פוריות: הפרעות בפוריות אצל נשים (Female infertility)

סימפטומים

הסימפטום המרכזי הוא חוסר היכולת להרות כאש בחלק מהמקרים הוא מלווה בהפרעות במחזור הווסת או במחזורים בעלי אורך חריג. כלומר באורך של למעלה מ- 35 יום או פחות מ- 21 יום. בדרך כלל לא קיימים סימפטומים נוספים להפרעות פוריות.
 

סיבות וגורמי סיכון

התהליך בו נוצר העובר הוא תהליך מורכב ומופלא הדורש פגישה של תא הזרע מהגבר עם תא הביצית מהאישה לשם יצירת התא הראשוני, שהוא האיחוד שלהם, ממנו ייווצר העובר. תהליך זה דורש את יציאת הביצית מהזקיק השחלתי אל החצוצרה באמצעות תהליך הידוע בשם ביוץ, לצד יצור תקין של תאי זרע בגבר.

בעשרים וחמישה אחוז מהזוגות קיימת בעיה בביוץ אצל האישה. הבעיה יכולה להיות לכל אורך הציר שאחראי על הביוץ החל מההיפותלמוס (תת רמה) עבור בבלוטת יותרת המוח וכלה בהפרעה בשחלה עצמה.

&bull    הפרעה בהפרשת ההורמונים LH וFSH מההיפופיזה גורמת לאי סדירות בביוץ ולביוץ לא תקין המתבטא בחוסר סדירות של הדימום הוסתי. תת משקל או משקל עודף לצד ירידה או עליה חריגה במשקל יכולים להוביל לחוסר איזון ברמות ההורמונים הללו. גם מתח נפשי ולחץ כבד  יכולים להוביל להפרעה  בביוץ.

&bull    תסמונת השחלה הפוליציסטית- בתסמונת זו יש שינויים במספר מרכיבים של המערכת ההורמונאלית המובילים לעליה בכמות הורמוני המין הגבריים ולפגיעה בביוץ.

&bull    פגם בשלב הלוטאלי- כאשר השחלה לא מייצרת מספיק פרוגסטרון לאחר הביוץ הרחם לא מוכן לקליטת הביצית המופרית וכך לא תתאפשר התקדמות הריון.

&bull    כשל שחלתי מוקדם- מדובר במחלה אוטואימונית שגורמת לפגיעה בשחלות הגורמת לאי ביוץ וכן לירידה ברמות האסטרוגן בגוף.

סיבה נוספת לחוסר פריון בנשים הוא חסימה בחצוצרות, שתפקידם לחבר בין השחלה המייצרת את הביציות לבין הרחם בו אמורה להשתרש הביצית המופרית, החסימה יכולה להיגרם בעקבות זיהום, הריון אקטופי בחצוצרה או ניתוחים שבוצעו באזור וגרמו להתדבקויות. חסימה יכולה להיות גם בצוואר הרחם ולהיגרם מחסימה מכאנית בעקבות מבנה לא תקין של הצוואר או חסימה "כימית" בה הריר המופרש ברחם שאמור לסייע לתנועתיות הזרע אינו מופרש בצורה תקינה.

ברבים מהמקרים הסיבה לבעיית הפוריות אינה ידועה בסופו של דבר ומשערים שקיים שילוב של מספר גורמים קטנים לכדי יצירה של בעיה משמעותית בפוריות.

גיל- עם העלייה בגיל איכות הביציות וכמותם יורדת בצורה משמעותית כך שהיכולת להיכנס להריון הולכת ופוחתת לצד העלייה בסיכון להפרעות כרומוזומליות בעובר.

עישון - העישון גורם לפגיעה בריר צוואר הרחם, להפרעה במבנה החצוצרות שגורם לעליה בסיכון להריונות אקטופיים (מחוץ לרחם). בנוסף ישנה ירידה בכמות הביציות ומופיעה ירידה מוקדמת בתפקוד השחלתי. רבים מהרופאים מתעקשים על הפסקת עישון לפני התחלת טיפולי פוריות.

משקל- משקל עודף או תת משקל פוגעים באופן משמעותי בסדר של הביוץ. BMI תקין מעלה באופן משמעותי את היכולת להפריה והריון תקין.

פעילות מינית- ככל שאישה מקיימת יחסי מין עם פרטנרים רבים יותר בצורה לא מוגנת עולה הסיכון להידבקות במחלת מין והופעה של PID שעלול להסתבך ולגרום לירידה בפוריות.

גם בקרב נשים שמרבות בשתיית קפה ואלכוהול נצפתה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות פוריות.
  

אבחון ובדיקות

במידה וחלף זמן סביר בו לא הצליחו להיכנס להריון יש לבצע בירור לגורם לחוסר הפוריות הבירור כולל:

בדיקת ביוץ- בדיקה הבודקת את רמת ההורמונים בדם שמסוגלת לזהות עליה חדה בכמות ההורמון LH שמעיד על ביוץ. בדיקה זו ניתן לבצע בעזרת ערכה ביתית הנמכרת ללא מרשם בבתי המרקחת. בנוסף ניתן לבצע בדיקת הורמונים באמצעות בדיקת דם לצורך בדיקה של טווח רחב של הורמונים במצבים שונים.

היסטרוסלפינוגרפיה- בבדיקה זו מוכנס חומר שניתן לזהות בצילום אל צוואר הרחם. בצילום ניתן לראות את מבנה הרחם והחצוצרות וכך לזהות מומים אנטומיים שונים שמפריעים להיכנס להריון.

לפרוסקופיה- בבדיקה זו מבוצע חתך בדופן הבטן, תחת הרדמה כללית, דרכו מוכנסת מצלמה לחלל הבטן. בבדיקה זו ניתן לראות את מבנה הרחם, החצוצרות והשחלה.
 

טיפולים ותרופות

הטיפול מותאם כמובן לבעיה הראשונית שגרמה לחוסר הפוריות. הטיפול יכול להיות מונו-תראפי או פולי-תראפי כתלות בחומרת הבעיה.

•    טיפול בביוץ- בנשים אצלם הבעיה הראשונית היא חוסר או אי- סדירות בביוץ קיימים טיפולים המסדירים את הפעילות ההורמונאלית הגורמים לביוץ תקין. התרופות המשמשות לצורך זה הם: קלומיפן ציטראט שמעודדת הפרשת הורמונים מיותרת המוח,  תרופות המחקות את פעילות הורמוני בלוטת יותר המוח הFSH  וה LH ומטפורמין שמשמש בדרך כלל לטיפול בסוכרת אך השפעתו בהורדת התנגודת לאינסולין חיונית גם לביוץ תקין. חשוב להדגיש שלטיפולים אלו קיימים גם תופעות לוואי של עליה בשכיחות הריון מרובה עוברים והגדלה של השחלות עד
למצב בו הם גורמות לכאבים וסימנים במערכת העיכול.

•    טיפולים ניתוחיים- כאשר קיימת חסימה מבנית בכל אחד מחלקי המערכת הגניקולוגית הכוללת את צוואר הרחם, הרחם והחצוצרות יש לטפל בבעיה בצורה ניתוחית וכך להשיב את יכולת הפוריות.

•    הפריית מבחנה- במצבים בהם הטיפולים לא עוזרים והזוג מעוניין לבצעה טיפולי IVF מבצעים שאיבה של ביציות מהאישה ולוקחים דגימת זרע מהגבר מבצעים את ההפריה במבחנה ואז מחזירים את הביצית המופרית להמשך התפתחות ברחם האם.
 

מניעה

לשם מניעת מצב של חוסר בפוריות יש להפסיק לעשן, להימנע מצריכת כמויות גדולות של קפאין ואלכוהול, להימנע מלחץ נפשי ולשמור על משקל בטווח התקין.