אובחנתי כחולת קרוהן, ולאחר טיפול של כחודשיים בפרדניזון 40 מ"ג וירידה הדרגתית במינון, את הטיפול בפרדניזון סיימתי לפני כשבועיים. משום מה תופעות הלוואי חזרו (פצעים, רעב מוגבר, נפיחות בצוואר ובפנים, השמנה, מצבי רוח), ממש כמו בתחילת השימוש בפרדניזון. רציתי לדעת אם זה נורמלי?

לא סביר שהתסמינים שאת מתארת הן תופעות לוואי של פרדניזון, מאחר שסיימת את הטיפול לאחר ירידה הדרגתית במינון. מומלץ שתפני לרופא המטפל שלך על מנת להיבדק ולברר את הסיבה לתסמינים.

יש לי כאבים חזקים במרכז החזה, אבל זה לא מקרין לשום מקום, אין עוד תופעות, וזה נחלש אחרי כמה דקות. האם יש לכך קשר לתעוקת חזה או שזה בכלל קשור למצבים אחרים בחזה? (מדובר באישה בגיל 39).

לכאבים בחזה קיימות סיבות רבות. אומנם לנשים בגיל 39 סיכון נמוך יחסית לתעוקת לב, בגלל הההשפעה המגינה של ההורמונים הנשיים, אבל כדאי יהיה לפנות לרופא המשפחה על מנת שיברר את המצב לאשורו. יש לברר האם הכאבים מופיעים בעת מאמץ או במנוחה, האם הם מלווים בקוצר נשימה, הזעה או בחילה, כיצד הם חולפים, האם מדובר באשה בריאה, ואם לא - מהן מחלות הרקע, ואילו תרופות היא נוטלת. כמו כן, צריך להעריך את גורמי הסיכון: סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם.

לבת שלי, בת 8, כאבה אחת השיניים הטוחנות. הלכנו איתה לרופא שיניים, שטען כי זו שן חלב ושכדאי לעוקרה. לאחר ששמענו את דעתו הלכנו לרופא שיניים אחר, שטען כי השן היא שן קבועה ושכדאי לנסות להצילה על ידי טיפול שורש, מבנה וכתר. שאלתי את הרופא איך הוא יודע והוא ענה שזו המומחיות שלו. יצאתי מבולבל מהרופא והבנתי שמדובר פה בטעות פאטאלית של אחד משני הרופאים. מובן שאפנה עכשו לעוד כמה חוות דעת. אבל לפני כן רציתי לדעת, איך אפשר לדעת אם השן היא שן חלב או שן קבועה? איך מזהים שן חלב? שאלתי את הילדה, והיא אמרה שעד עכשו נפלו לה 8 שיניים, 4 עליונות חותכות ו-4 תחתונות חותכות, ממש כל הקדמיות, ורואים את זה.

בתמונה שלפניך (לחץ עליה להגדלתה) תוכל לראות את ההבדל בין צורתן של שיני החלב לבין צורתן של השיניים הקבועות. בגיל 8 אמורות להיות לבתך 12 שיניים קבועות (8 חותכות עליונות ותחתונות) ועוד ארבע שיניים טוחנות קבועות. עד סיום ההתפתחות עצמות הלסת בגיל 18 לא משתמשים בכתרים קבועים אלא בכתרים טרומיים (כתרים מיוחדים לשיני חלב). בהצלחה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

אני בן 48. בבדיקות דם שערכתי התקבלו התוצאות הבאות: 11.5 WBC 4.31 RBC 10.8 HB 34.4 HCT 80.0 MCV 25.2 MCH 31.5 MCHC 19.7 RDW מעיון באתרים שונים (ובראש בראשונה אתרכם המצויין!) מצאתי שנתונים אלה מעידים על מחסור חמור בברזל ובמאגרי הברזל בגוף. בד

