בדיקת דם הינה שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
כדאי להתחיל לקחת תוספי ברזל, ולחזור על הבדיקות (המוגלובין, ברזל, טרנספרין ופריטין) 3 חודשים לאחר שנטלת את התרופות. את הברזל כדאי לקחת יחד עם ויטמין C, כדי לשפר את הספיגה. כדאי להימנע מנטילתו יחד עם קפה, תה, חלב, ביצים וסיבים. אם בבדיקות החוזרות רמת הברזל והפריטין עדיין תהיה נמוכה - יש לבצע בירור בכיוון של איבוד דם או של הפרעה בספיגה.
טריקרדיה היא למעשה תוסף מזון המכיל ויטמינים- B12 ,B6, וחומצה פולית. את כל הנ"ל ניתן לקבל דרך המזון. ירקות עליים ירוקים, שעועית ואפונה, פירות מסוימים, מזון מועשר - כולם מכילים חומצה פולית, שהיא המרכיב העיקרי בתוסף. תוכל להתייעץ עם דיאטנית, או לקרוא כאן- http://www.infomed.co.il/questions/q_100303_3.htm
הגיל שאת מספרת כי קיבלת בו מחזור הוא נורמלי לחלוטין. בגילך ייתכנו שינויים בסדירות המחזור. אם הכאבים ממשיכים, ואת עדיין לא מקבלת מחזור, את יכולה לגשת לרופא המטפל שלך לבדיקות נוספות. ייתכן שהכאבים כלל אינם קשורים למחזור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
ידוע כי מינוציקלין גורם לעייפות יתר, וככל הנראה, לאור בדיקות הדם התקינות, זהו הגורם לעייפות. ניתן לטפל בפצעי בגרות בסוגים שונים של אנטיביוטיקות, וכמובן שגםנ בתכשירים ומשחות אחרות. אם העייפות לא חולפת, כדאי לפנות לרופא המטפל כדי לבחון אפשרות טיפולית אחרת. עוד מידע על התרופה תוכלי לקבל באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=161
ממליצים לבצע בדיקת מי שפיר היא כאשר ישנו יחס קטן מ- 1:380. על פי המלצה זו ניתן המימון של קופת חולים לבדיקה. ישנם שינויים קלים ברף בין קופה לקופה (ישנן קופות שממנות את הבדיקה מיחס של 1:500). מכיוון שאת צעירה והיחס שנמצא אצלך אינו גבוה, אני ממליצה לך לפנות לייעוץ גנטי על מנת לקבל החלטה אם לעשות בדיקה או לא. את יכולה להתייעץ גם עם הרופא המטפל. הבדיקה שביצעת מראה על סיכוי העובר להיות חולה בתסמונת דאון. בראיה כוללת של כל הבדיקות שצירפת, ישנה סטייה בערך אחד כפי שציינת, וערך זה אינו סוטה באופן משמעותי מהנורמה. חשוב להזכיר ולזכור כי ערכי יחסות נמוכים אינם מצביעים באופן חד-משמעי על עובר חולה, הם פשוט מאפשרים לנו להמשיך ולבחון באופן מדוייק יותר את העובר. אני מצרפת קישור למאמר שמסכם בבהירות את משמעות הבדיקה ותוצאותיה. http://www.leida.co.il/page.asp?id=99054
ישנן בדיקות שנועדו לבדוק את מערכת החיסון. בשלב ראשון אני מציעה שתפני לקופת חולים ותעשי ספירת דם. בשלב שני עלייך לפנות לרופא אף אוזן וגרון על מנת לבדוק אם ישנה בעיה מקומית, למשל בניקוז האזור אשר גורם לדלקות חוזרות. אם נחוצות בבדיקות נוספות למערכת החיסון, רופא אף-אוזן-גרון יפנה אותך אליהן. אני מאמינה שלא יעשו לך במסגרת קופת חולים בדיקות מורכבות יותר מספירת דם פשוטה ללא הפניה של רופא מומחה. בהצלחה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
כיבים שטחיים בלשון נפוצים מאוד וידועים בשם אפתות. לא ידוע מהו הגורם להיווצרותם, אך ישנה סברה שזהו תהליך דלקתי מקומי. ישנם גורמים שמזרזים התפתחות אפתות, כמו מחסור בוויטמין B12, מחסור בברזל, לחץ נפשי, שינויים הורמונליים ועוד. הטיפול המומלץ הוא סימפטומי, שמטרתו להקל על הכאב. לרוב האפתות חולפות מעצמן לאחר כמה ימים גם ללא טיפול. אמנם התיאור שמסרת מתאים להגדרה של אפתה, אך מכיוון שאת מציינת אזור גדול יחסית, ושהכיב נמצא בפיך כבר כמה שבועות, אני ממליצה בכל זאת לפנות לרופא לבדיקה. בשלב ראשון פני לרופא המשפחה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
