דלג לתוכן

אפומורפין (Apomorphine)

ערוץ בריאות כללית
3 דקות קריאה

מידע נוסף

  • כן מרשם רופא כן
  • גבוה סיכון ממנת יתר גבוה
  • בינוני סיכון מפיתוח תלות בינוני
  • פרקינסון,  נוגדי, תכשירים דופאמינרגיים שייך לקבוצת פרקינסון, נוגדי, תכשירים דופאמינרגיים

שמות מסחריים

  • Apo-go אפו-גו Apo-go

אפומורפין הוא אגוניסט לרצפטור לדופאמין שנעשה בו שימוש (ניתן בהזרקת תת-עורית) בטיפול בחולי פארקינסון, בהם אין הטבה בתסמיני המחלה למרות קבלת טיפול בלבודופה או אגוניסט דופמינרגי אחר. 

יתרונו של אפומורפין על יתר התרופות האנטי-פארקינסוניות הוא מהירות ההשפעה, משום שהוא נכנס לפעולה בתוך דקות ספורות מהזרקתו. משום כך הוא נמצא בשימוש רב במקרים בהם מתעורר צורך בשחרור מיידי ממצבי קפיאה ונוקשות אצל חולים.

שימוש באפומורפין לא יינתן במקרים של דיכוי נשימתי, שיטיון (דמנציה), הפרעות פסיכוטיות ואי ספיקת כבד. 

תופעות הלוואי השכיחות הן: סחרחורות, נמנום, בחילות והקאות. בנוסף מכיל התכשיר להזרקה sodium metabisulphite אשר אשר עלול להוביל לתגובות של אלרגיה יתר ועוויתות הסימפונות (נדיר).

צילום: shutterstock 

מידע

אופן נטילת התרופה

הזרקה תת-עורית, או עירוי.

תדירות וזמן נטילה

האפומורפין ניתן בזריקת חד פעמית ואז משפיע ל-60-30 דקות או בהזלפה תת-עורית רצופה, במשך רוב שעות היממה, דרך משאבה. 

טווח המינון

לטיפול בפארקינסון: ניטור המינון המתאים למטופל - 1 מ"ג בהזרקה תת-עורית ולאחריה מעקב אחר התגובה המוטורית של המטופל, לאורך 30 דקות. במידה ואין תגובה יש לתת מנה נוספת של 2 מ"ג. ניתן לעלות את מינון התרופה תוך הפסקה של 40 דקות בין ההזרקות. מינון תחזוקתי - מינון יומי נע בטווח של 3-30 מ"ג, תוך מתן של 1-12 זריקות ביום. (המינון היומי לא יעלה על 100 מ"ג ביום, והמינון של זריקה אחת לא יעלה על 10 מ"ג) לפחות יומיים לפני תחילת הטיפול באפומורפין יש להתחיל טיפול בתרופות נוגדות בחילות והקאות - בתדירות של 3 פעמים ביום.

תחילת ההשפעה

בהזרקה תת-עורית: 4-12 דקות. 

משך ההשפעה

בהזרקה תת-עורית: 30-60 דקות.

אחסון

יש לאחסן במקום קריר ויבש. מזרקים מלאים ניתן לשמור במקרר עד ל-24 שעות.

מנה שנשכחה

במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.

הפסקת התרופה

במקרה של הפסקה בטיפול בזריקות למשך שבוע או יותר יש להיוועץ עם הרופא לגבי התחלה מחודשת, ייתכן שינוי במינון.

מינון עודף

תסמיני מינון עודף עשויים לכלול: בחילה או הקאה חמורים, בלבול, כאב בחזה, ברדיקרדיה, תת-לחץ דם ודיכוי נשימתי. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

אזהרות

תזונה

אין הגבלות.

הריון

אין להשתמש, מלבד מצבים בהם השימוש הכרחי- יש להתייעץ עם רופא טרם השימוש.

