לנתנום הינה תרופה המשמשת לטיפול בהיפרפוספאטמיה (עודף פוספאט בדם) בקרב חולים הסובלים מכשל כליות כרוני חמור ומטופלים בדיאליזה. מנגנון פעילותה הוא בקישור פוספאט במעי לשם הפחתת ספיגתו אל מחזור הדם במטרה להפחית את רמותיו בדם. טיפול זה ניתן בשילוב עם תזונה מופחתת בפוספאט וטיפול בדיאליזה להפחתת רמות הפוספאט בדם. בניגוד לקושר הפוספאט הפוטנטי אלומיניום הידרוקסיד שהתגלה כרעיל למוח ולעצמות, לנתנום נמצא יעיל ונסבל היטב ע"י החולים. תופעות הלוואי של לנתנום כוללות הפרעות במערכת העיכול כגון: עצירות, שלשול, כאב ראש, בחילה, הקאה וכאב בקיבה. חשוב מאוד ללעוס את טבליות לנתנום עד סופן (ולא לעיסה חלקית או בליעה בשלמות) לשם הפחתת הסיכון לסיבוכים מזיקים במערכת העיכול. (כגון קרע של קיר המעי, חסימת מעי, עצירות). אין להשתמש בתרופה במקרים של רגישות לחומר הפעיל לנתנום או למרכיבי התרופה האחרים, כאשר רמות הזרחן בדם נמוכות, בחסימה של המעי (חסימת מעיים).
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות ללעיסה. (יש ללעוס הטבליה באופן ייסודי טרם בליעתה)
אבקה לשילוב עם מזון רך
אבקה- מיועדת לערבוב עם מזון רך, יש ליטול עם או מיד לאחר הארוחה.
תדירות וזמן נטילה
לפי הוראות הרופא.
טווח המינון
המינון ההתחלתי המומלץ הוא 750-1500 מ"ג ביום. יש לנטר המינון כל 2-3 שבועות עד לקבלת רמות הפוספאט הרצויות בדם. המינון התחזקותי המקובל אצל מרבית המטופלים הוא בטווח של 1500-3000 מ"ג ביום. (המינון התחזוקתי יקבע ע"י הרופא המטפל בהתאם לרמות הפוספאט בדם)
תחילת ההשפעה
אין מידע.
משך ההשפעה
אין מידע.
מנה שנשכחה
במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל. אין ליטול מנה כפולה כפיצוי על זו שנשכחה.
הפסקת התרופה
גם אם חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק נטילת התרופה ללא הוראה מפורשת מהרופא המטפל.
מינון עודף
יש לפנות לרופא לקבלת ייעוץ. סימנים אפשריים של מינון יתר: בחילות וכאבי ראש.
רוצים לוודא שלנתנום היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
יש ליטול התרופה עם האוכל. מומלץ להפחית צריכת פוספאט במזון.
נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה, עד בחינת השפעת התרופה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לסחרחורת.
הריון
אין להשתמש בהריון וכן בעת תכנונו.
הנקה
אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו.
תינוקות וילדים
לא מומלץ מתחת גיל שש שנים, אלא בהמלצה רפואית.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
אלרגיה
כיב עיכולי
חסימת מעי
פעילות ירודה של הכבד או הכליות
מחלת מעי או קיבה (סרטן או כיב)
ניתוח בבטן, זיהום או דלקת של הבטן/המעיים
צילום רנטגן מתוכנן
בדיקת אנדוסקופיה של מערכת העיכול
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח בלנתנום, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כוללות: עצירות, שלשול, כאב ראש, בחילה, הקאה וכאב בקיבה. כאשר נלקחת עם הארוחה או מיד אחריה, קיים סיכוי להפחתה בתופעות לואי של מערכת העיכול. כאב ראש, גירוד, פריחה.
תופעות לוואי שכיחות: צרבת, גזים במעי, רמות נמוכות של סידן בדם. סימנים אפשריים עשויים לכלול תחושת דגדוג בידיים וברגליים, התכווצויות שרירים והתכווצויות בבטן, או עוויתות בשרירי הפנים והרגליים.
ייתכנו שאריות של התרופה במערכת העיכול.
במקרה של תופעות חמורות כגון: תגובה אלרגית, סחרחורת, עילפון, עייפות וחולשה יוצאת דופן, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/ רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
תיתכן השפעה על ספיגת תרופות מסוימות ממערכת העיכול.
שימוש בכל אחת מהתרופות הבאות מחייב נטילתן לפחות שעתיים לפני או אחרי נטילת לנתנום: כלורוקווין- לשיגרון (ראומטיזם) או קדחת (מלריה), קטוקונזול- לזיהומים פטרייתיים, אנטיביוטיקה- טטרציקלין או דוקסיציקלין. לבוטירוקסין- לתת פעילות של בלוטת התריס. אנטיביוטיקה לבליעה ממשפחת הפלוקסצין (כולל ציפרופלוקסצין) – יש להמתין שעתיים לפני או 4 שעות אחרי נטילת לנתנום.
במצב של פעילות ירודה של הכליות- ייתכן ותיבדק רמת הסידן בדם. במיעוט סידן- ייתכן ותינתן תוספת סידן.
השפעת שימוש ממושך
במהלך הטיפול בתרופה זו יש לנטר רמות פוספאט בדם. במצב פעילות ירודה של הכליות- יש לעקוב אחר רמת הסידן בדם.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בלנתנום? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
אניבעל כליה אחת השניה הוסרה בשל rcc. תםקודי הכליה עלפי תוצאות בדיקות דם ושתן נורמליות בעבר אחרי אכילת סלק היה מופיע צבע אדום בשתן. כיום שמתי לב שהשתן נשאר צהוב. כלומר הכליה לא מסננת חומרי צבע שסוננו בעבר. האם זה מעיד על ירידה בתפקודי הכליה?
שתן סמוק לאחר אכילת סלק אינה הדרך לאמוד תפקוד כלייתי. ממליץ לבצע בדיקות דם לתפקודי כליה ואלקטרוליטים. אם הקריאטינין בדם יהיה באותם ערכים כפי שהיה בבדיקות קודמות( וזה קרוב לודאי מה שימצא) , הרי שלא חל כל שינוי בתפקוד הכלייתי. צביעת השתן בפיגמנט אדום לאחר אכילת סלק תלויה במספר גורמים כמו ספיגה מדרכי העיכול, חומציות בדרכי העיכול ובעיקר בכמות השתיה וריכוז הפיגמנט בשתן.(שתיה מרובה = פיגמנט מהול= שתן פחות אדום) צביעת השתן לא תלויה בתפקוד כלייתי כלל. והעדר פיגמנט סלק בשתן לאחר אכילת סלק זה מצב תקין. בריאות שלמה. יובל
שלום אני בן 55 ברקע בריא ללא תרופות, לא מעשן. לפני כ 3 שנים בביקור אצל רופא עיניים ראו סימנים של לחץ דם גבוה רטינופתיה היפרטנסיבית. מאז התחלתי תהליך גדול של ירידה במשקל. תזונה טובה יותר, הפחתת מלח., ספורט וכ.. ירדתי במשקל מכ 110 ל כ 85 בהולטר לפני כ 3 חודשים בעירנות (ביום עבודה סטנדרטי) יצא 145 על 85 בשינה 122 על 68. המשכתי דיאטה ספורט וכ.. וכיום במדידות חוזרות שלי למשך כשבועיים הלחץ דם נע סביב 135 על 84 לציין שזה רק במדידה בזמן ישיבה נינוחה על כורסה בבית. להרגשתי אין לי עוד יכולת לרדת במשקל אולי רק להגביר את כמות הספורט. רופאת המשפחה המליצה על התחלה של לקיחת ווקטור 80, כי לדבריה יעד הלחץ דם אמור להיות מתחת ל 120 על 80 וכבר ראו סימנים בעיין ובנוסף זה יגן על פגיעה נוספת אפשרית בעיין ובכליות וכמובן כל החששות משבץ, פגיעה בלב ועוד. רופא אחר (חבר לא רשמי) אמר שמתחת ל 140 על 90 הוא לא היה מתחיל טיפול תרופתי והרי כרגע אני בטווח סביר במדידות האחרונות שלי, והסימנים בעיין היו בבדיקה מלפני כ 3 שנים ולא מעידים על המצב כעת... מה אתה ממליץ לעשות ? האם זה כל כך נורא אם כן אקח טיפול תרופתי למרות שאולי לא צריך כרגע ? אולי באמת כדאי לרדת מתחת 120 על 80 ? יש איזשהם בדיקות דם שיכולים לעזור בהחלטה ? אולי שוב רופא עיניים - להבנתי הנזק שנגרם כבר לכלי דם בעיין לא יתוקן, האם הוא יכול לראול שינוי בכלל ? תודה רבה !
