בדיקת בדיקות דם (Blood Test)
בדיקת דם הינה שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד.
קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם
בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה?
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
איך להתכונן לבדיקה?
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד).
הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה.
לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה).
בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום.
הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
נכתב על על ידי ד"ר אפרת סלומון
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אני בת 25. מהם הגורמים למחלת הסכיזופרניה, ומדוע חלק מהאספקטים של מחלה זו מתבטאים במערכת החושים (כמו הזיות שמיעתיות או תחושתיות שלמעשה אינן מציאותיות בזמן ההתקף, ומחשבות שווא לא מציאותיות)? האם זה קשור לדיסוציאציה? ואם כן, כיצד?
- אני בן 34. נשלחתי על ידי רופא ראומטולוג (בהמלצה של רופא אורתופד) לבצע בדיקות דם ובדיקות גנטיות כדי להבין למה אני סובל מכאבי גב כרוניים. תוצאות בדיקות הדם יצאו היו תקינות, עם רמת CRP טיפה גבוהה. בדיקת ה- HLA-B27 היתה חיובית. הראומטולוג נתן לי הפניה
- אני בן 34. זה כ-6 שנים אני סובל מ- ITP ללא טיפול. לאחרונה רמת הטסיות ירדה ל 18,000 ובשלושת החודשים האחרונים אני מקבל טיפול בסטרואידים ( פרדניזון) ובלנטון. התחלתי ב-60 מ"ג וירדתי בהדרגה, לפי המלצת רופא, אך גם רמת הטסיות יורדת בהתאם ל-12,000. בב
- אני בן 19 ואני ישן כל יום בערך 5 שעות. רציתי לדעת אם הדבר מזיק לי בצורה כלשהי, ואם כן - מה הנזק הכרוך בדבר. ורציתי לדעת גם אם הדבר משפיע על היכולת שלי להבין דברים יותר טוב ולזכור דברים.
- אני בת 20. רציתי לשאול אם יש קשר בין אנמיה לבין ראייה לקויה.
- אני בת 24, לוקחת כבר כמה שנים אנפרניל כטיפול נגד OCD. ברצוני להתחיל לקחת גלולות למניעת הריון. ראיתי באתר כי לחלק מההורמונים שנמצאים בגלולות, למשל אתינילאסטראדיול, יש תגובות בין-תרופתיות עם נוגדי דיכאון טריציקליים. האם הדבר נכון לכל סוגי הגלולות למנ
- אני בת 29. האם יש קשר בין שיעול לבין כאב בבטן תחתונה או אולי ברחם? התחלתי להשתעל חזק השבוע, סביר להניח שזו סתם הצטננות, ואני מרגישה בזמן שאני משתעלת כאבים ממש חזקים באזור הרחם, כך לפחות נראה לי. מה זה יכול להיות?
- אני סובלת מהפרעות אכילה במשך כ-4 חודשים. משקלי ירד באופן דרסטי ואני נמצאת במצב של תת-משקל, דבר שאני מניחה שפגם במצב המערכת החיסונית שלי. בזמן האחרון הבטן שלי נפוחה וכואבת, בכל פעם שאני אוכלת יש לי התכווצויות. אני משערת למה, אבל בשלושת הימים האחרוני
- אני עוסקת בפעילות גופנית רבה (חדר כושר ואופני שטח). לפני מספר חודשים התגלה אצלי פריטין נמוך. התחלתי להקפיד על כבד, בשר, טחינה, קטניות .... בבדיקות אחרונות לא חל שום שינוי. רמת הפריטין - 23. מה לעשות?
- אני בן 29. האם סימבלטה טובה, מלבד לטיפול בדיכאון, גם לטיפול בהתקפי חרדה ובחרדה מפושטת?
מאמרים בנושא בדיקות דם


תכנון טיול ליעד אקזוטי נשמע לרובנו כמו חלום שמתגשם, ואצל חלקנו הוא מתגשם – עם הילדים. יותר ויותר משפחות יוצאות לטרק... לכתבה המלאה


ספירת דם בודקת את 3 המרכיבים המרכזיים של תאי הדם בגופנו: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. במאמר זה, נלמד מה מ... לכתבה המלאה


השמנת ילדים היא כבר מגפה בארה"ב, ואנו הולכים בעקבותיה. בריאותם של ילדי ישראל בסכנה ולדבר יהיו השפעות על מצבם הנפשי ... לכתבה המלאה


קדחת קרציות היא מחלה חיידקית המועברת בין כלבים על-ידי קרציות. מדובר במחלה של כלבים בלבד והיא אינה פוגעת באנשים. עם ... לכתבה המלאה


-
חסות
ניתוחי הרזיה הפכו מקובלים בשנים האחרונות. לאחר הניתוח, מטופלים רבים סובלים מעודפי עור עקב הירידה המוצלחת במשקל, ופע... לכתבה המלאה


על מחסור ביוד בקרב נשים בהריון, הסכנות והמשמעויות הקשות של מחסור זה, הן לאימהות והן לילדים. לכתבה המלאה


מאמר חדש שפורסם באחד מכתבי העת המובילים לרפואת ילדים, חושף נתונים חדשים על יעילותם ונחיצותם של מוצרי חלב מעמיד בשאל... לכתבה המלאה



החופש הגדול נגמר, ואיתו הבילויים וגם החגיגות הקולינריות. אחרי חודשיים של מזון מהיר וממתקים כמעט בכל שעה, הילדים צרי... לכתבה המלאה


טרנד הדיאטות דלות הפחמימות כדוגמת אטקינס זרע בלבול וחשדנות ביחס לפחמימות. אך האם יש לכך בסיס מוצדק? לכתבה המלאה