הנקה

לא ידוע אם התרופה עוברת לחלב אם- יש להיוועץ ברופא.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים. התרופה אינה מיועדת לשימוש מתחת לגיל 18 שנים.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

השימוש בתרופה מחייב זהירות בנהיגה מפני שעלולה לפגום בעירנות.

אלכוהול

לא צפויות בעיות מיוחדות.

דווח לרופא במקרה של

  • הפרעות נשימה
  • שיטיון (dementia)
  • פסיכוזה
  • מחלת כבד
  • מחלת ריאות
  • מחלת כלי דם
  • מחלת לב
  • תפקוד כליתי לקוי
  • מחלת עצבים
  • בחילות
  • הקאות
  • לחץ דם נמוך או גבוה המטופל בתרופות
  • אלצהיימר (Alzheimer)
  • חוסר איזון אלקטרוליטים בדם
  • דחפים בלתי נשלטים

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הן: סחרחורות, נמנום מוגבר, ירידה בלחץ הדם, אנמיה או הפרעה בתפקודי הדם (תופעת לוואי נדירה שעלולה להתרחש בקרב חולים הנוטלים לבודופה), פריחה בעור, עלייה בחשק המיני, דיכאון וכאבי ראש. תופעות שהופעתן מחייבת התייחסות מיידית הן: בחילות או הקאות, בלבול, הזיות, גוש כואב או מטריד מתחת לעור באזור ההזרקה, עליה בתנועות הלא רצוניות (דיסקינזיה), החמרה ברעד, קשיי נשימה או אלרגיות. במקרים אלו יש לפנות לרופא המטפל.

תופעות לוואי מאוד שכיחות: גושים מתחת לעור במקום ההזרקה אשר כואבים, בעייתיים ואף אדומים וגורמים לגירוי. כדי להימנע מכך, מומלץ להחליף את מקום ההזרקה בכל פעם. ובנוסף, הזיות (ראייה, שמיעה או הרגשת דברים שאינם קיימים).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

אנטגוניסטים לקולטן לסרוטונין: שילוב אפומורפין ואנטגוניסטים לרצפטור לסרוטונין לא ינתן עקב חשש מירידת לחץ דם קיצונית וכתוצאה איבוד הכרה. 

נוגדי הפרעות בקצב הלב, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, מרחיבי כלי דם: תרופות אלו גורמות להגברה של הסיכון להופעת תופעות הלוואי של אפומורפין. 

בוטירופנונים, מטוקלופראמיד, פנותיאזינים: תרופות אלו עלולות לפגוע ביעילות אפומורפין. 

לבודופה: שילוב של לבודופה ואפומורפין עלול לגרום לאנמיה או הפרעה בתפקודי הדם. משום כך במתן משולב זה יש לבצע באופן סדיר בדיקות דם. 

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית כגון אלכוהול, נוגדי היסטמינים, משככי כאב נארקוטיים - אופיאטים, תרופות נגד חרדה, תרופות לשינה, נוגדי-דיכאון, ותרופות נגד פסיכוזה: שילוב אפומורפין ותרופות אלו מגביר את הדיכוי של מערכת העצבים המרכזית, הבא לידי ביטוי בתופעות כמו: טשטוש, סחרחורות, בלבול ודיכוי נשימתי.

אנטיביוטיקה מקבוצת המקרולידים (כגון אריתרומיצין, אזיתרומיצין, קלריתרומיצין)

דומפרידון (תרופה לקיבה )

תרופות אחרות לטיפול בפרקינסון. 

השפעת שימוש ממושך

נטילה ממושכת של התרופה או מינונים גבוהים שלה עלולים להוביל לתלות.

נטילה בו זמנית עם לבודופה מחייבת ביצוע בדיקות דם.

לטיפול ב

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
ד"ר סיימון ישראלי-קורן נוירולוגיה
פרופ' שרון חסין
פרופ' שרון חסין נוירולוגיה
ד"ר גבי וינשטיין
ד"ר גבי וינשטיין נוירולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום טיפולי קנאביס בילדים

בניהולו של ד"ר ורוניקה צ'רנוחה
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו