הורמון HCG

תשובה: טוב שאת מודעת לבעיה, זה כבר רוב הדרך לפתרונה. כדאי לפנות לעזרה, כי דפוסי האכילה שתיארת אכן נשמעים כהפרעת אכילה ואינם בריאים כלל וכלל. הטיפול בהפרעות אכילה הוא לא רק תרופתי אלא כולל גם עזרה נפשית עם שיחות להבנת מקור הבעיה, וזה אולי יעזור הכי הרבה במקרה שלך. במקרים מסוימים ניתן לקחת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת הפרוזק, שהוכחו כיעילות מאוד להפרעות אכילה. כמעט שאין לתרופות אלה תופעות לוואי, ואין לשימוש ממוקד וקצר טווח בהן שום השלכה לעתיד מלבד עזרה למצבך הנוכחי.

תשובה: אימוראן (azathioprine) היא תרופה המדכאת את מערכת החיסון. השימוש בה במחלת קרוהן הוא בדרך כלל לאחר כישלון של קווי טיפול אחרים, או כאשר החולה נשאר תלוי בסטרואידים במינון גבוה. מכיוון שמדובר בתרופה המדכאת את מערכת החיסון, בין תופעות הלוואי- פגיעה בייצור הדם, שעשויה להתבטא בירידה של השורה הלבנה, אנמיה או ירידה ברמת הטסיות. החולה המקבל את התרופה חשוף יותר לזיהומים, ועליו לערוך מעקב ספירת דם. תופעות לוואי אפשריות נוספות הן בחילה והקאה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, פצעים בפה, נשירת שיער, כאבי פרקים, הפרעה בתפקודי הכבד. לא ברור אם הסיכון להופעת ממאירות, שעולה באופן משמעותי בחולים המקבלים אימוראן במינונים גבוהים (למניעת דחיה של שתל, למשל) - גבוה יותר בחולים המקבלים אימוראן במינונים נמוכים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. עוד על התרופה תוכל לקרוא באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=323

תשובה: ההמלצה היא להתקין IUD לאחר לידת ילד אחד לפחות, לא בגלל שהסיכון אז פוחת, אלא בגלל הסיכון הקיים לדלקת באגן ובעיית אי- פריון בעקבותיה. נכון שדלקת באגן נפוצה יותר כשיש ריבוי פרטנרים, אולם כשיש התקן הסיכון עולה בשל ההתקן עצמו ללא קשר לריבוי פרטנרים. הסיכון לפגיעה בפוריות עולה ככל שיש יותר דלקות באגן, כיוון שהדלקת גורמת להיווצרות הידבקויות באגן. הדרך הטובה ביותר להפחתת הכאב היא כמובן טיפול בדלקת עצמה והוצאת ההתקן. אם משככי כאב רגילים דרך הפה לא עוזרים, ניתן להיעזר בזריקות של תרופות לא סטרואידיות, לדוגמה זריקת וולטרן לשריר. ד"ר נגה פוקס - אינפומד

תשובה: ראשית, כל דלקת בדרכי השתן אשר שקיומה מוכח בבדיקות המעבדה צריכה להיות מטופלת באנטיביוטיקה על מנת למנוע נזק לכליות בשלב מאוחר יותר, על אחת כמה וכמה בילד שסובל מדלקות חוזרות בדרכי השתן. יתכן שהטיפול בחמוציות עזר להקל על הצריבה, אולם אם תשובת התרבית היא חיובית לחיידק, והילדה מתארת תסמינים אשר מתאימים לדלקת בדרכי השתן, טיפול אנטיביוטי נחוץ בבירור. גורמי הסיכון העיקריים לדלקות חוזרות בדרכי השתן בילדים בקבוצת הגיל של בתך הם חוסר היגיינה: ניגוב לא נכון בעיות "התרוקנות": התאפקות למשך זמן ממושך, במיוחד אצל ילדים אשר החלו את תהליך הגמילה אוננות או משחק באזור הפות עצירות הידבקות שפתי הפות (labial adhesion) ריפלוקס (Vesicoureteral reflux) שלפוחית נוירוגנית (Neuropathic bladder), בעיה בתפקוד השלפוחית אשר יכולה להיווצר לאחר פגיעה בחוט השדרה המותני. חסימה בדרכי השתן על ידי אבנים או היצרות. ישנם עוד כמה גורמי סיכון, אך אלה המרכזיים שבהם. לפי מה שאת מתארת, בתך עברה בירור די מקיף אשר גם כלל הערכה נפרולוגית. אינני יודע מה הסיבה לדלקות החוזרות אצל בתך, אולם לדעתי יש לעבור על גורמי הסיכון שציינתי יחד עם הנפרולוגית או עם רופא הילדים המטפל (אם הדבר לא נעשה עד כה), וכך להגיע לפתרון הרפואי המתאים ביותר על מנת למנוע את הישנות הדלקות. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד