עצירות (Constipation)
עצירות (Constipation)
פרקינסון
עצירות במושגים קליניים מוגדרת על פי מספר מדדים, אם במהלך 12 שבועות לפחות במהלך שנה אחת היו פחות מ-3 צאיות בשבוע; או שב-25% מהזמן לפחות נדרשה התאמצות בצאייה, או שההתרוקנות לא היתה שלמה, או שהצואה היתה קשה, או שהיתה תחושה של סתימה ונדרשה הסתייעות באצבע לצאייה.
עצירות אינה מחלה בפני עצמה אלא תסמין של מצב קליני כלשהו. לאבחון מסתמך הרופא בלעדית על תלונות החולה. בעולם המערבי ל-99% מהאוכלוסייה יש בין 3 צאיות ביום עד 3 צאיות בשבוע למזער.
עיקר התייחסות הרופא היא לתדירות ולכמות הצאיות. התסמינים המטרידים ביותר את החולים הם ההתאמצות בצאייה (52%), צואה במרקם קשה (44%), תחושת התרוקנות לא שלמה (34%) ותדירות נמוכה של צאיות (32%).
2% מהאוכלוסייה הכללית לוקים בפחות משתי צאיות בשבוע, 4%-5% בפחות מ-3 פעמים בשבוע. 20% מהאוכלוסייה מתלוננים על קושי בהתרוקנות. כ-15%-17% לוקים בתסמונת המעי הרגיש (רגיז), כשליש מהם לוקים בעצירות.
עצירות שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים ושכיחותה עולה עם הגיל. אנשים רבים הנוטלים בדרך קבע משלשלים, עקב עצירות או עקב אמונה בצורך ב"ניקיון הגוף", אינם נחשבים לחולים. עצירות קיימת גם אצל ילדים ותינוקות.
נהוג לסווג את העצירות לזו שמקורה במחלה אורגנית (Organic constipation) ועצירות שמקורה בהפרעות בתפקוד מערכת העיכול (Functional constipation).
1. מחלות בגיל הילדות: מחלת הירשפרונג המתבטאת בעצירות הנובעת מפגיעה במערכת העצבים של מערכת העיכול, ומחלת הלייפת הכיסתית שהיא מחלה תורשתית המתבטאת בפגיעה בבלוטות ההפרשה ובעצירות.
2. מחלות מטבוליות: סוכרת, תת-פעילות בלוטת התריס או בלוטת יותרת המוח, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, עודף/חסר נתרן בגוף, מחלות כליה, גידולים המפרישים הורמונים.
3. מחלות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית: מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, שיטיון, גידולים במוח, פגיעות/חבלות במוח או בעמוד שדרה.
4. מחלות המעי הגס: גידולים, דלקת החלחולת, פתלת המעי (סיבוב המעי סביב צירו Volvulus), סעפת (Diverticulosis), סדק בפי הטבעת.
5. תרופות: תרופות רבות גורמות לעצירות. טיפול ביתר-לחץ-דם, חומרים נוגדי דיכאון/כאב, משתנים ועוד.
עצירות תפקודית
1. תת-פעילות של המעי הגס (Colon inertia): ירידה בתפקוד המוטורי של המעי הגס המתבטאת בירידה בתדירות הצאיות. ברוב המקרים קיימת פגיעה בעצבי האגן או במערכת העצבים של המעי הגס עצמו. במקרים נדירים נפגע שריר המעי.
2. הפרעות בהתרוקנות המעי (Outlet obstruction): קבוצה זו כוללת קשיי התרוקנות ותחושת התרוקנות בלתי שלמה, במצבים כגון:
א. אניזמוס (Anismus), מוגדר ככיווץ פרדוכסי של שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך הצאייה (במקום הרפייתם)
ב. צניחת השרירים של רצפת האגן
ג. רקטוצלה - כיס הנוצר בעת תהליך צאייה עקב פגיעה במחיצה בין הנרתיק לחלחולת
ד. צניחה של איברי אגן שונים על החלחולת בעת התרוקנות (מעי דק, שלפוחית, רחם)
3. עצירות משולבת כוללת האטה בתפקוד המעי הגס והפרעה בתהליך ההתרוקנות.
עצירות אינה מחלה בפני עצמה אלא תסמין של מצב קליני כלשהו. לאבחון מסתמך הרופא בלעדית על תלונות החולה. בעולם המערבי ל-99% מהאוכלוסייה יש בין 3 צאיות ביום עד 3 צאיות בשבוע למזער.
עיקר התייחסות הרופא היא לתדירות ולכמות הצאיות. התסמינים המטרידים ביותר את החולים הם ההתאמצות בצאייה (52%), צואה במרקם קשה (44%), תחושת התרוקנות לא שלמה (34%) ותדירות נמוכה של צאיות (32%).
