ריפאבוטין הינה תרופה אנטיביוטית הניתנת בטיפול משולב לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי מיקובקטריה. משמשת לטיפול בשחפת כרונית כאשר יש עדות לעמידות לריפאמפיצין או לשתי תרופות חלופיות אחרות. בנוסף היא משמשת לטיפול בזיהומים הנגרמים ע"י החיידק MAC (Mycobacterium Avium Complex), לרוב בקרב חולי איידס. כמו כן היא משמשת למניעת זיהומי MAC בקרב חולי איידס אשר ספירת תאי CD4 שלהם נמוכה מאוד (מתחת ל-200 תאים למיליליטר מעוקב).
ריפאבוטין עשויה להוביל לשינוי בצבע נוזלי הגוף (שתן, זיעה, דמעות) והעור לכן מומלץ להימנע מהרכבת עדשות מגע רכות במהלך הטיפול. כמו כן, ריפאבוטין מפחיתה מיכולתו של הגוף להילחם בזיהומים, מכאן יש לפנות לרופא בהופעת תסמינים המעידים על זיהום כגון חום, צמרמורת, כאב גרון ופריחה.
בהופעת תגובות אלרגיות חמורות או תגובות אלרגיות עוריות חמורות במהלך הטיפול עם מיקובוטין, יש להפסיק את הטיפול ולפנות לקבלת טיפול רפואי מתאים.
אין להשתמש בתרופה במקרים של אלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבי התרופה האחרים, בעת טיפול בתרופות המכילות רילפיבירין, הניתנות כתרחיף להזרקה, בשחרור מושהה, בהריון, בהנקה, מתחת לגיל 12 שנים.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
כמוסות.
תדירות וזמן נטילה
בדרך כלל התרופה ניטלת פעם ביום.
טווח המינון
ייקבע על ידי הרופא בלבד.
כטיפול בודד: מניעת זיהום מסוג MAC במדוכאי מערכת החיסון - 300 מ"ג ביום. כטיפול משולב עם תרופות נוספות: 450-600 מ"ג ביום.
שחפת: 150 מ"ג ליום. מינון עולה עד 300-450 מ"ג ליום עבור מטופלים שקיבלו טיפול נוגד שחפת בעבר.
תחילת ההשפעה
2-3 שעות.
משך ההשפעה
2-3 שעות.
מנה שנשכחה
במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על המנה שנשכחה ולהמשיך כרגיל.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול במלואו. גם אם חל שיפור בהרגשה, הזיהום המקורי עשוי עדיין להיות קיים, והתסמינים עלולים לחזור אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי.
מינון עודף
תסמיני מינון עודף עשויים לכלול כאב ראש, בחילה, הקאה וכאב בקיבה. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
רוצים לוודא שריפאבוטין היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
ניתן ליטול הכמוסות עם או בלי מזון. נטילה עם מזון עשויה להקל על גירוי קיבתי.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
לא צפויה השפעה.
הריון
אין להשתמש. יש לעדכן מיידית את הרופא עם גילוי ההריון.
הנקה
אין להשתמש. יש לעדכן רופא בתכנון הנקה.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים. אין להשתמש מתחת לגיל 12 שנים.
קשישים
לא נדרשת התאמת מינון ספציפית, אך יש להתחיל במינונים הנמוכים האפשריים, בהתאם להנחיות הרופא. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון בהתאם למצב רפואי.
דווח לרופא במקרה של
תפקוד כליתי לקוי / בעיות במערכת השתן
בעיות כבד
נטילת גלולות למניעת הריון
אלרגיה
זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח בריפאבוטין, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, חום, פריחה עורית, כאבי שרירים.
תופעות נוספות, לא שכיחות: שלשול, שינוי בטעם, שינוי בצבע השתן, שינוי בצבע העור, כאב ראש, כאבי פרקים, הפרעות עיכול, איבוד התיאבון, ישנוניות, כאב קיבה והקאה. אודם או כאבים בעיניים, טשטוש ראייה או אובדן ראייה.
