פורום נפרולוגיה ויתר לחץ דם (מחלות כליה, מחלת כליות כרונית, אי ספיקת כליות ודיאליזה, לחץ דם גבוה)

שלום ותודה רבה על השאלה, נתחיל לפי שלבים: קריאטינין 1 , מדד ליכולת הסינון של הכליה הינו תקין לחלוטין לאדם בגילך ואינו מעיד על מחלת כליה. שתן קצפי עלול להיות סימן לחלבון בשתן (וחלבון בשתן יכול להעיד על בעיה בכליות) אבל כמובן שמראה של שתן קצפי - זאת לא הדרך לאבחן מחלת כליה: שתן קצפי יכול להופיע גם מסיבות אחרות, לפעמים גם סיבות טריויאליות כמו חומר הניקוי של האסלה, שתן מרוכז או זרם חזק. ולכן צריך בדיקה נוספת של השתן – בדיקה כמותית לכמות החלבון והאלבומין בשתן. אמנם בבדיקת שתן איכותית (שתן כללית או סטיק שתן) נמצא אצלך חלבון +1. אולם בנוכחות שתן מרוכז זהו ממצא שכיח ולא מעיד בהכרח על בעיה כלייתית. המלצתי הינה לבצע בדיקה כמותית לחלבון ואלבומין בשתן: בדיקת שתן ליחס חלבון קריאטינין ויחס אלבומין קריאטינין על מנת לראות אם יש הפרשה של חלבון בשתן. בשולי הדברים אציין כי משקל סגולי גבוה של השתן מעיד על שתן מרוכז, ושתן מרוכז מעיד על פי רוב על שתיה לא מספקת. ממליץ להקפיד על שתיה של 8-10 כוסות מים ליום , ולבצע הבדיקה תוך הקפדה על שתיה זו. אני תקווה כמובן שהבדיקה הכמותית שתבצע תוכיח את בריאותך. (ואם בכל זאת ימצא חלבון , אני כאן לרשותך לכל שאלה) בברכת בריאות שלמה, יובל

שלום יצאה לי בדיקת שתן של MICROALBUMIN/CREAT תוצאה 7.04 mg/gr האם זה אומר שיש לי איזו בעיה בכליות? אין לי סכרת, ולא לחץ דם אשמח למענה תודה מראש

זו תשובה תקינה אשר אינה מעידה על בעיה כלייתית

יש לי קריאטנין שנע בבדיקות בין 1.35 עד 1.5. אלבומין יחס לקריאטנין 4.2 באן 20. אבל הgfr הוא 55-58 האם נחשב מחלת כליה.?

תודה על השאלה. על מנת לענות על השאלה צריכים נתונים נוספים כגון גיל,מין, משקל גובה? הרגלי חיים.(למשל עיסוק בספורט, אימוני כוח עלולים להעלות את מסת השריר דבר שיגרום לעליה קלה בקריאטינין מבלי שיהיה מדובר בהכרח במחלת כליה). מה הערכים של יחס אלבומין קריאטינין? מיליגרם לגרם או גרם לגרם? האם יש הדמיית כליות, בדיקת שתן כללית?. כעקרון מדובר בערכי קריאטינין גבוהים יחסית ואשר עלולים להעיד על ירידה בכושר הסינון הכלייתי עד כדי עמידה בהגדרה של מחלת כליה. לשם החלטה האם מדובר במחלת כליה נדרשים כאמור הנתונים הנוספים. ממליץ לפנות לרופא המשפחה לשם השלמת הבירור. לרבות איסוף שתן 24 שעות לפינוי קריאטינין ,הפרשת חלבון ואלבומין ב24 שעות וכן בדיקת שתן לכללית והדמיית כליות. בריאות שלמה ובשורות טובות. יובל

איני יכול לענות על שאלה זו במסגרת הפורום. אלו החלטות שמתקבלות מול הרופא המטפל במרפאה. כל תשובה אחרת תהיה חסרת אחריות. בריאות שלמה

זו שאלה מורכבת ותלויה בהמון גורמים: אם אתה חש סחרחורת במהלך היום או חולשה- כמובן שיש להוריד מינון או להפסיק התרופה. , מה גילך? עבור אנשים מעל גיל מסוים זהו לחץ דם נמוך מדי. לעומת זאת עבור אנשים צעירים יותר אם הם מרגישים טוב. זהו לחץ דם מצוין . ממליץ להשלים הולטר לחץ דם 24 שעות ובהתאם לערכים להחליט על השינוי הנדרש במסגרת מפגש מרפאתי עם רופא המשפחה או הנפרולוג. בריאות שלמה וחג שמח יובל נ.ב. לגבי ההצרות בעורק הכליה ,על סמך מה נקבעה?. אם זה אולטרסאונד , זה לא מדויק וצריך להשלים הדמיה נוספת cta /mra?

כיום בן 56. ההיצירות במוצא עורק של כליה אחת בלבד. לאחר צנתןר עם התויית נגד לפיולה חוזרת. אין לי סחרחורות או חולשה טילוסית לל.ד נמוך. ולכן חוזר לשאלה הראשונה: האם בנתונים האלה, תשובתך משתנה מבחינת מה נכון יוצר לכליה כדי למנוע סתימה מוחחטת לההאריך חיים - ל.ד 100/60 או 130/85?

הפורום אינו תחליף לפגישה מרפאתית בה הרופא בוחן את ערכי לחץ דם (לרבות תזמון הערכים לאורך היום וביחס לטיפול התרופתי) ,בוחן את ההדמיות( יש חשיבות למי ביצע ההדמיות ומי ביצע המדידות, ואיזה סוג הדמיה בוצע להערכת מידת ההצרו) ההחלטה על שינוי תרופתי תבוצע בהתאם. ההחלטה על ערכי היעד של לחץ הדם אינה דיכוטומית בין 135/85 ל100/60 ערכים ממוצעים של 110-120/70-80 הינם יעד רצוי, ערכים נמוכים יותר אם הם א-סימפטומטיים והתפקוד הכלייתי יציב יכולים להיות מקובלים במקרים מסויימים בריאות שלמה יובל

תודה על שאלתך, לאור מה שתארת אני סבור כי במקביל לביצוע מדידות לחץ דם סדירות במהלך היום , קרוב לודאי שיהיה צורך להתחיל בתהליך של טיפול בלחץ הדם באם הערכים אכן מוגברים. בערכים אלו כפי שתארת ,אם אכן חוזרים על עצמם , הטיפול הינו משולב בשינוי אורחות חיים( הורדת צריכת מלח, פעילות גופנית , הורדת משקל במצבי עודף משקל) וטיפול תרופתי. במקביל יבוצע בירור לסיבות שניוניות ללחץ הדם. (ברוב המקרים אין סיבה שניונית אולם במצבים של הופעה פתאומית על פי רוב נעשה בירור גם בהקשר זה), ובירור נוס, שיכלול בדיקת רופא עיניים , אקו לב ובדיקות נוספות לתפקודי כליה. אני ממליץ לפנות לרופא המשפחה להתחלת הבירור והטיפול ובמידת הצורך לפנות למרפאה נפרולוגית להעמקת הבירור. בריאות שלמה יובל

תודה על שאלתך, לצערי לא צרפתי יחידות לערכי הבדיקה - זה מקשה על מתן התייחסות פרטנית ומהימנה. אני מניח שהאלדוסטרון הוא ביחידות ננוגרם לדציליטר- זהו ערך גבוה. לעומת זאת רמות הרנין גבוהות גם כן( אינן מדוכאות) ועל כן זהו מצב המתאים להיפראלדוסטרוניזם שניוני.( ולא מצב ראשוני בו גידול באדרנל גורם להפרשת אלדוסטרון) מצב כגון התייבשות יחסית, או נטילת משתנים יכולה אף היא להשפיע על רמות הרנין ולהעלות אותן. בנוסף יש מצבים נוספים אותם יש לשלול בהקשר של יתר לחץ דם כגון הצרות עורקי הכליה שיכולה להביא למצב זה בו גם הרנין וגם האלדוסטרון יהיו גבוהים. ניתן לשקול בטרם העמקת הבירור לחזור פעם נוספת על הבדיקה. בכל מקרה ממליץ לפנות למרפאה נפרולוגית להמשך הבירור וטיוב איזון יתר לחץ הדם. בריאות שלמה, יובל

תודה על שאלתך, טיפול בחליטת עצי זית , אינו טיפול מקובל ליתר לחץ דם. בהיותך גבר הרי שיש לך מחלת DENT, שזו מחלה בתאחיזה לכרומוזום X.. זו מחלה שעלולה לגרום בין השאר למחלת כליות כרונית לאורך השנים, והווצרות אבנים ושקיעת סידן בכליה לצד הופעת חלבון בשתן. איזון לחץ דם הינו בעל חשיבות עליונה במניעת התפתחות מחלת כליה כרונית, לצד הקפדה על שתיה מרובה למניעת אבנים, צריכת ציטראט( מיץ לימון פירות הדר) למניעת אבנים. חלק מהטיפולים ללחץ דם יכולים אף להוריד אובדן סידן בשתן. אני מציע לפנות למעקב במרפאה נפרולוגית , לשימור התפקוד הכלייתי, איזון לחץ הדם , ומניעת התפתחות מחלת אבנים בדרכי השתן בריאות שלמה, יובל

האם אינפוזיה דרך הוריד מורידה סידן בדם

מתן עירוי תוך ורידי של תמיסה פיזיולוגית (סליין 0.9%) הינו הקו הראשון בטיפול בעליה חדה של רמות הסידן בדם במצבים שונים, טיפול זה מעודד הפרשה של סידן בשתן ובכך מפחית את כמות הסידן בדם.

האנדיקרינולוגית במסגרת קופח אמרה לי שאני צריכה לעבור ניתוח להסרת בלוטה אחת בגלל שהיא כצת מוגדלת וזה מה שגורם לסידן בדם האם אין דרכים אחרות להוריד באופן קבוע את הסידן בדם ???

ממליץ לפנות לאנדוקרינולוגית בשאלה זו. יש כעקרון דרכים אחרות. ממליץ להוועץ עמה. יש לפנות בשאלות אלו לפורום אנגוקרינולוגיה. בריאות שלמה

אין מניעה מהזרקת חומצה היאלורונית או קולגן. בהצלחה בניתוח ההשתלה, ובריאות שלמה. יובל

תודה על שאלתך תשובה מורכבת ותלויה בנתונים הקליניים והמעבדתיים של כל מטופל. חלק מהמטופלים עם מחלת כליות כרונית, סובלים מאי ספיקת לב או בצקות - במצבים אלו תומלץ הגבלת כמות השתיה. חלק מהמטופלים סובלים מהפרעה במלחים בדם , למשל רמות נתרן נמוכות , וגם במצבים אלו תדרש הגבלת שתיה.( הגבלה ל4-6 כוסות מים ליום) לעומת זאת אצל מטופלים עם מחלת אבנים בכליות - ריבוי בשתיה ל10-12 כוסות ליום מסייע במניעת הווצרות מחודשת של אבנים. בקיצור כל מטופל זקוק להתאמה אישית של כמות המים המומלצת ליום. שנדע ימים שקטים יובל