לפני חודשיים היו לי ורטיגו והקאות. אחרי כמה שעות זה עבר באותו יום. התופעה חזרה על עצמה לפני שבוע. מה זה אומר? מה עלי לעשות? אילו בדיקות לעבור, אם בכלל?

הגורם השכיח לוורטיגו הוא זיהום ויראלי. בדרך כלל אין טיפול וזה חולף, אך מומלץ בכל זאת לפנות לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקה. לאחר התקף שני, יכול להיות שמדובר במשהו שמצריך טיפול, ולכן אמליץ לך לפנות לרופא אף-אוזן-גרון ולבצע בדיקת שמיעה (כאשר יש ורטיגו חוזר, הגורם לו יכול להיות בעיה בתפקוד האוזן הפנימית, אשר יכול להיבדק במספר דרכים, ואחת מהן היא בדיקת שמיעה) או כל בירור אחר שיומלץ על ידי הרופא. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

בעקבות חום גבוה של 39 או 40 מעלות, במשך 3 שבועות, הפנו את בתי התינוקת לבדיקות, ולהלן התוצאות: got ast 911 gpt alt 1161 ggt 82 alk phosphatase 379 ebv igm borderline 26 ebv igg positive 734 cmv igg 0.37 negative cmv igm 8 negative הרופא טוען שאולי זאת מחלת הנשיקה, אבל לא בטוח. מה זה יכול להיות?

לפי הנוגדנים, נראה כי מדובר בזיהום חריף ב- EBV, הכוונה לזיהום עכשווי, היות שגם IgM חיובי (זהו נוגדן שעולה עם תחילת המחלה ונשאר חיובי למשך 3-2 חודשים לאחר תום המחלה) בניגוד ל- IgG, אשר נשאר בדרך כלל לכל החיים. לרוב, במחלת הנשיקה ניכר לויקוציטוזיס משמעותי - ספירה גבוהה של תאי הדם הלבנים, מעל 10,000, ובנוסף, לימפוציטוזיס משמעותי - עליה גבוה של הלימפוציטים מבין כלל התאים הלבנים עם לימפוציטים א-טיפיים במשטח הדם. (האם בוצעו בדיקות אלו?) במצב כזה, גם תפקודי הכבד מופרעים באופן קל עד בינוני. במקרה של בתך, ערכי הטרנסאמינזות (AST, ALT) גבוהים בהרבה מעל הנורמה. הדבר ניתן להסבר על ידי מחלת הנשיקה, אולם יש לחפש גם סיבות נוספות, למשל צהבת נגיפית מסוג A. יש מקום לביצוע בדיקה סרולוגית לצהבת נגיפית. אולם על פי הנוגדנים כנגד EBV הסיכוי רב שמדובר בכל זאת במחלת הנשיקה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

רציתי לברר האם יש איזושהי מגבלה לאישה הלוקה בקורטוקונוס (מחלת עיניים) ללדת בלידה וגינאלית. האם מומלץ לה ללדת בניתוח קיסרי?

אם מדובר בקרטוקונוס מבודד, אין מגבלה. אולם ישנם מקרים בהם הקרטוקונוס (קרנית חרוטית) הינו חלק מתסמונת בעלת ביטויים נרחבים יותר. במקרים אלה הביטויים האחרים עשויים להשפיע על שיטת היילוד המועדפת.

לאח של בעלי יש סכיזופרניה. לא ידועים מקרים נוספים של המחלה במשפחה. ייתכן שיש קשר לעובדה שאמו נפטרה כשגיסי היה בן 8, ולאחר כמה שנים אביו התחתן שוב ולא היה לגיסי טוב עם המשפחה החדשה. מהצד שלי, יש לאמא שלי בן דוד שסובל מסכיזופרניה (וגם מפיגור שכלי), ולו יש בן שגם הוא חולה. בדורות הקודמים, לא ידועים מקרים נוספים של סכיזופרניה. מה הסיכוי שלילדים שלנו תהיה סכיזופרניה? האם עלי לדאוג? האם כדאי להיפגש עם גנטיקאי?

תוכלי למצוא תשובה לשאלתך בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_052602_1.htm

הפארין

נוגדי קרישה | Heparin

מתאים לטיפול ב:

קרישיות יתר

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

פרגמין Fragmin
הפארין זריקות Heparin Sod. Inj.
הפרין בישל HEPARIN BICHSEL
הפרין סודיום פאנפרמה HEPARIN SODIUM PANPHARMA
הפרין סודיום רובי HEPARIN SODIUM ROVI
פארפה PHAREPA

המומחים של Infomed מסבירים:

מאת: מערכת אינפומד

הפארין הוא נוגד קרישה הניתן למניעת היווצרות קרישי דם חדשים והמשך צמיחתם של קרישים קיימים.

הפארין פועל מהר יותר מנוגדי קרישה אחרים, ולכן הוא יעיל במיוחד במצבי חירום, למשל במניעת קרישה נוספת כאשר קריש דם כבר הגיע לריאות. נותנים אותו גם לאנשים שעוברים ניתוח לב פתוח ודיאליזה כלייתית כדי למנוע קרישת דם.

לעיתים נותנים הפארין במינון נמוך לקשישים המרותקים למיטה לאחר ניתוח, כדי למנוע היווצרות קרישים בוורידי הרגליים (תרומבוזה), וכן בניתוחים אורתופדיים מסויימים.

הפארין ניתן לעיתים קרובות בשילוב עם נוגדי קרישה אחרים שפעולתם איטית יותר, כמו וארפארין, עד להשגת השפעה מלאה של התרופה האיטית יותר, בדרך כלל לאחר ימים מספר.

מכיוון שיש להזריק הפארין יותר מפעם ביום, לא נותנים תרופה זו לבד לטיפול ממושך.

תופעת הלוואי החמורה ביותר של הפארין, כמו של כל נוגדי הקרישה, היא האפשרות של דימום יתר, בדרך כלל בגלל מינון עודף; לכן מנטרים בקפידה, תחת השגחה רפואית, את יכולת הקרישה של הדם. עלולים להופיע שטפי דם פנימיים מסביב לאתר ההזרקה. ובנוסף, קיים סיכון לשטפי דם ספינליים/אפידורליים- על הרופא המטפל לבחון את הסיכון.

מכיוון שהפארין הוא תערובת של מולקולות בגדלים שונים, מודדים את התרופה ב"יחידות" של פעילות ולא ביחידות משקל. תכשירים בעלי משקל מולקולרי נמוך מועדפים לשימוש ממושך במצבים מסויימים.

אחת מתופעות הלוואי החמורות של הפארין היא ירידה במספר טסיות הדם. כיום משתמשים בדרך כלל בתכשירים חדישים של הפארין במשקל מולקולרי נמוך, והסיכון לתופעה זו נמוך יותר.

צילום: shutterstock

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה
זריקות.
תדירות וזמן נטילה
במתן תת עורי כל 8-12 שעות, או בעירוי תוך ורידי מתמשך.
טווח המינון

מבוגרים: טיפול: 10,000 יחידות בהתחלה ולאחר מכן כ- 40,000 יחידות במשך 24 שעות לפי ניטור מנגנון הקרישה. מניעה: -15000 1000 יחידות בהזרקה תת עורית.

תחילת ההשפעה
תוך 15 דקות.
משך ההשפעה
תוך 15 דקות.
מנה שנשכחה
לקחת מייד כשנזכרים.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא .הפסקתה עלולה לגרום לקרישת דם.
מינון עודף
יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום במקרה של דימום, כאב ראש חזק או איבוד הכרה. ניתן לסתור את המינון העודף על ידי תרופה שנקראת פרוטאמין, תחת השגחה רפואית.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
הפארין אינו עובר את השיליה, על כן הוא מהווה את התרופה נוגדת הקרישה המותרת בהריון. יש להשתמש בו בזהירות בשליש האחרון להריון ומייד לאחר הלידה, בגלל סכנת דימום (C)
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, בכמות קטנה, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק. יש לבחון את תועלת ההנקה לעומת הסיכון האפשרי.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. תשומת לב לתרופות נוספות.
ניתוח והרדמה כללית
יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.
דווח לרופא במקרה של
- יתר לחץ דם
- ארוע מוחי
- נטייה לדימום
- כיב עיכולי
- ניתוח בחודש האחרון
- נטילת תרופות אחרות
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

כמו עם כל נוגדי הקרישה, תופעת הלוואי השכיחה ביותר עם הפארין היא דימום. התופעות הפחות שכיחות עלולות להופיע בטיפול ממושך.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות

אספירין, איבופרופן, אינדומתאצין, דיפירידאמול: אין לקחת יחד עם הפארין. עלולים להגביר את ההשפעה הנוגדת-קרישה של הפארין ולגרום לסיכון מוגבר של דימום. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון של הפארין.
נוגדי קרישה הניתנים דרך הפה- דיקומרול, וארפארין: תיתכן פעולה מצטברת על קרישה הדם עם הארכת זמן-הפרותרומבין. לכן בטיפול עם הפארין, יש לקחתם לפחות 5 שעות אחרי, או 24 שעות לפני מתן הפארין.
בנזודיאזפינים: תיתכן עלייה בריכוז דיאזפאם, אוקסאזפאם תוך 90 שניות ממתן חד פעמי של הפארין. ההשפעה עלולה להימשך כ30-40 דקות.
דיגיטאליס, טטראציקלינים, אנטי היסטאמינים עלולים לעכב באופן חלקי את ההשפעה הנוגדת-קרישה של הפארין.

השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך עלול לגרום דלדול עצמות (אוסטאופורוזיס) ונשירת שיער. ניטור: דרושות בדיקות דם יומיות לניטור מערכת הקרישה וספירת הטסיות בדם.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: לפני חודשיים היו לי ורטיגו והקאות. אחרי כמה שעות זה עבר באותו יום. התופעה חזרה על עצמה לפני שבוע. מה זה אומר? מה עלי לעשות? אילו בדיקות לעבור, אם בכלל?

תשובה: הגורם השכיח לוורטיגו הוא זיהום ויראלי. בדרך כלל אין טיפול וזה חולף, אך מומלץ בכל זאת לפנות לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקה. לאחר התקף שני, יכול להיות שמדובר במשהו שמצריך טיפול, ולכן אמליץ לך לפנות לרופא אף-אוזן-גרון ולבצע בדיקת שמיעה (כאשר יש ורטיגו חוזר, הגורם לו יכול להיות בעיה בתפקוד האוזן הפנימית, אשר יכול להיבדק במספר דרכים, ואחת מהן היא בדיקת שמיעה) או כל בירור אחר שיומלץ על ידי הרופא. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בעקבות חום גבוה של 39 או 40 מעלות, במשך 3 שבועות, הפנו את בתי התינוקת לבדיקות, ולהלן התוצאות: got ast 911 gpt alt 1161 ggt 82 alk phosphatase 379 ebv igm borderline 26 ebv igg positive 734 cmv igg 0.37 negative cmv igm 8 negative הרופא טוען שאולי זאת מחלת הנשיקה, אבל לא בטוח. מה זה יכול להיות?

תשובה: לפי הנוגדנים, נראה כי מדובר בזיהום חריף ב- EBV, הכוונה לזיהום עכשווי, היות שגם IgM חיובי (זהו נוגדן שעולה עם תחילת המחלה ונשאר חיובי למשך 3-2 חודשים לאחר תום המחלה) בניגוד ל- IgG, אשר נשאר בדרך כלל לכל החיים. לרוב, במחלת הנשיקה ניכר לויקוציטוזיס משמעותי - ספירה גבוהה של תאי הדם הלבנים, מעל 10,000, ובנוסף, לימפוציטוזיס משמעותי - עליה גבוה של הלימפוציטים מבין כלל התאים הלבנים עם לימפוציטים א-טיפיים במשטח הדם. (האם בוצעו בדיקות אלו?) במצב כזה, גם תפקודי הכבד מופרעים באופן קל עד בינוני. במקרה של בתך, ערכי הטרנסאמינזות (AST, ALT) גבוהים בהרבה מעל הנורמה. הדבר ניתן להסבר על ידי מחלת הנשיקה, אולם יש לחפש גם סיבות נוספות, למשל צהבת נגיפית מסוג A. יש מקום לביצוע בדיקה סרולוגית לצהבת נגיפית. אולם על פי הנוגדנים כנגד EBV הסיכוי רב שמדובר בכל זאת במחלת הנשיקה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: רציתי לברר האם יש איזושהי מגבלה לאישה הלוקה בקורטוקונוס (מחלת עיניים) ללדת בלידה וגינאלית. האם מומלץ לה ללדת בניתוח קיסרי?

תשובה: אם מדובר בקרטוקונוס מבודד, אין מגבלה. אולם ישנם מקרים בהם הקרטוקונוס (קרנית חרוטית) הינו חלק מתסמונת בעלת ביטויים נרחבים יותר. במקרים אלה הביטויים האחרים עשויים להשפיע על שיטת היילוד המועדפת.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לאח של בעלי יש סכיזופרניה. לא ידועים מקרים נוספים של המחלה במשפחה. ייתכן שיש קשר לעובדה שאמו נפטרה כשגיסי היה בן 8, ולאחר כמה שנים אביו התחתן שוב ולא היה לגיסי טוב עם המשפחה החדשה. מהצד שלי, יש לאמא שלי בן דוד שסובל מסכיזופרניה (וגם מפיגור שכלי), ולו יש בן שגם הוא חולה. בדורות הקודמים, לא ידועים מקרים נוספים של סכיזופרניה. מה הסיכוי שלילדים שלנו תהיה סכיזופרניה? האם עלי לדאוג? האם כדאי להיפגש עם גנטיקאי?

תשובה: תוכלי למצוא תשובה לשאלתך בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_052602_1.htm
לפתיחה בעמוד חדש >