ביסמות סובסאליצילאט (קלבטן) (Bismuth Subsalicylate)

יחסית לתרופות אחרות נגד כיב, לאומפרדקס יש רק מעט תופעות לוואי. התפתחות קנדידה או סיבוכים אחרים בקיבה אינם חלק מהן. לגבי שימוש ממושך של התרופה, לא ציינת כמה זמן אתה נוטל אותה, אך בכל מקרה, השפעת שימוש ממושך לא ידועה עדיין, ועל כן נטילה ממושכת של התרופה צריכה להיעשות רק בהמלצה ובמעקב של רופא מומחה. תוכל לקרוא על אומפרדקס באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=3

מרבית ההפלות הספונטניות מתרחשות בשליש הראשון להריון, וזהו למעשה מנגנון הגנה טבעי ומופלא, שלמעשה מונע התפתחות עוברים שאינם מתפתחים כראוי, או שמתפתחים עם מומים מסויימים. כשמתרחשת הפלה מסוג זה, אמנם תיתכן הופעת חומר הריוני בדם המופרש מהרחם, אך במקרה שלך, סביר להניח ש- "חתיכות הבשר" אותן את מתארת אינן אלא דם הווסת שנקרש, ואם את מקבלת מחזור באופן סדיר - הסיכוי שמדובר בהפלה קלוש. בבדיקת דם לא ניתן לזהות הפלה. לצורך כך יש לבדוק את החומר המופרש מהרחם. בכל מקרה, אם התופעה חוזרת אני ממליצה לגשת לבדיקה. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

ההמלצה היא להפסיק את הטיפול באומפרדקס לפחות כשבוע לפני ביצוע תבחין הנשיפה. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

הערך שציינת ל- b-HCG הוא גבוה, ומכך אפשר להסיק שאת בהריון. עכשיו הדבר שעלייך לעשות הוא לגשת לגינקולוג ולבצע בדיקת אולטרסאונד כדי לוודא אם אכן יש שק הריון ברחם, לבדוק את שבוע ההריון ואם ההריון תקין. בברכה ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

אחרי לידה לוקח לגוף זמן עד שהוא מגיע לאיזון הורמונלי, גם בעת שימוש בגלולות למניעת הריון. הגלולות מסוג גינרה מכילות אסטרוגן, אשר פוגע בביוץ, וכן פרוגסטרון, שתפקידו לשנות את רירית הרחם ולשבש את השרשת ההריון. דימומים בין-וסתיים הם נורמלים לחלוטין, כמו גם כאבי הבטן, אך תופעות אלו אמורות להיות נסבלות ולחלוף לאחר זמן מה. בכל מקרה, אני ממליצה על בדיקה גינקולוגית מקיפה, כולל אולטרסאונד גינקולוגי, על מנת לוודא שאכן הכל תקין. מעבר לזה, התייעצי עם הרופא המטפל. ייתכן שהוא ימליץ שוב על החלפת הגלולות, עד שתמצאי סוג גלולות שמתאים לך ויחסוך ממך תופעות מטרידות אלה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

במאמרים שפרסם פרופ' אבירם, הוא אומר כי הליקוריץ יכול להפחית את תהליך חסימת העורקים הגורם למחלות לב איסכמיות. הוא טוען כי הליקוריץ הוא חומר נוגד חמצון והוא מפחית את תהליך החמצון של הכולסטרול. האם זה מוריד את רמת הכולסטרול? את זה אני לא יודעת להגיד. אלו תרופות טבעיות. תלוי מאוד מהי רמת הכולסטרול שלך ומהי רמת לחץ הדם, והאם את סומכת על רפואה אלטרנטיבית כפתרון לבעיה שלך. אני הייתי ממליצה לך לגשת לרופא המשפחה שיראה את תוצאות הבדיקות שלך. אם רמות הכולסטרול לא גבוהות ויחליטו לטפל בך בדיאטה בלבד, אז אולי תרופות טבעיות יוכלו להוסיף, אבל אם רמות הכולסטרול ולחץ הדם גבוהות מאוד - והרופא המטפל ימליץ לך על לקיחת תרופות כדי להורידן - הייתי הולכת לפי המלצות הרפואה הקונבנציונלית. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

התופעה של תלישת שיער נקראת טריכוטילומניה, ואכילת שיער נקראת טריכופאגיה. מחיפוש שערכתי אין הרבה מידע בספרות הרפואית על אכילת שיער בגיל זה. התופעה מתוארת אצל מבוגרים ובגיל הילדות- אצל ילדים בגילאים מבוגרים יותר ובני נוער, ואז לרוב מגדירים אותה כסוג של הפרעת חרדה. מאחר ובתך בת שנה, ייתכן ומדובר אצלה בתופעה חולפת כחלק מגילוי הגוף.יש ילדים הנרגעים ממשיכת שיער כשם שיש כאלה הנהנים ממציצת אצבע. אם משיכת השיער מתחילה מתחת לגיל 6 שנים, זה מגדיל את הסיכוי שהתופעה תיפסק באופן ספונטני. קיימת גם תופעה הנקראת פיקה (pica), שהגדרתה היא משיכה לאכילת דברים שאינם מזון, אופייני- אכילת נייר, חול או קרח. תופעה זו מאפיינת מצב של אנמיה מחוסר ברזל. לא מצאתי תיאורים ספציפיים של אכילת שיער במקרים אלה. אם תלישת השיער ואכילתו של בתך נמשכת, אני ממליצה לך לפנות לרופא ילדים להתייעצות.