על פי הבדיקות שצירפת, יש לך הפרעה קלה בתפקודי הכבד, ועודף שומנים בדם. נתונים אלה מתאימים למתב שציינת, של כבד שומני. המשך את המעקב ואת הטיפול אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
על מנת לחזור ולקבל מחזור באופן סדיר עליך לחזור למשקל תקין ולשמור עליו. לשם כך עליך לאכול תפריט יומי המכיל לפחות 1800 קלוריות ומכיל את כל אבות המזון (פחמימות, שומנים וחלבונים). אם את עוסקת בפעילות גופנית מאומצת, יש להוסיף קלוריות לתפריט. חשוב שתמשיכי במפגשים עם הדיאטנית עד להתייצבות המשקל והמחזור באופן סדיר. באשר לשינויים במבנה הגוף, את נמצאת בגיל ההתבגרות, בו מתרחשים שינויים טבעיים בגוף האישה, ועל כן סביר להניח שמבנה גופך לא יישאר כפי שהוא. מניעת רכיבי מזון מהגוף תגרום לפגיעה בגדילתך ובהתפתחותך. הפסקת המחזור במשך 5 חודשים מעידה על כך שגופך לא מקבל את כל רכיבי המזון להם הוא זקוק. בהצלחה! נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il
שיעול נקרא שיעול חריף אם משכו פחות משלושה שבועות, ושיעול כרוני אם הוא נמשך מעבר לזמן זה. השיעול החריף בדרך כלל נובע מסיבות זיהומיות, ויראליות או חיידקיות, במערכת הנשימה העליונה או בריאות. שיעול כרוני במעשן מעלה חשד למחלת ריאות חסימתית או לממאירות בריאות. באנשים שאינם מעשנים, שלוש הסיבות השכיחות לשיעול כרוני הן הפרשות באזור הלוע האחורי (Post Nasal Drip), אסתמה והחזר חומצה בין הקיבה לוושט. ישנה משפחה של תרופות להורדת לחץ דם, הנקראות מעכבי ACE ( טריטייס, אנלדקס ועוד), שגם עלולות לגרום לשיעול ממושך כתופעת לוואי. גורמים שכיחים פחות כוללים אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית, תסחיף ריאתי ועוד. להלן הדברים שצריך לבדוק הרופא במטופל הסובל משיעול. בירור ההיסטוריה הרפואית: 1. האם השיעול הוא חריף או כרוני? 2. האם כאשר השיעול החל היו עוד תסמינים של זיהום נשימתי כמו כאבי גרון, נזלת ועוד? 3. האם זהו שיעול עונתי? האם יש צפצופים נשימתיים? אם כן, יתכן שהבעיה היא אסתמה. 4. האם יש תסמינים התומכים ב- Post Nasal Drip (הפרשה מהאף, עקצוץ בגרון) או בהחזר חומצה מהקיבה לוושט (צרבת או תחושה שהאוכל "עולה"). היעדר תסמינים אלה לא שולל סיבות אלו, אבל מציאותם מחזקת את האפשרות שהן האחראיות לבעיה. 5. האם יש חום או כיח? אם כן, יתכן שהבעיה היא זיהום, שיכול להיות גם דלקת ריאות. 6. האם למטופל מחלות נוספות או גורמי סיכון למחלות נוספות: עישון, חשיפה סביביתית (אסבסט), גורמי סיכון לאיידס ועוד. 7. האם המטופל נוטל תרופה ממשפחת מעכבי ACE? בדיקה גופנית מלאה, הכוללת בדיקה של הלוע, של הלב, והאזנה לריאות. בדיקות: בדיקות דם כלליות, צילום חזה, בדיקת תפקודי ריאה (כדי לבדוק את האפשרות של אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית במעשנים), בדיקה שאין דם בכיח, שליחת תרבית למעבדה כדי לשלול זיהום, ובדיקה של אילו תאים נמצאים בכיח. בדיקות מתוחכמות יותר נשלחות לפי הצורך. טיפול בשיעול: הטיפול מותאם לסיבה שמוצאים לשיעול. אם לא נמצאת הסיבה ויש שיעול כרוני בלתי מוסבר, הנטייה היא לתת טיפולים שיהיו גם טיפוליים וגם אבחנתיים, כגון נוגדי אלרגיה, תרסיס לאף, טיפול לאסתמה וטיפול להחזר חומצה קיבתי-ושטי (ריפלוקס). טיפול תסמיני בלתי ספציפי לשיעול, כמו קודאין, ניתן כאשר הסיבה לשיעול לא נמצאאת, והשיעול פוגם בתפקוד ובאיכות החיים של המטופל. לשיעול עם כיח לא נוהגים לתת מדכאי שיעול כקודאין, מכיוון שאז הכיח עלול להצטבר, להפריע לנשימה, ולהזדהם. אם השיעול ממנו את סובלת ממשיך, פני לרופא המטפל על מנת להמשיך את הבירור בכיוונים אלה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד