דיקלופנאק (וולטרן)
נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID) | Diclofenac
רוצה להתייעץ על דיקלופנאק (וולטרן)? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לדיקלופנאק (וולטרן):

ד"ר ליזה קאלי
מומחית לאבחון וטיפול בדלקות מפרקים, מחלות אוטואימוניות של כלי דם, מומחית באולטרהסואנד של מפרקים, ביצוע הזרקות מקומיות

פרופ' רונן דבי
מומחה להחלפת מפרקים, אורטופד ירך וברך, כירורגיה אורטופדית, שחיקת סחוסים.

שי מן זוהר
מטפלת מוסמכת לעיסוי רפואי ושיטות טיפול מוכחות להקלה על כאב. כאב הוא סימן-לא גזירת גורל

ד"ר דן פרט
אורתופד מומחה, כירורגיה של כף הרגל והקרסול, סגן מנהל המערך האורתופדי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.

ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"

שירלי ברבי - רפלקסולוגית בכירה
מטפלת ברפלקסולוגיה משולבת עם רייקי, טיפול נרות הופי, לנשים וילדים בלבד

אושרת תימור
מטפלת ברפואה סינית, שיצאו, התמודדות עם פוסט טראומה, מחלות כרוניות בדגש על פיברומיאלגיה
רוצה להתייעץ על דיקלופנאק (וולטרן)? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:
שמות מסחריים
- אביטרן Abitren
- בטארן 100 SR Betaren 100 SR
- קטפלאם Cataflam
- דיקלופנאק סודיום ג'ל Diclofenac Sodium 1% Gel
- דיקלופלסט Dicloplast
- דיקלורן ג'ל Dicloren Gel
- וולטרן Voltaren
- וולטרן אקטי-גו Voltaren Acti-Go
- וולטרן אמולג'ל Voltaren Emulgel
- וולטרן אמולג'ל פורטה Voltaren Emulgel Forte
- פיזיקאר ג'ל Physicare Gel
- N כאב N-Ke'ev
- סוויס רליף ספרי ג'ל Swiss Relief Spray Gel
- דיקלופטיל Dicloftil
- דמופנק Demofenac
- סאנאקטיק Sunactic
- סוויס רליף דואל רליס Swiss Relief Dual Release
- דיקלוויט DICLOVIT
אולפן OLFEN TEVA
אוסטאומין דיקלופנק ג'ל OSTEOMINE DICLOFENAC GEL VITAMED
דיקלופנאק היא תרופה נוגדת דלקת שאינה סטרואידית המשמשת כנוגד כאב ודלקת. כמו כן, התרופה ניתנת לטיפול אקוטי או כרוני במחלות מפרקים דלקתיות.
התרופה משמשת לטיפול בתסמינים הנובעים מדלקת פרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis), דלקת פרקים ניוונית (ראומאטיזם) וכאבי גב.
למרות שהתרופה אינה מרפאת את המחלה הבסיסית, היא עוזרת בשיפור התסמינים והחזרת האיבר לתפקוד. בדרך כלל יש לשלב פיזיותראפיה עם הטיפול התרופתי.
לעיתים התרופה ניתנת גם לטיפול ב- gout - שיגדון.
תמיסה אופטלמית - דיקלופנאק בתמיסה אופטלמית ניתן לאחר ניתוח להסרת קטרקט ולטיפול וכאבים ואי נוחות בעין לאחר פרוצדורת לייזר.
בשימוש עצמי, חיצוני, מיועדת לטיפול מקומי בכאב, דלקת ונפיחות הגידים, הרצועות, השרירים והמפרקים, למשל כתוצאה מנקעים, מתיחות חבורות ו/או כאב גב. כגון בשל פגיעות ספורט. או בשל דלקות ראומטיות מקומיות של רקמה רכה. למשל דלקת הגידים. לא לשימוש בפצעים פתוחים, דלקות או זיהומי עור וכן באקזמה או על רקמות ריריות. שימוש חיצוני, על פי הוראות רופא, משמש גם לטיפול בכאב הנובע מאוסטאוארטריטיס (דלקת מפרקים ניוונית) של המפרקים ההיקפיים, כמו הברך או האצבעות. בשימוש בג'ל, בספריי- יש להרחיק מאש גלויה, סיגריה דולקת, או מיכשור כמו מייבש שיער.
בשימוש מקומי התרופה מטפלת גם בקרנת עור אקטינית (על פי מרשם רופא)- במצב זה תקופת הטיפול המומלצת היא 90-60 ימים. השיפור המקסימלי נצפה לקראת סיום הטיפול. יתכן ולא יתרחש ריפוי מוחלט עד חודש לאחר הפסקת הטיפול.
חלק מהתרופות המכילות דיקלופנאק מנופקות ללא מרשם, ואילו חלקן, מנופקות לפי מרשם רופא בלבד, בהתאם לצורת המתן, למינון התרופה ולשימוש הנדרש.
משך הטיפול תלוי בפגיעה ובתגובה לטיפול. בכל מקרה של היעדר שיפור לאחר 7 ימי שימוש, או החמרה, נדרשת פנייה לרופא להמשך בירור.
בייחוד בשימוש פנימי, ובמינונים הגבוהים יותר, אין להשתמש במצבי רגישות, אלרגיה, כיב קיבה או דימום במערכת העיכול, מחלת לב או בעיות במחזור הדם.
אינו לשימוש אם קיים עבר של תגובה אלרגית לחומצה אצטיל-סליצילית (אספירין) או לתכשיריNSAID אחרים. התגובה יכולה לכלול אסתמה, נפיחות של הרקמה הרירית באף או תגובות עוריות.
ישנו קשר אפשרי בין שימוש בדיקלופנאק (שימוש פנימי) לבין עליה קלה בסיכון להתקפי לב (אוטם שריר הלב) או לאירועים מוחיים (שבץ).
סביר כי הסיכון גבוה יותר במינונים גבוהים ובטיפול ממושך. אין לעבור על המינון או משך הטיפול המומלצים. מאחר והסיכונים הקרדיווסקולריים (מערכת הלב וכלי הדם) עלולים לעלות עם העלייה במנה ובמשך הטיפול, יש להשתמש במינון היעיל הנמוך ביותר למשך הזמן הקצר ביותר.
טיפול עיניים- אין להשתמש אם היה בעבר התקף אסתמה, או דלקת אף חריפה, לאחר נטילת אספירין, או תרופות אחרות מקבוצת מעכבי סינתיזה של פרוסטגלנדין.
אין להשתמש באופן מקומי, חיצוני אם נעשה שימוש בטבליות של נוגדי דלקת שאינם סטרואידיים (NSAID), גם אחרים מדיקלופנאק.

צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
שאלה: חבר שלי נשא צהבת C. מה הסיכוי שלי להידבק? מה זה אומר? האם יש טיפול? מה עלי לעשות על מנת להגן על עצמי באופן מלא?
שאלה: אין לי כמעט תיאבון, וכשאני אוכלת - זה בכמויות קטנות, ולפעמים יש לי הרגשת בחילה. אני בת 13, המשקל שלי הוא 37 והגובה שלי הוא 1.60. אני יודעת שאוכל זה דבר חשוב, ולכן אני מנסה להכריח את עצמי לבלוע את האוכל, וכשיש לי הרגשה שאני עומדת להקיא אני עוצרת את עצמי מלהקיא ומפסיקה להכריח את עצמי לאכול. מאז ומתמיד הייתי רזה, אבל בזמן האחרון אני גם עייפה יותר וחלשה יותר, והמשקל שלי לא השתנה כבר שנתיים בערך. בזמן האחרון גם הסתגרתי בחדר, אני לא אוהבת להיות בסביבת אנשים, ואני שוקעת בדכאונות זמניים וקצרים לרוב, ובוכה הרבה פעמים. אמא שלי מודאגת שאני אדרדר לאנורקסיה, אבל אני מרגישה טוב בכלליות. האם אני מידרדרת לאנורקסיה?
שאלה: בבדיקת דם התגלו רמת TSH של 6.85 ורמת FT4 של 15.62. לא ראיתי באתר התייחסות למצבים בהם רמת ה- TSH גבוהה ורמת ה- FT4 תקינה. על מה זה מצביע? האם יש בעיה בבלוטת התריס או לא? האם זה מצריך בירור נוסף? מדובר בנער בן 14 שגובהו 1.80, שבזמן מאוד קצר גבה בצורה
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
בדיקות דם
-
צילום רנטגן
תרופות קשורות
-
קלציום קרבונט (טאמס)
-
פניצילאמין
-
קאנאקינומאב (אילאריס)
-
אוקסיקודון
-
פרובנציד


















תשובת מומחה 




