ריפאבוטין הינה תרופה אנטיביוטית הניתנת בטיפול משולב לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי מיקובקטריה. משמשת לטיפול בשחפת כרונית כאשר יש עדות לעמידות לריפאמפיצין או לשתי תרופות חלופיות אחרות. בנוסף היא משמשת לטיפול בזיהומים הנגרמים ע"י החיידק MAC (Mycobacterium Avium Complex), לרוב בקרב חולי איידס. כמו כן היא משמשת למניעת זיהומי MAC בקרב חולי איידס אשר ספירת תאי CD4 שלהם נמוכה מאוד (מתחת ל-200 תאים למיליליטר מעוקב).
ריפאבוטין עשויה להוביל לשינוי בצבע נוזלי הגוף (שתן, זיעה, דמעות) והעור לכן מומלץ להימנע מהרכבת עדשות מגע רכות במהלך הטיפול. כמו כן, ריפאבוטין מפחיתה מיכולתו של הגוף להילחם בזיהומים, מכאן יש לפנות לרופא בהופעת תסמינים המעידים על זיהום כגון חום, צמרמורת, כאב גרון ופריחה.
בהופעת תגובות אלרגיות חמורות או תגובות אלרגיות עוריות חמורות במהלך הטיפול עם מיקובוטין, יש להפסיק את הטיפול ולפנות לקבלת טיפול רפואי מתאים.
אין להשתמש בתרופה במקרים של אלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבי התרופה האחרים, בעת טיפול בתרופות המכילות רילפיבירין, הניתנות כתרחיף להזרקה, בשחרור מושהה, בהריון, בהנקה, מתחת לגיל 12 שנים.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
כמוסות.
תדירות וזמן נטילה
בדרך כלל התרופה ניטלת פעם ביום.
טווח המינון
ייקבע על ידי הרופא בלבד.
כטיפול בודד: מניעת זיהום מסוג MAC במדוכאי מערכת החיסון - 300 מ"ג ביום. כטיפול משולב עם תרופות נוספות: 450-600 מ"ג ביום.
שחפת: 150 מ"ג ליום. מינון עולה עד 300-450 מ"ג ליום עבור מטופלים שקיבלו טיפול נוגד שחפת בעבר.
תחילת ההשפעה
2-3 שעות.
משך ההשפעה
2-3 שעות.
מנה שנשכחה
במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על המנה שנשכחה ולהמשיך כרגיל.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול במלואו. גם אם חל שיפור בהרגשה, הזיהום המקורי עשוי עדיין להיות קיים, והתסמינים עלולים לחזור אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי.
מינון עודף
תסמיני מינון עודף עשויים לכלול כאב ראש, בחילה, הקאה וכאב בקיבה. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
רוצים לוודא שריפאבוטין היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
ניתן ליטול הכמוסות עם או בלי מזון. נטילה עם מזון עשויה להקל על גירוי קיבתי.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
לא צפויה השפעה.
הריון
אין להשתמש. יש לעדכן מיידית את הרופא עם גילוי ההריון.
הנקה
אין להשתמש. יש לעדכן רופא בתכנון הנקה.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים. אין להשתמש מתחת לגיל 12 שנים.
קשישים
לא נדרשת התאמת מינון ספציפית, אך יש להתחיל במינונים הנמוכים האפשריים, בהתאם להנחיות הרופא. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון בהתאם למצב רפואי.
דווח לרופא במקרה של
תפקוד כליתי לקוי / בעיות במערכת השתן
בעיות כבד
נטילת גלולות למניעת הריון
אלרגיה
זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח בריפאבוטין, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, חום, פריחה עורית, כאבי שרירים.
תופעות נוספות, לא שכיחות: שלשול, שינוי בטעם, שינוי בצבע השתן, שינוי בצבע העור, כאב ראש, כאבי פרקים, הפרעות עיכול, איבוד התיאבון, ישנוניות, כאב קיבה והקאה. אודם או כאבים בעיניים, טשטוש ראייה או אובדן ראייה.
