בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
הפרעה בתפקודי כבד לרוב מעלה חשד להימצאות של וירוסים הגורמים להפטיטיס. וירוס מסוג הפטיטיס A מדבק כשהוא עובר מצואה של אדם נגוע לפיו של בריא (למשל, אם לא שוטפים ידיים לאחר שהיה בשירותים ולאחר מכן אוכלים עם הידיים). במקרה כזה, אי-הקפדה על היגיינה קפדנית ביותר עלולה להוביל להדבקה של התינוקת, אשר עבורה מחלה זו עלולה להיות מסוכנת, ועל כן רצוי לצמצם את המגע ככל האפשר. וירוסים הפטיטיס B ו-C מדבקים רק במגע עם דם של חולה, ואם החשד הוא שאמך נדבקה באחד מאלה, הסיכון להדבקת התינוקת קטן. בכל מקרה, אבחנה של הפטיטיס נעשית בתוך שעות ספורות בבדיקת דם. אתה מציין שיש נוכחות של חיידק ושנלקחו תרביות. מבלי לדעת באיזה חיידק מדובר לא אוכל לתת מידע נוסף, ואמליץ להימנע ממגע לגמרי עד קבלת תוצאות התרבית, שמגיעות תוך כ-3 ימים בדרך כלל. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לא ידוע על השפעות מזיקות של כמות גבוהה של ויטמין B12. עם זאת, יש לבדוק מדוע הרמה כל כך גבוהה. האם אתה לוקח תוספי מזון עם ויטמין B12? אם כן, יש להפסיקם, ועליך לפנות לרופא המשפחה כדי לברר שאלה זו. ד"ר שירי אורי - אינפומד
לצערי, הפלות בשליש הראשון להריון שכיחות למדי, ומרביתן מתרחשות עקב פגמים גנטיים. ככל שעולה גיל האם, עולה שכיחות הפגמים הגנטיים אצל העובר, וכתוצאה מכך עולה גם שכיחות ההפלות. ייתכן מאוד שההפלות החוזרות אצלך הן חלק מהסטטיסטיקה. עם זאת, לאחר 4 הפלות רצופות, נראה שכדאי להתחיל בירור, ועל כן אני ממליצה להיוועץ ברופא הנשים שלך. מידע מפורט על הפלות חוזרות תוכלי למצוא בתשובה לשאלה דומה שנשאלה באתר, כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_031108_18.asp
הריון חוץ-רחמי הוא תופעה די נדירה (מתרחש ב-1%-2.5% מן ההריונות). התסמינים היכולים להופיע בו הם כאבי בטן, דימום מן הנרתיק ותופעות הריון רגילות (רגישות בשדיים, בחילות, וכו'). רמת ה- HCG בהריון חוץ-רחמי חיובית, אך אינה עולה כמו בהריון רגיל, אלא נשארת נמוכה יחסית. למרות זאת, במקרה של הריון חוץ-רחמי עדיין צריכה להתקבל תשובה חיובית בבדיקת הריון ביתית ובבדיקת דם. מכאן כי הסיכויים שאת נושאת הריון חוץ-רחמי הם קטנים, ויתכן כי התסמינים שאת חשה כעת הם אלה שמופיעים לפני קבלת הווסת. אם התסמינים נמשכים והווסת אינה מופיעה, אמליץ לך לפנות לגינקולוג כדי לעבור בדיקת אולטרסאונד. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
חשוב לי להבין: האם הרופא שרשם לך אלטרולט מודע לכך שאת נוטלת את שאר הכדורים שציינת? השילוב של התרופות שציינת עלול לגרום לעייפות וישנוניות, הפרעה בתפקודי הכבד, עלייה במשקל ועוד. יתכן כי יש מקום לשינוי של הטיפול. במקום להוסיף עוד ועוד תרופות, אפשר לעבור לתכשיר שיעיל גם נגד דיכאון וגם נגד פיברומיאלגיה, למשל אחד מנוגדי הדיכאון החדשים המשפיעים על מערכות הובלת הכאב בגוף, כגון התרופה סימבלטה. אני ממליצה לשוב לרופא שלך ולהציג את כל התמונה כפי שהצגת אותה לי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
