בדיקת בדיקות דם (Blood Test)

בדיקות דם (Blood Test) ערוץ תזונה ודיאטה

3 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

בדיקת דם הינה שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.

בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד.

קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם

בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.

אוכלוסיות בסיכון

על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.

מחלות קשורות

מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.

בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד).

הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.

אופן ביצוע הבדיקה

באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה.

לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה).

בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.

אחרי הבדיקה

ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום.

הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.

פענוח תוצאות

יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.

מדריך לפענוח בדיקת דם

נכתב על על ידי ד"ר אפרת סלומון

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר מאהר חג'אזי חוות דעת משפטית

קראו עליי

ד"ר נטלה בלינסון פנימית

קראו עליי

ד"ר אורי רוביו אונקולוגיה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני בת 25. מהם הגורמים למחלת הסכיזופרניה, ומדוע חלק מהאספקטים של מחלה זו מתבטאים במערכת החושים (כמו הזיות שמיעתיות או תחושתיות שלמעשה אינן מציאותיות בזמן ההתקף, ומחשבות שווא לא מציאותיות)? האם זה קשור לדיסוציאציה? ואם כן, כיצד?
הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש
אני בן 34. נשלחתי על ידי רופא ראומטולוג (בהמלצה של רופא אורתופד) לבצע בדיקות דם ובדיקות גנטיות כדי להבין למה אני סובל מכאבי גב כרוניים. תוצאות בדיקות הדם יצאו היו תקינות, עם רמת CRP טיפה גבוהה. בדיקת ה- HLA-B27 היתה חיובית. הראומטולוג נתן לי הפניה
זריקת הקורטיזון שקיבלת משפיעה על התהליך הדלקתי המקומי ולא על צורתו או מבנהו של עמוד השדרה, ולכן לא תשפיע על תוצאת בדיקת ה- CT שלך. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 34. זה כ-6 שנים אני סובל מ- ITP ללא טיפול. לאחרונה רמת הטסיות ירדה ל 18,000 ובשלושת החודשים האחרונים אני מקבל טיפול בסטרואידים ( פרדניזון) ובלנטון. התחלתי ב-60 מ"ג וירדתי בהדרגה, לפי המלצת רופא, אך גם רמת הטסיות יורדת בהתאם ל-12,000. בב
מוקסיויט (אמוקסיצילין) היא אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של אמוקסיצילין היא פריחה בצורת כתמים על העור. כמו כן אמוקסיצילין עלול לעורר תגובה אלרגית קשה יותר המתבטאת בתסמינים של חום, התנפחות הפה והלשון, גירוד, נפיחות במפרקים וקשיי נשימה. קארין ( קלאריתרומיצין) היא אנטיביוטיקה ממשפחת המאקרולידים. שלשול ובחילות הן תופעות הלוואי השכיחות של טיפול זה. לנטון הוא נוגד חומצה עם תופעות לוואי מועטות הכוללות שלשול, הקאה, כאבי ראש ועצירות. יתכן כי הנפיחות בברכים והכובד ברגליים הן חלק מהופעת אלרגיה למוקסיויט, למרות שלא ציינת פריחה או קוצר נשימה. אם המצב מחמיר, אנא פנה לרופא להתייעצות. שיעור ההצלחה של הטיפול המשולש בחיידק הליקובקטר פילורי היא בערך 80% אם נוטלים את הטיפול במלואו. מחקרים הראו כי בחולי ITP יש שכיחות גבוהה יותר של החיידק הליקובקטר פילורי, וכן הימצאות החיידק כלשעצמו יכול לגרום לירידה ברמת הטסיות, והכחדתו עוזרת לעלייה של רמתן בדם. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 19 ואני ישן כל יום בערך 5 שעות. רציתי לדעת אם הדבר מזיק לי בצורה כלשהי, ואם כן - מה הנזק הכרוך בדבר. ורציתי לדעת גם אם הדבר משפיע על היכולת שלי להבין דברים יותר טוב ולזכור דברים.