במקרה של תופעות כגון: כאב בחזה, תסמיני שפעת (חום, צמרמורת, כאב גרון), שלשול חמור, דימומים ספונטנים, כאבים או חולשת שרירים, שינויים בראיה והצהבה של העור והעיניים - יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
מצבים המחייבים פנייה לרופא: חום, פריחה בעור, שינויים בספירת הדם, בלוטות לימפה מוגדלות ותגובת רגישות יתר חמורה. פריחות עוריות חמורות, לעתים עם שלפוחיות. חריגות בתמונת הדם.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
תרופות לטיפול בסוכרת בלקיחה דרך הפה, נוגדי פרכוסים, חוסמי בטא, נוגדי הפרעות בקצב הלב, נוגדי קרישה בלקיחה דרך הפה, כמו וארפרין, תרופות לשיכוך כאבים כמו אספירין, קורטיקוסטרואידים לטיפול באלרגיות ובדלקות, כמו פרדניזולון, בארביטוראטים, ציקלוספורין או טקרולימוס- לדיכוי מערכת החיסון, כינידין או דיגיטאליס (לא כולל דיגוקסיןן)- לטיפול בתחלואת הלב, דפסון- לטיפול בדלקת ריאות או בזיהומי עור, פניטואין- לטיפול באפילפסיה, גלולות למניעת הריון (יש להשתמש באמצעי מניעה אחרים), משככי כאב נארקוטיים, כולל מתאדון קלאריתרומיצין- אנטיביוטיקה, תכשירים לטיפול בזיהומים פטרייתיים, במיוחד: פלוקונזול, איטרקונזול, פוסאקונזול, ווריקונזול, קטוקונזול או מיקונזול, תרופות לטיפול בזיהומים ויראליים, טיפול ב- HIV, במיוחד: אטאזאנביר/ריטונביר, ביקטגרביר , דוראבירין , דרונאביר/ריטונביר, דולוטגראביר, אלויטגראביר/קוביסטאט, אטרוירין/ריטונביר, אינדינביר, רילפיבירין , סאקוינביר, ריטונביר או אמפרנביר, פוסאמפרנביר/ריטונביר, לופינביר/ריטונביר, טיפרנביר/ריטונביר : ייתכן שיהיה צורך להתאים מחדש את מינון התרופות.
סופוסבוויר לטיפול בדלקת כבד הפטיטיס C.
בדקוילין לטיפול בשחפת.
השפעת שימוש ממושך
טיפול ממושך עשוי להוביל להישנות הזיהום או להופעת זיהום משני נוסף.
יתכן מעקב בדיקות דם תקופתיות לשלילה של מחלת שחפת פעילה או זיהומים אחרים הנגרמים על-ידי מיקובקטריה, לבדיקת תפקודי מערכות הדם והכבד. בנטילת תרופות נוספות לטיפול בזיהומים- יתכן מעקב בדיקות עיניים שגרתיות.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בריפאבוטין? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שלום, בבדיקת CT (קרינה מופחת) בסקר מעשנים, נמצאו שתי קשריות שתיהן ב LLL האחת בקוטר 9.3 מ''מ השניה בקוטר 8.5 בנוסף נכתב שינויים אמפיזמטים, צנטרולוברים ופאראספטלים, יותר בולט באונות העליונות של שתי הריאות. בילדות סבלתי מאסטמה, ואני מעשנת. צויין חומרת ממצא 4X. מה הדחיפות לפניה לרופא ריאות? האם אורך הקשריות מעלה את הסיכוי לגילוי מוקדם של סרטן ריאות? השינויים האמפיזמטים הם בעיה אחרת? או יכול להיות שקשריות הן צלקות של בעיית ריאות כרונית? תודה
הקשריות מצריכות הערכה רפואית מומחית כדי לקבוע את טיבם, את הסיכון הטמון בהם ואת הצעדים הבאים (כגון מעקב הדמייתי או בירור פולשני).
אמפיזמה: מדובר בממצא נפרד המתייחס לנזק למבנה הריאה (לרוב על רקע עישון או רקע דלקתי כרוני), ורופא הריאות יתייחס גם אליו כחלק מבריאות הריאות הכוללת שלך.
אכן, קשריות יכולות לעיתים לייצג צלקות ישנות מאירועים דלקתיים בעבר, אך רק בדיקה רפואית מקצועית יכולה לשלול או לאשר אפשרויות אלו.
אנא פני בהקדם לרופא המטפל או לרופא ריאות עם הדיסק של בדיקת ה-CT והפיענוח המלא כדי לקבל הנחיות להמשך טיפול.
היי דוקטור
אני מאוד חושש מסרטן ריאות בעקבות עישון של כ 10 סיגריות ביום במשך 10 שנים. צילום חזה מלפני חצי שנה היה תקין ובדיקות דם תקינות. מידי פעם יש כאב בחזה בצד שמאל ושיעול יבש ללא ליחה משמעותית בנוסף קיים גם כאב ראש ועייפות. האם זה מממאים לסרטן? מה עליי לעשות?
הי לך. תסמינים של כאב בחזה, יכולים לנבוע ממגוון רחב של מצבים שאינם סרטניים, כגון רפלוקס (צרבת), בעיות אורתופדיות, מתח נפשי, תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה או חסרים תזונתיים. יחד עם זאת, כאשר תסמינים נמשכים, יש לחקור אותם כדי להגיע לאבחנה מדויקת.