הבדיקות מרמזות על אנמיה עקב חוסר ברזל. גם ספירת הלויקוציטים (תאי הדם הלבנים) מעט גבוהה, שאינו צריך להיות כך, אלא אם אתה מעשן, שכן עישון גורם לעלייה מתונה בספירה הלבנה. העובדה שלפני חודשיים היתה ספירה של 12.2 אינה מעודדת אם הבדיקה אמינה, כלומר, אם לא היה בעת הבדיקה מצב חריג שהשפיע על תוצאותיה (אם היית מיובש למשל, ערך ההמוגלובין היה יכול להיות גבוה יותר בלא שהוא ישקף את מצבך האמיתי). הסיבה הכי שכיחה לאנמיה מחוסר ברזל, אחרי חסרים תזונתיים, היא דימום. ארקוקסיה (Etoricoxib) שייכת לקבוצת מעכבי COX2 סלקטיביים, תופעת הלוואי העיקרית של תרופות אלו במערכת העיכול (יש לה פחות כאלה משהיו לתרופות מן הדור הישן) היא כיב קיבה ודימום ממערכת העיכול. יש מקום לביצוע אנדוסקופיה של מערכת העיכול או בדיקת דם סמוי בצואה. פנה לייעוץ רופא מטפל. על תופעות הלוואי של התרופה ועל ארקוקסיה ומחלות לב תוכל לקרוא בתשובות קודמות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_042208_9.asp

הפארין

ללא צורך במרשם

נוגדי קרישה | Heparin

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 2 דקות

מתאים לטיפול ב:

קרישיות יתר

רוצה להתייעץ על הפארין? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

פרגמין Fragmin
הפארין זריקות Heparin Sod. Inj.
הפרין בישל HEPARIN BICHSEL
הפרין סודיום פאנפרמה HEPARIN SODIUM PANPHARMA
הפרין סודיום רובי HEPARIN SODIUM ROVI
פארפה PHAREPA

המומחים של Infomed מסבירים:

הפארין הוא נוגד קרישה הניתן למניעת היווצרות קרישי דם חדשים והמשך צמיחתם של קרישים קיימים.

הפארין פועל מהר יותר מנוגדי קרישה אחרים, ולכן הוא יעיל במיוחד במצבי חירום, למשל במניעת קרישה נוספת כאשר קריש דם כבר הגיע לריאות. נותנים אותו גם לאנשים שעוברים ניתוח לב פתוח ודיאליזה כלייתית כדי למנוע קרישת דם.

לעיתים נותנים הפארין במינון נמוך לקשישים המרותקים למיטה לאחר ניתוח, כדי למנוע היווצרות קרישים בוורידי הרגליים (תרומבוזה), וכן בניתוחים אורתופדיים מסויימים.

הפארין ניתן לעיתים קרובות בשילוב עם נוגדי קרישה אחרים שפעולתם איטית יותר, כמו וארפארין, עד להשגת השפעה מלאה של התרופה האיטית יותר, בדרך כלל לאחר ימים מספר.

מכיוון שיש להזריק הפארין יותר מפעם ביום, לא נותנים תרופה זו לבד לטיפול ממושך.

תופעת הלוואי החמורה ביותר של הפארין, כמו של כל נוגדי הקרישה, היא האפשרות של דימום יתר, בדרך כלל בגלל מינון עודף; לכן מנטרים בקפידה, תחת השגחה רפואית, את יכולת הקרישה של הדם. עלולים להופיע שטפי דם פנימיים מסביב לאתר ההזרקה. ובנוסף, קיים סיכון לשטפי דם ספינליים/אפידורליים- על הרופא המטפל לבחון את הסיכון.

מכיוון שהפארין הוא תערובת של מולקולות בגדלים שונים, מודדים את התרופה ב"יחידות" של פעילות ולא ביחידות משקל. תכשירים בעלי משקל מולקולרי נמוך מועדפים לשימוש ממושך במצבים מסויימים.

אחת מתופעות הלוואי החמורות של הפארין היא ירידה במספר טסיות הדם. כיום משתמשים בדרך כלל בתכשירים חדישים של הפארין במשקל מולקולרי נמוך, והסיכון לתופעה זו נמוך יותר.

צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
זריקות.
תדירות וזמן נטילה
במתן תת עורי כל 8-12 שעות, או בעירוי תוך ורידי מתמשך.
טווח המינון
מבוגרים: טיפול: 10,000 יחידות בהתחלה ולאחר מכן כ- 40,000 יחידות במשך 24 שעות לפי ניטור מנגנון הקרישה. מניעה: -15000 1000 יחידות בהזרקה תת עורית.
תחילת ההשפעה
תוך 15 דקות.
משך ההשפעה
תוך 15 דקות.
מנה שנשכחה
לקחת מייד כשנזכרים.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא .הפסקתה עלולה לגרום לקרישת דם.
מינון עודף
יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום במקרה של דימום, כאב ראש חזק או איבוד הכרה. ניתן לסתור את המינון העודף על ידי תרופה שנקראת פרוטאמין, תחת השגחה רפואית.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
רוצים לוודא שהפארין היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
הפארין אינו עובר את השיליה, על כן הוא מהווה את התרופה נוגדת הקרישה המותרת בהריון. יש להשתמש בו בזהירות בשליש האחרון להריון ומייד לאחר הלידה, בגלל סכנת דימום (C)
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, בכמות קטנה, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק. יש לבחון את תועלת ההנקה לעומת הסיכון האפשרי.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. תשומת לב לתרופות נוספות.
ניתוח והרדמה כללית
יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.
דווח לרופא במקרה של
- יתר לחץ דם
- ארוע מוחי
- נטייה לדימום
- כיב עיכולי
- ניתוח בחודש האחרון
- נטילת תרופות אחרות
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח בהפארין, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי
כמו עם כל נוגדי הקרישה, תופעת הלוואי השכיחה ביותר עם הפארין היא דימום. התופעות הפחות שכיחות עלולות להופיע בטיפול ממושך.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
אספירין, איבופרופן, אינדומתאצין, דיפירידאמול: אין לקחת יחד עם הפארין. עלולים להגביר את ההשפעה הנוגדת-קרישה של הפארין ולגרום לסיכון מוגבר של דימום. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון של הפארין.
נוגדי קרישה הניתנים דרך הפה- דיקומרול, וארפארין: תיתכן פעולה מצטברת על קרישה הדם עם הארכת זמן-הפרותרומבין. לכן בטיפול עם הפארין, יש לקחתם לפחות 5 שעות אחרי, או 24 שעות לפני מתן הפארין.
בנזודיאזפינים: תיתכן עלייה בריכוז דיאזפאם, אוקסאזפאם תוך 90 שניות ממתן חד פעמי של הפארין. ההשפעה עלולה להימשך כ30-40 דקות.
דיגיטאליס, טטראציקלינים, אנטי היסטאמינים עלולים לעכב באופן חלקי את ההשפעה הנוגדת-קרישה של הפארין.
השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך עלול לגרום דלדול עצמות (אוסטאופורוזיס) ונשירת שיער. ניטור: דרושות בדיקות דם יומיות לניטור מערכת הקרישה וספירת הטסיות בדם.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בהפארין? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אובחנתי כחולת קרוהן, ולאחר טיפול של כחודשיים בפרדניזון 40 מ"ג וירידה הדרגתית במינון, את הטיפול בפרדניזון סיימתי לפני כשבועיים. משום מה תופעות הלוואי חזרו (פצעים, רעב מוגבר, נפיחות בצוואר ובפנים, השמנה, מצבי רוח), ממש כמו בתחילת השימוש בפרדניזון. רציתי לדעת אם זה נורמלי?
