בדיקת תפקודי קרישה (CLOTTING TEST)

תשובה: פקקת בורידים העמוקים בזרוע אינה דבר שכיח. בדרך כלל הדבר קורה על רקע ניתוח, הזרקות מרובות ליד או הפרעות של קרישיות יתר. עליך בכל מקרה לבצע בירור לקרישיות יתר בדם, וכמו כן לבצע בדיקת אולטרסאונד דופלר על מנת להעריך האם יש פקקת. לגבי הנפיחות והכאבים - העובדה שלא נעשתה אבחנה מעידה שהמחלה לא טיפוסית. כמו כן קשה לעשות אבחנה במקרה הזה בלי אפשרות לבדוק אותך פיזית. ייתכן שכדאי לשלול אפשרות של דלקת עצב האמה (נוירופתיה) שאפשר לאבחן ב- EMG

תשובה: נשאות של פקטור 5 ליידן APC resistance הטרוזיגוטיות היא מצב של סיכון לקרישיות יתר. זה אומר כי יש לך סיכוי יותר גבוה להיווצרות קרישי דם ולהפלות חוזרות. פקטור 5 ליידן הוא מצב בו גורם הקרישה פקטור 5 עובר שינוי אשר מונע את קשירת פרוטאין C, שהוא בעצם ה"בלם" של פקטור זה. כתוצאה מכך, פרוטאין C אינו יכול לעצור את פעילות פקטור 5, ולכן ישנו מצב של קרישיות יתר - תרומבופיליה. הטרוזיגוטיות לפקטור 5 ליידן אינה נחשבת למחלה אלא לגורם סיכון לקרישיות יתר. גם ההיסטוריה המשפחתית שלך מהווה גורם סיכון. אמליץ לך לפנות להמטולוג על מנת להתייעץ איתו לגבי אם כדאי לך ליטול טיפול מניעתי או טיפול בזמן כניסה להריון וכדומה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: הבדיקות שביצעת הן חלק מפאנל בדיקות הבודק את קרישיות הדם. הפיברינוגן אמנם מעל הנורמה (400-200), אך זוהי עלייה מינורית, שככל הנראה לא נובעת מבעיית קרישה. תוכלי לקרוא עוד על בדיקה זו בדף בדיקות רפואיות של אינפומד (הסתכלי ב"כללי" וב"הסבר תוצאות").

תשובה: עברתי בדיקות ונמצאתי הטרוזיגוטית ל- Prothrombin 20210 והטרוזיגוטית ל- MTHFR (Hypercoagulation). ההריון הראשון שלי הסתיים בשבוע ה-6 בשל אי התפתחות העובר - לא הודגם דופק עוברי. עברתי ריקון של הרחם באמצעות ציטוטק וגינאלי. האם יש קשר בין הממצאים ההמטולוגיים לבין ההפלה? האם אני זקוקה לטיפול לקראת או במהלך ההריון הבא? האם יש מניעה לשימוש בגלולות לאור ההטרוזיגוטיות שלי? הגינקולוג שלי לא מוכן לתת לי גלולות. Prothrombin 20210 זוהי מוטציה בגן של פרותרומין, פקטור המעורב בתהליך הקרישה של הדם. המוטציה גורמת לרמות גבוהות יותר של פרותרומבין בדם, ומכאן לנטייה לקרישיות יתר, ומעלה סיכון פי 2 להיווצרות תרומבוזה בוורידים. בהריון, מוטציה זו מעלה את הסיכון לבעיות בתפקוד ובהתפתחות השיליה, דבר היכול לגרום להפלות. ההמלצות למניעת היווצרות תרומבוזה בוורידים הן אכילה נכונה ומאוזנת, פעילות ספורטיבית, הימנעות ממשקל עודף, הימנעות מאי-תנועה במשך זמן רב בעת מחלה או במהלך טיסה, והימנעות מעישון. MTHFR (Methylene Tetra Hydro Folate Reductase) הוא אנזים. התפקיד שלו הוא לנטרל חומר שנקרא הומוציסטאין. ההומוציסטאין הוא חומר שאם רמתו גבוהה בדם, הוא גורם לקרישי דם. קרישי דם יכולים לעשות בעיות של סתימה בכלי הדם בלב, סתימה בכלי הדם במוח, ואז יש אירוע מוחי, או סתימה בכלי הדם של השיליה בהריון. אם הגן ל- MTHFR פגום, אז הוא לא פעיל, ומצטבר הרבה הומוציסטאין בגוף שיכול לגרום לכל הבעיות האלה, ובמקרה של הריון - להפלה. יש לאנזים הזה כמה עוזרים, ביניהם חומצה פולית, ויטמין B6 ו-B12. נטילה של חומצה פולית פותרת לרוב את הבעיה. מומלץ לקחת חומצה פולית בשילוב ויטמין B12 ו- B6. ישנו תכשיר הנקרא Tricardia המשלב את שלושתם בתוכו. אישה שנמצא אצלה MTHFR הומוזיגוט, צריכה לקחת חומצה פולית 5 מ"ג כל החיים! כמו כן, יש לבדוק את רמת ההומוציסטאין ולראות שאינן גבוהות. אך מכיוון שהינך הטרוזיגוטית למוטציה, עלייך להתייעץ עם הרופא המטפל על כמות החומצה הפולית שעלייך לקחת. יכול להיות שיומלץ לך ליטול אותה לתקופה מסויימת ואז לנסות שוב להיכנס להריון. נטילת גלולות למניעת הריון באוכלוסיה בריאה מעלה את הסיכון לקרישיות יתר, ולכן אצלך, כשהסיכון כבר קיים, נטילת גלולות תעלה פי כמה את מצב הקרישיות, ולכן לא מומלץ לך ליטול גלולות, במיוחד לאור שילוב שתי המוטציות אצלך. ישנם טיפולים נוגדי קרישה, מדללי דם, שניתן לקבל אותם גם תוך כדי הריון, ובכך להוריד את הסיכון להפלה. אחד מהם הוא קלקסאן - נגזרת של הפארין שניתן במיוחד לנשים עם גורמי סיכון, שאחד מהם הוא הפלה קודמת. אני ממליכה לך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי נטילת ויטמינים וחומצה פולית לפני כניסתך להריון, לגבי בדיקות תוך כדי ההריון, ולגבי שימוש בנוגדי קרישה. בהצלחה ד"ר קרן גלרון - אינפומד [07/04/2008]