במקרה של תופעות כגון: כאב בחזה, תסמיני שפעת (חום, צמרמורת, כאב גרון), שלשול חמור, דימומים ספונטנים, כאבים או חולשת שרירים, שינויים בראיה והצהבה של העור והעיניים - יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
מצבים המחייבים פנייה לרופא: חום, פריחה בעור, שינויים בספירת הדם, בלוטות לימפה מוגדלות ותגובת רגישות יתר חמורה. פריחות עוריות חמורות, לעתים עם שלפוחיות. חריגות בתמונת הדם.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
תרופות לטיפול בסוכרת בלקיחה דרך הפה, נוגדי פרכוסים, חוסמי בטא, נוגדי הפרעות בקצב הלב, נוגדי קרישה בלקיחה דרך הפה, כמו וארפרין, תרופות לשיכוך כאבים כמו אספירין, קורטיקוסטרואידים לטיפול באלרגיות ובדלקות, כמו פרדניזולון, בארביטוראטים, ציקלוספורין או טקרולימוס- לדיכוי מערכת החיסון, כינידין או דיגיטאליס (לא כולל דיגוקסיןן)- לטיפול בתחלואת הלב, דפסון- לטיפול בדלקת ריאות או בזיהומי עור, פניטואין- לטיפול באפילפסיה, גלולות למניעת הריון (יש להשתמש באמצעי מניעה אחרים), משככי כאב נארקוטיים, כולל מתאדון קלאריתרומיצין- אנטיביוטיקה, תכשירים לטיפול בזיהומים פטרייתיים, במיוחד: פלוקונזול, איטרקונזול, פוסאקונזול, ווריקונזול, קטוקונזול או מיקונזול, תרופות לטיפול בזיהומים ויראליים, טיפול ב- HIV, במיוחד: אטאזאנביר/ריטונביר, ביקטגרביר , דוראבירין , דרונאביר/ריטונביר, דולוטגראביר, אלויטגראביר/קוביסטאט, אטרוירין/ריטונביר, אינדינביר, רילפיבירין , סאקוינביר, ריטונביר או אמפרנביר, פוסאמפרנביר/ריטונביר, לופינביר/ריטונביר, טיפרנביר/ריטונביר : ייתכן שיהיה צורך להתאים מחדש את מינון התרופות.
סופוסבוויר לטיפול בדלקת כבד הפטיטיס C.
בדקוילין לטיפול בשחפת.
השפעת שימוש ממושך
טיפול ממושך עשוי להוביל להישנות הזיהום או להופעת זיהום משני נוסף.
יתכן מעקב בדיקות דם תקופתיות לשלילה של מחלת שחפת פעילה או זיהומים אחרים הנגרמים על-ידי מיקובקטריה, לבדיקת תפקודי מערכות הדם והכבד. בנטילת תרופות נוספות לטיפול בזיהומים- יתכן מעקב בדיקות עיניים שגרתיות.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בריפאבוטין? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שלום
בן 33 ללא עבר רפואי
מזיע לפרקים בלילה במשך חצי שנה לא תסמינים אחרים
יש לילות שזה קורה ויש לילות שזה לא קורה בכלל
קם אם חולצה ספוגה זיעה מחליף אותה וחוזר לישון רגיל
ספירת דם תקין
כימיה בדם תקין
שתן תקין
LDH תקין
ESR תקין
אולטרסאונד בטן תקין
צילום חזה תקין
הרופא משפחה אומר לפי הבדיקת שזה לא נראה כמו משהו חמור
יכול להיות שזה משהו חמור ולא מזהים עדיין בבידקות דם או שצריך לעשות בדיקות אחרות שלא עשיתי ?
שלום רב ד'ר מתנצלת מראש על אורך ההודעה. אני סובלת מהזעה מפצה קשה ביותר עקב ניתוח שעברתי לפני מספר שנים נגד הזעת יתר בכפות הידיים. מקיץ לקיץ ההזעה מחמירה וגם בעונות החורף אני פשוט רטובה מכף רגל ועד ראש.. מחליפה בגדים כל שעה וחצי.. תחתונים מכנסיים חולצה פשוט הכל.. הבגדים רטובים כאילו טבלתי בבריכה. בקיץ אני בקושי מצליחה לנהל חיים נורמליים.. ניסיתי כל תכשיר מומלץ בשוק וכלום לא עוזר. האם אתה מכיר את הטיפול בכדור נוביטרופן במקרה זה? הבנתי שהוא מסוכן מעט בתופעות הלוואי שלו.. מבחינת הפרעות בקצב הלב.. האם יש סכנה חלילה בדום לב פתאומי? האם יש כדור אחר ממשפחת הנוביטרופן שיש לו פחות תופעות לוואי?בנוסף אני נוטלת סרנדה 200 מ'ג כל יום עקב ocd. האם מותר ליטול יחד את התרופות הנ"ל? תודה רבה לך מראש ומקרב לב על התשובה.
עדן שלום
לצערי איני מכיר טיפול יעיל בהזעת יתר מפצה לאחר טיפול ניתוחי להזעת יתר.
אני מכיר גם את הטיפול בתרופה המדוברת
בברכה
דר גלילי
הוסף תגובה
הזעה מפצה עקב ניתוח
רפאל 26/06/2024 | 16:33
עדן שלום, האם ניסית את הנוביטרופן אם כן האם התרופה עזרה ?
תודה
הוסף תגובה
הזעה מפצה
שולי02/09/2025 | 17:45
גם אני עברצי את הניתוח לא צפיתי הזעה מפצה קשההכזו מצטער על הניתוח היום יש מכשירי יוניפורזיס ששווה לנסות בכל מקרה לאניודע אצלך אצלי הניתוח הוא בלתי הפיך
שלום,
איני מכיר ניתוח ״היפוך״ לטיפול בהזעת יתר מפצה לאחר ניתוח טיפול בהזעת יתר.
לא בארץ ולא בעולם.
האם בוצע לך ניתוח ע״י הנחת קליפים מתכתיים או חיתוך מלא של העצב?
בדוק טוב לאן אתה נוסע ומה האמיתות של הטיפול שמציעים לך.
דר׳ גלילי
מצ״ב סיכום תמציתי:
קיימים טיפולים ניתוחיים למצבים של הזעה קומפנסטורית (compensatory hyperhidrosis) – שהיא תופעת לוואי מוכרת ולעיתים קשה לאחר ניתוח סימפתקטומיה (sympathectomy) שנעשה לטיפול בהזעת יתר פוקאלית, לרוב בכפות הידיים או בתי השחי.
רקע קצר:
בהזעה קומפנסטורית, הגוף "מפצה" על האזורים שנותחו בכך שמגביר הזעה באזורים אחרים, כמו הגב, החזה, הבטן או הירכיים. בחלק מהמטופלים, מדובר בתופעה קלה, אך באחרים – היא קשה מאוד ומשפיעה משמעותית על איכות החיים.
אפשרויות ניתוחיות להזעה קומפנסטורית:
1. Reversal או clipping של העצבים הסימפתטיים
במקרים מסוימים ניתן לשחרר קליפסים שהונחו בניתוח הקודם (אם לא נעשתה כריתה מוחלטת של השרשרת הסימפתטית), כדי לנסות להחזיר את המצב לקדמותו.
הסיכוי להצלחת ההיפוך תלוי במשך הזמן שחלף מאז הניתוח. ככל שעובר זמן רב – הסיכוי להתחדשות העצבים וירידה בהזעה הקומפנסטורית קטן.
בחלק מהמקרים מבוצעת חיבור מחדש (reattachment) של השרשרת הסימפתטית או שימוש בשתל עצב – אך אלו ניתוחים נדירים ומורכבים עם הצלחה מוגבלת.
2. Sympathectomy ברמות נמוכות יותר
לעיתים מבוצעת סימפתקטומיה בטורקוטומיה (thoracoscopic sympathectomy) ברמות נמוכות יותר, לדוגמה T6–T12, במטרה לשלוט על ההזעה הקומפנסטורית בגב או בבטן.
אך פתרון זה עלול להחמיר את ההזעה באזורים אחרים, ולכן נחשב לשנוי במחלוקת.
3. MiraDry או טיפול מקומי אחר
לא ניתוחי, אך בחלק מהמקרים משתמשים באמצעים כמו אנרגיית מיקרוגל (MiraDry) או בוטוקס גם לאזורים קומפנסטוריים – אך מוגבלים לשטח קטן ולעיתים דורשים חזרות מרובות.
דגשים חשובים:
לפני כל טיפול ניתוחי נוסף, חשוב לשקול את הסיכון להחמרה ולבצע הערכה מלאה עם כירורג בית חזה מנוסה.
בחלק מהמקרים של הזעה קומפנסטורית חמורה, מוצע טיפול מערכתי תרופתי (למשל Glycopyrrolate, Oxybutynin), לפני ששוקלים חזרה לחדר ניתוח.
הוסף תגובה
היי רון
אסף27/08/2025 | 10:37
אני באותו מצב שלך וצתכנן גם על טייוואן.
איך אפשר ליצור איתך קשר?