לאור היותך עם רקע של עישון, ניתן לשוחח עם הרופא המטפל על בדיקת סקר.
מדובר ב CT חזה במינון קרינה נמוך (Low-Dose CT - LDCT), זוהי הבדיקה המדויקת ביותר שקיימת כיום להערכת מצב הריאות. זוהי בדיקה מהירה, אינה דורשת חומר ניגוד, והיא מאפשרת לראות את הריאות ברזולוציה גבוהה בהרבה מצילום רנטגן סטנדרטי.
הוסף תגובה
היי
אור06/07/2026 | 00:08
האם אני בקבוצת סיכון לסרטן ריאות?
בכל זאת אני בן 31 ללא מחלות רקע
לא מעשן לא חשוף לחומרים מסוכנים ללא גנטיות בעקבות קוצר נשימה באביב שהתברר כאנרגיה הלכתי לct ריאות בתפקוד ריאות הכל בסדר יצא ggo עדין הצללה עדינה בריאה ימנית העליונה האם אני צריך לדאוג הרופא ריאות שלח אותי לסיטי בנובמבר תודה
באופן כללי, ממצא של GGO (Ground Glass Opacity) – המכונה לעיתים "עכירות זכוכית חלבית" – הוא ממצא שכיח למדי בבדיקות CT. כאשר מדובר בצללית עדינה מאוד באדם ללא רקע של עישון וללא חשיפה לחומרים מסוכנים, רופאים נוטים לרוב לגישה של מעקב ולא של דאגה מיידית.
הרופא שלח אותך לביצוע CT חוזר בנובמבר ככל הנראה כדי לבחון את ה"דינמיקה" של הממצא. המטרה היא לראות האם הצללית משתנה, נעלמת, או נשארת יציבה. יציבות לאורך זמן היא לרוב סימן מרגיע מאוד ומכוונת לממצא שפיר.
ממצאים מסוג GGO יכולים בהחלט להיות תוצאה של תהליך דלקתי או זיהומי שחלף (למשל לאחר מחלה ויראלית, דלקת ריאות קלה או אפילו תגובה אלרגית), והם לעיתים נשארים כ"צלקת" עדינה או שארית של תהליך שאינו פעיל. מאחלת בריאות איתנה.
ערב טוב אני חולת במחלה סרטן קצינובה 2 ILC עברתי הקרנות בשד שמאל ניתוח לשד ובלוטת זקיף עשיתי סיטי בית החזה שמצאו לי תסנין פיברו מוגדל וזיהום נאופחסטי בריאה ואחרי סיטי חוזר מצאו ממצא חדש GGO 3.225 ב LLL האם זה קשור למחלת סרטן אני אם כדורים ביולוגים לטרזול יש לי קושי בנשימה ריאות מתפקדות 44 בבדיקת תיפקודי ריאה וביקשו לחזור שוב על סיטי בספטמבר מה לעשות אם הממצאים זה מדאיג
קשה מאוד, ואף בלתי אחראי, לנסות ולהעריך את משמעות הממצאים (התסמין הפיברוטי או ה-GGO - Ground Glass Opacity) ללא צפייה ישירה בדיסקים של ה-CT עצמם, השוואתם לבדיקות קודמות והיכרות מעמיקה עם ההיסטוריה הרפואית שלך.
עם זאת, הנה כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון כדי לנהל את המצב בצורה מיטבית:
פנייה למומחה ריאות (פולמונולוג): לאור הקושי בנשימה ותפקודי הריאות שהם 44%, חשוב מאוד שתהיי במעקב של רופא ריאות. הוא יוכל להעריך אם הקושי בנשימה קשור לממצאים ב-CT, להקרנות שעברת, או אולי לגורמים אחרים שדורשים התייחסות.
הקשר לטיפול האונקולוגי: את נמצאת בטיפול הורמונלי (לטרזול). יש לשאול את האונקולוג/ית המטפל/ת שלך האם יש קשר בין הממצאים בריאות לבין הטיפול, או אם הממצאים דורשים שינוי בתוכנית הטיפול.
המתנה לסיטי בספטמבר: ההמלצה לחזור על CT היא סטנדרטית כדי לראות "דינמיקה" – כלומר, האם הממצא גדל, קטן או נשאר ללא שינוי. עם זאת, אם הקושי בנשימה מחמיר או שאת מרגישה תסמינים חדשים, אל תחכי לספטמבר. פני בהקדם לרופא המטפל כדי לבדוק אם יש מקום להקדים את הבירור. מאחלת בריאות רבה.
מיקובוטין Mycobutin
תבחין עור טוברקולין
אמבריסנטן
תשובת מומחה
Thymusc