אני בן 80 גובה 178 סמ משקל 78 עשיתי אולטראסאונד כליות ודרכי השתן הכל תקין Creatinine (B) 1.23 Creatinine (U)24 0.89 Creatinine Clearence Test 50.2 Albumine /Creatinine ratio 3.56 עדיין יש לי קצף בשתן משמעותי כל יום מה התייחסותך תודה
שלום רב, חג שמח ותודה על שאלתך. לפי הנתונים שהצגת ובהנחה שאיסוף השתן היה מלא (קרי כל השתן נאסף למיכל במשך 24 שעות)הרי שיש ירידה קלה בינונית בתפקוד הכליה. כמות האלבומין בשתן שציינת לא נתנת לפרשנות כי היא תלויה ביחידות : אם מדובר ב3.56 גרם לגרם מדובר בהפרשת חלבון רבה מאד שדורשת התייחסות, בירור וטיפול. ואם מדובר ביחידות של מיליגרם לגרם הרי שמדובר בכמות מזערית ותקינה. אני ממליץ לפנות למעקב במרפאה נפרולוגית לשם השלמת הבירור למחלת הכליה ומתן טיפול מתאים. בשנים האחרונות נוספו שורה של תרופות שמאפשרות לשמור על התפקוד הכלייתי לאורך שנים תוך הורדת הפרשת החלבון בשתן באופן משמעותי. מאחר שפינוי הקריאטינים עומד על כ50 מל לדקה , מצבך לא רע ויש בהחלט על מה לשמור. ייצוב התפקוד הכלייתי על ידי שינוי אורחות חיים, איזון ערכי לחץ דם, לצד טיפול תרופתי הולם יסייע בהשגת מטרות אלו. בריאות שלמה, יובל
בת 50.עם ckd על רקע אירועי תת נפח.קראטנין שנים 1.7 והפרשת חלבון בשתן של 600-1000 מקג,הרוב אלבומין.אבחנה אחרונה של hes ,בעיקר במעי.ברקע mgus ,בדיקת מח עצם סיווגה .החל מפברואר השנה החמרה תלולה במחלת הכליה במספר חודשים הקראטנין הגיע ל2.4.יתר לחץ דם.הפרשת החלבון קופצת משבוע לשבוע בגרם.נכון לשבוע זה עלה מ3.5 גרם,4.7 אתמול 5.3 .יש חשד לmgrs . הוצעה ביופסית כליה.במעבר על האולטרסאונד למרות הכליות הקטנות והמרקם האקוגני אמרו שזה אפשרי תוך כדי אשפוז. כמה מסוכן לבצע ביופסית כליה במצב זה? מה שכיחות הדימום? ומה הסיכוי לקבל אבחנה ודאית שתשנה את הטיפול? אני חוששת מאוד אבל גם מרגישה שהמחלה דוהרת בקצב מהיר ואין לנו תשובות מה הורס את הכליות
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תוספת
אני26/09/2026 | 07:24
