בוטוליניום טוקסין (בוטוקס) ((Botulinum Toxin A (Botox)

בוטולינום טוקסין (בוטוקס) הוא חומר המופק מרעלן של חיידקי קלוסטורידום בוטולינום בעל השפעה מרפה שרירים. בוטוקס חוסם חלקית הולכה עצבית לשריר אליו הוא מוזרק ובכך מפחית בוטוקס התכווצויות יתר של השרירים.

אפשר להזריק בוטוקס לתוך השריר, לדופן שלפוחית השתן או עמוק לתוך העור.

בוטולינום טוקסין (בוטוקס) משמש במצבים הבאים:

הקלה סימפטומטית של עווית העפעף או הפרעות של עצב 7 בחולים מעל גיל 12 שנים.

טיפול בעווית של מחצית הפנים ובפגיעה מוקדית נלווית במתח השרירים וכן תיקון פזילה בחולים מגיל 12 שנים ומעלה.

הפחתת הסימנים והתסמינים של פגיעה צווארית במתח השרירים במבוגרים.

טיפול בדפורמציה של כף הרגל הנובעת מספסטיות בקרב ילדים הסובלים משיתוק מוחין מגיל שנתיים ומעלה.

ספסטיות מקומית בגפה העליונה הנובעת משבץ מוחי.

בוטוליניום טוקסין (בוטוקס) מסייע לטיפול בהזעת יתר ראשונית בבית השחי בחולים לאחר מיצוי טיפולים אחרים.

הזרקת בוטוקס משפרת זמנית מראה של קמטים מתונים עד עמוקים באזור הגלבלה, שנובעים מפעילות שרירים מסוימים בקרב מבוגרים עד גיל 65, כולל. בוטוליניום טוקסין (בוטוקס) אינו מתאים לטיפול בקמטים שלא מושפעים מתנועות שרירי הפנים או בקמטים עדינים שנובעים ממבנה העור. 

הזרקה ישירה של בוטוליניום טוקסין (בוטוקס) לשלפוחית שתן מטפלת בפעילות יתר ודליפת השתן, הכרח פתאומי לרוקן את השלפוחית וצורך תכוף יותר להגיע לשירותים, כאשר טיפול תרופתי אחר (בתרופות אנטי כולינרגיות) לא עזר או דליפת שתן בעקבות פעילות יתר של שלפוחית השתן הנובעת מפגיעה בחוט השדרה או טרשת נפוצה.

בוטוליניום טוקסין (בוטוקס) עשוי להקל על סימפטומים של מיגרנה כרונית (כאבי ראש המופיעים לפחות 15 ימים בחודש, מתוכם לפחות 8 ימים עם מיגרנה) אצל מבוגרים, שלא הגיבו או הראו אי סבילות לתרופות למניעת מיגרנה.

אין להשתמש בבוטולינום טוקסין (בוטוקס) במקרים הבאים:

רגישות לרעלן בוטולינום מסוג A או לכל אחד מהמרכיבים הנוספים בזריקת בוטוקס.

זיהום במקום המיועד להזרקה.

אין להשתמש בבוטולינום טוקסין (בוטוקס) לטיפול בדליפת שתן במצבים הבאים: זיהום בדרכי השתן אצירת שתן חריפה ללא חיבור לקטטר יש כוונה להתחיל להשתמש בקטטר במידת הצורך.

חשוב לשים לב:

השימוש בבוטוליניום טוקסין (בוטוקס) עלול לגרום לטשטוש הראייה.

מתן מינון גבוה  או בתדירות גבוהה מהמומלץ של בוטוקס עלול לגרום ליצירת נוגדנים ולהפחית את השפעתו.

מטופלים שלא היו פעילים מבחינה גופנית לפני זריקת בוטוקס, מומלץ להתחיל כל פעילות בהדרגתיות.

טיפול בבוטוקס עבור עווית העפעף, עלול לגרום לירידה במצמוץ ולפגיעה בשטח פני העין. ייתכן שיהיה צורך בטיפות עיניים, משחות, עדשות מגע רכות או אף כיסוי מגן לסגירת העין.

בעת טיפול בבוטוקס בפעילות יתר של שלפוחית השתן עם דליפה, הרופא ירשום טיפול אנטיביוטי לשימוש לפני הטיפול ולאחריו למניעת דלקת בדרכי השתן.

צילום: shutterstock 

שימוש בתרופות הבאות בתקופה שבה נערך טיפול בבוטוקס עלול לגרום לתגובות בין תרופתיות:

אספירין ודומיו, תכשירים נוגדי הצמתת טסיות דם, תכשירים נוגדי קרישה (מדללי דם) - שילוב עם בוטוליניום טוקסין (בוטוקס) מגביר סיכון לדימומים באיזור ההזרקה.

אנטיביוטיקה (לטיפול בזיהומים) ותכשירים להרפיית שרירים.

נטילת תרופה אחרת המכילה בוטולינום טוקסין במקביל או בסמיכות של מספר חודשים עלולה להגביר את האפקט של בוטוקס.