דלקת עיניים

תשובה: הרשתית היא רקמת העצב המצויה בחלקו האחורי של גלגל העין. ברקמה זו נקלטת אינפורמציית האור, עוברת עיבוד ראשוני ומועברת למרכזים הרלוונטים במוח. היפרדות רשתית היא מצב בו רקמת הרשתית נפרדת מגלגל העין. זהו ספקטרום של תהליכים, שיש לו התחלה אמצע וסוף. ככל שמקדימים לאבחן ולטפל בבעיה, אם היא אמנם מצריכה טיפול, המצב טוב יותר. עם הגיל, הזגוגית, הנוזל השקוף הנמצא לפני ברשתית, מתנזלת ומתכווצת, דבר שיכול לגרום למשיכת הרשתית עד כדי היפרדותה. בשלבים המוקדמים, החולה עלול להתלונן על ראיית נקודות, קווים או חוטים בשדה הראייה, או מעין "זבובים" בשדה הראייה, כמו אלה שרואה אמך. בשלבים מתקדמים, הזגוגית עלולה להפעיל כוחות משיכה על הרשתית. במצב כזה נראים "ברקים" או הבזקים בשדה הראייה. לעיתים יכולים כוחות משיכה אלה לגרום לקרעים ברשתית. בהמשך החולה עלול לראות מעין וילון שמסתיר חלק משדה הראייה שלו. זוהי היפרדות רשתית. אם היפרדות הרשתית אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, יכולה להיגרם פגיעה במרכז הראייה. חשוב לציין שהתהליך המתואר עלול לארוך מעט או הרבה זמן, וגם להעצר מעצמו בשלבים מוקדמים. דרכי הטיפול בכל אחד מהשלבים שתוארו שונה. בשלבים המוקדמים יותר, אם מזהים קרע ברשתית, ניתן לטפל בו בלייזר, בהקפאה של אזור הקרע, או בהזרקת גז. מטרת טיפולים אלה היא עצירת התהליך ומניעת היפרדות הרשתית. הטיפול בלייזר נעשה במרפאה, בעוד טיפולי ההקפאה והזרקת הגז נעשים בחדר ניתוח. לא מטפלים בכל המקרים בהם נמצא קרע ברשתית. הדבר תלוי במספר קריטריונים, כגון גודל, מיקום וסוג הקרע, אם הקרע ישן או חדש, קוצר ראייה, היסטוריה משפחתית ועוד. בשלבים המתקדמים, כאשר הרשתית מופרדת, אין מנוס מניתוח. ישנם מספר סוגי ניתוחים במקרים אלה - הקפאה, הזרקת גז, חיגור, הוצאת נוזל הזגוגית - ושיעור ההצלחה שלהם יחסית גבוה. במקרה של אמא שלך, אם מדובר בהיפרדות רשתית בשלב מתקדם, אזי הדבר דורש טיפול מיידי, כפי שתואר לעיל. אם מדובר בשלבים המוקדמים, ויתכן שזה הרושם שהרופא הבודק קיבל, אזי אולי זהו מקרה שלא בהכרח מצריך טיפול, כפי שהסברתי. לא ניתן לנבא מה יקרה בהמשך מבחינת הישארות ה"זבובים". אם התהליך סטטי וישנם רק מעט "זבובים", יש סיכוי שהמוח ילמד להתעלם מהם, אולם אין שום ערובה לכך. אני מחזק את ידכם, ברור שהתחושה מאוד לא נוחה. אם אתם חשים שאתם זקוקים לבדיקה נוספת, אתם יכולים לפנות לאותו רופא לבדיקה חוזרת, או לפנות לרופא נוסף לצורך חוות דעת נוספת. בכל במקרה של תופעות חדשות, כגון הופעת הבזקים או ברקים, או החמרה של הבעיות שכבר ישנן, יש לפנות במהירות לרופא עיניים. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: אין בידי די מידע כדי לאבחן את הבעיה: כמה זמן אתה סובל מהבעיה? האם מדובר בעפעפיים של עין אחת או של שתיהן? והאם התופעה סימטרית, כלומר, מתרחשת בשתי העיניים יחד? מתי במשך היום העפעפיים נסגרים - בבוקר? בערב? ללא זמן אופייני? כשאתה עייף? האם ישנן תופעות נוספות בעיניים, כגון כפל ראיה? טשטוש ראיה? האם נלוות לכך תופעות גופניות אחרות, לא בעיניים? האם עברת ניתוחי עיניים בעבר? האם אתה סובל מדלקת עפעפיים (בלפריטיס)? האם יש הפרשות מהעפעף? אלו מקצת השאלות שהתשובות להן יכולות לתת כיוון למקור הבעיה. האבחנה המבדלת במקרה זה נרחבת, וכוללת מצב לאחר ניתוח עיניים או טראומה, בעיות עצביות כגון מיאסתניה גראביס או תסמונת הורנר, בעיה בעצב קרניאלי מספר 3, דלקת עפעפיים עם הפרשות הגורמת להידבקות עפעפיים (בעיקר לאחר שקמים מהשינה) ועוד. לייעוץ חינם על ניתוחי עפעפיים לחצו כאן >>> יתכן שזו תופעה שלא ברורה סיבתה, ושתיעלם מעצמה, אבל המלצתי היא לפנות לרופא עיניים לצורך בדיקת עיניים יסודית וכדי לקבל טיפול אם יש בכך צורך. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: החומר הפעיל ברוב טיפות העיניים מסוג זה הוא Tetrahydrozoline 0.05% hydrochloride. זהו חומר שמכווץ את כלי הדם בעין, כיוון שהאדמומיות בעין נגרמת מכלי דם מורחבים. ניתן להשתמש עד 4 פעמים בכל יום. זהו המינון שנקבע בטוח ויעיל בעזרת ניסויים קליניים. שימוש לתקופות ארוכות אינו מומלץ, ראשית כיוון שעשויות להיות תופעות לוואי באנשים עם מחלות קודמות, כגון מחלת לב (החומר עשוי להאיץ את קצב הלב), ושנית מפני שקבוצת החומרים הסימפתומימטים עליהם נמנה החומר הפעיל בתרופה נוטים לעשות תופעה של rebound congestion לאחר שימוש ממושך, שמשמעותה החמרה יחסית של הגודש בכלי הדם בהפסקת שימוש ממושך בתרופה.

תשובה: התופעה שאותה אתה מתאר יכולה בהחלט להיות תופעה חולפת, אולי כתוצאה מבהייה במסך הטלוויזיה או במסך המחשב, אך ישנן סיבות נוספות לטשטוש ראייה זמני, ביניהן תסחיף (קריש דם), מצב דלקתי של עצב הראייה, חולשה או פגיעה בשרירי העין, או בעיה נוירולוגית בעצב הראייה. אם התופעה ממשיכה, אנא פנה לבדיקת רופא עיניים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד