בדיקות דם הם שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
"הרופא קרא את התיק לפני שנכנסנו וראה מה הבעיות ואלו תרופות נוטל. קיבלנו הסבר רחב על הבעיה שיש לשמואל ואיך לתקן, ואכן החליף לנו תרופות והמליץ על טיפול מסייע. הפרופסור ענה בסבלנות על כל שאלה ובשיחה נינוחה. תודה רבה."
חלבונים הם מרכיבים חיוניים של הגוף. הם החומר המבני של שרירים, רקמות ואיברים, והם מווסתים את תפקודי הגוף כאנזימים וכהורמונים. החלבונים בנויים משרשרת אחת או יותר של חומצות אמינו המחוברות ביניהן בקשרים פפטידיים. מידע על חלבון בדם תמצא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=24
תוצאות הבדיקות שלך הן גבוליות, בעיקר מבחינת פרופיל השומנים: טריגליצרידים גבוהים, וערכי "הכולסטרול הטוב" נמוכים מעט. מכיוון שהן גבוליות, הומלץ לך על שינוי תזונתי ואימוץ אורח חיים בריא יותר, על מנת שלא תיאלץ ליטול תרופות לאיזון המצב. כרגע אין סיבה להילחץ, מכיוון שלא מדובר בסיכון מיידי. אם אכן תאמץ את ההמלצות, והערכים ייתיצבו, לא תהיה עוד בסיכון. לגבי השינויים התזונתיים, אנסה להסביר, אך בכל אופן, אני ממליצה לך לפנות לתזונאי/ת לקבלת הסבר מפורט ואולי אף תפריט מתאים. אינני יודעת מהם משקלך, גובהך ונתונים אחרים, ועל כן לא אוכל לייעץ. דיאטה דלת סוכרים משמעה תזונה המתבססת יותר על חלבונים (עוף, דגים, גבינות, או שילוב של דגנים וקטניות), ירקות ופירות, ופחות על פחמימות (בעיקר סוכרים פשוטים כמו שוקולד, עוגות, מאפים, לחם מקמח לבן וכדומה. כמו כן, כדאי להימנע ממאכלים מטוגנים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
הבדיקות שביצעת הן חלק מפאנל בדיקות הבודק את קרישיות הדם. הפיברינוגן אמנם מעל הנורמה (400-200), אך זוהי עלייה מינורית, שככל הנראה לא נובעת מבעיית קרישה. תוכלי לקרוא עוד על בדיקה זו בדף בדיקות רפואיות של אינפומד (הסתכלי ב"כללי" וב"הסבר תוצאות").
בהריון הבא יערכו שוב בדיקות נוגדנים, ובדיקה לזיהוי סוג דמו של העובר. ככל הנראה תקבלי זריקות נוספות במהלך ההריון. במצב של RH שלילי אצל האם, מתחילים את המעקב בהריון השני כבר מן השבוע 20. כרגע אין לך ממה לחשוש, ישנם פתרונות למניעת פגיעה בעובר בהריונות הבאים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
זיהום על ידי החיידק הליקובקטר פילורי אינה מחלה כרונית. ברוב המקרים, לאחר נטילת טיפול מלא ונכון, החיידק נכחד והמחלה עוברת. לעתים נדירות יכול להתרחש זיהום חוזר של החיידק. זה קורה במקרים שבהם מדובר בזנים העמידים לאנטיביוטיקה הניתנה בהתחלה, ואז יש צורך בטיפול ספציפי יותר. אין דרך ספציפית למנוע את ההידבקות החוזרת, אך באופן כללי, ניתן להקפיד על תזונה נכונה המגינה על הקיבה ושומרת על איזון מבחינת חומציות, ולהימנע מתרופות היכולות לגרום לגסטריטיס כגון אספירין, נוגדי דלקת לא סטרואידיים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
מדובר, להערכתי, בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס. זהו מצב שבו יש ירידה בייצור הורמוני הבלוטה, T3 ו- T4, ולכן יש עלייה ברמת ה- TSH, ההורמון שמגרה את ייצור הורמוני הבלוטה. כתוצאה מכך, רמת ה- T3 ורמת ה- T4 תקינות. עם הזמן יתכן ומצב זה יתפתח לתת-פעילות קלינית, כלומר שיהיו גם סימפטומים כמו עייפות, חולשה, עלייה במשקל, ועוד. במקרה זה יש לעשות אחד מדברים הבאים: או להמשיך לעקוב אחר רמת הורמוני הבלוטה, או לטפל באלטרוקסין, תחליף סינתטי להורמוני הבלוטה. רצוי שתפנה לייעוץ הרופא המטפל. רצוי לוודא שיש מספיק יוד במזון שאתה צורך. כמו כן, יתכן שיהיו נחוצות בדיקות נוספות (נוגדנים נגד הבלוטה, למשל). התייעץ על כך עם הרופא המטפל. ראה גם את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_042809_6.asp
ההמוגלובין שציינת נמוך ביותר. אם זה אכן הערך שקיבלת עליך לבצע בדיקה נוספת בדחיפות, כי זה ערך המצביע על אנמיה קיצונית העשויה לסכן אותך. לגבי שאר הדברים- אנזימי הכבד- GPT ו GGT עשויים להיות תופעת לוואי של תרופות שאתה לוקח. LDL אצלך נמוך וזה מצוין. HDL הרצוי הוא מעל 40. אצלך הוא גבולי. אפשרויות להעלות את רמתו הן פעילות גופנית, תזונה נכונה, ובמקרה הצורך תרופות כגון ליפידל.
ההמוגלובין שלך מעט נמוך (צריך להיות בין 12 ל-16) ובהתאם לכך גם כמות תאי הדם האדומים (RBC) וההמטוקריט (צריך להיות בין בין 36 ל-46). הסיבה הסבירה ביותר היא חסר קל של ברזל, שנובע גם מהדימומים הבלתי פוסקים, כפי שאת מתארת, וגם מהעובדה שאת בהריון. עלייך ליטול כדורי ברזל, דבר שאת וודאי כבר עושה. ספירת תאי הדם הלבנים שלך קצת גבוהה. את תוצאות העמסת הסוכר לא כתבת. עלייך לברר אצל הרופא המטפל שלך מהי סיבת הדימום. הריון הוא מצב שבו הנטיה לקרישיות עולה, ולא הנטייה לדמם. עליך לעבור בדיקת תפקודי קרישה ובדיקות נוספות, עליהן עליך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך. בנוסף עליך לקחת ברזל אם עדיין אינך עושה זאת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
יתכן שהאנמיה שממנה את סובלת היא על רקע בעיית ספיגה במעיים, כלומר יתכן שרירית הקיבה לא סופגת את תוספי המזון שמכילים ברזל או ויטמין B12 ולכן אין שיפור. חוסר הספיגה יכול להיות על רקע מחלה גנטית, או על רקע זיהום חיידקי כמו הליקובקטר פילורי. הרופא שאליו את צריכה לפנות הוא המטולוג, דרכו תוכלי לנסות טיפול שונה או לעבור בירור לגבי תת-הספיגה. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מעבדות רוזנבלט מעבדה שמבצעת במיומנות, במקצועיות ובאמינות מגוון בדיקות רפואיות בהתאם לתקנים הבינלאומיים. 073-7028734
כולסטרול גבוה 
תבחין ריסטוצטין קופקטור 
מאת: מערכת אינפומד 09/05/2009