שאלה: יש לי כאבים חזקים במרכז החזה, אבל זה לא מקרין לשום מקום, אין עוד תופעות, וזה נחלש אחרי כמה דקות. האם יש לכך קשר לתעוקת חזה או שזה בכלל קשור למצבים אחרים בחזה? (מדובר באישה בגיל 39).
תשובה: לכאבים בחזה קיימות סיבות רבות. אומנם לנשים בגיל 39 סיכון נמוך יחסית לתעוקת לב, בגלל הההשפעה המגינה של ההורמונים הנשיים, אבל כדאי יהיה לפנות לרופא המשפחה על מנת שיברר את המצב לאשורו. יש לברר האם הכאבים מופיעים בעת מאמץ או במנוחה, האם הם מלווים בקוצר נשימה, הזעה או בחילה, כיצד הם חולפים, האם מדובר באשה בריאה, ואם לא - מהן מחלות הרקע, ואילו תרופות היא נוטלת. כמו כן, צריך להעריך את גורמי הסיכון: סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לבת שלי, בת 8, כאבה אחת השיניים הטוחנות. הלכנו איתה לרופא שיניים, שטען כי זו שן חלב ושכדאי לעוקרה. לאחר ששמענו את דעתו הלכנו לרופא שיניים אחר, שטען כי השן היא שן קבועה ושכדאי לנסות להצילה על ידי טיפול שורש, מבנה וכתר. שאלתי את הרופא איך הוא יודע והוא ענה שזו המומחיות שלו. יצאתי מבולבל מהרופא והבנתי שמדובר פה בטעות פאטאלית של אחד משני הרופאים. מובן שאפנה עכשו לעוד כמה חוות דעת. אבל לפני כן רציתי לדעת, איך אפשר לדעת אם השן היא שן חלב או שן קבועה? איך מזהים שן חלב? שאלתי את הילדה, והיא אמרה שעד עכשו נפלו לה 8 שיניים, 4 עליונות חותכות ו-4 תחתונות חותכות, ממש כל הקדמיות, ורואים את זה.
תשובה: בתמונה שלפניך (לחץ עליה להגדלתה) תוכל לראות את ההבדל בין צורתן של שיני החלב לבין צורתן של השיניים הקבועות. בגיל 8 אמורות להיות לבתך 12 שיניים קבועות (8 חותכות עליונות ותחתונות) ועוד ארבע שיניים טוחנות קבועות. עד סיום ההתפתחות עצמות הלסת בגיל 18 לא משתמשים בכתרים קבועים אלא בכתרים טרומיים (כתרים מיוחדים לשיני חלב). בהצלחה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 48. בבדיקות דם שערכתי התקבלו התוצאות הבאות: 11.5 WBC 4.31 RBC 10.8 HB 34.4 HCT 80.0 MCV 25.2 MCH 31.5 MCHC 19.7 RDW מעיון באתרים שונים (ובראש בראשונה אתרכם המצויין!) מצאתי שנתונים אלה מעידים על מחסור חמור בברזל ובמאגרי הברזל בגוף. בד
תשובה: הבדיקות מרמזות על אנמיה עקב חוסר ברזל. גם ספירת הלויקוציטים (תאי הדם הלבנים) מעט גבוהה, שאינו צריך להיות כך, אלא אם אתה מעשן, שכן עישון גורם לעלייה מתונה בספירה הלבנה. העובדה שלפני חודשיים היתה ספירה של 12.2 אינה מעודדת אם הבדיקה אמינה, כלומר, אם לא היה בעת הבדיקה מצב חריג שהשפיע על תוצאותיה (אם היית מיובש למשל, ערך ההמוגלובין היה יכול להיות גבוה יותר בלא שהוא ישקף את מצבך האמיתי). הסיבה הכי שכיחה לאנמיה מחוסר ברזל, אחרי חסרים תזונתיים, היא דימום. ארקוקסיה (Etoricoxib) שייכת לקבוצת מעכבי COX2 סלקטיביים, תופעת הלוואי העיקרית של תרופות אלו במערכת העיכול (יש לה פחות כאלה משהיו לתרופות מן הדור הישן) היא כיב קיבה ודימום ממערכת העיכול. יש מקום לביצוע אנדוסקופיה של מערכת העיכול או בדיקת דם סמוי בצואה. פנה לייעוץ רופא מטפל. על תופעות הלוואי של התרופה ועל ארקוקסיה ומחלות לב תוכל לקרוא בתשובות קודמות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_042208_9.asp
לפתיחה בעמוד חדש >