דרוספירנון

תשובה: הטיפול בתסמונת המעי הרגיז כולל שינויים בהרגלי התזונה, ובמקרים קשים יותר - טיפול תרופתי. השינויים שיש לעשות בתזונה כוללים שמירה על דיאטה שמצמצמים בה את כמות מוצרי החלב ואת כמות הלקטוז, הימנעות ממזונות יוצרי גז (כמו שעועית, כרוב, בצל, גזר, בננות, צימוקים, שזיפים ועוד), הימנעות מאלכוהול, שוקולד, קפאין, מזון מתובל, וממתיקים מלאכותיים. חשוב גם להקפיד על אכילת ארוחות קבועות ומסודרות. את הטיפול התרופתי יש לבחור בהתייעצות עם רופא גסטרואנטרולוג. האבחנה של תסמונת המעי הרגיז מתבצעת בדרך השלילה, כלומר לאחר שלא נמצא שום גורם אחר שאחראי לסימפטומים, מניחים שזו הבעיה. במקרה שלך, לא ברור מהו הגורם לתסמינים שאתה מתאר, ולא ניתן להסיק מן התיאור שלך כי אכן מדובר בתסמונת המעי הרגיז, ללא בדיקה של רופא, ולכן איני יכולה להמליץ לך על טיפול להקלה מיידית של הסימפטומים ושל נדודי השינה, מלבד הקפדה על תזונה נכונה. אנא פנה לרופא המשפחה, ואם צריך, התייעץ עם רופא גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: מאחר שאתה סובל שנים רבות וניסית במהלכן דרכים רבות ללא הועיל, עליך לפנות ללא דיחוי לרופא גסטרואנטרולוג אשר ינחה אותך בנוגע לבדיקות ולטיפול. להלן כמה הנחיות תזונתיות אשר עשויות לשפר מצבי עצירות: שתיית הרבה מים, כ-10 עד 12 כוסות ליום. הקפדה על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים. סיבים התזונתיים מצויים בכל הדגנים המלאים, בירקות, בפירות לא מקולפים ובקטניות (שעועית לבנה, אפונה ירוקה, חומוס גרגירים, פול ועדשים). הקפדה לאכול ארוחת בוקר. שילוב "חיידקים ידידותיים" בתזונה: ניתן להגביר את כמותם של "החיידקים הידידותיים" על ידי אכילת מוצרי חלב פרוביוטיים וניתן גם להשתמש בכמוסות פרוביוטיקה. יש להימנע מהתאפקות ומדחייה מיותרת של פעולת המעיים. פעילות גופנית נמרצת, כגון הליכה מהירה, יכולה לתרום לעידוד פעילות של המעיים. שזיפים יבשים: מומלץ להשרות שזיפים יבשים בכוס מים ולאחר כמה שעות לשתות את המים. אפשר גם לאכול את השזיפים. לשלב בתפריט כף שמן כגון שמן זית או שמן קנולה. לשלב בתפריט 3-2 עגבניות מרוסקות בתוספת כפית שמן זית. מידע נוסף בנושא תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_093007_13.asp

תשובה: לא ניתן לקבוע האם מדובר באפילפסיה בשלב זה, שכן אבחנה של אפילפסיה נקבעת לאחר שני אירועים של פרכוסים לפחות. על הילד להיבדק אצל נוירולוג ילדים, שיערוך בדיקה גופנית ונוירולוגית, בדיקות דם ובדיקות הדמיה, כולל MRI של המוח ו- EEG. בהחלט קיימים בילדים מקרים ספורדיים של פרכוסים. מחקר שנערך בארה"ב גילה כי כאחוז אחד מכל הילדים ובני הנוער בארצות הברית יחוו אירוע פרכוסי אחד לפחות שאינו קשור בחום עד גיל 14. תוכלי לקרוא עוד על אפילפסיה כאן: http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=1673

תשובה: אין ביכולתי לייעץ לך מה לעשות, מכיוון שאחיך בן 32, ואם הוא מסרב לקבל טיפול רפואי, אין הרבה לעשות. לא ציינת מדוע התאשפז בבית חולים לחולי נפש. אם אינו כשיר לקבל החלטות, ניתן לכפות עליו טיפול, אך דבר זה חייב להתבצע על ידי הרופא המטפל או הפסיכיאטר. לא ציינת גם אם הוא סובל מסימפטומים כלשהם המעידים על מחלת הצהבת. אם כוונתך בשאלה היתה לגביך ולגבי משפחתך בנוגע להידבקות במחלת הצהבת, הידבקות נעשית דרך הדם ודרך קיום יחסי מין. אם אכן יש לאחיך ההפטיטיסים C או D. הפטיטיס D אינו מדביק כשלעצמו, אם הוא ישנו, הוא מעיד על הידבקות בהפטיטיס B. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד