בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
וירוס ה- CMV (ציטומגלו-וירוס), הוא וירוס מקבוצת ההרפס. זהו וירוס שכיח, אשר לרוב נדבקים בו בשנות הילדות. מרבית האנשים נחשפים לווירוס זה בילדות. בדרך כלל הווירוס גורם לתסמינים קלים באדם. בעקבות חשיפה לווירוס, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים מסוג IgM, ובהמשך הנוגדנים הופכים להיות IgG - זיכרון חיסוני. לרוב חולים במחלה פעם אחת, אך לפעמים אדם נדבק בווירוס כמה פעמים. לפי הנתונים שציינת, הבדיקה מלפני תשע שנים הראתה כי נחשפת לווירוס או חלית בגללו בעבר, ולכן הנוגדנים ל- IgG היו חיוביים. עם זאת, לא היתה מחלה פעילה בזמן הבדיקה, ולכן נוגדני ה- IgM היו שליליים. בבדיקה הנוכחית ה- IgM שלילי ולכן אינך חולה כעת, אולם רמת ה- IgG נמוכה, דבר שמשמעו שהזיכרון החיסוני נמוך, ולכן את עלולה להידבק בשנית. ייתכן שבנך אכן חולה ב- CMV. כפי שציינתי, זו מחלה שכיחה בילדים, ולרוב היא קלה. בכל מקרה יש להקפיד על היגיינה נאותה: לשטוף ידיים לאחר טיפול בו, על מנת לצמצם הידבקות אפשרית. אם את מרגישה כי נדבקת וחלית, אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה או לגינקולוג על מנת לחזור על בדיקות הסרולוגיה ל- CMV כדי לראות אם יש שינוי בערכי ה- IgM וה- IgG. אם אשה נדבקת בווירוס ה- CMV במהלך ההריון, בייחוד אם זו ההידבקות הראשונה שלה, עשויה להיות סכנה לעובר. אני מפנה אותך לתשובות רלוונטיות נוספות בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_072009_6.asp
אתה מספר שאתה מזהה אצל עצמך שינוי בהתנהגות ובהרגשה לאחרונה, אשר מדאיג אותך ועלול גם לפגוע בך. קודם כל, העובדה שאתה מודע לשינוי הזה, ומסוגל לתאר אותו באופן אובייקטיבי, מעידה שלא "השתגעת" (מי שמשתגע, לפי ההגדרות הפסיכיאטריות, לרוב אינו מודע למצבו וחושב שהוא הנורמלי ושהבעיה היא אצל האחרים!). חשוב מאד גם שאתה אומר שאתה חושב שאתה זקוק לעזרה. זה מעיד על כך שאתה באופן בסיסי אדם בריא נפשית, אולם ייתכן כי אתה נמצא במשבר. לכן, אתה לא "פסיכי", אבל בהחלט יעזור לך לשוחח עם איש מקצוע על מנת לאבחן את מצבך בצורה מדוייקת. אני ממליצה לפנות דווקא לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג, כיוון שפסיכיאטר הוא קודם כל רופא, שרואה תמונה מלאה יותר מפסיכולוג כאשר מגיע אדם בפעם ראשונה עם תלונות כמו שלך. למעשה, בשלב הראשון אפילו כדאי לפנות לרופא המשפחה. זה יהיה צעד ראשון באבחון (לגבר בגילך כדאי להיות במעקב רפואי גופני אחת לשנה לפחות), ובמקביל כדאי לקבוע תור לפסיכיאטר. פסיכיאטר יוכל להפנות אותך לפסיכולוג אם הוא יתרשם שהבעיה היא כזו ששיחות יעזרו לפתרונה, והוא יוכל גם לתת לך תרופה מתאימה אם ימצא שיש צורך בטיפול תרופתי. אי אפשר להמליץ על תרופה לפני שתיבדק ותאובחן. הדברים שאתה מתאר יכולים להיגרם על ידי בעיות שונות, ולכל בעיה יש הטיפול המתאים לה. בהצלחה, ותרגיש טוב! ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
הערכים שאת מציינת מתייחסים לנוגדנים שמיוצרים על ידי הגוף. הנוגדנים הללו מיוצרים נגד האנזים Thyroid Peroxidase, אנזים הקשור בתהליכי ייצור ההורמונים המופרשים מבלוטת התירואיד, בלוטת התריס. התוצאות הגבוהות מרמזות שיש תהליך דלקתי כרוני בבלוטת התריס, אך אין בהן כדי להעיד על תפקוד הבלוטה. אני ממליצה לבקש בדיקות דם של תפקודי בלוטת התריס (TSH, T3, T4) ועם התוצאות שיתקבלו, לפנות לאנדוקרינולוג לצורך בירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
הכליה החדשה יכולה לגרום למספר בעיות עד לקליטתה המלאה ע"י הגוף: לעיתים המושתלים סובלים מהפרעות אלקטרוליטריות במאזן הנוזלים והמלחים בגוף. קפיצות חדות ברמות יוני הסידן, הזרחן, האשלגן, הנתרן וכו' בדם יכולות להיגרם מיידית לאחר ההשתלה ומצריכות טיפול מיידי לאיזון. חוסר איזון ארוך טווח במשק הסידן והזרחן בגוף יכולים לגרום לבעיות ברקמת המינרלים בעצם, ואילו בעיות במשק הנתרן והאשלגן יכולות לגרום לנזק לבבי עקב הפרעות קצב או הפרעות לפעילות השרירים. אצירת שתן מסוימת יכולה להיגרם עד שהכליה החדשה מתפקדת כראוי. לרוב תוך כשבוע אמור להיות מתן שתן תקין.
