ב-5 מ"ג כל 3 ימים לפי הצורך. מינון מירבי 100 מ"ג ליום. ילדים: 5-10 מ"ג ליום (מנה התחלתית). ניתן להעלות את המינון בהדרגה עד 40 מ"ג ליום.

בעירוי- מינון ייקבע על ידי הרופא בלבד, בהתאם למצב, ויינתן בהדרגה בהתאם לתגובה לתרופה. 

תחילת ההשפעה

משך ההשפעה

תזונה

אחסון

מנה שנשכחה

הפסקת התרופה

אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא אשר יפקח על ירידה הדרגתית במינון. הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה, כדוגמת הזיות ועוויתות חום, בלבול, הפרעות נפשיות, זקפה ממושכת וכואבת.

מינון עודף

הריון

אין להשתמש במהלך הריון, אלא אם הרופא מייעץ לעשות זאת.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

נהיגה

אלכוהול

ניתוח והרדמה כללית

תופעות לוואי

יש אנשים מבין המטופלים בבקלופן שיש להם מחשבות לפגוע או להרוג את עצמם או ניסו להרוג  את עצמם. לרוב האנשים הללו היה גם דיכאון, הם השתמשו באלכוהול בצורה מוגזמת או היו מועדים למחשבות על התאבדות. יש לעדכן רופא בכל שינוי התנהגותי, ולהיעזר בנושא בחבר קרוב או בן משפחה.

יש לעדכן רופא במקרה של כאב בגב, בכתפיים, בצוואר ובישבן במהלך הטיפול.

תופעות הלוואי השכיחות קשורות להשפעות התרופה על מערכת העצבים. ניתן להפחית תופעות אלה למינימום על ידי התחלת הטיפול במינון נמוך והעלאתו בהדרגה.

תופעות לוואי שכיחות: 

עייפות, ישנוניות, בחילה, כאב ראש, סחרחורת, תחושת סחרור, קשיי נשימה, תנודות במצב הרוח, בלבול, הזיות או סיוטי לילה, חוסר יכולת לישון. 

יובש בפה, בעיות בעיניים.

חוסר יציבות, רעד או בעיות אחרות בשליטת שרירים.

הפרעות במערכת העיכול: בעיות בקיבה, הקאה, עצירות, שלשול.

לחץ דם נמוך (התעלפות), פריחה, מתן שתן רב מהרגיל או כאב בעת מתן שתן.

באופן נדיר: חוסר תחושה או עקצוץ של כפות הידיים או כפות הרגליים, התכווצות שרירים מוגברת, הפרעות בחוש הטעם, דיבור משובש או איטי, כאב בטן, בעיות בכבד, קושי במתן שתן, בעיות מין אצל הגבר, עוויתות (במיוחד בחולי אפילפסיה). 

במתן בעירוי ובשכיחות שאינה ידועה ייתכנו הגברת הקשתיות של חוט השדרה לאחד הצדדים, עקמת, וכן חוסר יכולת להשיג או לשמור על זקפה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

תרופות להורדת לחץ דם: באקלופן עלול להגביר את השפעתן. 

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית: כגון תרופות לשינה והרגעה, אנטי היסטמינים, כגון פרומתאזין בארביטוראטים, נוגדי דיכאון טריציקליים, חומרים נרקוטיים המצויים בחלק מתרופות לשיעול, שלשול או נזלת, משככי כאבים ומרפי שרירים אחרים: עלולות להגביר את ההשפעה המדכאת של באקלופן. 

תרופות לפארקינסוניזם: חלקן עלולות לגרום להזיות או לבלבול יחד עם באקלופן. 

אנטיביוטיקה מסוג קלינדאמיצין: מגבירה את הפעולה של באקלופן.

תרופות אחרות אשר גם משפיעות על הכליות כגון איבופרופן.

אופיאטים להקלת כאב כגון מורפין ונוגדי עוויתות, כגון קרבמזפין.

השפעת שימוש ממושך

לא צפויות בעיות, ייתכן שהרופא ינחה בביצוע בדיקות תקופתיות.