בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

תשובה: הסיכוי לפתח תלות בתרופות שציינת (אדויל, נורופן, אופטלגין) נמוך מאוד. לפי המידע שאתה מוסר, חל שינוי משמעותי באופי ובצורת כאבי הראש שמהם אתה סובל, וכן שינוי בתגובה למשככי הכאב שבהם אתה משתמש. בשל כך, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל או לנוירולוג כדי לברר יותר לעומק אם ישנה סיבה אחרת לבעיה, פרט למיגרנה. אם האבחון המחודש יאשר שזו אכן מיגרנה, ניתן יהיה להתאים לך טיפול טוב יותר. תוכל למצוא מידע על על אפשרויות הטיפול במיגרנה בעזרת מנוע החיפוש של אינפומד. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

תשובה:

לאחר תיעוד ההיסטוריה הרפואית שלכם וביצוע בדיקה רפואית, הרופא עשוי להזמין מספר בדיקות כדי לעמוד על הגורם למצבכם. בין אלה נמנים:

סריקת מוח (סי.טי., או טומוגרפיה ממוחשבת)

MRI (הדמיה בתהודה מגנטית)

אולטרא-סאונד אנדיוסקופי

לפרוסקופיה (הליך רפואי שנועד לאפשר התבוננות באיברים)

אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP)

PTC (הליך חודרני המובצע דרך העור והכבד ומשמש לצילום הכבד ודרכי המרה ברנטגן)

ביופסיה (הסרת רקמה כדי לבחון אותה מתחת למיקרוסקופ

תשובה: החלל התת-עכבישי הוא שכבה בין הקרומים העוטפים את המוח, המלאה באופן רגיל בנוזל השדרה (CSF). כל סיבה הגורמת להצטברות נוזל השדרה באזור מסוים במוח עלולה לגרום להרחבת החלל התת-עכבישי. סיבות אלו כוללות מצבים דלקתיים, זיהומיים, שברים וחבלות, כלי דם לא תקינים, גידולים ועוד. עם זאת, באנשים מסוימים החלל מעט מורחב באופן קבוע, ואין לכך משמעות. במקרה שלך, ההרחבה קלה, ולא בטוח שיש לכך סיבה. מציאת הסיבה להרחבת החלל התת-עכבישי עשויה לגלות מדוע את סובלת מהתופעות שתיארת, ולכן מומלץ להתייעץ עם נוירולוג ולשקול לבצע בדיקת MRI. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: התרופה אלטרוקסין שייכת לקטגוריה A בהריון, כלומר השימוש בה בטוח ואין חשש ליטול אותה בזמן הריון. חשוב להדגיש שחשוב מאוד לשמור על איזון תפקודי בלוטת התריס גם ובעיקר בזמן הריון. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון לתקופת ההריון, ועל כן עלייך להיוועץ עם האנדוקרינולוג/ית המטפל. לגבי ויטמין D, כל עוד לא עוברים את הקצובה היומית המומלצת בהריון 400IU, שוב מדובר בקטגוריה A. אם עוברים את הקצובה היומית המומלצת, ויטמין D מסווג כבר בקטגוריה D, כלומר יכול לגרום נזק לעובר. אני ממליצה לבדוק שוב את רמת הוויטמין בגופך, ולפי התוצאות לשקול אם יש צורך להמשיך ליטול את התוסף. MSM, מתילסופונילמתאן, הוא חומר על בסיס גופרית שהוכח כיעיל בשיכוך כאבים ודלקות מפרקים. לגבי השימוש בו בזמן הריון כדאי לפנות למרכז הטרטולוגי בטלפון 02-6243663. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: מרווח בין- חולייתי קטן הוא ביטוי לרוב לשינויים ניווניים כלליים בעמוד השדרה ואינו מרמז על פריצת דיסק הקרבה ובאה. לכן אין המלצה ברורה הקובעת כי במצבך יש לשנות את אורחות חייך בצורה כלשהי. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: ציסטיצרקוזיס היא מחלה הנגרמת ע"י תולעת שמקורה מחזירים. היא נדירה בארה"ב ושכיחה יותר בארצות כמו מקסיקו, דרום ומרכז אמריקה, אפריקה ואסיה. המחלה מועברת ע"י בליעה של ביצי הטפיל אשר עשויות לזהם מזון ומים, ובעיקר אכילת בשר חזיר נגוע. הביצה פוקעת בקיבה, ונודדת למעי, שם עוברת למחזור הדם, ואיתו יכולה לנדוד ולהתנחל באיברים שונים, כמו שרירים, עין או מוח. הסימפטומים של הזיהום המוחי תלויים בכמות התולעים המזהמות ובמיקומן במוח. התסמינים השכיחים יותר הם התקף אפילפטי וכאבי ראש, אולם ייתכנו סיבוכים קשים יותר של ירידה במצב ההכרה, בלבול, חוסר שיווי משקל, הרחבת חדרי המוח, בצקת מוחית ועוד. בד"כ התולעים נשארות במוח מספר שנים והן אסימפטומטיות לחלוטין, והתסמינים הנוירולוגים מופיעים דווקא כאשר התולעים מתות, ומופרשים נוזלים אשר גורמים לתגובה דלקתית . הטיפול כולל בד"כ תרופות נוגדות טפילים ומעקב. התולעת אינה מדבקת מאדם לאדם בשלב בו התולעת מתיישבת במוח, אלא רק בשלב מוקדם בהרבה, כאשר התולעת עודנה במעי ומופרשת בצואת האדם שנדבק. לקריאה נוספת: http://www.cdc.gov/ncidod/dpd/parasites/cysticercosis/factsht_cysticercosis.htm

