סודיום ואלפרואט

תזונה

יש ליטול עם או לאחר הארוחה.

אלכוהול

יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השפעות התרופה עלולות להתגבר או להיחלש, ותופעות הלוואי עלולות להתגבר.

נהיגה

שימוש בתרופה זו עלול לפגום בערנות, בייחוד אם היא ניטלת בשילוב עם תרופות אחרות לטיפול באפילפסיה או עם תרופות הגורמות לישנוניות. יש להיזהר בנהיגה, תיתכן סחרחורת. ישנוניות או בלבול- תופעות העשויות לפגום בזמן התגובה. במקרה בו האפילפסיה עדיין לא בשליטה, וקיימים פרכוסים- אין לנהוג.

הריון

יש להתייעץ עם הרופא מיידית בעת הריון, וכן בעת תכנונו. אין ליטול בהריון, אלא אם טיפולים חלופיים נמצאו בלתי מתאימים.
עבור אשה בגיל הפוריות- יש להשתמש באמצעי מניעה יעילים במהלך כל תקופת הטיפול בתרופה.
הפסקת הטיפול בעת תכנון הריון- רק בהתאם להנחיות הרופא. אין להפסיק את השימוש בתרופה או באמצעי המניעה לפני התייעצות עם הרופא המטפל.
סודיום ואלפרואט (חומצה ואלפרואית) עלול לגרום נזק חמור לעובר כאשר הוא ניטל במהלך היריון. עלול  לגרום למומים מולדים, ולהפרעות התפתחותיות (שכליות, גופניות והתנהגותיות) של  התינוק לאחר הלידה, ובהמשך התפתחותו. יש להיוועץ עם הרופא לגבי חלופות אפשריות. 

נטילת ולפרואט במהלך היריון כרוכה בסיכון, העולה ככל שהמינון גבוה יותר. כל המינונים כרוכים בסיכונים, כולל שימוש בולפרואט בשילוב עם תרופות אחרות לטיפול באפילסיה.
גברים וסיכון פוטנציאלי להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדים לאבות שטופלו בואלפרואט   בשלושה חודשים לפני ההתעברות- הנתונים מוגבלים, לא ניתן לתת המלצות עד שיהיו זמינים נתונים נוספים.

הנקה

אין להניק בעת הטיפול, אלא אם הומלץ אחרת על ידי הרופא. התרופה עוברת לחלב אם בכמות קטנה. יש לשקול את השימוש בשילוב הנקה.

תינוקות וילדים

התרופה אינה מיועדת לילדים שמשקלם נמוך מ-17 ק"ג. בכל מקרה, התאמת המינון וצורת המתן תיעשה על ידי הרופא. דפלפט כרונו- אינה מיועדת לשימוש בילדים מתחת לגיל 6 שנים, ולא כשימוש כטיפול באירועי מניה בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

קשישים

נדרשת התאמת מינון זהירה

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• ליקוי במח העצם
• מחלת כבד
• מחלת כליה או חוסר חלבון בדם
• דיכוי מוח עצם, גם בעבר
• הפרעות בקרישת הדם, ליקוי במערכת הדם
• מחשבות אובדניות
• כל שינוי במצב הרפואי, בתסמינים חדשים
• נטילת תרופות אחרות
• זאבת אדמנתית מערכתית
• חשד להפרעה מטבולית
• ליקוי בספיגת קרניטין ממזון, מחסור בקרניטין, נטילת קרניטין
• עבר של פריחה חמורה בעור או התקלפות, שלפוחיות ו/או כיבים בפה לאחר נטילת ולפרואט
• ניתוח עתידי או טיפול שיניים

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

בזמן השימוש בתרופה עלולות להופיע תופעות לוואי כגון:

שכיחות מאוד: רעד, בחילות.

כאבי ראש, פריחה בעור, שלשול, בחילה והקאה, נמנום, אנמיה, הפרעות במערכת העיכול, שינויים במחזור החודשי, הפרעות בציפורניים ובמיטת הציפורן, נשירת שיער זמנית, רעד, תופעות דמויות פרקינסון, ירידה בשמיעה, עלייה במשקל, עלייה בתיאבון, בעיות כליה, הרטבות לילה או חוסר שליטה במתן שתן, עלייה בצורך להטלת שתן, אטקסיה (נדיר), רמות נמוכות של נתרן בדם (נדיר מאוד), קהות חושים, ישנוניות, זיכרון ירוד, תנועות לא רצוניות מהירות של העיניים, תרדמת, דמנציה הפיכה, כאבי בטן, עקרות בגברים (נדיר)- הפיכה, בדרך כלל לאחר, לכל הפחות, 3 חודשים מזמן הפסקת הטיפול או לאחר הפחתה במינון, כמויות מוגברות של הורמון המין טסטוסטרון בדם ותפקוד שחלות לא תקין (נדיר). תוקפנות, הפרעות קשב, פעילות פסיכומוטורית מוגברת, הפרעות למידה, פגיעה מטבולית בעצמות ושברים.

חלקן מתופעות אלו חולפות תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר. 

חלק מתופעות הלוואי של ולפרואט מתרחשות לעיתים קרובות יותר בילדים או שהן חמורות יותר בילדים בהשוואה למבוגרים. כמו למשל נזק לכבד, דלקת בלבלב, תוקפנות, עצבנות, הפרעות קשב, התנהגות לא רגילה, היפר-אקטיביות נפשית ומוטורית וקשיי למידה.

במקרים הבאים יש לפנות מיד לרופא:

יש לעדכן רופא אם אחת או יותר מתופעות הלוואי הן חמורות או נמשכות יותר ממספר ימים, יתכן ויש צורך בקבלת טיפול רפואי: גידולים שפירים, ממאירים ובלתי מוגדרים (לרבות ציסטות ופוליפים), הפרעות של הדם ומערכת הלימפה, הפרעות אנדוקריניות, הפרעות מטבוליזם ותזונה, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות של מערכת העצבים, הפרעות באזניים, הפרעות כלי דם, הפרעות נשימתיות, הפרעות במערכת העיכול, הפרעות בכבד ובדרכי המרה, הפרעות של העור, הפרעות במערכת השרירים והשלד וברקמת חיבור, הפרעות בכליות ובמערכת השתן, הפרעות במערכת הרבייה ובשדיים, הפרעות מולדות (תורשתיות), משפחתיות וגנטיות, תופעות לוואי בבדיקת מעבדה.

תגובה אלרגית חריפה; התנהגות מוזרה (נדיר) - במיוחד אם תרופה זו נלקחת בשילוב עם פנוברביטל או עם העלאה פתאומית במינון; הופעה ספונטאנית של חבורות או דימומים, בעיות בקרישת דם; הופעת פריחה על העור, המלווה לעתים בהופעת שלפוחיות שעלולות לערב את אזור הפה, בועות עם הפרדה של העור: פנה/י לרופא מיד!

לעיתים נדירות תרופה זו יכולה לגרום למחלות בכבד או בלבלב. תופעות אלו לרוב מתרחשות ב- 6 חודשי הטיפול הראשונים.

חשוב להיוועץ ברופא מיד אם הופיעו התופעות הבאות: 

התפתחות בעיות כמו הפרעות בשיווי המשקל או בתיאום תנועות, עייפות או ירידה בערנות, או הקאה- עלול לנבוע מעליה ברמות האמוניה בדם.
החרפת הפרכוסים.
מחשבות על הרס עצמי או מחשבות אובדניות.

בלבול, פרכוסים חוזרים, עייפות, נמנום, חוסר תיאבון, הקאות חוזרות, כאב בטן, דיכאון, עצבות, חולשה, בחילה, דימום קל. צהבת, נפיחות או בצקת בידיים וברגליים; החמרת האפילפסיה או הרגשה כללית לא טובה. 

יש להפסיק את הטיפול בסודיום ואלפרואט ולפנות לרופא במקרה של דלקת חריפה בלבלב או אם מופיע כאב בטן חריף. סימנים נוספים אפשריים: התחלה פתאומית של עייפות, אובדן תיאבון, תשישות, ישנוניות, בחילה, הקאה וכאב במעיים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

אין ליטול סודיום ולפרואט בנטילת סט. ג'ונס וורט- צמח מרפא לטיפול בדיכאון.

אלא אם הרופא הנחה אחרת, אין ליטול סודיום ולפרואט בנטילה של למוטריג'ין (טיפול באפילפסיה), תרופות מקבוצת הפנמים (קרבפנמים)- קבוצת אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים חיידקיים, גם אם ניטלו לאחרונה, או שעשויות להינטל.

שילוב של סודיום ואלפרואט (חומצה ואלפרואית) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות לא רצויות, סיכונים או אי-יעילות, ולכן יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. במיוחד לגבי תרופות מהקבוצות הבאות: אספירין וסליצילטים; תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, כגון: תרופות להרגעה, להפרעות לחץ וחרדה, לשינה כמו בנזודיאזפינים, תרופות לפרקינסון, תרופות לאפילפסיה מסוג פנוברביטל, פניטואין, קרבמזפין ופירימידון, זוניסאמיד; תרופות נגד קרישת דם, כמו וורפרין, נוגדי דיכאון, תרופות נגד שיעול והצטננות, תרופות למערכת העצבים מסוג מעכבי MAO, למוטריגין, פלבמט, קרבפנם כמו אימיפנם, פניפנם ומרופנם, אזטראונם, טופירמט, נימודיפין, ריפאמפיצין, זידובודין, סימטידין, אריתרומיצין. פרופופול, קודאין.

מעכבי פרוטאזות כמו לופינאביר או ריטונאביר- תרופות המשמשות לטיפול ב-HIV.
תרופות המכילות אסטרוגן (כולל סוגים מסוימים של גלולות למניעת הריון)- השפעת סודיום ואלפרואט נחלשת, השימוש אינו מפחית את השפעתם של אמצעי מניעה הורמונליים. פרופופול- תרופה להרדמה, מוגברת השפעתה, תרופות המכילות ליתיום (רמות ליתיום בדם אינן מושפעות)- לייצוב מצב רוח .

מטאמיזול, דיפירון – תרופות  המשמשות לטיפול בכאבים וחום.

מתוטרקסט- משמשת לטיפול בסרטן ובמחלות דלקתיות.

ההשפעה של חומצה ולפרואית עשויה להיות מוגברת או מוחלשת על ידי פלואוקסטין (תרופה המשמשת לטיפול בדיכאון). ריכוזי חומצה ולפרואית בדם עשויים לעלות, אך נצפו גם מקרים מסוימים של ירידה בריכוזים.
אם נעשה שימוש בסודיום ואלפרואט עם אצטזולאמיד (תרופה המשמשת לטיפול בגלאוקומה), עלולה להתרחש עלייה ברמות אמוניה בדם המובילה לסיכון לנזק מוחי.

שימוש בחומצה ולפרואית עם קווטיאפין (תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות), הסיכון לירידה במספר תאי הדם הלבנים- עלול לעלות.

סודיום ואלפרואט עשוי להפחית את הריכוז של אולנזפין (תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות) בדם.

תכשירים רפואיים מסוימים המשמשים לטיפול בזיהומים המכילים פיבאלטים (כגון פיבאמפיצילין, אדבופירדיפיבוקסיל) עשויים להגביר את הסיכון למחסור בקרניטין כאשר הם ניתנים בשילוב עם ולפרואט.
שימוש במקביל בולפרואט וקלוזאפין (משמש לטיפול במחלה נפשית) עלול להעלות את הסיכון לירידה במספר של תאי דם לבנים מסוימים (נויטרופניה) ולדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) הנגרמות על ידי קלוזאפין.

בייחוד בילדים מתחת לגיל 3- יש להימנע מתרופות המכילות סליצילאטים, כולל אספירין, במהלך הטיפול בסודיום ולפרואט.
 

השפעת שימוש ממושך

שימוש ארוך טווח בסודיום ואלפרואט קשור לירידה בצפיפות העצם, שעשויה להוביל לאוסטיאופורוזיס, אוסטאופניה ועלייה בסיכון לשברים.
ניטור: יש לבצע בדיקות תקופתיות למדידת רמות התרופה בדם, וכן בדיקות דם לניטור תיפקודי הכבד ותמונת הדם לצורך איתור מקרי פגיעה בכבד ו/או בלבלב, בדיקות להפרעות מטבוליות, או להפרעות בקרישת דם. השימוש בתרופה זו עלול לגרום נזק לכבד בעיקר ב-6 החודשים הראשונים לטיפול. ובמיוחד במטופלים בגילאי הילדות ובקבוצות הסיכון.
תיתכן עלייה במשקל בתחילת הטיפול. יש לבחון את המשקל, ולעשות שימוש באמצעי בקרה מתאימים במידת הצורך.