בדרך כלל מומלץ לישון יותר שעות בלילה, אבל ישנם אנשים שמספיקות להם שעות שינה מעטות. האם אתה מרגיש עייף או לא מרוכז? אם כן, יכול להיות שהדבר קשור לשעות השינה המועטות, והייתי ממליצה לך לנסות להוסיף עוד שעות. אם אתה עירני במהלך היום וחוסר השינה אינו מפריע לך, אין סיבה ממשית לשנות זאת. לא ציינת פרט חשוב: האם אתה ישן חמש שעות בלבד מבחירה או מחוסר זמן, או שמא הסיבה היא נדודי שינה וקושי להמשיך לישון? אם אכן ישנה בעיה, כדאי לפנות לרופא המטפל ולנסות לפתור אותה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 20. רציתי לשאול אם יש קשר בין אנמיה לבין ראייה לקויה.
יש קשר. אנמיה מאתיולוגיות רבות יכולה לגרום ל- Optic Neuropathy, כלומר לפגיעה בעצב הראיה (ישנם תת-סוגים לפגיעות אלו). ישנם דיווחים בספרות הרפואית על אנמיות שונות שגרמו לפגיעות כאלו, כגון pernicious anemia, aplastic anemia ועוד. אנמיה חרמשית יכולה לגרום לחסימת כלי דם רטינליים (של הרשתית) וכתוצאה מכך לפגוע בראיה, לפי סוג, גודל ומיקום כלי הדם שנחסם. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 24, לוקחת כבר כמה שנים אנפרניל כטיפול נגד OCD. ברצוני להתחיל לקחת גלולות למניעת הריון. ראיתי באתר כי לחלק מההורמונים שנמצאים בגלולות, למשל אתינילאסטראדיול, יש תגובות בין-תרופתיות עם נוגדי דיכאון טריציקליים. האם הדבר נכון לכל סוגי הגלולות למנ
יכולה להיות תגובה בין- תרופתית בין כל הסוגים של גלולות למניעת הריון שמכילות נגזרות של אסטרוגן לבין נוגדי דיכאון טריצקליים. השימוש בגלולות מגביר את ההשפעה של הטריציקליים (על ידי זמינות גבוהה יותר או על ידי הפרעה לפירוק בכבד), ולכן הוא יכול לגרום לתופעות לוואי רבות יותר ולרעילות מוגברת. ניתן לקחת נוגדי דיכאון טריציקליים וגלולות במקביל, אך צריך לעשות זאת תוך מעקב מסודר מכיוון שייתכן שיהיה צורך לשנות את מינון הטיפול. יש גלולות למניעת הריון שאינן על בסיס אסטרוגן לנגזרותיו. יתכן שהן עדיפות עבורך בגלל השילוב עם אנפרניל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 29. האם יש קשר בין שיעול לבין כאב בבטן תחתונה או אולי ברחם? התחלתי להשתעל חזק השבוע, סביר להניח שזו סתם הצטננות, ואני מרגישה בזמן שאני משתעלת כאבים ממש חזקים באזור הרחם, כך לפחות נראה לי. מה זה יכול להיות?
כאשר משתעלים משתמשים בשרירי הבטן התחתונה. יכול להיות שמרוב שיעול נתפסו לך השרירים. אם הכאבים לא יחלפו לאחר שהשיעול יפסיק, גשי לרופא המטפל לבדיקה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני סובלת מהפרעות אכילה במשך כ-4 חודשים. משקלי ירד באופן דרסטי ואני נמצאת במצב של תת-משקל, דבר שאני מניחה שפגם במצב המערכת החיסונית שלי. בזמן האחרון הבטן שלי נפוחה וכואבת, בכל פעם שאני אוכלת יש לי התכווצויות. אני משערת למה, אבל בשלושת הימים האחרוני
סביר מאוד שחלק גדול מהתסמינים שאת חשה קשורים לחסרים התזונתיים מהם את סובלת. המלצתי היא לגשת תחילה לרופא המשפחה ולערוך בדיקות כלליות, שאינן בדיקות פולשניות. בהתאם לתוצאות בדיקות אלו, רופא המשפחה ימליץ על המשך הטיפול. ישנן ברחבי הארץ מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה המשלבות טיפול רפואי, תזונתי ופסיכולוגי, ומומלץ להיעזר בהן. מצורפים קישורים למידע על כמה מהן: http://www.hadassah.org.il/.../מרפאת+הפרעות+אכילה.htm פתח בחלון חדש
אני עוסקת בפעילות גופנית רבה (חדר כושר ואופני שטח). לפני מספר חודשים התגלה אצלי פריטין נמוך. התחלתי להקפיד על כבד, בשר, טחינה, קטניות .... בבדיקות אחרונות לא חל שום שינוי. רמת הפריטין - 23. מה לעשות?
כדאי להתחיל לקחת תוספי ברזל, ולחזור על הבדיקות (המוגלובין, ברזל, טרנספרין ופריטין) 3 חודשים לאחר שנטלת את התרופות. את הברזל כדאי לקחת יחד עם ויטמין C, כדי לשפר את הספיגה. כדאי להימנע מנטילתו יחד עם קפה, תה, חלב, ביצים וסיבים. אם בבדיקות החוזרות רמת הברזל והפריטין עדיין תהיה נמוכה - יש לבצע בירור בכיוון של איבוד דם או של הפרעה בספיגה. פתח בחלון חדש
אני בן 29. האם סימבלטה טובה, מלבד לטיפול בדיכאון, גם לטיפול בהתקפי חרדה ובחרדה מפושטת?
מרבית התרופות נוגדות הדיכאון יעילות לטיפול גם בהפרעות חרדה. מכיוון שסימבלטה יחסית חדשה בשוק התרופות, יש לגביה פחות מחקרים בתחום החרדה. כדאי להתחיל טיפול עם תכשירים יותר מקובלים, אולם אם כבר ניסית טיפול או שניים ולא חשת בשיפור, בהחלט יש מקום לנסות טיפול בסימבלטה. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש