תבחין מנטו מומלץ לילדים כאשר יש סיכוי גבוה שנדבקו בשחפת. בילדים מדובר בעיקר על חשיפה למבוגרים חולים (בעיקר מקבוצות סיכון כמו הומלסים, אסירים וכו') או נסיעה למקומות בהם השחפת שכיחה. בבדיקת טוברקולין או תבחין מנטו, מזריקים חומר הנקרא PPD מתחת לעור, בדרך כלל בזרוע הקדמית. התוצאה נקראת לאחר 72-48 שעות. בפענוח התוצאה מתחשבים הן בתגובה המקומית של העור והן בסיכון של הילד לחלות בשחפת. כך, תוצאת מנטו של 15-4 מ"מ (המספר מייצג את קוטר התגובה הנראית בעור) בילד מעל גיל 4 שנים, ללא גורמי סיכון, נחשבת לשלילית, בעוד תוצאה של מעל 5 מ"מ נחשבת לחיובית בילד שנחשף לשחפת. בילדים עם תוצאה חיובית בבדיקת מנטו, נהוג להמשיך את הבירור בצילום חזה, אך גם אם צילום החזה תקין, אם תוצאת בדיקת המנטו חיובית, המצב מוגדר כזיהום בשחפת (להבדיל ממחלה) ומחייב טיפול מונע. הטיפול הוא בתרופה הנקראת איזוניאזיד, ונמשך כתשעה חודשים. אם יש עמידות לתרופה הזו, נותנים טיפול אחר הנקרא ריפאמפיצין, הנמשך 6 חודשים בלבד. יש מידע מבוסס על טיפול מונע בילדים. כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, שירותי הרפואה האמריקאים עשו מחקר בן שנה על טיפול יומיומי באיזוניאזיד ב-125,000 אנשים, רובם ילדים, עם בדיקת מנטו חיובית וללא מחלה פעילה. נמצא שהיעילות של הטיפול הזה בילדים מתקרבת ל-100%, ושהשפעתו נמשכת עד 30 שנה. שתי תופעות הלוואי העיקריות של איזוניאזיד הן פגיעה בכבד ופגיעה בעצבוב היקפי. באנשים עם גורמי סיכון (כמו אלכוהול או סוכרת) שכיחות הפגיעה בכבד עולה עם הגיל, ועד גיל 20, לפי הנתונים, פגיעה זו נדירה עד אפסית. נהוג לקחת בדיקות דם לפני תחילת הטיפול כדי שיהיה בסיס להשוואה. ילדים עם תסמיני שחפת (הכוללים שיעול, חום, ירידה במשקל) ומבחן מנטו חיובי או צילום חזה לא תקין, מוגדרים כחולים בשחפת. הטיפול במחלה פעילה כולל שילוב של אנטיביוטיקות, שנקראות isoniazid, rifampicin ו- pyrazinamide, לעיתים בשילוב עם תרופות הנקראות ethambutol ו- streptomycin, למשך 12-9 חודשים. זיהום בשחפת שלא מטופל עלול להפוך למחלת שחפת פעילה. בילדים עם מחלת השחפת, צריך לנסות לבודד את החיידק, על מנת לאפיין את רגישויותיו לאנטיביוטיקה. הבידוד מבוצע מכיח או מהפרשות הקיבה. הילדים צריכים גם לעבור בדיקת איידס. בהצלחה, ד"ר טלי צרנוביצקי - אינפומד
פתח בחלון חדש