זידובודין ((Zidovudine (AZT)

3 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות

מידע נוסף

מרשם רופא כן
סיכון ממנת יתר בינוני
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת מעכבי האנזים reverse transcriptase מקבוצת NRTI , נוגדי נגיף HIV

שמות מסחריים

רטרוביר Retrovir

זידובודין, הידועה גם כאזידותימידין (AZT), היא תרופה נוגדת נגיפים המשמשת לטיפול באנשים הנושאים את הנגיף HIV הגורם לאיידס. מנגנון פעילותה הוא במניעת שכפול הנגיף באמצעות עיכוב האנזים טראנסקריפטאז הופך (reverse transcriptase). בשילוב עם תרופות אחרות, מפחיתה התרופה את העומס הנגיפי ומביאה לשיפור בתפקוד מערכת החיסון. כיוון שתרופה זו חודרת גם למוח, היא מסייעת בשיפור התסמינים הנובעים מפגיעת הנגיף במוח (דמנציה עקב איידס - ADC ). בשימוש ממושך עשוי הנגיף לפתח עמידות לתרופה ועל כן נותנים אותה תמיד בשילוב עם תרופות נוספות הפעילות נגד הנגיף. מכיוון שתרופה זו היא הראשונה נגד איידס שנכנסה לשימוש כבר ב- 1987 ובתקופה זו נשאים רבים קיבלו אותה כתרופה בודדת, זו הסיבה שלנשאים "ותיקים" (למעלה מעשר שנים) יש בדרך כלל עמידות לתרופה זו. כמו כן, זידובודין מפחיתה בשיעור ניכר את הסיכון להעברת הנגיף מאם לעובר. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של זידובודין היא ירידה בפעילות מוח העצם, הגורמת לדיכוי יצירת תאי הדם, אך במינון המקובל היום רק מיעוט החולים מפתחים אנמיה שמצדיקה את הפסקת התרופה.

מידע

אופן נטילת התרופה

טבליות, כמוסות, תמיסה לשתייה, זריקות.

תדירות וזמן נטילה

2-3 פעמים ביום.

טווח המינון

מבוגרים: 500-600 מ"ג ביום, מחולק בפעמיים, במרווח 12 שעות.

ילדים במשקל 9-30 ק"ג: 9 מ"ג עבור כל ק"ג ממשקל הגוף, פעמיים ביום. לא יותר מ-300 מ"ג פעמיים ביום, נתון להחלטת רופא.

ילדים במשקל 4-9 ק"ג: 12 מ"ג עבור כל ק"ג ממשקל הגוף, פעמיים ביום. נתון להחלטת רופא.

תחילת ההשפעה

כתלות בצורת המתן.

משך ההשפעה

כתלות בצורת המתן.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.

מינון עודף

סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. ההשפעות של מנות עודפות גדולות אינן ידועות. יש ליידע את הרופא. התופעות הנפוצות ביותר עקב נטילת מינון יתר של התרופה הן עייפות, כאבי ראש והקאות.

אזהרות

תזונה

אין הגבלות.

הריון

זידובודין היא תרופת הבחירה בנשים הרות שיש להן איידס. הסיכוי להעברת זיהום HIV לעובר נמוך יותר תוך שימוש בתרופה.

אין לקחת את התרופה במהלך 14 שבועות ההריון הראשונים. לאחר שבוע זה, המנה המקובלת הינה 500 מ"ג ליום, הניתנים מחולקים בחמש מנות, במרווחים, עד ללידה.

במהלך הצירים והלידה, הרופא שלך עשוי לתת לך זריקות של זידובודין עד לניתוק חבל הטבור של תינוקך. יתכן שגם לתינוקך יתנו רטרוביר כדי לסייע לו במניעת הידבקות ב- HIV.

הרופא שלך יחליט על המינון הנכון של זידובודין עבור תינוקך, בהתאם למשקל התינוק.

התמיסה מכילה סודיום בנזואט שעלול להגביר צהבת בילודים (עד גיל 4 שבועות).

הנקה

תרופה זו ניתנת לנשים הנושאות את נגיף ה- HIV ובמצב זה לא מומלץ להניק.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.

דווח לרופא במקרה של

מחלת כבד
מחלת כליה
תגובה אלרגית לתרופה זו בעבר
מחלת דם
נטילת תרופות אחרות
חמצת (acidosis)
דיכוי חיסוני

תופעות לוואי

במינון המקובל כיום נסבלת זידובודין על ידי רוב החולים. אנמיה, כאבי ראש וכאבי שרירים הם תופעות הלוואי השכיחות ביותר. תופעות הלוואי במערכת העיכול, כגון בחילה והקאה חולפות לאחר מספר ימים. כמו כן זידובודין עשויה להפחית את יכולתו של הגוף להתנגד לזיהומים, לכן יש לפנות מיד לרופא במקרה של חום, כאבי גרון, פריחה או צמרמורת. כמו כן, ייתכנו שינויים בפיזור השומן בגוף.

תיתכן חמצת לקטית. סימנים של חמצת לקטית כוללים: נשימה עמוקה, מהירה, קשה , נמנום , חוסר תחושה או חולשה בגפיים , איבוד תאבון, ירידה במשקל , בחילה, הקאה ,כאב בטן.

בשימוש בתמיסה תיתכן השפעה משלשלת קלה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

הערה כללית: מגוון רחב של תרופות עלולות להגביר את הסיכון של השפעות מזיקות עם זידובודין. תרופות אחרות עלולות לשנות את הפירוק של זידובודין בגוף ולהגביר את הסיכון של תופעות לוואי. אין לקחת שום תרופה אחרת בלי להיוועץ ברופא.

גאנציקלוביר, אינטרפרון אלפא: מתן אחת מהתרופות אלו יחד עם זידובודין, עלול לגרום במרבית החולים (80%) להחרפה של סימני רעילות בדם (אנמיה, נויטרופניה). אם שילוב זה הכרחי, יש להוריד את מינון התרופות ולעקוב אחר נתונים המטולוגיים. דוקסורוביצין, ריבאוירין, סטאוודין, אציקלוביר: תרופות אלו מפחיתות את יעילות זידובודין. אציקלוביר: תיתכן עלייה בשכיחות של תופעות כגון עייפות. אינטרפרון בטא- A1: תיתכן עלייה בריכוז זידובודין ובסימני רעילות. תרופות המדכאות את מוח העצם או תרופות ציטוטוקסיות: תרופות כגון דפסון, וינקריסטין, וינבלאסטין, או אדריאמיצין עלולות להעלות את הסיכון של רעילות המאטולוגית. פרובנציד: תיתכן עלייה בריכוז זידובודין והופעת סימנים הדומים לשפעת כגון כאב שרירים, תחושת מחלה, חום ופריחה. פניטואין: ייתכנו שינויים בריכוז כל אחת משתי התרופות. פלוקונאזול: תיתכן הפרעה בפינוי זידובודין ועלייה בריכוזו בדם. סודיום ואלפרואט: תיתכן עלייה בריכוז ובפעילות זידובודין. יש לעקוב אחר עלייה בתופעות לוואי כגון חולשה, עייפות, בחילות וחריגה בתמונת הדם. פאראצטאמול: שילוב בין התרופות עלול לעורר נויטרופניה ותופעות רעילות בכבד. יש להימנע מטיפול משולב כרוני, וניתן להחליפו בתרופות אחרות משככות כאבים וחום, כגון אספירין או איבופרופן. ריפאמפיצין: עלול להוריד את ריכוז התרופה בדם. אם ניתן, יש לעקוב אחר ריכוז זידובודין בדם בחולים הנוטלים את שתי התרופות.

השפעת שימוש ממושך

ניטור: יש לבצע בדיקות דם סדירות, תפקודי כבד ותפקודי כליות בזמן הטיפול. בשימוש ארוך טווח דווח על כאבי שרירי סימנים של חמצת לקטית כוללים: נשימה עמוקה, מהירה, קשה , נמנום , חוסר תחושה תחושה או חולשה בגפיים , איבוד תאבון, ירידה במשקל , בחילה הקאה, כאב בטן.