2% מהאוכלוסייה הכללית לוקים בפחות משתי צאיות בשבוע, 4%-5% בפחות מ-3 פעמים בשבוע. 20% מהאוכלוסייה מתלוננים על קושי בהתרוקנות. כ-15%-17% לוקים בתסמונת המעי הרגיש (רגיז), כשליש מהם לוקים בעצירות.
עצירות שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים ושכיחותה עולה עם הגיל. אנשים רבים הנוטלים בדרך קבע משלשלים, עקב עצירות או עקב אמונה בצורך ב"ניקיון הגוף", אינם נחשבים לחולים. עצירות קיימת גם אצל ילדים ותינוקות.
נהוג לסווג את העצירות לזו שמקורה במחלה אורגנית (Organic constipation) ועצירות שמקורה בהפרעות בתפקוד מערכת העיכול (Functional constipation).
1. מחלות בגיל הילדות: מחלת הירשפרונג המתבטאת בעצירות הנובעת מפגיעה במערכת העצבים של מערכת העיכול, ומחלת הלייפת הכיסתית שהיא מחלה תורשתית המתבטאת בפגיעה בבלוטות ההפרשה ובעצירות.
2. מחלות מטבוליות: סוכרת, תת-פעילות בלוטת התריס או בלוטת יותרת המוח, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, עודף/חסר נתרן בגוף, מחלות כליה, גידולים המפרישים הורמונים.
3. מחלות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית: מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, שיטיון, גידולים במוח, פגיעות/חבלות במוח או בעמוד שדרה.
4. מחלות המעי הגס: גידולים, דלקת החלחולת, פתלת המעי (סיבוב המעי סביב צירו Volvulus), סעפת (Diverticulosis), סדק בפי הטבעת.
5. תרופות: תרופות רבות גורמות לעצירות. טיפול ביתר-לחץ-דם, חומרים נוגדי דיכאון/כאב, משתנים ועוד.
עצירות תפקודית
1. תת-פעילות של המעי הגס (Colon inertia): ירידה בתפקוד המוטורי של המעי הגס המתבטאת בירידה בתדירות הצאיות. ברוב המקרים קיימת פגיעה בעצבי האגן או במערכת העצבים של המעי הגס עצמו. במקרים נדירים נפגע שריר המעי.
2. הפרעות בהתרוקנות המעי (Outlet obstruction): קבוצה זו כוללת קשיי התרוקנות ותחושת התרוקנות בלתי שלמה, במצבים כגון:
א. אניזמוס (Anismus), מוגדר ככיווץ פרדוכסי של שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך הצאייה (במקום הרפייתם)
ב. צניחת השרירים של רצפת האגן
ג. רקטוצלה - כיס הנוצר בעת תהליך צאייה עקב פגיעה במחיצה בין הנרתיק לחלחולת
ד. צניחה של איברי אגן שונים על החלחולת בעת התרוקנות (מעי דק, שלפוחית, רחם)
3. עצירות משולבת כוללת האטה בתפקוד המעי הגס והפרעה בתהליך ההתרוקנות.
אבחון ובדיקות
בכל מקרה של עצירות הנמשכת למעלה מ-3 חודשים יש לשלול מחלה אורגנית. מבצעים בדיקות דם ולעיתים גם צילום לאחר חוקן בריום או אנדוסקופיה, בהתאם לצורך.יש לערוך בירור מעמיק יותר של מספר יחידות התנועה במערכת העיכול לרבות מאנומטריה אנורקטלית (בדיקת לחצים בפי הטבעת), פרוקטוגרפיה (צילום תהליך ההתרוקנות), בדיקת זמן מעבר במעי (צילומי רנטגן של מעבר חלקיקים במעי), אלקטרומיוגרפיה של שרירי פי הטבעת ושל רצפת האגן (רישום הפעילות החשמלית של השריר לשם הערכת נזק עצבי/שרירי), ברוסטאט (בלון המוחדר לחלחולת לבדיקת מידת ה"אלסטיות" של השריר וכן לשם הערכת סף רגישות/כאב).
טיפולים ותרופות
בעצירות אורגנית יש לטפל ספציפית במחלה הראשונית.ברוב המקרים הטיפול בעצירות אינו ספציפי וכולל את האמצעים הבאים:
1. שינוי תזונה - לסיבים התזונתיים יש ערך רב בטיפול בעצירות. הכמות המומלצת היא 30-20 גר' ליממה (ריכוז הסיבים בסוגי מזון שונים נתון בטבלה 1). הסיבים מעלים את המשקל, את הנפח, ואת תכולת המים והחיידקים בצואה ועל ידי כך גורמים לקיצור של זמן המעבר במעי. מומלצות תרכובות של דגנים ושל פירות העשירים בתכולת הסיבים.
