בדיקת בדיקות דם (Blood Test)
בדיקת דם הינה שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד.
קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם
בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה?
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
איך להתכונן לבדיקה?
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד).
הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה.
לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה).
בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום.
הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
נכתב על על ידי ד"ר אפרת סלומון
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אני בת 51, בסוף הטיפול בחידק הליקובקטר. ברצוני לדעת אם זיהום בחיידק הוא חד-פעמי, או שזאת מחלה כרונית שיכולה להתפרץ מדי פעם. האם יש דרך למנוע חזרה של המחלה? והאם יש צורך בדיאטה מיוחדת?
- הבת שלי, חיילת בת 19, עשתה בדיקות דם כשהתגייסה ושוב לאחר שנה. התוצאות היו לא טובות בשני המקרים: ESR 38 CRP 15.5. היא עברה בדיקת קולונוסקופיה והתוצאות היו תקינות. גם בדיקת ה- CRP שלה לא היתה תקינה: 12. הרופאים לא מייחסים לכך חשיבות. לאן פונים?
- אני בת 26. בעת מתן צואה יש לי כאבים בפי הטבעת, מעין הרגשה שזה כאילו נקרע, ויש לי דימום משם. הייתי אצל כירורג אשר עשה לי בדיקה לראות אם יש שבר, והכל היה תקין, לטענתו, אך זה עדיין חוזר מדי פעם ומפסיק. ממה זה יכול לנבוע?
- אני בת 22. בבדיקות שעברתי התקבלו התוצאות הבאות: CMV IgG 0.20 NEGATIVE שלילי CMV IgM Positive HEPATITIS A IgG GPT 114 AST 42 רמת שאר אניזימי הכבד תקינות. רמת ה- GPT בעלייה בעשרת החודשים האחרונים, תחילה 48 אחר כך 64 ועכשיו 114. אני 5 חודשים
- אני בן 67. הייתי במצב ירוד לאחר שבר בירך. אחרי כ-4 חודשים הרגשתי לא טוב: גיהוקים, כאבי בטן עליונה. עברתי בדיקות רבות ולא נתגלה שום ממצא לא תקין. קראתי במקרה שמגנזיום משפר ומרפא תחלואים רבים. קניתי קפסולות מגנזיום, ולמרבה הפלא, זה עזר לי מאוד. האם התו
- אני בת 25. מהם הגורמים למחלת הסכיזופרניה, ומדוע חלק מהאספקטים של מחלה זו מתבטאים במערכת החושים (כמו הזיות שמיעתיות או תחושתיות שלמעשה אינן מציאותיות בזמן ההתקף, ומחשבות שווא לא מציאותיות)? האם זה קשור לדיסוציאציה? ואם כן, כיצד?
- אני בן 34. נשלחתי על ידי רופא ראומטולוג (בהמלצה של רופא אורתופד) לבצע בדיקות דם ובדיקות גנטיות כדי להבין למה אני סובל מכאבי גב כרוניים. תוצאות בדיקות הדם יצאו היו תקינות, עם רמת CRP טיפה גבוהה. בדיקת ה- HLA-B27 היתה חיובית. הראומטולוג נתן לי הפניה
- אני בן 34. זה כ-6 שנים אני סובל מ- ITP ללא טיפול. לאחרונה רמת הטסיות ירדה ל 18,000 ובשלושת החודשים האחרונים אני מקבל טיפול בסטרואידים ( פרדניזון) ובלנטון. התחלתי ב-60 מ"ג וירדתי בהדרגה, לפי המלצת רופא, אך גם רמת הטסיות יורדת בהתאם ל-12,000. בב
- אני בת 18. לפני כמה חודשים חליתי בשלבקת חוגרת, שהופיעה באזור הבטן ובית החזה. סבלתי מכאבים חזקים מאוד בכל הגוף במשך כשבועיים, נרשמה לי תרופה, ולאחר טיפול של שבוע הכאבים נחלשו בהדרגה ולבסוף הפצעים נעלמו. במקום שבו היו הפצעים נותרו מעין כתמים, צלקות,
- כיצד מאובחנת תסמונת המעי הרגיז?
מאמרים בנושא בדיקות דם


איזה גורם מרכזי עלול להוביל להתפתחות של מחלות ראומטיות, מהם סוגי המחלות העיקריים, איך מאבחנים ומטפלים בכל אחת מהמחל... לכתבה המלאה


אחת הבדיקות הנפוצות בקרב המטופלים היא בדיקת הדם. האם נמצאה בדיקה חדשה יעילה יותר ונטולת כאב לבדיקת הדם המסורתית? הת... לכתבה המלאה