ערך חיובי לנוגדן מסוג IgM לווירוס CMV מעיד על הידבקות שהתרחשה לאחרונה ועל מחלה פעילה. האם נדבקת בעבר, או שזוהי הפעם הראשונה שאת נדבקת? מהו רמת הנוגדן בדם? הסיכון להדבקה תוך-רחמית של העובר רב יותר כאשר הזיהום מתרחש בפעם הראשונה. במקרה כזה, הסיכוי לעברת הזיהום לעובר הוא בין 30% ל-50%. הסיכוי שזה יקרה נמוך הרבה יותר כאשר ההידבקות של האם היא הידבקות חוזרת. ישנן בדיקות נוספות שיכולות להעיד על חומרת ההידבקות ולקבוע אם זהו זיהום ראשון או לא. אנא פני לרופא מטפל על מנת לבצע בדיקות נוספות, הן כדי לברר באיזה זיהום מדובר והן כדי לברר אם העובר נדבק בווירוס. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לצערי, ללא בדיקה גופנית ותוצאות בדיקות דם וא.ק.ג., לא אוכל לתת אבחנה מדויקת. נראה כי קוצר נשימה והרגשת החנק נבעו כתוצאה מצרבת, ושלכן ניתן לך הטיפול בלנטון. יתכן שהכאבים נבעו מהלב, אך שוב, ללא א.ק.ג. ובדיקות דם לא אוכל לדעת. יכול להיות שכאבי הבטן והראש נובעים מהפסקת העישון. לאחר הרבה שנים שעישנת, הפסקה מוחלטת יכולה לגרום לתופעות הלוואי האלה. אבל יתכן שכל התסמינים בכל זאת נובע מבעיה בלב, היכולה להתבטא בכאבי בטן. אני מציעה לך לפנות לרופא המשפחה להמשך בירור סיבת הכאבים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
אם אכן בדיקות IgG ו- IgM לפני ההריון היו שליליות ולאחר מכן התקבלה תשובת IgG חיובית ו- IgM שלילית, ייתכן שהיתה הדבקה בתחילת ההריון. כדי ללמוד אם אכן מדובר בזיהום ישן או חדש ניתן לבצע בדיקת זיקה (Avidity). לפרטים נוספים לגבי בדיקות אלו ראי: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=101
מוצרי סויה אכן מדמים את פעולת האסטרוגן. במקרים רבים נמצא שילדות שצרכו כמויות גדולות של מוצרי סויה סבלו מהתפתחות מינית מוקדמת, הופעת ציסטות בשחלות, ובמקרים מסוימים נמצא קשר בין צריכה מוגברת של סויה לבין התפתחות סרטן השד. נשים רבות נוטלות כמוסות מסוג זה לאחר הפסקת הווסת על מנת לשמור על איזון הורמונלי. במקרה שלך, כיוון שאת מציינת שאת עדיין מקבלת מחזור באופן סדיר, יתכן שכמוסות הסויה דווקא גורמות לחוסר איזון הורמונלי, מה שעשוי להגביר את הסיכוי להיווצרות ציסטות בשחלות. חשוב לציין שציסטות מסוג זה הן לרוב חסרות משמעות רפואית. הן אינן גורמות תסמינים ואינן מסוכנות. פעמים רבות האישה אינה מודעת כלל לנוכחות הציסטות, אלא אם כן הן מתגלות במקרה בבדיקת אולטרסאונד. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
יש עדויות לכך ששימוש ממושך במירו יכול לגרום אצל חלק מהאנשים לעלייה ברמות הכולסטרול. לגבי אקנה, אין עדויות או תיעוד לכך שמירו גורם לאקנה או מחמיר אקנה קיים. אין הגבלת זמן לנטילת הכדור, אולם כמו לגבי כל תרופה אחרת, מומלץ לבצע מעקב אחת לחצי שנה במהלך נטילת הטיפול על ידי בדיקות דם שגרתיות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
האם עברת בדיקה ל-G6PD? האם ידועה רגישות למשהו? האם אתה סובל משלשולים? לא ברור לי אם התחושות שלך קשורות לפול שאכלת, למרות שייתכן בהחלט שכן. ייתכן שהפול היה מקולקל, או שיש לך חסר באנזים G6PD ולכן הופיעה התגובה. אם התחושות אינן חולפות, פנה לבדיקת רופא. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד