בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
הרפס זוסטר ("שלבקת חוגרת" בעברית) היא מחלה הנגרמת על ידי Varicella Zoster Virus. זה הווירוס שגם גורם אבעבועות רוח אצל ילדים. כפי שהבנת, המחלה בדרך כלל אינה מדבקת, אבל מי שלא חלה בעבר באבעבועות רוח, יכול בהחלט להידבק מחולה בהרפס זוסטר. זיהום ראשוני באבעבועות במהלך ההריון הוא נדיר, אבל אם הוא מתרחש, יכול להיגרם נזק לעובר, נזק המכונה "תסמונת מלידה של אבעבועות רוח". התסמונת מתאפיינת במומים במערכת העצבית (מיקרוצפלוס, עיכוב בגדילה, פרכוסים ועוד), בעיניים, במעיים, בדרכי השתן ועוד. בינתיים אין סיבה להילחץ, כיוון שסביר להניח שלא נדבקת בנגיף. עם זאת, מומלץ לנקוט משנה זהירות, ובינתיים לבצע בדיקות דם על מנת לקבוע את המצב החיסוני שלך. אם את מחוסנת, נראה שאין סיבה לדאגה. אם אינך מחוסנת, יש מקום לשקול טיפול בנוגדנים מתאימים, VZIG. בכל מקרה, עלייך ליידע את הרופא המטפל. בתקווה להמשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
אין תרופה ספציפית לכליות פוליציסטיות, אך מובן שאם יש בעיית לחץ דם או זיהום, מטפלים בהם ספציפית. ישנם מחקרים רבים בנושא. הוכח במחקרים על חולדות, כי חלבון סויה ושמן פשתן, כאשר ניטלים מוקדם במהלך המחלה, מעכבים את התקדמותה. התערבות מאוחרת, אף היא מפחיתה נזק באופן מסוים. במחקרים אחרים הראו כי דיאטה דלת חלבון מאטה התקדמות של מחלה כלייתית, ואילו דיאטה עתירת שומן מאיצה אותה. מחקרים אלה נערכו בבעלי חיים, אך אין כיום הוכחה שיש לדיאטה מסוימת יתרון טיפולי בבני אדם. אנשים שיש להם כליות פוליציסטיות ולחץ הדם והתפקוד הכלייתי שלהם תקין צריכים להיות במעקב באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם פעם בשנה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד
צר לי לשמוע על החוויה שנאלצת לעבור, אשרייך שאת בריאה ושלמה ושהכל מאחורייך. לגבי סיכוייך להרות, אם נכרתה רק חצוצרה אחת, בהחלט שיש לך סיכוי טוב להרות, וסביר דווקא שלא תזדקקי לטיפולים לצורך כך, אלא אם כן ישנה בעית פוריות אחרת מלבד הכריתה. אך חשוב לציין שלאחר הריון חוץ-רחמי, יש צורך במעקב הדוק בהריון הבא, בשל החשש מהישנות המקרה. בתקווה לבשורות טובות בקרוב ורפואה שלמה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
זריקת הקורטיזון שקיבלת משפיעה על התהליך הדלקתי המקומי ולא על צורתו או מבנהו של עמוד השדרה, ולכן לא תשפיע על תוצאת בדיקת ה- CT שלך. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד
רמה גבוהה של אשלגן בדם אינה התוויית נגד למתן ביספוספונאטים. בחולים עם הפרעה קלה בתפקוד הכלייתי - יש להשתמש בביספוספונאטים בזהירות, לא לעבור את המינון המומלץ ולתת את העירוי באיטיות. בחולים עם הפרעה משמעותית יותר בתפקוד הכלייתי (רמת קראטינין מעל 3) וגרורות בעצמות - לא מומלץ להשתמש בביספוספונאטים מחשש להידרדרות נוספת במצב הכלייתי. אם הרמה הגבוהה של האשלגן בדמו של אביך נובעת מאי ספיקת כליות - הרי זו הסיבה שבעטיה נמנעים הרופאים ממתן ביספוספונאטים. קיימות מספר דרכים לטפל בהיפרקלמיה (רמת אשלגן גבוהה בדם) - אך לשם כך יהיה עליך להיוועץ עם הרופא של אביך. ד"ר ליה עשת - אינפומד