תשובה: את מתארת מצב מורכב שיש לבררו בצורה יסודית . maltracking של הפיקות - מתאר מנח פיקות לא במרכז מסלולן . אין בממצא זה להסביר את תלונותייך מעבר לכאב קל בברכיים. כדאי לחכות לתוצאות הבדיקות שעשית - הן יוכלו להסביר ממצאים רבים. לא נראה לי שהבעיה הבסיסית היא בברך בגלל שהבעיה מתחילה בשתי הברכיים יחד, ולכן יש לחפש סיבה מרכזית יותר . נסי לשחות פעמיים בשבוע - זוהי התעמלות מצויינת בלי נשיאת משקל כך שלא תחמיר אף בעיה קיימת . עד לבירור של הבעיה הימנעי מפעולות המחמירות כאב. ניתן לבצע פעילות, אך להפעיל יותר ידיים, כמו מכשיר פדלים לידיים. ניתן לפנות לראומטולוג ולנסות לברר גם בעזרתו. בשלב זה המשיכי לברר ועם התבהרות התמונה גשי לפיזיותרפיה . רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות

תשובה: אין צורך לקבל את המצב והתלונות . יש צורך בבירור יסודי למקור התלונות. מקורות אפשריים לכאב הם : לחץ מקומי על אחד העצבים היורדים מהגב התחתון לאורך הרגל ( femoral + sciatic ). לחץ על שורשי העצבים מעמוד השדרה . בעיה בתנועתיות מערכת העצבים הכללית בגוף (נוירודינמיקס). שרירים קצרים המתקשים לעמוד בדרישות לגמישות בהתעמלות. נוקשות באחד ממפרקי האגן והירך . בעיה בזרימת הדם לאורך הרגל. אורך רגליים לא שווה או נוקשות באחד ממפרקי הרגל והקרסול. ישנן עוד אפשרויות רבות ויש מקום לבודקן. לא ברורה לי דעת הכירופרקטית, אולם הבעיה לא נשמעת לי גרמית אלא יותר מתחום גמישות הרקמות הרכות - שרירים ועצבים. יש מקום לבדיקה נוספת מלאה אצל נוירולוג ופיזיותרפיסט - ורצוי המתמחה ברפואת ספורט (לחלק מקופות החולים יש מחלקות לספורט כמו מאוחדת ספורט וגם במכבי יש מתמחים בטיפול בספורטאים ). בנוסף רצוי לבדוק את איכות ביצוע הפעילות ולהתאים תרגול הכנה ושחרור לפני ואחרי . לא כתבת האם התחלת הפעילות הייתה בסולם מאמצים מדורג או בבת אחת, וגם על כך יש לתת את הדעת עם יועץ פעילות גופנית (יש בקופות פיזיותרפיסטים מוסמכים לכך.) מצורפים קישורים לתרגילי מתיחות וחיזוק - נסי בעדינות ובלי לעורר את התלונה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xachille_art.htm

תשובה:

ככל שמתבגרים, הדיסקים שנמצאים בין החוליות של עמוד השדרה, הופכים להיות שטוחים יותר – פחות רכים ומרופדים. כאשר דיסק נחלש יתר על המידה, השכבה החיצונית שלו עלולה להיקרע. החלק הפנימי של הדיסק נדחף החוצה דרך הקרע ומפעיל לחץ על העצבים שנמצאים בקרבתו. פריצת דיסק היא תופעה נפוצה ביותר אצל אנשים בשנות ה- 30 וה-40 לחייהם.

תשובה: דימום מפי הטבעת יכול להיות תוצאה מבעיה בפי הטבעת כגון טחורים, פיסורה ועוד, אך גם יכול להיות כתוצאה מבעיה במעיים עצמם. לא ניתן להבדיל בין שני המקרים ללא בדיקת רופא, ולכן אמליץ לכם לפנות בהקדם לכירורג. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד