המומחים של Infomed מסבירים:
כתמים לבנים המופיעים בחלל הפה ונגרמים על ידי פטרייה, לרוב, מסוג "
קנדידה אלביקנס". הפטרת יכולה להוביל לתחושת אי נוחות ואף לכאב. במידה ומגרדים את הנגעים הם עלולים לדמם.
פטרת הפה מופיעה בעיקר אצל תינוקות, בעלי שיניים תותבות, מטופלים במשאפי
סטרואידים ובאנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה באופן כללי.
באנשים בריאים ניתן לטפל בהפרעה זו בקלות אך בקרב הסובלים ממחלות רקע הטיפול עלול להיות קשה יותר.
פטרת הפה תסמינים
בשלב הראשוני של הפטרת יכולים שלא להופיע סימנים כלל אך בשלב מתקדם יותר יופיעו לרוב:
• נגעים לבנים בחלל הפה באחד מהמקומות האופייניים כמו: על פני הלשון, החלק הפנימי של הלחיים, חניכיים, החך העליון, הלוע ועל פני השקדים.
• הנגעים בעלי מראה דמוי גבינת קוטג'.
• כאב.
• דימום קל לאחר גירוד או קילוף של הנגעים.
• פצעים בזווית הפה.
• הרגשה המדמה נוכחות של צמר בחלל הפה.
• אובדן תחושת טעם חלקי או מלא.
במצבים קשים פטרת הפה יכולה להתקדם במורד הוושט ולגרום לקושי בבליעה ולתחושה שהאוכל נתקע בגרון.
אצל תינוקות פטרת הפה יכולה להתבטא בעצבנות וקשיים בהאכלה. פטרת הפה יכולה לעבור מפה התינוק אל שד האם המניקה ולגרום לה לרגישות כאבים ואודם בפטמות ובשד.
סיבות וגורמי סיכון
פטרת הפה נפוצה יותר אצל:
• תינוקות.
• הסובלים מ
מערכת חיסונית פגומה (immune compromised).
• בעלי שיניים תותבות.
• חולים מחלות אחרות כמו אנמיה וסוכרת.
• מטופלים בתרופות כמו אנטיביוטיקה או סטרואידים (בשאיפה או בליעה).
• חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה או הקרנות.
• הסובלים מיובש בפה.
• מעשנים.
אבחון ובדיקות
האבחון של פטרת הפה נעשה לרוב על ידי הסתכלות בלבד או בשילוב עם לקיחת דגימה והסתכלות במיקרוסקופ. לעיתים יש צורך בבירור לגורם להופעה של פטרת הפה, במידה ולא קיימים גורמי הסיכון, ואז יש צורך בביצוע בדיקות דם ובדיקה גופנית מקיפה.
במידה והפטרת התפשטה אל הגרון הוושט מדובר במצב מסוכן יותר ואז יש צורך באבחנה מקיפה יותר הכוללת:
תרבית מהאזור הנגוע על מנת לאבחן אם אכן מדובר בזיהום פטרייתי ולאבחן בוודאות את סוג הפטרייה. לעיתים שימוש ב
אנדוסקופ להסתכלות טובה יותר באזורים הפגועים יכול לקדם את האבחנה ולעזור בהבנת הגורם להיווצרות הפטרת בפה.
סיבוכים אפשריים
אצל אנשים בריאים פטרת הפה אינה גורמת לסיבוכים כלשהם. אך, אצל אנשים עם מערכת חיסונית פגומה ישנו חשש של התפשטות הפטרת לאזורים אחרים בגוף כמו הכבד הריאות ומערכת העיכול. התפשטות של הפטרת במערכת העיכול יכולה בשלב הראשוני לגרום לקושי בבליעה ובשלב מתקדם יותר היא עלולה לכסות את רירית המעי ולפגוע בספיגה של המזון מחלל המעי אל הגוף ולגרום להופעת סיבוכים שונים של תת ספיגה.
טיפולים ותרופות
הטיפול בפטרת הפה משתנה כתלות בגיל החולה.
תינוק יונק- הטיפול משלב טיפול אנטי פטרייתי לתינוק אולם, יש צורך גם בטיפול מקומי בשד של האם מאחר וללא טיפול שכזה האם עלולה להדביק את התינוק שוב לאחר ההחלמה. במידה ותינוק אוכל בעזרת בקבוק או דרך פטמה מלאכותית ניתן להשרות את הרכיבים הנ"ל בתערובת של מים וחומץ לייבש היטב ולשמור במקום מאוורר וכך למנוע אפשרות צמיחה של פטריות שם. ניתן לשמור על סטריליות המוצצים בצורה דומה.
עבור אם מניקה מומלץ שימוש בפדים שימנעו מעבר של הפטרייה אל הבגדים שעלול לגרום הדבקה חוזרת בפטרייה. חשוב שהפדים לא יכילו פלסטיק שמעודד התרבות פטריות.
מבוגר או ילד בריא ללא מחלות רקע- הטיפול בשלב הראשוני הוא ביתי בלבד בעזרת שימוש ביוגורט לא ממותק או שימוש בפרוביוטיקה בכדורים או בנוזל. טיפולים אלו אינם הורגים את הפטרייה אך הם עוזרים לגוף לחזור לאיזון נכון של האורגניזמים החיים בחלל הפה (
פלורה) וכך להקטין את נוכחות הפטריות שם. במידה וטיפולים אלו אינם עוזרים ניתן להיעזר בתכשירים אנטי פטרייתיים.
בעלי מחלות רקע- הטיפול יהיה שימוש מיידי בתכשירים אנטי פטרייתיים. התכשיר יכול להינתן באמצעות כדורי מציצה או שטיפת פה בעזרת נוזל או כדור. במצבים נדירים הפטרייה עלולה להיות עמידה לתכשירים הללו ואז יש צורך בשימוש בטיפול סיסטמי בעזרת אמפוטריצין (Amphotericin B)
*ניתן לשלב כל אחד מהטיפולים עם שטיפות פה במי מלח חמים (כוס מים עם כפית מלח) שעשויים לזרז את העלמת הפטרייה.
מניעה
• במידה וקיים שימוש במשאף סטרואידים יש להקפיד על שטיפה של הפה לאחר שימוש.
• בזמן טיפול באנטיביוטיקה מומלץ לשלב פרוביוטיקה בכדור או ביוגורט טבעי על מנת לשמור על האיזון התקין ביחס בין חיידקים לפטריות בגוף .
• הקפדה על היגיינת פה טובה הכוללת צחצוח שיניים פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי אחת ליום. את מברשת השיניים יש להחליף מדי פעם ומומלץ שלא לחלוק אותה עם אחרים.
• ביקור תקופתי אצל רופא השיניים. אצל אנשים עם גורמי סיכון מומלץ להקפיד על תדירות גבוהה יותר.
• הפחתה של מזונות המכילים כמויות גדולות של סוכר או שמרים.