2. חומרים משלשלים
3. ניתוחים - שמורים למקרים קשים כאשר לא ניתן להתגבר על העצירות בטיפול שמרני. כריתה תת-שלמה של המעי הגס במקרים קשים של תת-פעילות המעי הגס. קולוסטומיה (הוצאת גדם מעי לתוך שקית בעור) אשר נועד לאפשר התרוקנות סדירה. ניתוח זה אינו פותר את הבעיה מיסודה אך יתרונו בכך שהוא הפיך. בעבר היו נהוגים ניתוחים שונים לחיתוך שרירי פי הטבעת. ניתוחים אלו ננטשו עקב תוצאותיהם הגרועות.
4. טיפולים התנהגותיים - פסיכותרפיה, משוב ביולוגי והיפנוזה. טיפולים אלו נועדו להביא להרגעה ולשליטה טובה יותר על פעילות המעי.
5. רפואה משלימה - שיטות תזונתיות כהומיאופתיה, או שיטות פיזיקליות כשיטת פאולה (התעמלות השרירים הטבעתיים).
מניעה
ישנה כמה דברים אשר תורמים לפעילות המטבולית ועשויים למנוע עצירות:
- שתייה מרובה של מים.
- צריכה של ירקות ופירות.
- שילוב של דגנים מלאים בארוחה.
- פעילות גופנית.
שאלות ותשובות
- יש לבצע בקופת חולים בדיקת צואה לטפילים.
- אני בת 42. בעקבות טיפול ברזל לאנמיה (רמת ההמוגלובין שלי היתה 9) סבלתי מאד מכאבי בטן ומיציאות רכות וקשות. אני סובלת מעצירויות בדרך כלל, וסובלת עקב כך מטחורים. בעקבות הטיפול והיציאות הרכות-קשות המלוות בכאבי בטן הופיע לי גוש שמקומו מהמפשעה עד פי הטבעת
- בתי בת שנה ו-10 חודשים וסובלת מאוד מעצירות. אמנם יש לה יציאה כל יום, אך היא מאוד קשה וגדולה. האם שימוש יום יומי במיץ שזיפים (שמאוד עוזר) עלול לגרום לעצלות של המעי?
- איזה קרם או תכשיר טוב לטיפול בפיסורה ?
- עברתי בשנה שעברה ניתוח פיסורה. היום לאחר לידה חזרה לי הפיסורה ואני סובלת מכאבים עזים. נאמר לי לקחת שמן פראפין ולבצע אמבטיות הרגעה - אך ללא הועיל. האם עלי לבצע ניתוח נוסף ? האם קיימת משחה שאוכל לקחת במקום זאת ?
- שתיית קפה, אכילה לא מסודרת והחמרת המצב בטחורים האם שתיית קפאין (קפה, נס קפה וכדומה) במידה רבה ואי אכילה בצורה מסודרת (בגלל העבודה) יכולה להחמיר את המצב שלי בטחורים (היה לי דימום על נייר הטואלט לפני חודש) ומה הפתרון ?
- בארבעת החודשים האחרונים אני סובל מבעיות עיכול שונות, בהתחלה עצירות ועכשיו שלשול. אני רוצה לציין שעברתי בדיקה חודרנית בקיבה לפני שלושה חודשים, ומצאו לי חיידק הליקובקטר פילורי. נתנו לי טיפול אנטיביוטי משולש, אבל הסימפטומים של האי -נוחות בקיבה נשארו
- בני בן ה- 9 חודשים החל לתת צואה שחורה. הוא מקבל 4 טיפות ברזל ביום, משקלו בערך 7.400, אוכל פירות וירקות וכן מעדני חלב, התנהגותו רגילה חוץ מצינון ושיעול. האם עלי ללכת לרופא ולעשות בדיקות? ממה זה יכול לנבוע?
- אני סובלת מיציאות לא סדירות הבאות לידי ביטוי בפעם במספר ימים ויותר. לפני כשלושה שבועות אף הפסקתי לעשן, מה שהגביר את העיכוב ביציאות. במהלך השבועיים האחרונים התחלתי לקחת שיקוי טבעי לזירוז היציאות ואחת ליום אני נוטלת את המינון הבינוני, וזה גורם לשלשו
- מה יותר משפיע- לקסדין או לקסטיב ? ומה יותר מזיק לגוף? מאיזה גיל אפשר לצרוך משלשלים? והאם אפשר פשוט ללכת לבית מרקחת ולקנות?
מאמרים בנושא עצירות


פירות יבשים יתרונות וחסרונות
מאת: מערכת אינפומד
24/11/2020

לפירות יבשים יתרונות וחסרונות תזונתיים רבים, לרגל חג הט"ו בשבט, רגע לפני שאתם רצים ומתענגים על כמות מכובדת של פירות... לכתבה המלאה