אינפומד
תרופות
זרבקסה (ספטולוזאן/טזובקטם)

זרבקסה (ספטולוזאן/טזובקטם)

ZERBAXA HCL ceftolozane/tazobactam

מתאים לטיפול ב:

דלקת ריאות
דלקת בדרכי השתן

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המלצות לקריאה

המומחים של Infomed מסבירים:

זרבקסה היא תרופה אנטיביוטית (שקוטלת חיידקים) חדישה, שניתנת בעירוי לווריד. היא מומלצת במקרים של זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים עמידים בלבד בקרב מבוגרים. זרבקסה מכילה שני חומרים פעילים ספטולוזאן (1 גרם) וטזובקטם (0.5 גרם):
ספטולוזאן (ceftolozane) - אנטיביוטיקה ממשפחת צפלוספורינים, שפועלת כנגד שורה ארוכה של חיידקים גרם שליליים, שבין היתר פיתחו עמידות לסוגים השכיחים של אנטיביוטיקה.
טזובקטם (tazobactam) - חומר שמעכב את האנזים בטא-לקטמאז, שמייצרים החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, שנועד להגן על ספטולוזאן מפני פירוק.
זרבקסה מיועדת לטיפול במקרים של זיהומים תוך-ביטניים מורכבים (בשילוב עם מטרונידזול) וזיהומים מורכבים של דרכי השתן, לרבות דלקת זיהומית של אגן הכליה וכליה (פילונפריטיס). מיועדת לטיפול בדלקת ריאות שנרכשה בבית-חולים, כולל כזו הקשורה למנשם. השילוב של שני החומרים הפעילים יעיל במיוחד כנגד החיידק פסאודומונאס אירוגינוזה (Pseudomonas aeruginosa), אחד החיידקים הנפוצים העמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה, שגורמים לזיהומים הנרכשים בבתי חולים .

סוגים שונים של אנטיביוטיקה, זרבקסה

צילום: shutterstock

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה

עירוי תוך ורידי, שניתן במשך שעה.

תדירות וזמן נטילה

מנה אחת שלוש פעמים ביום, במשך 4-14 ימים, בהתאם לסוג הזיהום החיידקי.

טווח המינון

המינון תלוי בסוג הזיהום, מיקומו בגוף ודרגת החומרה- להחלטת רופא.
מינון מקובל: 1 גרם צפטולוזאן ו- 0.5 גרם טזובקטם, או 2 גרם צפטולוזאן ו- 1 גרם טזובקטאם כל 8 שעות, במתן תוך ורידי (ישירות למערכת הדם).
מבוגרים: מינון מופחת בהתאם לתפקוד הכלייתי של המטופל.

תחילת ההשפעה

זרבקסה מגיעה לריכוז המקסימלי בדם כשעה לאחר מתן העירוי.

משך ההשפעה

זרבקסה מגיעה לריכוז המקסימלי בדם כשעה לאחר מתן העירוי.

מנה שנשכחה

זרבקסה ניתנת בעירוי לווריד על ידי הצוות הרפואי, לכן לא סביר שמנה תישכח.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את הטיפול בזרבקסה מבלי להיוועץ ברופא, מחשש לחזרת הזיהום.

מינון עודף

מינון עודף של זרבקסה אינו סביר, כיוון שניתן על ידי הצוות הרפואי. אך במקרה של מינון יתר, יש להפסיק את הטיפול ולהפנות את המטופל לטיפול דיאליזה.

אחסון

יש לשמור את התרופה במקרר (2-8 מעלות צלזיוס), כשהיא מוגנת מאור.
אזהרות

תזונה

התרופה ניתנת בעירוי לווריד ואינה מושפעת מהמזון.

אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השילוב של אלכוהול עם תרופה זו עלול להיות מסוכן.
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.
הריון

יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתרופה בהריון.

הנקה
לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.
קשישים
סבירות גבוהה יותר של תופעות לוואי, יתכן שיהיה צורך בבדיקות רפואיות תכופות יותר.
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

תופעות הלוואי נפוצות של זרבקסה כוללות: בחילה; כאב ראש, שלשול או עצירות; חום גבוה; קשיי שינה.
כאשר ניתן כטיפול בדלקת ריאות שנרכשה בבית החולים, שכיחה תופעה של דלקת המעי גס עקב חיידק קלוסטרידיום דיפיציל, שלשול, הקאות, עלייה באנזימי כבד, כפי שמופיעים בבדיקות דם.
יתכנו גם תופעות לוואי נוספות של זרבקסה: הקאה; ירידה ברמת האשלגן בדם; עלייה באנזימי כבד; אנמיה; כאב בטן; חרדה; פריחה; סחרחורת.
במקרים נדירים יותר זרבקסה עלולה לגרום גם לתעוקת חזה; פרפור עליות; קצב לב מואץ; הפרעות במערכת העיכול; תגובות באזור הזרקת העירוי; פטרת פה, נרתיק או דרכי השתן; עלייה ברמות סוכר בדם; ירידה ברמות מגנזיום וזרחן בדם; קריש דם תוך ורידי; פגיעה בתפקוד הכליות עד לאי ספיקת כליות. זיהום עקב חיידק קלוסטרידיום דיפיציל.

יש לפנות מיד לרופא אם הטיפול בזרבקסה גורם לתופעות הבאות:

התפתחות של פריחה בעור, אלרגיה חריפה או התנפחות הפנים.

שלשול חריף או שלשול עם סימני דימום במהלך הטיפול בזרבקסה או אחריו עלול להצביע על בעיה חמורה במעיים. יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי מחשש לזיהום על ידי החיידק קלוסטרידיום דיפיסיל.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב זרבקסה עם אנטיביוטיקה או תרופות אחרות שעלולות לעכב את הפרשתה לא צפוי לגרום לתגובות בין תרופתיות.

השפעת שימוש ממושך

הטיפול בזרבקסה מוגבל לשבוע עד שבועיים.