בדיקת בדיקות דם (Blood Test)

טיפול ביתר לחץ דם כרוך לרוב בשינויים באורח החיים, ואם יש צורך בכך – בטיפול תרופתי.

שינויים באורח החיים כוללים:

· ירידה במשקל.

· הפסקת עישון.

· תזונה נכונה.

· הפחתת את כמות המלח בתזונה.

· פעילות אירובית קבועה (כגון הליכה נמרצת).

· הגבלת שתיית האלכוהול.

תרופות ליתר לחץ דם כוללים מעכבי אנזים המהפך (תרופות ACE) חסמי קולטן האנגיוטנסין (ARB), תרופות משתנות, חסמי בטא ובולמי סידן.

אנשים רבים חושבים שאינם יכולים לאכול בשר, במיוחד בשר אדום, אם הם מנסים להוריד את רמת הכולסטרול שלהם. עם זאת, כל עוד רמת השומן הרווי נשמרת על פחות משבעה אחוזים, תוכלו לכלול עד 140 גרם של כל בשר, עוף או דג בתפריט להפחתת כולסטרול.

דליות ניתן למנוע במידה מסוימת בדרכים הבאות:

לבשו גרביים אלסטיות הרימו את רגליכם לעתים קרובות. הימנעו מעמידה או ישיבה למשך פרקי זמן ממושכים. התעמלו ושמרו על משקל רצוי.

הסיכוי שגם שותפ\תכם הדביקו אתכם בהרפס גניטלי תלוי בשאלה אם תמיד קיימתם יחסי מין בטוחים. זהו היבט אחד. כמו כן, התשובה עשויה להיות תלויה בשאלה מזה כמה זמן אתם מקיימים יחסי אישות.

אם קיימתם יחסי מין רק פעם או פעמיים, והשתמשתם בקונדום בשתי הפעמים, הסיכוי שלכם להידבק בהרפס גניטלי נמוך מאשר אילו קיימתם יחסי מין בלתי מוגנים במשך זמן רב. אולם יכולתם להידבק במהלך כל אחד מן המפגשים.

אל תחשבו שאתם בטוחים מפני שמעולם לא ראיתם פצעי הרפס על איברי המין של שותפ\תכם או על שלכם. תסמיני ההרפס הגניטלי הם עדינים חלק גדול מהזמן וקל לטעות בינם לדברים אחרים, כמו עקיצות חרקים, פצעונים, פצעי גילוח, או טחורים. יתרה מזאת, הנגיף מידבק גם כשאין תסמינים.

בעוד שאין שיטה למניעת הרפס גניטלי, פרט להינזרות, היא יעילה בכל מאת האחוזים, שימוש בקונדום עשוי לטקס מציע הגנה מסוימת. על בן או בת זוגכם לומר לכם מתי התסמינים מתפרצים, שאז הנגיף מידבק במיוחד. הימנעו מיחסי מין כאשר יש לבן או בת זוגכם תסמינים.

מרבית המקרים של פטרת הפה והגרון הם קלים וניתן לטפל בהם על ידי שימוש בשטיפת פה לטיפול בפטריות או בכדורי מציצה. מקרים קלים במיוחד של פטרת הפה והגרון יכולים לחלוף גם ללא כל צורך בטיפול תרופתי. במרבית המקרים של פטרת הפה והגרון, נדרש בדרך כלל פרק זמן של כשבועיים על מנת לטפל בה בעזרת תרופות נגד פטרת. בחלק מן המקרים, פטרת הפה והגרון יכולה להימשך על פני פרק זמן של שבועות מספר, וזאת על אף הטיפול התרופתי.

במידה ופטרת הפה והגרון אינה חולפת ללא טיפול, היא עלולה להתפשט אל עבר אזורים נוספים של גופך.

ישנם מספר גורמים אשר יכולים להעלות את רמת הסיכון ללקות בפטרת הפה והגרון, וביניהם בין השאר:

גיל

*יילודים ותינוקות עדיין לא פיתחו מערכת חיסונית אשר תהייה חזקה מספיק, דבר אשר מעלה את רמת הסיכון שלהם לפתח זיהומים שונים, הכוללים ביניהם גם את פטרת הפה והגרון.

* יילודים נמצאים גם בעיצומו של תהליך התפתחות האיזון של החיידקים הבריאים בחלל הפה ומערכת העיכול שלהם. במידה והאיזון הזה מופר, הילד עלול לחלות בפטרת הפה והגרון.

* בני אדם מבוגרים, בעיקר אלה אשר סובלים מבעיות בריאות חמורות אחרות, נוטים יותר לפתח את פטרת הפה והגרון מכיוון שהמערכת החיסונית שלהם חלשה יותר.

התנהגות

* הפטרייה אשר גורמת לפטרת הפה והגרון יכולה להתפשט על ידי מגע מיני אוראלי.

* עישון מרובה יכול לצמצם את יכולת הגוף להלחם בזיהומים, דבר אשר מקל על התפתחות פטרת הפה והגרון.

תנאים נוספים

* שיניים תותבות, גשרים ליישור השיניים, או רסן, אשר גורמים להופעתם של גירויים בחלל הפה, מקשים על ניקוי יסודי של חלל הפה, דבר את מגביר את רמת הסיכון שלך לחלות בפטרת הפה והגרון.

* בני אדם שהמערכת החיסונית שלהם פגומה או מוחלשת, כתוצאה ממחלת הסוכרת או איידס, או בני אדם אשר נמצאים בעיצומו של טיפול כימותרפי, נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לחלות בפטרת הפה והגרון.

גורמים סביבתיים

* חשיפה ממושכת לחומרים כימיים מסוימים אשר הנמצאים בסביבה הקרובה, כגון בנזן וחומרי הדברה שונים, יכולים להוביל להחלשות המערכת החיסונית של הגוף, ובכך להגביר את רמת הסיכון שלך לחלות במחלות זיהומיות מסוימות, וביניהן גם פטרת הפה והגרון.

מגוון רחב של ספרים וסרטים מפורסמים מציגים על פי רוב את חולי השסעת, או חולים במחלות נפש אחרות, כבני אדם אלימים ומסוכנים. אך זהו לא תמיד המצב. מרבית בני האדם הלוקים בשסעת אינם מסוכנים או אלימים. יתר על כן, החולים מעדיפים בדרך כלל להסתגר בתוך עצמם ולהתרחק מן החברה. אולם, ישנם מקרים אשר בהם חולים במחלות נפש, אשר צורכים בנוסף אלכוהול או משתמשים סמים, מציגים התנהגות אלימה ומסוכנת לסובבים אותם. מצד שני, חולים במחלת השסעת יכולים להיות מסוכנים לעצמם. התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בקרב חולי שסעת

הכליה החדשה יכולה לגרום למספר בעיות עד לקליטתה המלאה ע"י הגוף: לעיתים המושתלים סובלים מהפרעות אלקטרוליטריות במאזן הנוזלים והמלחים בגוף. קפיצות חדות ברמות יוני הסידן, הזרחן, האשלגן, הנתרן וכו' בדם יכולות להיגרם מיידית לאחר ההשתלה ומצריכות טיפול מיידי לאיזון. חוסר איזון ארוך טווח במשק הסידן והזרחן בגוף יכולים לגרום לבעיות ברקמת המינרלים בעצם, ואילו בעיות במשק הנתרן והאשלגן יכולות לגרום לנזק לבבי עקב הפרעות קצב או הפרעות לפעילות השרירים. אצירת שתן מסוימת יכולה להיגרם עד שהכליה החדשה מתפקדת כראוי. לרוב תוך כשבוע אמור להיות מתן שתן תקין.