עצירות (Constipation)
עצירות (Constipation)
פרקינסון
עצירות במושגים קליניים מוגדרת על פי מספר מדדים, אם במהלך 12 שבועות לפחות במהלך שנה אחת היו פחות מ-3 צאיות בשבוע; או שב-25% מהזמן לפחות נדרשה התאמצות בצאייה, או שההתרוקנות לא היתה שלמה, או שהצואה היתה קשה, או שהיתה תחושה של סתימה ונדרשה הסתייעות באצבע לצאייה.
עצירות אינה מחלה בפני עצמה אלא תסמין של מצב קליני כלשהו. לאבחון מסתמך הרופא בלעדית על תלונות החולה. בעולם המערבי ל-99% מהאוכלוסייה יש בין 3 צאיות ביום עד 3 צאיות בשבוע למזער.
עיקר התייחסות הרופא היא לתדירות ולכמות הצאיות. התסמינים המטרידים ביותר את החולים הם ההתאמצות בצאייה (52%), צואה במרקם קשה (44%), תחושת התרוקנות לא שלמה (34%) ותדירות נמוכה של צאיות (32%).
2% מהאוכלוסייה הכללית לוקים בפחות משתי צאיות בשבוע, 4%-5% בפחות מ-3 פעמים בשבוע. 20% מהאוכלוסייה מתלוננים על קושי בהתרוקנות. כ-15%-17% לוקים בתסמונת המעי הרגיש (רגיז), כשליש מהם לוקים בעצירות.
עצירות שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים ושכיחותה עולה עם הגיל. אנשים רבים הנוטלים בדרך קבע משלשלים, עקב עצירות או עקב אמונה בצורך ב"ניקיון הגוף", אינם נחשבים לחולים. עצירות קיימת גם אצל ילדים ותינוקות.
נהוג לסווג את העצירות לזו שמקורה במחלה אורגנית (Organic constipation) ועצירות שמקורה בהפרעות בתפקוד מערכת העיכול (Functional constipation).
1. מחלות בגיל הילדות: מחלת הירשפרונג המתבטאת בעצירות הנובעת מפגיעה במערכת העצבים של מערכת העיכול, ומחלת הלייפת הכיסתית שהיא מחלה תורשתית המתבטאת בפגיעה בבלוטות ההפרשה ובעצירות.
2. מחלות מטבוליות: סוכרת, תת-פעילות בלוטת התריס או בלוטת יותרת המוח, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, עודף/חסר נתרן בגוף, מחלות כליה, גידולים המפרישים הורמונים.
3. מחלות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית: מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, שיטיון, גידולים במוח, פגיעות/חבלות במוח או בעמוד שדרה.
4. מחלות המעי הגס: גידולים, דלקת החלחולת, פתלת המעי (סיבוב המעי סביב צירו Volvulus), סעפת (Diverticulosis), סדק בפי הטבעת.
5. תרופות: תרופות רבות גורמות לעצירות. טיפול ביתר-לחץ-דם, חומרים נוגדי דיכאון/כאב, משתנים ועוד.
עצירות תפקודית
1. תת-פעילות של המעי הגס (Colon inertia): ירידה בתפקוד המוטורי של המעי הגס המתבטאת בירידה בתדירות הצאיות. ברוב המקרים קיימת פגיעה בעצבי האגן או במערכת העצבים של המעי הגס עצמו. במקרים נדירים נפגע שריר המעי.
2. הפרעות בהתרוקנות המעי (Outlet obstruction): קבוצה זו כוללת קשיי התרוקנות ותחושת התרוקנות בלתי שלמה, במצבים כגון:
א. אניזמוס (Anismus), מוגדר ככיווץ פרדוכסי של שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך הצאייה (במקום הרפייתם)
ב. צניחת השרירים של רצפת האגן
ג. רקטוצלה - כיס הנוצר בעת תהליך צאייה עקב פגיעה במחיצה בין הנרתיק לחלחולת
ד. צניחה של איברי אגן שונים על החלחולת בעת התרוקנות (מעי דק, שלפוחית, רחם)
3. עצירות משולבת כוללת האטה בתפקוד המעי הגס והפרעה בתהליך ההתרוקנות.
עצירות אינה מחלה בפני עצמה אלא תסמין של מצב קליני כלשהו. לאבחון מסתמך הרופא בלעדית על תלונות החולה. בעולם המערבי ל-99% מהאוכלוסייה יש בין 3 צאיות ביום עד 3 צאיות בשבוע למזער.
עיקר התייחסות הרופא היא לתדירות ולכמות הצאיות. התסמינים המטרידים ביותר את החולים הם ההתאמצות בצאייה (52%), צואה במרקם קשה (44%), תחושת התרוקנות לא שלמה (34%) ותדירות נמוכה של צאיות (32%).
2% מהאוכלוסייה הכללית לוקים בפחות משתי צאיות בשבוע, 4%-5% בפחות מ-3 פעמים בשבוע. 20% מהאוכלוסייה מתלוננים על קושי בהתרוקנות. כ-15%-17% לוקים בתסמונת המעי הרגיש (רגיז), כשליש מהם לוקים בעצירות.
עצירות שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים ושכיחותה עולה עם הגיל. אנשים רבים הנוטלים בדרך קבע משלשלים, עקב עצירות או עקב אמונה בצורך ב"ניקיון הגוף", אינם נחשבים לחולים. עצירות קיימת גם אצל ילדים ותינוקות.
נהוג לסווג את העצירות לזו שמקורה במחלה אורגנית (Organic constipation) ועצירות שמקורה בהפרעות בתפקוד מערכת העיכול (Functional constipation).
1. מחלות בגיל הילדות: מחלת הירשפרונג המתבטאת בעצירות הנובעת מפגיעה במערכת העצבים של מערכת העיכול, ומחלת הלייפת הכיסתית שהיא מחלה תורשתית המתבטאת בפגיעה בבלוטות ההפרשה ובעצירות.
2. מחלות מטבוליות: סוכרת, תת-פעילות בלוטת התריס או בלוטת יותרת המוח, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, עודף/חסר נתרן בגוף, מחלות כליה, גידולים המפרישים הורמונים.
3. מחלות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית: מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, שיטיון, גידולים במוח, פגיעות/חבלות במוח או בעמוד שדרה.
4. מחלות המעי הגס: גידולים, דלקת החלחולת, פתלת המעי (סיבוב המעי סביב צירו Volvulus), סעפת (Diverticulosis), סדק בפי הטבעת.
5. תרופות: תרופות רבות גורמות לעצירות. טיפול ביתר-לחץ-דם, חומרים נוגדי דיכאון/כאב, משתנים ועוד.
עצירות תפקודית
1. תת-פעילות של המעי הגס (Colon inertia): ירידה בתפקוד המוטורי של המעי הגס המתבטאת בירידה בתדירות הצאיות. ברוב המקרים קיימת פגיעה בעצבי האגן או במערכת העצבים של המעי הגס עצמו. במקרים נדירים נפגע שריר המעי.
2. הפרעות בהתרוקנות המעי (Outlet obstruction): קבוצה זו כוללת קשיי התרוקנות ותחושת התרוקנות בלתי שלמה, במצבים כגון:
א. אניזמוס (Anismus), מוגדר ככיווץ פרדוכסי של שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך הצאייה (במקום הרפייתם)
ב. צניחת השרירים של רצפת האגן
ג. רקטוצלה - כיס הנוצר בעת תהליך צאייה עקב פגיעה במחיצה בין הנרתיק לחלחולת
ד. צניחה של איברי אגן שונים על החלחולת בעת התרוקנות (מעי דק, שלפוחית, רחם)
3. עצירות משולבת כוללת האטה בתפקוד המעי הגס והפרעה בתהליך ההתרוקנות.
אבחון ובדיקות
בכל מקרה של עצירות הנמשכת למעלה מ-3 חודשים יש לשלול מחלה אורגנית. מבצעים בדיקות דם ולעיתים גם צילום לאחר חוקן בריום או אנדוסקופיה, בהתאם לצורך.יש לערוך בירור מעמיק יותר של מספר יחידות התנועה במערכת העיכול לרבות מאנומטריה אנורקטלית (בדיקת לחצים בפי הטבעת), פרוקטוגרפיה (צילום תהליך ההתרוקנות), בדיקת זמן מעבר במעי (צילומי רנטגן של מעבר חלקיקים במעי), אלקטרומיוגרפיה של שרירי פי הטבעת ושל רצפת האגן (רישום הפעילות החשמלית של השריר לשם הערכת נזק עצבי/שרירי), ברוסטאט (בלון המוחדר לחלחולת לבדיקת מידת ה"אלסטיות" של השריר וכן לשם הערכת סף רגישות/כאב).
טיפולים ותרופות
בעצירות אורגנית יש לטפל ספציפית במחלה הראשונית.ברוב המקרים הטיפול בעצירות אינו ספציפי וכולל את האמצעים הבאים:
1. שינוי תזונה - לסיבים התזונתיים יש ערך רב בטיפול בעצירות. הכמות המומלצת היא 30-20 גר' ליממה (ריכוז הסיבים בסוגי מזון שונים נתון בטבלה 1). הסיבים מעלים את המשקל, את הנפח, ואת תכולת המים והחיידקים בצואה ועל ידי כך גורמים לקיצור של זמן המעבר במעי. מומלצות תרכובות של דגנים ושל פירות העשירים בתכולת הסיבים.
2. חומרים משלשלים
3. ניתוחים - שמורים למקרים קשים כאשר לא ניתן להתגבר על העצירות בטיפול שמרני. כריתה תת-שלמה של המעי הגס במקרים קשים של תת-פעילות המעי הגס. קולוסטומיה (הוצאת גדם מעי לתוך שקית בעור) אשר נועד לאפשר התרוקנות סדירה. ניתוח זה אינו פותר את הבעיה מיסודה אך יתרונו בכך שהוא הפיך. בעבר היו נהוגים ניתוחים שונים לחיתוך שרירי פי הטבעת. ניתוחים אלו ננטשו עקב תוצאותיהם הגרועות.
4. טיפולים התנהגותיים - פסיכותרפיה, משוב ביולוגי והיפנוזה. טיפולים אלו נועדו להביא להרגעה ולשליטה טובה יותר על פעילות המעי.
5. רפואה משלימה - שיטות תזונתיות כהומיאופתיה, או שיטות פיזיקליות כשיטת פאולה (התעמלות השרירים הטבעתיים).
מניעה
ישנה כמה דברים אשר תורמים לפעילות המטבולית ועשויים למנוע עצירות:
- שתייה מרובה של מים.
- צריכה של ירקות ופירות.
- שילוב של דגנים מלאים בארוחה.
- פעילות גופנית.
שאלות ותשובות
- אני בן 56, נוטל תרופה בשם Ikapress SR 240, כדור וחצי ביום, כלומר 360 מ"ג. אני נוטל את התרופה כבר למעלה מ-10 שנים. לחץ הדם שלי הוא 85/135. אני מעוניין לדעת אם אין תרופה חדשה יותר, במינון נמוך יותר, שתטפל בלחץ הדם. אני סובל מעצירות ואני חושב שזה
- האם אפשר לתת לילדים בני שנתיים או שלוש Laevolac לטיפול בעצירות? באיזה מינון?
- בארבעת החודשים האחרונים אני סובל מבעיות עיכול שונות, בהתחלה עצירות ועכשיו שלשול. אני רוצה לציין שעברתי בדיקה חודרנית בקיבה לפני שלושה חודשים, ומצאו לי חיידק הליקובקטר פילורי. נתנו לי טיפול אנטיביוטי משולש, אבל הסימפטומים של האי -נוחות בקיבה נשארו
- עברתי בשנה שעברה ניתוח פיסורה. היום לאחר לידה חזרה לי הפיסורה ואני סובלת מכאבים עזים. נאמר לי לקחת שמן פראפין ולבצע אמבטיות הרגעה - אך ללא הועיל. האם עלי לבצע ניתוח נוסף ? האם קיימת משחה שאוכל לקחת במקום זאת ?
- לצורך בדיקה, עלי לבצע חוקן. נאמר לי לקחת 2 חוקנים. מדוע אחד לא מספיק? האם לאור העובדה שיש לי פיסורה, ישנה בעיה לבצע חוקן? האבחון של פיסורה נעשה לפי הבעיות שחש המטופל ולפי בדיקה חיצונית בהסתכלות בלבד על אזור פי הטבעת. בבדיקה זו כמעט תמיד רואה הרופא
- אני סובלת מיציאות לא סדירות הבאות לידי ביטוי בפעם במספר ימים ויותר. לפני כשלושה שבועות אף הפסקתי לעשן, מה שהגביר את העיכוב ביציאות. במהלך השבועיים האחרונים התחלתי לקחת שיקוי טבעי לזירוז היציאות ואחת ליום אני נוטלת את המינון הבינוני, וזה גורם לשלשו
- אימי בת 90 מאושפזת במוסד סיעודי, חולת אלצהיימר, ללא שום מחלות נוספות, מוזנת זה 5 שנים באנשור. לאחרונה סבלה מסתימת מעיים ועצירויות. האם ניתן לבצע במוסד חוקן להקלה ללא צילום מוקדם של חלל הבטן? מהי כמות המזון (האנשור) בה עליה להיות מוזנת, ובאיזו תדירות?
- אני כחודש וחצי לאחר לידה, וסבלתי בעבר מעצירויות. אתמול הבחנתי בדם טרי בצואה, בערך כ-3 פעמים במשך היום. עכשיו זה נגמר. אני סובלת גם מגזים כבר זמן רב. האם יש קשר בין הדברים? מה ניתן לעשות כדי לטפל בבעיות?
- אני בן 57, וסובל מנדודי שינה זה כמה ימים, ללא סיבה נראית לעין. לאחרונה הבחנתי שאני סובל מבעיות במעיים - הרבה גזים, נפיחות ויציאות מרובות ולא רגילות, רכות וקטועות. ייתכן שאני סובל ממעי רגיז שגורם לי נדודי שינה. אני מבקש המלצה לטיפול במעי הרגיז, שאני מ
- אני בן 55 וסובל שנים רבות מיציאות קשות. ניסיתי כל מיני מאכלים, כולל עם הרבה סיבים, שתיה מרובה, ושום דבר לא עוזר. בזמן האחרון התחלתי להתאמן, קניתי טרמפולינה ואני קופץ עליה הרבה, ועדיין יש לי יצאות קשות. מה אפשר להמשיך לעשות מלבד ללכת לגאסטרואנטרולוג?
מאמרים בנושא עצירות


פירות יבשים יתרונות וחסרונות
מאת: מערכת אינפומד
20/01/2011

לפירות יבשים יתרונות וחסרונות תזונתיים רבים, לרגל חג הט"ו בשבט, רגע לפני שאתם רצים ומתענגים על כמות מכובדת של פירות... לכתבה המלאה