מהי בדיקת סיגמואידוסקופיה, כמה זמן היא אורכת, מה היא בודקת? סיגמואידוסקופיה היא בדיקה פנימית של החלחולת ותחילת המעי הגס (הסיגמואיד קולון) בה מחדירים צינור גמיש שמצלמה בקצהו באמצעותה מסתכלים ישירות על רירית המעי הגס. הבדיקה משמשת לזיהוי פוליפים, גידולים, דלקות ועוד. כמו כן היא משמשת כבדיקה להערכת מקור לדימום מדרכי העיכול, לכאבי בטן ולעצירות. בארה"ב הבדיקה מומלצת כל 5 שנים מגיל 50 לשלילת גידולים במעי הגס. הצינור אינו ארוך (עד 60 ס"מ) ואין צורך בהרדמה או טשטוש בדרך כלל. אורך הבדיקה בד"כ 10-20 דקות. לקריאה נוספת- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003885.htm http://www.intelihealth.com/IH/ihtIH/WSIHW000/24479/25405/304522.html?d=dmtTAP [24/10/2002]

על פי כל בדיקות האולטרסאונד שביצעת, אין ספק שישנו ממצא בשחלה, ממצא ציסטי עם נוזל סמיך. זה אכן מתאים לתיאור של אנדומטריומה, או לסוגי ציסטות אחרים. רק על ידי ניתוח לפרוסקופי והוצאת הציסטה ניתן יהיה לדעת בוודאות איזה סוג ציסטה יש לך. ציסטות בשחלה הן שק המכיל נוזל שנמצא בשחלה. רוב הציסטות אינן מסוכנות ואינן גורמות נזק, אך יש כאלה שיכולות לגרום בעיות כמו התפקעות הציסטה, דימום, כאב ותסביב שחלה. אצל כל אישה ישנן שתי שחלות ששומרות ומשחררות ביציות. כל שחלה היא בערך בגודל של שקד, וכל אחת נמצאת בצד אחר של הרחם. כל שחלה יכולה לייצר ביצית אחת כל חודש ולשחרר אותה לחצוצרה. זה התהליך שמתחיל את המחזור החודשי. הביצית שגדלה בשחלה יוצרת שק עם נוזל (זקיק) שמשתחרר כאשר הביצית משתחררת. אם השק אינו משתחרר, נוצרת ציסטה בשחלה, המכילה נוזל, ונשארת שם גם לאחר הווסת. רוב הציסטות שפירות ונגרמות בדרך זו. להלן סוגי הציסטות: ציסטה פוליקולרית - ציסטה שנשארת בשחלה כאשר אין ביוץ והשחלה לא משחררת ביצית לחצוצרה. היא בדרך כלל נעלמת מעצמה לאחר מספר שבועות או חודשים, ויכולה לגרום לכאב חד בבטן תחתונה. ציסטה מגופיף צהוב - לאחר ששוחררה ביצית מהזקיק, הופך הזקיק לגופיף צהוב. אם אין הריון - הגופיף נעלם. ציסטה נוצרת במקרים בהם הוא לא נעלם, אלא מתמלא בנוזל או בדם ונשאר בשחלה. בדרך כלל מצב זה לא גורם לסימפטומים. ציסטה המורגית - זו ציסטה שיש בתוכה דימום. מצב זה גורם לכאבי בטן תחתונה. ציסטה דרמואידית - מופיעה בדרך כלל בנשים צעירות. הציסטה מכילה רקמות שונות, כגון עור, שיער, שיניים, ועצמות. היא יכולה לגרום להתפתחות זיהום או לתסביב של השחלה, טבדרך כלל גורמת כאבים. ציסטה אנדומטריומה - רקמת הרחם גדלה מחוץ לרחם ובתוך השחלה ויוצרת מבנה ציסטי, היכול לגרום לכאבים חזקים בזמן מחזור. בדרך כלל הציסטות האלה מכילות נוזל עכור וכהה. יש כאלה שקוראים להן ציסטות שוקולד. שחלות פוליציסטיות - שחלות גדולות יותר מהרגיל עם ציסטות מרובות שמסודרות לאורך החלק החיצוני של השחלה, ונראות כמו שרשרת פנינים על השחלה. ציסטאדנומה - גידול שפיר בשחלה המכיל נוזל סמיך ומוקוזלי ויכול להגיע למימדים גדולים מאוד. כמו שאת יכולה להבין, סוגי הציסטות רבים, ולא תמיד יש להם תסמינים. על פי הממצאים, הציסטה שלך נראית כמו אנדומטריומה, אבל כאמור, ניתן יהיה לדעת רק לאחר הוצאת הציסטה או ניקוזה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד