אדפוביר (Adefovir)

אופן נטילת התרופה

טבליות.

תדירות וזמן נטילה

פעם ביום.

טווח המינון

10 מ"ג פעם ביום.

תחילת ההשפעה

תוך מספר שעות. ייתכן ויחלפו מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.

משך ההשפעה

24 שעות.

תזונה

ניתן ליטול התרופה עם או בלי אוכל.

מנה שנשכחה

במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל. יש ליידע את הרופא.

הפסקת התרופה

גם אם חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם רופא.

מינון עודף

סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. יש ליידע מיד את הרופא במידה ונלקחה מנה עודפת גדולה או במידה ומבחינים בתסמינים מיוחדים.

הריון

במבחנים בבע"ח נראו תופעות לא רצויות אך לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים בהריון, השימוש לא מומלץ. יש לשקול תועלת מול סיכון. (C)

הנקה

לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תינוקות וילדים

לא מומלץ.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

לא רלבנטי.

אלכוהול

אין בעיות מיוחדות, אך אלכוהול עשוי להחמיר את המחלה עבורה ניתנת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• הנקה
• הריון
• מחלת לב
• מחלת כלי דם
• מחלת כבד
• חמצת (acidosis)
• תפקוד כליתי לקוי
• איידס

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: חולשה, כאב ראש, הפרעות במערכת העיכול, שלשול, גזים וכאב בטן. בחולים המועמדים להשתלת כבד או לאחריה עלולות להופיע הפרעות בתפקודי הכליה עד לאי ספיקה כלייתית. תופעות חמורות כוללות: עילפון, שתן כהה, הצהבה של העור והעיניים, ירידה בתיאבון, חולשת שרירים, קשיי נשימה או קצב לב מהיר.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

אנטיביוטיקה ממשפחת האמינוגילקוזידים, ציקלוספורין, אמפוטריצין, טאקרולימוס, נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs), ואנקומיצין: תרופות אלו עשויות להגביר את הפגיעה הכליתית בשילוב עם אדפוביר. יש להימנע משילוב זה. 

מעכבי האנזים reverse transcriptase מקבוצת NRTI, לאמיבודין: בשילוב תרופות אלו עם אדפוביר גובר הסיכון לחמצת מטבולית הבאה לידי ביטוי בכאבים וחולשת שרירים, קשיי נשימה, קצב לב מהיר, בחילה, הקאה ונימול של הידיים והרגליים. כמו כן גובר הסיכון לנזק כבדי המתבטא בבחילה, הקאה, איבוד תיאבון, חום גוף נמוך, שתן כהה והצהבה של העור והעיניים. יש להימנע משילוב זה.

השפעת שימוש ממושך

בשימוש ארוך טווח קיימת סכנה לפגיעה כלייתית. כמו כן קיים סיכון להתפתחות עמידות לנגיף ה-HIV בנשאים בלתי מזוהים או בלתי מטופלים אשר נושאים את הנגיף. ניטור: יש לבצע בדיקות דם סדירות בזמן הטיפול (אנזימי כבד, תפקוד כליות, עומס נגיפי).