התרופה מיועדת לטיפול בזיהומי פה פטרייתיים. ניסטטין היא תרופה נוגדת פטריות אשר פותחה בתחילת שנות ה-50. ניסטטין יעיל נגד זיהומים שטחיים הנגרמים על-ידי קאנדידה. התרופה משמשת לטיפול בזיהומי עור (כחלק מתכשיר המכיל מספר חומרים פעילים), ובזיהומי פה. מאחר שניסטטין אינו נספג טוב ממערכת העיכול אל זרם הדם, אין לו שימוש נגד זיהומים מערכתיים והוא אינו ניתן בהזרקה. תופעות לוואי של התרופה הן נדירות.
צילום: shutterstock | BlueRingMedia
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
תרחיף. יש לנער היטב לפני שימוש. יש להחזיק את התרחיף בחלל הפה זמן רב ככל האפשר לפני הבליעה, כדי לאפשר מגע ארוך יותר עם האזור הנגוע.
תדירות וזמן נטילה
מינון ייקבע על ידי הרופא בלבד. מיון מקובל: תינוקות (מגיל לידה עד חודש)- 1 מ"ל, 4 פעמים ביום. תינוקות גדולים יותר וילדים עד גיל 5- 1 מ"ל בכל צד של הפה, 4 פעמים ביום. ילדים מגיל 5 ומבוגרים- 2-3 מ"ל, בכל צד של הפה, 4 פעמים ביום.
טווח המינון
כל 1 מ"ל תרחיף מכיל 100,000 יחידות ניסטטין. בהתאם לגיל ולמצב: 400,000 יחידות ליום ועד 2.4 מיליון יחידות ניסטטין ליום.
תחילת ההשפעה
עשויים לחלוף 7-14 יום עד שתורגש ההשפעה החיובית במלואה.
משך ההשפעה
עשויים לחלוף 7-14 יום עד שתורגש ההשפעה החיובית במלואה.
מנה שנשכחה
לקחת מייד כשנזכרים, אלא אם כמעט הגיע הזמן לנטילת המנה הבאה. אין לקחת מנה כפולה כפיצוי על זו שנשכחה.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול במלואו. גם אם נראה שהאזור הנגוע נרפא, הזיהום המקורי עלול עדיין להיות קיים, והתסמינים עלולים לחזור אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי.
מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג מכיוון שכמות הניסטטין הנספגת בגוף היא קטנה מאוד. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני אור. אחסון מתחת ל-25 מעלות צלזיוס. לאחר פתיחה ראשונה ניתן להשתמש במשך 3 חודשים.
נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
דרמקומבין | Dermacombin
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
לא צפויה השפעה.
נהיגה
לא צפויה השפעה על יכולת הנהיגה.
הריון
יש להתייעץ עם הרופא לפני שימוש. לא ידוע אם ניסטטין תרחיף יכול לגרום נזק לעובר בעקבות שימוש בהיריון, אך ספיגת התרחיף ממערכת העיכול קטנה.
הנקה
יש להתייעץ עם הרופא לפני שימוש בהנקה. לא ידוע אם ניסטטין תרחיף מופרש בחלב אם. יש לשקול בזהירות מתן ניסטטין תרחיף לנשים מיניקות.
קשישים
לא נדרשת התאמת מינון.
דווח לרופא במקרה של
זיהום פטרייתי בריאות או על העור (זיהום פטרייתי סיסטמי)
אי סבילות לסוכרים מסוימים
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות לוואי אינן שכיחות, והן בדרך-כלל קלות וחולפות. עלולים להופיע בחילה, הקאה, נפיחות וכאב בטן עם מינון גבוה של ניסטטין בלקיחה דרך הפה.
פריחה- דווחה לעיתים נדירות.
רגישות יתר, אנגיואדמה (התנפחות של השפתיים או הלשון) ובצקת בפנים (התנפחות של הפנים).
דווחו מקרים נדירים מאוד של תגובה אלרגית חמורה יותר- שלפוחיות על העור, הפה, העיניים ואיברי המין.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
לא ידועות תגובות עם תרופות אחרות.
השפעת שימוש ממושך
לא צפויות בעיות. מעבר ל-14 ימי טיפול- יש להתייעץ עם הרופא.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: לבתי בת 7 יש ריח רע מהפה באופן די קבוע. כמו כן, לבעלי יש את אותה בעיה. לבתי בת 7 יש ריח רע מהפה באופן די קבוע. כמו כן, לבעלי יש את אותה בעיה. אף פעם לא טופל העניין, הייתי שמחה לקבל עצה למי לפנות וכיצד לטפל בעניין.
תשובה: ריח רע מהפה (הליטוזיס) יכול לנבוע מכמה בעיות: שיניים לקויות, יובש בפה, הפרעה באף, במערות הפנים (סינוסים) או הפרעה במערכת העיכול. רופא המשפחה עשוי להמליץ על בדיקת רופא שיניים, בדיקת רופא אף אוזן גרון ובדיקת מומחה למחלות העיכול. במקרים רבים לא מדובר בריח רע באמת אלא רק בתחושה סובייקטיבית של ריח רע מהפה. [10/08/2000]
שאלה: אני בת 27 וסובלת מגיל קטן מתולעים בפי הטבעת. אני מטופלת בוורמוקס, אבל זה חוזר לי שוב ושוב. לצערי, בזמן האחרון צצו לי גם תולעים בפות. מה ניתן לעשות חוץ מלקחת כדורי וורמוקס?
תשובה: ורמוקס היא מהתרופות הבטוחות והיעילות ביותר המשמשות לטיפול בתולעים. היא רחבת טווח ולכן ניתנת ללא בירור באילו תולעים מדובר. במקביל לטיפול זה יש להקפיד על ניקיון והיגיינת סדינים ומצעים וכן לטפל בשאר בני המשפחה. במקרה שלך הזיהום הוא עיקש, ונראה כי ורמוקס אינו מספיק יעיל על מנת להכחיד את התולעים, ולכן אמליץ לך לבצע תרבית צואה ולקבל טיפול ספציפי יותר על סמך התוצאות, ובנוסף לפנות לרופא גסטרואנטרולוג וכן לבדוק את שאר דיירי הבית ולטפל בהם. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
שאלה: מדובר בילד קטן (גיל 4.5) שיש לו טחול מוגדל בערך 15 ס"מ וקבעו לו ניתוח להורדת הטחול. האם ניתן לחיות בלי טחול והאם יש צורך בלקיחת תרופות.
תשובה: ניתן לחיות ללא טחול, אך קיים סיכון מוגבר לזיהומים ע"י מספר סוגי חיידקים. רוב רופאי הילדים מטפלים בילדים שעוברים כריתת טחול לפני גיל 5 באנטיביוטיקה מסוג פניצילין כל יום , או בזריקה חודשית, למניעת זיהומים, עד היותם בני 10 לפחות. לאחר גיל 5 אין הנחיות ברורות למשך הטיפול האנטיביוטי. על כן יש צורך בנטילת אנטיביוטיקה, עירנות מוגברת לכל זיהום וטיפול מוקדם, זריקת חיסון בשם פנאומוווקס, וכן חיסון לדלקת קרום המוח והמופילוס, טיפול מוגבר במקרים של נשיכות כלבים וטיפול מוגבר במניעת מלריה בנסיעה לאיזורים נגועים. אנא קראי עוד כאן: http://www.ich.ucl.ac.uk/factsheets/test_procedure_operations/splenectomy/#whatissplene
ניסטטין Nystatin