נמצא כמרכיב בתרופות הבאות

טריזיויר Trizivir
קומביויר Combivir

לטיפול ב

איידס

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' מיכאל סודרי אורתופדיה

קראו עליי

ד"ר דב לקסמן יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

קראו עליי

ד"ר יואב ירון רפואת שיניים

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני מעוניין לדעת כיצד התרופה זידובודין - AZT מסונתזת ומהו מנגנון פעולתה.
AZT או zidovudine, היא תרופה המעכבת אנזים חיוני לנגיף האיידס בשם reverse transcriptase, ע"י כך שהיא דומה לבסיס תימידין החיוני ליצירת החומר הגנטי של הנגיף, היא מעכבת את התחלקותו והתרבותו. למידע נוסף- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/druginfo/uspdi/202602.html פתח בחלון חדש
אני חושבת להיכנס להיריון, האם עליי לעבור בדיקה לגילוי נגיף ה- HIV?
עלייך לשוחח על כך עם הרופא המטפל בך. בחלק מן המדינות, הרופא המטפל נדרש על פי חוק להציע לך לעבור בדיקה לגילוי נגיף ה- HIV. במידה ואת חושבת כי את נמצאת בקבוצת סיכון להיחשף לנגיף ה- HIV או במידה ואת חושדת כי כבר נדבקת בנגיף, מומלץ לך ללכת להיבדק. במידה ואת מתגלה כנשאית של נגיף ה- HIV, ייתכן ותבחרי שלא ללדת ילדים בכלל. במידה ואת כבר נמצאת בהיריון כאשר את מתגלה כנשאית של הנגיף, ניתן לשקול לנקוט באמצעים שונים על מנת לצמצם את רמת הסיכון של העובר שלך להידבק בנגיף ה- HIV.
פתח בחלון חדש
אילו אמצעי זהירות ניתן לנקוט על מנת למנוע את ההידבקות בנגיף
שימוש בקונדום המיועד לגבר בצורה הנכונה היא אחת הדרכים למנוע את ההידבקות האישה בנגיף ה- HIV. יתר על כן הקונדום לשימוש הגבר מונע את העברת הנגיף מאישה נגועה לבן זוגה. יתר על כן קונדום העשוי לאטקס שומר על האישה מפני הידבקות במגוון מחלות אחרות אשר מועברות בזמן קיום יחסי מין, מחלות כגון: שלבקת (הרפס), זיבה, יבלות באברי המין ועגבת (סיפליס). קונדום לשימוש האישה (או בשמו המסחרי: ריאליטי Reality), מונע גם הוא את התפשטות נגיף ה- HIV. הרופאים ממליצים על השימוש בקונדום לאישה במידה והשימוש בקונדום לגבר אינו בגדר אפשרות. השימוש בדיאפרגמה אינו מקנה הגנה מפני נגיף ה- HIV. גלולות למניעת היריון, זריקות medroxyprogesterone acetate (או בשמם המסחרי: Depo Provera) ואמצעי מניעה בשתלים (או בשמם המסחרי: Norplant) אינם מגנים על האישה מפני הידבקות בנגיף ה- HIV. אמצעים אלה שומרים עליה רק מפני כניסה להיריון בלתי רצוי.
פתח בחלון חדש
כיצד נדבקים תינוקות בנגיף ה- HIV מן האמהות שלהם?
תינוקות יכולים להידבק בנגיף ה- HIV על ידי העברתו מן האם במהלך ההיריון, במהלך תהליך הלידה ובמהלך ההנקה. כיום ניתן למנוע את מרבית המקרים של הידבקות התינוק בנגיף ה- HIV המועבר אליהם על ידי האם וזאת על ידי מתן טיפול תרופתי לאם במהלך ההיריון, וכן ליילוד עצמו לאחר הלידה. לא ניתן להציע טיפול תרופתי זה במידה והאם אינה יודעת כלל שהיא נשאית של הנגיף. ישנם בני אדם רבים אשר חשים בטוב לאחר ההידבקות בנגיף ה- HIV. הדרך היחידה לוודא האם את נשאית של נגיף ה- HIV היא באמצעות ביצוע בדיקת דם. במידה ואת בהיריון, שאלי את הרופא המטפל בך לגבי ביצוע בדיקת HIV במסגרת בדיקות ההיריון השגרתיות שלך. מומלץ יותר לבצע את הבדיקה עוד בטרם כניסתך להיריון. שוחחי עם הרופא המטפל בך לגבי ביצוע הבדיקה עבורך ועבור בן זוגך.
פתח בחלון חדש
אני בן 24. בערך 40 שעות קיימתי יחסי מין עם מישהי זרה. האקט נמשך בערך כשעה והוא כלל נשיקות צרפתיות, ליקוקים, ירידות הדדיות, חדירה ללא קנדום במשך 10-5 דקות. גמרתי בחוץ. יש לציין שאני והיא שמנו נוזל סיכה, וכן התקלחתי היטב מייד אחרי האקט. במקרה הגרוע ב
אם היא אכן נשאית, הסיכוי שלך שנדבקת ממנה, לאור מה שאתה מתאר, הוא בסביבות 1:500 עד 1:5000. נוזל הסיכה אינו מונע במידה משמעותית את העברת של הנגיף. אין זמן מינימלי של חדירה שנחוץ כדי שתתרחש הידבקות. כל חדירה ללא קונדום כרוכה בסיכון. הנגיף אינו עובר דרך זיעה. אם לא מדובר בבחורה מקבוצת סיכון ברורה (מהגרת מאפריקה, מזריקת סמים), לא תקבל (ואין צורך שתקבל) טיפול מונע. אי אפשר לקבל את הטיפול המונע באופן אנונימי. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני פתח בחלון חדש
האם נכון להגדיר נשא HIV שמטופל ונמצא תחת השגחה רפואית בשם "חולה איידס"? מדוע רק בארץ משתמשים במונח "חולה איידס", כאשר בכל האתרים המקצועיים בחו"ל אין משתמשים כלל במילה AIDS, ואף פעם לא כותבים על נשאי המחלה כעל "חולים"
נשא HIV הוא אדם שנושא את נגיף ה- HIV העלול לגרום לאיידס, שאינו חולה במחלה קלינית, ושמערכת החיסון שלו תקינה (דבר שמתבטא בספירת תאי CD4 העולה על 200 תאים). כאשר אדם חולה במחלה קלינית הנגרמת מנגיף ה- HIV, או שתפקוד מערכת החיסון שלו לקוי מאוד (למשל כאשר ספירת תאי CD4 אצלח נמוכה מ-200 תאים), הוא מוגדר כחולה איידס. מטרת נטילת התרופות היא להעביר חולה למצב של נשא, ולהשאירו במצב של נשא לשארית חייו. נשא שנוטל תרופות כהלכה ושנמצא בפיקוח רפואי סדיר עשוי להגיע לתוחלת חיים תקינה או קרוב לכך, ובאיכות חיים טובה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני פתח בחלון חדש
אני עתידה לעבור צילום MRI של הבטן. שאלתי היא. כמה זמן נמשכת הבדיקה, ומה קורה אם זזים בזמן הצילום. לא יכולה לשכב על הגב לזמן ממושך.
האם ההידבקות בנגיף ה- HIV היא שונה אצל נשים וגברים?
ההידבקות בנגיף ה- HIV דומה במהותה אצל גברים ואצל נשים. ישנם בני אדם אשר חשים בטוב גם פרק זמן ממושך לאחר ההידבקות בנגיף. לאחר מספר שנים, המערכת החיסונית של האדם אשר נדבק בנגיף נחלשת בהדרגה, עד לנקודה אשר בה היא אינה יכולה יותר להילחם בזיהומים בגוף. במרבית המקרים, סוגי הזיהומים מהם נוטים נשאי HIV לסבול כוללים בניהם בין השאר: דלקת ריאות או סרקומה על-שם קאפוזי (Kaposi's sarcoma) ואופן הטיפול בזיהומים אלה זהה הן אצל גברים והן אצל נשים. ההבדל בין נשים שהן נשאיות של נגיף ה- HIV לבין גברים אשר נושאים את הנגיף, הוא שנשים אשר נושאות את הנגיף נוטות לסבול ממגוון בעיות רפואיות נלוות נוספות, כגון זיהומים פטרייתיים חוזרים בנרתיק, באופן מיוחד כאשר המערכת החיסונית שלהן הולכת ונחלשת. זיהומים חמורים יותר, כגון PID (דלקת של אברי הרבייה הנשיים), יכולים להיות קשים יותר לטיפול מכיוון שאין ביכולתו של הגוף להילחם בזיהום. מחלות של אזור צוואר הרחם, כגון: גידולים טרום סרטניים (דיספלסיה dysplasia) וסרטן צוואר הרחם, נוטות להתפתח ולהתפשט מהר יותר. מחלות אלה קשות מאוד לטיפול במידה והאישה היא נשיאת של נגיף ה- HIV.
פתח בחלון חדש
כיצד יכול התינוק שלי להידבק בנגיף ה- HIV לפני או במהלך הלידה?
במידה ואת נשאית של נגיף ה- HIV, התינוק שלך יכול להיחשף לנגיף במספר דרכים: במהלך תקופת ההיריון, במהלך הצירים, במהלך תהליך הלידה או באמצעות חלב האם בזמן ההנקה. מרבית התינוקות נדבקים בנגיף ה- HIV בזמן הצירים ומהלך הלידה. רמת הסיכון של תינוקך לקבל ממך את נגיף ה- HIV תקטן במידה והלידה תתרחש באמצעות ניתוח קיסרי. שוחחי על אפשרות זו עם הרופא המטפל בך.
פתח בחלון חדש
כיצד אוכל לדעת אם התינוק שלי נדבק בנגיף ה- HIV?
במהלך תקופת ההיריון, הנוגדנים (מרכיב במערכת החיסונית אשר אחראי להילחם בנגיפים) של האם מועברים אל העובר. כלומר, כל עובר של אישה אשר נשאית של נגיף ה- HIV, יימצא כנשא של נוגדנים לנגיף ובדיקתו לנגיף תצא חיובית בתחילה. אין הדבר אומר כי התינוק נדבק בנגיף ה- HIV. תינוקות שומרים במערכת החיסונית שלהם את הנוגדנים של האם עד אשר הם מסוגלים לייצר נוגדנים עצמיים, דבר אשר מתרחש בין גיל שישה חודשים עד שנה וחצי. במידה והתינוק אינו נדבק בנגיף, הוא יאבד במהלך הזמן את הנוגדנים של האם והבדיקה של נשיאת נגיף ה- HIV תצא שלילית אי שם בגיל חצי שנה עד שנה וחצי. במידה והתינוק נדבק בנגיף ה- HIV, הוא יאבד במהלך הזמן את הנוגדנים של האם, אולם הוא יתחיל לייצר נוגדנים עצמיים לנגיף ה- HIV. הבדיקה של נשיאת נגיף ה- HIV תצא חיובית והיא תמשיך להיות חיובית למשך שארית חייו. בדיקות דם אחרות, המכונות PCR (תגובת שרשרת פולימראז) ותרבית חיידקית, יכולות לשמש גם הן על מנת לבדוק תינוקות לגבי עובדת היותם נשאים של נגיף ה- HIV. בדיקות אלה מאפשרות לרופא המטפל לבדוק נשאות של הנגיף במהלך ששת חודשי החיים הראשונים של התינוק. בדיקות אלה אינן זמינות בכל המרפאות, אולם כדאי לשאול את הרופא המטפל בכם לגבי זמינותן של בדיקות אלה.
פתח בחלון חדש