בנוסף הלחץ דם שלי במגמת עליה.בעבר הספיק לי 5 מג של נורווסק לשמור על לחץ דם תקין.לאחרונה העלו לי ל7.5 מג גרם לבצקות כואבות בקרסוליים.הורידו שוב ל5 מג והוסיפו קדקס 1 מג ,גורם לי לכאבי ראש קשים וסחרחורת במנוחה.הנפרולוגית החליפה לי לווזודיפ 10 מג. שעה וחצי אחרי נטילת התרופה הרגשתמ ממש רע.בדקתי לחץ דם,התנמרל,אבל הדופק עלה ל120 ולא יכולתי לשבת או לעמוד במשך שעות עד שהוא ירד. ניסיון של חצי כדור לא היה יעיל ללחץ הדם וגם העלה את הדופק ל95. )אולי כי הgfr 24 וראיתי שיש התווית נגד) העניין הוא שכבר יומיים אני קמה עם לחץ דם 160/105 ואני כבר לא יודעת מה לקחת.הנפרולוגית לא רוצה לתת לי הace או תרופה כדוגמת גארדיאנס כי אני לא יציבה עם הקראטנין.
תודה על שאלתך. מטרת הביופסיה הינה לשלול תהליך פעיל אשר פוגע בכליות ואשר בעזרת טיפול נכון, ניתן יהיה לעצור את ההדרדרות ואולי אף להביא לשיפור בתפקוד הכלייתי, ומכאן חשיבותה. לצד זאת מדובר בהליך פולשני, בו בהנחיית אולטרסאונד לוקחים ביופסית מחט מהכליה. כמו כל פעולה פולשנית במקרים נדירים עלולים להופיע סיבוכים כאשר דימום הינו הסיבוך השכיח ביותר ומתואר בסדרות שונות בספרות כבין 3-5%. ברוב המקרים הדמם נעצר מעצמו ובמצבים מסויימים נדרשת התערבות על מנת לעצור הדימום. על מנת למנוע סיבוכים אלו , הביופסיה מבוצעת ע"י רדיולוגים מומחים ועל פי רוב במסגרת אשפוז על מנת לודא שהפעולה מבוצעת באופן בטוח ותוך מזעור הסיכון לסיבוכים ( מבוצעות בדיקות שונות למערכת הקרישה, ויהיה כמובן צורך לטייב את איזון לחץ הדם לקראת הביופסיה ולאחריה) בטוחני שהנפרולוגית שלך שקלה היטב את התועלת מביצוע הביופסיה אל מול הסיכונים שבביצועה. לפי מה שתארת ההחלטה על ביצוע ביופסית כליה נראית נכונה.( בהסתייגות שאין לי את כלל הנתונים הרפואיים שלך) גם אם הביופסיה לא תוכיח תהליך פעיל בכליה אלא שינויים כרוניים, הרי שזה יסייע בידי הנפרולוגית למקד את הטיפול במחלת הכליה הכרונית תוך שימוש בתרופות שיוכלו להגן ולייצב את התפקוד הכלייתי, אם יוכח תהליך פעיל הרי שטיפול מתאים ומהיר יסייע בשמירה על התפקוד הכלייתי. בהצלחה וחג שמח יובל
יחס אלבומין קריאטינין של 90 מ״ג לגרם נחשב מוגבר במידה קלה. ועלול להעיד על פגיעה כלייתית קלה. הקריאטינין בדם תקין. הורדת צריכת מלח וחלבון עשויות להוריד את כמות החלבון בשתן. אני ממליץ לפנות להערכה במסגרת מרפאה נפרולוגית להמשך בירור וטיפול הולם על מנת לשמור על בריאות הכליות. בברכת בריאות שלמה, יובל
פוסרנול Fosrenol
תפקודי כליות 
תירוטרופין אלפא 
תשובת מומחה 
תוספת
