באקלופן

תשובה: דלקות דרכי השתן הן מן הזיהומים הנפוצים ביותר שרופאי הילדים נתקלים בהם. השכיחות היא בדרך כלל כ-3 עד 5 אחוזים בקרב ילדות, ואצל 60 עד 80 אחוזים מהן הדלקות חוזרות. הטיפול בדלקות דרכי השתן בילדים, שברוב המקרים נובעות מזיהום על ידי E-Coli, הוא על ידי רספרים או מוקסיפן או אוגמנטין. רספרים היא ברוב המקרים התרופה המועדפת. היא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול ובמניעת דלקות מסוג זה. לא ציינת את התשובות המפורטות של בדיקת השתן לכללית, ואם נראו חיידקים במשקע השתן. גם לא הבנתי אם התרבית נלקחה לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי. אם כן, אין לה כל משמעות. אם היא נלקחה לפני הטיפול, ואכן לא היתה צמיחת חיידקים, לא נראה כי דלקת בדרכי השתן היא הסיבה לחום, ויש לחפש סיבה אחרת. האם הילדה סובלת משלשולים? הקאות? האם כאבי הבטן באים והולכים? האם החום עולה ויורד, או שהוא ממושך לאורך כל שעות היום? אם בתך ממשיכה עם החום, כדאי לפנות לבדיקה במוקד של קופת חולים או במיון בבית חולים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: בקלוזל (baclofen) היא תרופה מרפת שרירים לטיפול בעוויתות וספסטיות במצבים כמו טרשת נפוצה או פגיעות של חוט השדרה. התרופה משמשת גם באופן ניסיוני נגד שיהוק טורדני, להקלת כאב, נגד ספסטיות של כיס השתן, ובמקרים נוספים. נכון שהתרופה אינה נמכרת כמיועדת למניעת התקפים. ישנן מספר קבוצות של תרופות למניעת מיגרנות: נוגדי דיכאון, חוסמי בטא (רק אם יש התוויה רפואית נוספת לשימוש בקבוצה זו), נוגדי פרכוסים (טופאמאקס למשל, זה מה שכבר ניסית) ו- Ergotamine, שגורם לבחילות וניתן לשלבו עם תרופה נוגדת בחילה. על האפשרויות לטיפול במיגרנה תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_091608_4.asp

תשובה: קשה לאבחן הריון לפני איחור במחזור מכיוון שזה לא מספיק זמן כדי לראות עלייה בהורמון הבטא או סימן לעובר ברחם בבדיקת אולטרסאונד. שבוע לאחר איחור בקבלת הווסת מומלץ לבצע בדיקת הריון ביתית. ישנן נשים ה"יודעות" שהן בהריון לפני איחור במחזור, אך אין זה ודאי, והתחושות שונות בין אישה לאישה. לגבי הדופק, בהריון אכן יכול הדופק לעלות ב-15-10 פעימות, אך אין זאת אינדיקציה להימצאות הריון לפני נוכחות הורמון הבטא ועדות לעובר ברחם. אמליץ לך להמתין לאיחור במחזור ולבצע בדיקות הריון לאחר מכן. ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: הרטבה בלילה, או enuresis, בלעז היא בעיה שכיחה יחסית בגילאים שבין 4 עד 6 שנים. בין בין 15% ל-30% מהילדים בני 6 מרטיבים בלילות בתדירות של פעם בחודש לפחות, 4% עד 6% מבין בני ה-12 סובלים גם הם מהרטבות בלילות. הסיבות לכך, ברובם המכריע של המקרים, קשורות לחוסר שליטה של הילד על שרירי השופכה, כלומר השרירים ששולטים על יציאת השתן מהפין. חשוב לציין שברוב המקרים הבעיה נמשכת בשל הלחץ בו מצויים הילד וההורים בנוגע לבעיה זו. הילד מרגיש חוסר נעימות משום שהשתן "בורח" לו וההורים חסרי אונים... הטיפול הטוב ביותר הוא קודם כל סבלנות. ברוב המקרים אין צורך בטיפול, והבעיה חולפת עד גיל 6 שנים. עם זאת, על מנת להתמודד עם הבעיה טוב יותר ולהאיץ את היעלמותה, אני ממליץ על מספר צעדים. פנו לרופא המטפל, על מנת שיתרשם, יבדוק ויראה אם ישנן סיבה רפואית או מחלה אשר הגורמת למצב זה, ובכלל, שיהיה מודע לבעיה שלכם. בנו יחד עם ילדכם "תוכנית פעולה": תנו לו את התחושה שהוא אחראי מספיק ושאתם סומכים עליו. ציירו לוח שבו יהיו מצוינים הימים ה"רטובים" והימים היבשים, תנו לו מתנה או פרס על כל יום יבש. הימנעו מענישה וכעס בכל מקרה של הרטבה, זה רק יכניס אותו ואתכם ללחץ ותסכול מיותרים שרק יחריפו, וודאי שלא יעזרו בפתרון הבעיה. הימנעו ממתן שתייה אחרי ארוחת הערב. כל יום לפני השינה – ביקור בשירותים! בהצלחה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד