פרקינסון

התסמינים המלווים פרקינסון  משתנים מבן אדם לבן אדם. התסמינים הראשוניים יכולים להיות מרומזים בלבד מבלי שיבחינו בהם במשך חודשים או אף שנים מספר. התסמינים מתחילים להופיע תחילה בצד אחד של הגוף והם יהיו תמיד חמורים יותר בצד זה. 

התסמינים למחלת הפרקינסון כוללים בין השאר:

רעד. הרעידות האופייניות המלוות את מחלת הפרקינסון מתחילים לרוב באחת הידיים. מעין שפשוף ההולך קדימה ואחורה של האגודל שלך באצבע המורה שלך, המכונה גם "גלגול הגלולה", הוא הנפוץ ביותר. אולם, אצל מספר בני אדם רבים החולים במחלת פרקינסון, אין הופעה של רעידות משמעותיות הנראות לעין. 

איטיות בתנועה (bradykinesia). במשך הזמן, מחלת פרקינסון יכולה לצמצם את יכולתך לבצע פעולות רצוניות. דבר זה עלול להפוך גם את פעולות היום יום הפשוטות ביותר למורכבות וצורכות זמן. בזמן הליכה, ייתכן וצעדיך יהפכו קצרים יותר ומלווים בדשדוש הרגליים. או שייתכן ורגליך יקפאו על מקומן, דבר אשר יקשה עליך להתחיל ולבצע את הצעד הראשון. 

קישיון בשרירים. הקישיון בשרירים מופיע לרוב בגפיים ובאזור העורף. לעיתים הקישיון יכול להיות חמור מאוד באופן כזה שהוא עלול לגרום להגבלת מרחב התנועה שלך ויהיה מלווה בכאבים. 

יציבה פגומה ופגיעה בשיווי המשקל ייתכן והיציבה שלך תהפוך לכפופה כתוצאה פרקינסון. חוסר בשיווי המשקל נפוץ גם הוא, למרות שבדרך כל הוא ברמה מתונה עד לשלבים המתקדמים יותר של המחלה. 

אובדן התנועות הבלתי רצוניות. מצמוץ, חיוך והנעת הידיים בזמן הליכה הן מגוון תנועות בלתי רצוניות שהן חלק מעובדת היותך בן אנוש. במחלת פרקינסון, פעולות אלה נוטות להיות מופחתות ולעיתים הן נעלמות לחלוטין. ייתכן וחלק מבני אדם החולים במחלת פרקינסון יהיו בעלי מבט קפוא ומקובע החסר את המצמוץ בעיניים. אחרים ייראו כחסרי תנועות מחווה או ייראו ויישמעו מלאכותיים כאשר הם מדברים. 

שינויים בדיבור. מרבית האנשים החולים במחלת פרקינסון יחוו קשיים בדיבור. ייתכן ודיבורך יהפוך לרך יותר, לקצבי, חד גוני, ייתכן ותבלע חלק מן המילים מדי פעם בפעם או תחזור על מילים שכבר אמרת, או שייתכן שתהסס בטרם תתחיל לדבר. 

דימנציה (שיטיון). בשלבים המתקדמים של מחלת פרקינסון חלק מן החולים יחוו בעיות בזיכרון ויאבדו את חלקית צלילות דעתם. תרופות לטיפול במחלת האלצהיימר יכולות לסייע לצמצם חלק מן התסמינים האלה לרמה מתונה יותר.

מרבית התסמינים של מחלת פרקינסון באים כתוצאה ממחסור במעביר כימיקלי במוח המכונה דופמין (Dopamine). דבר זה מתרחש כאשר תאים מסוימים במוח אשר אחראים לייצור הדופמין מתים או מתנוונים. אולם החוקרים עדיין אינם יודעים בוודאות מהו הגורם להפעלת שרשרת פעולות זו. חלק מן החוקרים גורסים כי שינויים גנטיים או רעלנים סביבתיים הם בעלי השפעה על התפרצות מחלת הפרקינסון.

הסיכונים המלווים פרקינסון הם:

גיל. מבוגרים צעירים נוטים לחלות לעיתים נדירות במחלת פרקינסון. המחלה פורצת הדרך כלל אצל מבוגרים בגילאי הביניים ובגיל העמידה, רמת הסיכון עולה ככל שעולה הגיל. 

תורשה. במידה ויש לך קרוב משפחה אחד או יותר החולים במחלת פרקינסון כך עולה רמת הסיכון שלך לפתח את המחלה, למרות שהסיכון שלך עדיין נמוך מ- 5 אחוזים. עדויות שהתגלו לאחרונה מצביעות על כך שישנו מארג גנים שלם האחראי לתכנת את מבנה המוח ותפקודו. 

המגדר שלך. לגברים סבירות גבוהה יותר לסבול ממחלת פרקינסון מאשר לנשים.

חשיפה לרעלים. חשיפה מתמשכת לחומרים לקטילת עשבים ולחומרי הדברה כנגד מזיקים מעלה במעט את רמת הסיכון שלך לחלות במחלת פרקינסון.

אין בנמצא בדיקה לאבחון מוקדם של פרקינסון, ולכן יכול להיות קושי בקביעת האבחנה הראשונית, במיוחד בשלבים המוקדמים יותר של המחלה. 

יתר על כן התסמינים של מחלת הפרקינסון יכולים גם להיות כתוצאה ממכלול בעיות אחרות. לדוגמא:

הפרעות אחרות על בסיס נוירולוגי. רעד בסיסי, שיטיון (דמנציה) עם גופי Lewy, ניוון רב מערכתי ושיתוק, כל אחד מאלה מאופיין על ידי כמה מן התסמינים הטיפוסיים למחלת פרקינסון. 

תרופות. תרופות לטיפול בתופעות פסיכוטיות – כגון chlorpromazine (Thorazine) ו- haloperidol (Haldol) – חוסמות את הפרשת הדופמין, כמו גם תרופות נגד בחילות כגון prochlorperazine (Compazine) או metoclopramide (Reglan). במידה ואתה נוטל תרופות אלה, ייתכן ותפתח תסמינים הדומים לאלה המאפיינים מחלת פרקינסון, אולם התסמינים שלך ייעלמו כאשר תפסיק ליטול את התרופות. 

רעלים. החשיפה לחד תחמוצת הפחמן, ציאניד או לרעלים אחרים יכולה לעורר תסמינים הדומים לאלה המאפיינים מחלת פרקינסון. 

טראומת ראש. גם פגיעת ראש חד פעמית או חבלות ראש שונות החוזרות ונשנות, כמו אלה האופייניות לספורט האיגרוף, נמצאו קשורות להתפתחות תסמינים הדומים לאלה המאפיינים את מחלת הפרקינסון, למרות שהסיכוי לכך נמוך מאוד. 

בעיות במבנה המוח. שבץ מוחי או הצטברות נוזלים במוח (מיימת הראש hydrocephalus) יכולים לדמות תופעות האופייניות למחלת פרקינסון.

קיים סיכון כי חלית במחלת פרקינסון במידה ו:

• יש לך לפחות שניים מתוך שלושת התסמינים העיקריים של מחלת פרקינסון – רעד, האטה בתנועה וקישיון בשרירים.
• התסמינים מתרכזים רק בצד אחד של הגוף שלך 
• הרעד ניכר יותר בזמן מנוחה, לדוגמא, כאשר הידיים שלך מונחות על הרגליים שלך
• הינך מראה תגובה ל- levodopa, תרופה לטיפול במחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון מלווה לרוב בבעיות נוספות, ובניהן בין השאר:

•           דיכאון

•           בעיות שינה

•           בעיות בלעיסה או בבליעה

•           בעיות במתן שתן

•            עצירות

•           בעיות בתפקוד המיני

תרופות לטיפול במחלת פרקינסון יכולות להביא לידי מספר סיבוכים, הכוללים תנועות פרפור או טלטול של הידיים או הרגליים שלך, הזיות, חוסר שינה ונפילה של לחץ הדם בזמן מעבר מישיבה לעמידה.