תשובה: לכל תרופה יש תופעות לוואי. אסטרדיול ניתנת כטיפול למגוון בעיות: כטיפול חלופי לתסמיני גיל המעבר, למניעת דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ועוד. התרופה איננה גורמת אירוע מוחי, אך בשימוש ממושך, עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, בעיות בכלי דם (בריאות או ברגליים), יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן רחם או דמנציה. הסיכון למצבים אלה מוגבר בשילוב עם עישון. מידע נוסף על התרופה ועל תופעות הלוואי שלה את יכולה לקרוא באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=461

תשובה: קרישת הדם טובה מאוד, הערכים תקינים, וכך גם רמת החומצה הפולית. רמת הברזל בדם תקינה, אבל רמת הפריטין (המשקף את מאגרי הברזל בגוף) נראית נמוכה, אבל ערכי הנורמה משתנים בין מעבדות שונות. ערך של 17 עשוי ליפול בגבול הנורמה במעבדות מסויימות. ככלל, הערך נמוך ומשקף הידללות של מאגרי הברזל בגוף, והדבר המצריך התייחסות. יש לבדוק מהי הסיבה לכך (חוסר ברזל במזון, מצב לאחר לידה, דימום רב בזמן המחזור החודשי ועוד). ניתן להתחיל עם תזונה עשירה בברזל ולעקוב אחר השינוי במדדים, ובמידת הצורך ניתן לקחת כדורי ברזל. יש להיות במעקב הרופא המטפל. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: צר לי שנאלצת להתמודד עם סיום הריון כזה. למרות זאת, נראה שהחוויה כבר כמעט מאחורייך, ואת יכולה בהחלט להסתכל קדימה לעבר ההריון הבא. קרישי דם הם שיירים מתהליך ההריון. כל עוד הם נמצאים ברחם, והרחם אינו מרוקן, לא ניתן להיכנס להריון, ואם לא מטפלים בבעיה, יכולים להיווצר סיבוכים. נראה שאת נמצאת בידיים טובות ובמעקב הולם. יש לוודא שהרחם אכן מרוקן מכל תוכן, ואם כך, לרוב מומלץ להמתין לקבלת המחזור החודשי, ולאחר מכן, באישור הרופא המטפל, ניתן בהחלט להרות. לכל העניין הזה אין כל משמעות לגבי סיכוייך להרות בעתיד. מה שכן - נחוץ מעקב על מנת לוודא שהאירוע לא יישנה. בתקווה לבשורות טובות! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: הסיבות האפשריות לרמה גבוהה של ברזל הן עירויי דם מרובים, הרעלת ברזל, פירוק מסיבי של תאי הדם האדומים (המוליזה) ומחלה גנטית בשם המוכרומטוזיס. הפרשת חלבון בשתן יכולה לנבוע ממגוון מצבים, החל מיתר לחץ דם, סוכרת, דלקת בדרכי השתן, מחלות כליה ותרופות. עם זאת, הפרשת חלבון בשתן יכולה להיות תופעה חולפת עקב מחלת חום, מאמץ גופני או מתח נפשי. הפרשת החלבון בשתן יכולה להיות קשורה גם לתנוחה, ובמצב זה היא שפירה ואינה מהווה סיבה לדאגה. רצוי לחזור על הבדיקה שנית, ולפי הצורך, לבצע בדיקות נוספות ומדויקות יותר. להערכתי, אין קשר בין רמת הברזל לבין הפרשת החלבון. את עניין הברזל את צריכה לברר בצורה יותר מסודרת אצל רופא המשפחה. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: שאיבת מוח עצם היא תהליך שבו נלקחים תאי גזע מהעצם עצמה על ידי שאיבה. תהליך זה נעשה בשיטה כירוגית עם הרדמה מקומית. תופעות הלוואי מעטות והפרוצדורה מהירה יחסית, אך כיום שיטה זו כמעט שאינה בשימוש. במקומה משתמשים בשיטת איסוף תאי אב מן הדם ההיקפי, כמו בתרומת דם. לא ברור אתה מתכוון לתהליך הכירורגי הפחות נפוץ או לתהליך הנמצא בשימוש כעת. להלן קישור לתשובות קודמות שבהן תוכל למצוא מידע לגבי שני התהליכים: http://www.infomed.co.il/questions/q_042905_5.htm

תשובה: לא מצאתי כי יש תגובות בין התרופות טגרטול (קרבאמאזפין) לבין רדוקטיל (סיבוטרמין) או בין קומדין לבין רדוקטיל. יכולה להיות תגובה קלה דווקא בין קומדין לבין טגרטול, אבל אם את לוקחת את השילוב כבר זמן מה, אין סיבה לדאגה. ד"ר שירי אורי - אינפומד