וירוס ה- CMV (ציטומגלו-וירוס), הוא וירוס מקבוצת ההרפס. זהו וירוס שכיח, אשר לרוב נדבקים בו בשנות הילדות. מרבית האנשים נחשפים לווירוס זה בילדות. בדרך כלל הווירוס גורם לתסמינים קלים באדם. בעקבות חשיפה לווירוס, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים מסוג IgM, ובהמשך הנוגדנים הופכים להיות IgG - זיכרון חיסוני. לרוב חולים במחלה פעם אחת, אך לפעמים אדם נדבק בווירוס כמה פעמים. לפי הנתונים שציינת, הבדיקה מלפני תשע שנים הראתה כי נחשפת לווירוס או חלית בגללו בעבר, ולכן הנוגדנים ל- IgG היו חיוביים. עם זאת, לא היתה מחלה פעילה בזמן הבדיקה, ולכן נוגדני ה- IgM היו שליליים. בבדיקה הנוכחית ה- IgM שלילי ולכן אינך חולה כעת, אולם רמת ה- IgG נמוכה, דבר שמשמעו שהזיכרון החיסוני נמוך, ולכן את עלולה להידבק בשנית. ייתכן שבנך אכן חולה ב- CMV. כפי שציינתי, זו מחלה שכיחה בילדים, ולרוב היא קלה. בכל מקרה יש להקפיד על היגיינה נאותה: לשטוף ידיים לאחר טיפול בו, על מנת לצמצם הידבקות אפשרית. אם את מרגישה כי נדבקת וחלית, אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה או לגינקולוג על מנת לחזור על בדיקות הסרולוגיה ל- CMV כדי לראות אם יש שינוי בערכי ה- IgM וה- IgG. אם אשה נדבקת בווירוס ה- CMV במהלך ההריון, בייחוד אם זו ההידבקות הראשונה שלה, עשויה להיות סכנה לעובר. אני מפנה אותך לתשובות רלוונטיות נוספות בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_072009_6.asp
הערך התקין של טרנספרין הוא 390-230 מ"ג/ד"ל. הערך התקין של ברזל הוא 160-30 מיקרוגם/ד"ל. טרנספרין הוא חלבון אשר קושר ברזל ומשמש כנשא של הברזל בדם. כאשר רמת הברזל נמוכה, רמת הטרנספרין עולה כדי לקשור יותר ברזל, אבל רמת הטרנספרין מושפעת מגורמים רבים נוספים. אצלך הערכים בטווח הנורמה, אם כי בגבול התחתון, כלומר רמת הברזל בגבול התחתון של הנורמה, וייתכן והעלייה ברמת הטרנספרין קשורה בכך. עם זאת, קרוב לוודאי כי אינך סובלת מאנמיה היות שאין עדיין חסר משמעותי. מהי רמת ההמוגלובין שלך? דיסמנוריאה היא כאבים או אי-נוחות לפני או בזמן המחזור החודשי, ואין לכך קשר לרמת ההמוגלובין, לרמת הברזל או לרמת הטרנספרין. אולי התכוונת למנוראגיה, דימום מסיבי בזמן המחזור, שיכול לגרום לאנמיה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
אני בת 33. למעלה משבועים אני סובלת מכאבים חריפים כמעט בכל עצם ועצם בגוף. הכאב התחיל ברגל שמאל, בירך, ולאחר יום חלף ועבר לירך רגל ימין. כשחלף הכאב ברגל ימין הוא עבר לגב, ולאחר מכן לשכמות, לאצבעות הידיים וכרגע הוא ממוקד בעורף. אני מטופלת באתופאן ובזריקות וולטרן להרגעת הכאבים. אני מציינת כאן תוצאות בדיקות שנראות לי חשובות: ANTINUCLEAR Ab שלילי SMOOTH MUSCLE Ab שלילי U/ml 1.00 ANTI CARDIOLIPIN IgA U/ml 3.85 ANTI CARDIOLIPIN IgG U/ml 0.73 ANTI CARDIOLIPIN IgM U/ml 1.40 A.B2 GLYCOPROTEI IgG U/ml 2.95 A.B2 GLYCOPROTEI IgM URIC ACID 1.6 mg/dl IRON 46 mg/dl BILIRUBIN DIRECT 0.06 mg/dl COMPLEMENT C4 45 C REACTIVE PROTEIN 3.23 FERITIN 38 ESR 81 לאיזה כיוון עליי לפנות על מנת לקבל מרפא? נוגדנים נגד קרדיוליפין ואנטי בטא 2 גליקופרוטאין הם נוגדנים אוטואימוניים (התוקפים חלקים של הגוף עצמו) המתפתחים על ידי מערכת החיסון. מציאותם של נוגדנים מסוג זה מעלה את הסיכון לפתח Antiphospholipid Syndrome, תסמונת הידועה גם בשם APS, המתבטאת ביצירת קרישי דם עורקיים או ורידיים, ובחלק מהמקרים רמה נמוכה של טסיות דם והפלות חוזרות. נוגדן מסוג אנטי קרדיוליפין קשור במחלת הזאבת ונמצא ב כ-40% מהחולים במחלה. רמת ה- CRP ורמת ה- ESR הגבוהות מעידות על קיומו של תהליך דלקתי בגוף. רמת הברזל שלך נמוכה, וזה מתאים למחלה דלקתית כרונית. רמת הפריטין (המשקפת את מאגרי הברזל בגוף) תקינה, אך בחלק הנמוך של הנורמה. לשאר הבדיקות איני מתייחסת משום שאו שהן תקינות או שאיני מוצאת בהן חשיבות. את זקוקה להתייחסות שך רופא, ועלייך לפנות לראומטולוג (רופא שעוסק במחלות מפרקים). ד"ר שירי אורי - אינפומד [24/01/2010]