לבטירצטם (Levetiracetam)

אופן נטילת התרופה

טבליות, תמיסה לשתייה.

אין ללעוס. אין מידע לגבי כתישה/ריסוק/חצייה. (ניתן לחצות לשם הקלה על הבליעה- כשבולעים את שני החצאים מיד לאחר חצייה.(מתייחס לשימוש בקפרה).

לאחר נטילה ייתכן ויורגש טעם מר.

תדירות וזמן נטילה

פעמיים ביום, בוקר וערב.

טווח המינון

מבוגרים וילדים במשקל 50 ק"ג ומעלה: 1000-3000 מ"ג ביום. ילדים מגיל 4 ומעלה במשקל נמוך מ-50 ק"ג: 20-60 מ"ג עבור כל ק"ג משקל גוף ביום. המינון יקבע ע"י הרופא המטפל בהתאם לתפקודי הכליות.

תחילת ההשפעה

1-2 שעות.

משך ההשפעה

8 שעות.

תזונה

ניתן ליטול התרופה עם או בלי אוכל.

מנה שנשכחה

במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן לנטילת המנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.

הפסקת התרופה

הפסקת הטיפול תיעשה באופן הדרגתי, תוך הורדת מינון במהלך 2-4 שבועות.

מינון עודף

תסמיני מינון עודף עשויים לכלול: ישנוניות, חרדה, תוקפנות, איבוד הכרה, דיכוי נשימתי וקומה. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

הריון

ניתן להשתמש, אם לאחר הערכה קפדנית הרופא חושב שזה הכרחי. לא נשללו מומים בעובר.

הנקה

לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 16 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.

קשישים

מומלץ להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולעלות בהדרגה כיוון שקיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.

אלכוהול

מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

תופעות לוואי

במשך השימוש בתרופה זו ייתכנו תופעות לוואי קלות כגון: סחרחורת, ישנוניות, דלקת באף ובלוע, פריחה, שלשול ובחילה. כמו כן במקרים נדירים יותר ייתכנו תופעות כגון: פרכוסים, רעד, שיכחה, שינויים בהתנהגות, שינויים במצב הרוח, הזיות, נדודי שינה, עצבנות, הפרעות בעיכול, אנורקסיה, ורטיגו, שינויים בראייה ושינויים בספירת הדם, ירידה פתאומית בתפקוד כלייתי, פירוק רקמת שריר, צליעה או קושי בהליכה. 

נדרשת פנייה מיידית לרופא במצבים: חולשה, תחושת סחרור או קושי לנשום. התנפחות הפנים,שפתיים, לשון וגרון. תסמינים דמויי שפעת, חום גבוה, רמות גבוהות של אנזימי כבד ושל סוג תאי דם לבנים (אאוזונופילים) בבדיקות הדם. ירידה בנפח השתן, עייפות, בחילה, הקאה. בלבול, התנפחות רגליים,קרסוליים וכפות רגליים. פריחה בעור, שלפוחיות, התקלפות העור. אבדן זיכרון, שכחה.

התנהגות לא רגילה או סימנים נוירולוגיים אחרים הכוללים תנועות לא רצוניות או בלתי נשלטות.

יש לשים לב, ובשיתוף בני המשפחה לשינויים במצב הרוח ודפוסי התנהגות .יש לעקוב אחרי סימנים המעידים על סיכון להתאבדות כגון: דיבורים או מחשבות על הרצון לנזק עצמי התכנסות והתרחקות ממשפחה וחברים, דיכאון או החמרה בדיכאון קיים, התעסקות בנושא המוות, הפקרה או מסירה של נכסים יקרי ערך. 

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

תרופות המדכאות פעילות מוחית (נוגדי דכאון, תרופות לשינה, תרופות להרגעה, אופיואידים)
שילוב עם תתמזולומיד- יש לבצע הערכת תפקודי כבד לפני התחלת טיפול משולב, ובמהלכו.

השפעת שימוש ממושך

במהלך הטיפול יש צורך בספירות דם תקופתיות.