טריקרדיה היא למעשה תוסף מזון המכיל ויטמינים- B12 ,B6, וחומצה פולית. את כל הנ"ל ניתן לקבל דרך המזון. ירקות עליים ירוקים, שעועית ואפונה, פירות מסוימים, מזון מועשר - כולם מכילים חומצה פולית, שהיא המרכיב העיקרי בתוסף. תוכל להתייעץ עם דיאטנית, או לקרוא כאן- http://www.infomed.co.il/questions/q_100303_3.htm
לחץ ומתח נפשי יכולים לגרום תסמינים שונים, ביניהם גם בחילות, אך יכולות להיות סיבות אורגניות רבות לבחילות אותם אתה מתאר, כגון כיב פפטי, החיידק הליקובקטר פילורי, מחלות מעי דלקתיות, מיגרנות, אלרגיות ועוד. אם נשללו הסיבות האורגניות לבחילות, ניתן לקשר אותן ללחץ נפשי. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
אתה מספר שאתה מזהה אצל עצמך שינוי בהתנהגות ובהרגשה לאחרונה, אשר מדאיג אותך ועלול גם לפגוע בך. קודם כל, העובדה שאתה מודע לשינוי הזה, ומסוגל לתאר אותו באופן אובייקטיבי, מעידה שלא "השתגעת" (מי שמשתגע, לפי ההגדרות הפסיכיאטריות, לרוב אינו מודע למצבו וחושב שהוא הנורמלי ושהבעיה היא אצל האחרים!). חשוב מאד גם שאתה אומר שאתה חושב שאתה זקוק לעזרה. זה מעיד על כך שאתה באופן בסיסי אדם בריא נפשית, אולם ייתכן כי אתה נמצא במשבר. לכן, אתה לא "פסיכי", אבל בהחלט יעזור לך לשוחח עם איש מקצוע על מנת לאבחן את מצבך בצורה מדוייקת. אני ממליצה לפנות דווקא לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג, כיוון שפסיכיאטר הוא קודם כל רופא, שרואה תמונה מלאה יותר מפסיכולוג כאשר מגיע אדם בפעם ראשונה עם תלונות כמו שלך. למעשה, בשלב הראשון אפילו כדאי לפנות לרופא המשפחה. זה יהיה צעד ראשון באבחון (לגבר בגילך כדאי להיות במעקב רפואי גופני אחת לשנה לפחות), ובמקביל כדאי לקבוע תור לפסיכיאטר. פסיכיאטר יוכל להפנות אותך לפסיכולוג אם הוא יתרשם שהבעיה היא כזו ששיחות יעזרו לפתרונה, והוא יוכל גם לתת לך תרופה מתאימה אם ימצא שיש צורך בטיפול תרופתי. אי אפשר להמליץ על תרופה לפני שתיבדק ותאובחן. הדברים שאתה מתאר יכולים להיגרם על ידי בעיות שונות, ולכל בעיה יש הטיפול המתאים לה. בהצלחה, ותרגיש טוב! ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
פרוקסידאז הוא אנזים חיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס. ישנן מחלות, בעיקר מחלת השימוטו ומחלת גרייב, בהן נוצר נוגדן אשר תוקף אנזים זה ולכן נקרא anti thyroid peroxidase. וזה מה שנמצא אצלך בבדיקות. עקב כך, נגרם בדרך כלל מצב של תת-פעילות של בלוטת התריס. אצלך רמת ה- TSH תקינה ואינך סובלת, ככל הנראה, מתת-פעילות של הבלוטה. אני ממליצה לך לעיין בקישור הבא, אשר מסכם את הסיבות לעליה בערך של נוגדן זה בדם: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=143