פוריות: הפרעות בפוריות אצל נשים

תשובה:

אצל גברים, מחלת הציסטיק פיברוזיס יכולה להשפיע על התפתחות צינור הזרע, אשר תפקידו לשנע את נוזל הזרע. צינור הזרע יכול להיחסם על ידי ריר. ייצור הזרע אמנם נמשך, אך נוזל הזרע אינו יכול להשתחרר בזמן השפיכה. דבר זה יכול להביא לידי חוסר יכולת להביא צאצאים לעולם (אי פוריות). למרות שמחלת הציסטיק פיברוזיס אינה משפיעה ישירות על התפתחותם של אברי הרבייה אצל נשים, עצם קיומו של הריר הצמיגי מקשה על תהליך הפריית הביצית. למרות זאת מרבית הנשים החולות בציסטיק פיברוזיס מצליחות להרות בסופו של דבר. בטרם התעברות אישה החולה במחלת הציסטיק פיברוזיס, מומלץ לה לשוחח עם הרופא המטפל בה, לגבי הסיכונים הכרוכים בכך, למה עליה לצפות, וסוגיות נוספות. נשים רבות אשר חולות בציסטיק פיברוזיס עוברות את שלבי ההיריון ללא בעיות מיוחדות, אולם הן זקוקות להשגחה צמודה עקב במצבן התזונתי הבעייתי ועקב המאמץ הנוסף המופעל על הריאות שלהן. במידה ואת חולה בציסטיק פיברוזיס ואת חושבת להיכנס להיריון, חשוב מאוד שתשוחחי על כך בצורה נרחבת ופתוחה עם רופא הנשים המטפל בך. ייתכן והרופא ימליץ לך ולבן זוגך לעבור בדיקות גנטיות על מנת לבחון את הסיכויים שלכם ללדת תינוק החולה במחלת הציסטיק פיברוזיס.

תשובה: רמות ההורמונים בגוף האישה משתנות לחלוטין לאורך המחזור הווסתי, לכן על מנת שנדע האם הרמה של ההורמונים הנבדקים היא תקינה/נמוכה/גבוהה, חייבים לדעת באיזה יום של המחזור החודשי הבדיקה נעשתה. אם נאמר לך לבצע את בדיקת הדם ביום השלישי של הדימום הווסתי, כך עשי, ולרופא שלך תהייה היכולת לפענח את התוצאות בצורה הטובה והמדוייקת ביותר. בדיקות דם הנעשות בצום הן בד"כ לא בדיקות הורמונליות, אלא בדיקות לרמת הסוכר בדם ורמת שומני הדם. אלו הן בדיקות המשתנות בהתאם לתזונה שלנו, כלומר, אם אכלנו זמן קצר לפני הבדיקה רמת הסוכר ושומני הדם עולה. ערכי הייחוס שעל פיהם ניתן לומר האם רמת הסוכר או שומני הדם אינה תקינה, הינם הערכים בצום. היום של המחזור הווסתי אינו משפיע על בדיקות אלו כלל וכלל, ולכן ניתן לבצען גם במהלך הדימום הווסתי. לסיכום, ביום השלישי לווסת, בצום, תוכלי לבצע את הבדיקות כולן. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומדלמידע נוסף בנושא IVF כנסו לעמוד IVF.

תשובה: אני ממליצה לך לעשות בדיקה חוזרת של רמת הפרולקטין. אם היא תהיה שוב גבוהה, גשי לרופא לקבלת טיפול. פרולקטין גבוה יכול לפגוע מעט בפוריות, אך היום ישנן תרופות להורדת רמת הפרולקטין, ודרכים להשיג הריון. כשיגיע הרגע בו תרצי להיכנס להריון, אני בטוחה שיציעו לך את כל האופציות המתאימות. מובן שאת עדיין צריכה להקפיד על שימוש באמצעי מניעה, מכיוון שפרולקטין גבוה לא תמיד פוגע בפוריות. תוכלי למצוא מידע נוסף בתשובות אחרות באנפומד: http://www.infomed.co.il/qIdx/cat_1_16_5.asp

תשובה: הבדיקות המלמדות על תפקודי בלוטת התריס שלך תקינות לחלוטין. אמנם, לפי סקר הנוגדנים בדמך, מדובר במחלת השימוטו, שבה מתפתחים נוגדנים כנגד בלוטת התריס. הביטוי הראשוני יכול להיות יתר פעילות, ואחרי זמן מה מתפתחת תת פעילות של הבלוטה. מסיבה כזו או אחרת, המצב נרגע, לדבריך, וכפי שציינת, תפקוד הבלוטה חזר לנורמה. מצב זה אינו נחשב לתת פעילות. אם התפקוד אכן תקין (כפי שמעידות הבדיקות שהבאת), אין צורך באלטרוקסין. הנוגדנים אשר גורמים לקרישיות יתר אינם אלה הקשורים בבלוטת התריס. אלה ה- אנטי קרדיוליפין אשר במחזור הדם, וקלקסאן ואספירין אכן אמורים לפתור את הבעיה מכיוון שהם גורמים לדילול הדם. לגבי הלחץ הנפשי, אני לא סבורה כי הוא משנה את תוצאות הבדיקות, אולם אין ספק שהוא אינו מועיל לבריאותך ואף גורע ממנה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד