דקסמתזון

תשובה: היחידה למחלות זיהומיות ביה"ח שיבא - תל השומר

תשובה: אנגיוליפומה הוא נגע כלייתי המתגלה בדרך כלל כממצא מקרי בצילומי הדמיה. מחקר יפני שערך בדיקות CT לאנשים אסימפטומטיים גילה אנגיוליפומות ב-0.1% מהם. המחלה אופיינית לנשים בגיל המעבר. כאמור, רבים מן החולים אסימפטומטיים, אך הגידול עשוי לגרום גם לכאבים במותן, גוש נמוש ורגיש ודם בשתן. אנגיוליפומות כממצא יחיד (לעיתים קיימות כמה במקביל) הן בדרך כלל שפירות, וגדלות לאט מאוד (5% בשנה). הסבירות שגידול קטן מ- 4 ס"מ - נמוכה, ובדרך כלל גידולים קטנים כאלה אינם מצריכים התערבות כירורגית. הסיכון בממצאים האלה הם דימום אל חלל הרטרופריטונאום (איזור אחורי בבטן) ופגיעה בתפקוד הכלייתי, אך הסיכון משמעותי במיוחד בגידולים הגדולים. לאנגיוליפומות מראה אופייני ב-CT , המאפשר להבדיל ביניהן לבין גידולים אחרים. בגלל ש-10% ממקרי האנגיוליפומות קשורים למחלה סיסטמית בשם טוברוס סקלרוזיס - לאחר גילוי של גידול כזה מומלצת בדיקת רופא עור, רופא עיניים, נוירולוג וביצוע MRI של המוח. אם הגידול קטן מ-4 ס"מ (כמו במקרה שלך) - מומלץ מעקב בלבד, בעזרת אולטרסאונד תקופתי. במקרה של גידול גדול יותר, סימפטומים או סיבוכים - מומלצת כריתה של הממצא. ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה: נוירומה הוא גידול שפיר שצומח מן הציפוי הסיבי של עצב היקפי, ובדרך-כלל אינו גורם לתסמינים. כאשר הוא מתפתח ממעטפת שורש העצב, הוא גורם כאב ולוחץ על חוט השדרה. שיטת הטיפול המומלצת תלויה בגודל הנוירומה. ניתן לטפל בבעיה על ידי הקרנה לאזור או על ידי הוצאת הגידול בניתוח. שתי האפשרויות כרוכות בסיכונים. בניתוח - דימום, פגיעה בעצב וזיהום. בהקרנה - תופעות הלוואי של ההקרנה. באופן כללי, רצוי לנתח אם מדובר בגידול יחסית גדול, וההקרנה עדיפה כאשר מדובר בנוירומה קטנה. לצערי, לא ידוע לי גודל הגידול אצלך, ולכן לא אוכל לייעץ לכאן או לכאן. נסה לקבל הסבר מהמנתחים מדוע עדיפה שיטה זו או אחרת, וזה יעזור לך להחליט. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: הדיסקים הבין - חולייתיים הם מעין בולמי זעזועים המורכבים ממרכז רך דמוי ג'לי, והיקף נוקשה יותר המורכב מרקמת חיבור. בין כל חוליה וחוליה בעמוד השדרה ישנו דיסק. הוא מוחזק מאחוריו ומצדדיו ע"י רצועות חזקות, ומאחוריו נמצאת תעלת השדרה עם חוט השדרה והעצבים היוצאים ממנו. מסיבות שונות , למשל גיל, עודף משקל, שחיקה ניוונית - הדיסק עשוי לבלוט לאחור ולצדדים וללחוץ על חוט השדרה או על העצבים היוצאים ממנו, וכך לגרום לכאבי גב. בלט דיסק קורה כאשר הרקמה הקשיחה ההיקפית מעט מתרופפת ואז הדיסק כולו בולט. פריצת דיסק היא מצב קשה יותר, בו יש קרע של הרקמה ההיקפית, ופריצה של החומר הרך מהדיסק החוצה . אז עשויה להיווצר דלקת, בנוסף לאלמנט הלחץ, ולכן ההחלמה יותר ממושכת והכאבים קשים יותר. בדרך כלל יש לבצע CT או MRI על מנת לאבחן את הפריצה או הבלט. הלכה למעשה, פריצה היא בדרך כלל חמורה יותר ומצריכה טיפול אינטנסיבי יותר. הטיפול תלוי במשך הכאבים, חומרתם, מידת מעורבות הדיסק ומידת הלחץ במקום. כאשר סוגי הטיפול הקיימים הם שמרני - בתרופות נוגדות דלקת וכאבים, זריקות ופיזיותרפיה, או ניתוחי.