התגובה הראשוני שלך לאבחון כי חלית במחלת פרקינסון עלולה להיות דרמטית וקשה. אולם, עם הזמן, התועלת של נטילת התרופות תביא לידי צמצום התסמינים והם יהיו ניתנים לשליטה בצורה שמניחה את הדעת. הרופא המטפל בך יכול להמליץ לך על שינויים שתוכל לבצע באורח החיים היום יומי שלך, כגון טיפולי פיזיותרפיה, תזונה בריאה ופעילות גופנית בנוסף לנטילת התרופות. במקרים מסוימים גם הליך ניתוחי יכול להביא תועלת.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי יכול לסייע להתמודד עם בעיות בהליכה ולסייע בשליטה על הרעידות, וזאת על ידי הגדלת אספקת הדופמין למוח שלך. נטילת דופמין לכשעצמה אינה מסייעת, מכיוון שאין לו יכולת לחדור אל המוח. המחל הנפוצה ביותר לטיפול במחלת פרקינסון היא, Levodopa

ככל שהמחלה מתקדמת, היעילות של ה- levodopa תהיה פחות ופחות יציבה, עם נטייה להישחק. דבר זה מצריך את התאמת המינון של התרופה.

תופעות הלוואי שלה- levodopa כוללות בין השאר בלבול, אשליות והזיות, יתר על כן היא מלווה בפעולות בלתי רצוניות המכונות דיסקינזיה (dyskinesia). כל אלה מובילים להקטנת מינון התרופה וזאת במחיר של שליטה מועטת יותר בתופעות המלוות מחלת פרקינסון.

תרופות נוספות:

•          איזון הדופאמין

•          בולמי MAO B

•          בולמי Catechol O-methyltransferase (COMT)

•          בולמי פעילות האצטילכולין בתוך מערכת העצבים הפארא סימפתית

•          קוטלי נגיפים (אנטי ויראלים Antivirals)

טיפולי פיזיותרפיה

ניתוח

גירוי תוך מוחי עמוק הינו הניתוח הנפוץ ביותר לטיפול במחלת פרקינסון. הניתוח כולל השתלת מוליך חשמלי (אלקטרודה) עמוק בתוך אזורי המוח שלך האחראים על התנועות של הגוף שלך. 

מידת הגירוי החשמלי המועברת במוליכים אלה מבוקרת על ידי מכשיר דמוי קוצב לב אשר מושתל מתחת לפני העור שלך באזור רום בית החזה. חוט מוליך מועבר מתחת לפני העור שלך ומתחבר אל המכשיר, המכונה מחולל פעימות (פולסים) מצד אחד, ואל המוליך החשמלי (האלקטרודה) מן הצד השני.

גירוי תוך מוחי עמוק מיושם לרוב אצל בני אדם אשר נמצאים בשלבים המתקדמים מאוד של מחלת פרקינסון, אשר אינם מראים יציבות גם לאחר נטילת תרופת ה- levodopa. 

הטיפול יכול להביא לידי ייצוב מינון התרופות ולצמצם את התנועות הבלתי רצוניות (דיסקינזיה dyskinesia). גירוי תוך מוחי עמוק אינו יעיל לטיפול בשיטיון (דימנציה) אלא עלול לגרום למצב אף להחמיר.

קו אנזים Q10

בני אדם החולים במחלת פרקינסון נוטים לרמות מאוד נמוכות של קו האנזים Q10, וחלק מן החוקרים גורסים כי הוא מועיל לשיפור בתסמיני המחלה. אולם, מחקרים נוספים לא הצליחו להוכיח תועלת זו. ניתן לרכוש את קו האנזים Q10 ללא מרשם בבתי המרקחת ובבתי הטבע. שוחח עם הרופא המטפל בך לפני נטילת תחליף זה.

עיסוי

טיפולים בעיסוי יכולים הביא לידי הרגעת המתח בשרירים ולעודד את התרגעות הגוף והנפש, דבר אשר יכול להיות מועיל במיוחד לבני אדם הסובלים מקישיון השרירים כתוצאה ממחלת פרקינסון. אולם, טיפולים אלה אינם מכוסים על פי רוב על ידי הביטוח הרפואי.

טאי צ'י

סוג של התעמלות סינית עתיקה. הטאי צ'י מורכב מתנועות גוף איטיות וזורמות אשר מביאות לשיפור בגמישות ובשיווי המשקל. ישנם מספר צורות של טאי צ'י והן ניתנות להתאמה במיוחד לבני אדם בכל גיל ובכל מצב גופני.

יוגה

יוגה הינה צורה נוספת של פעילות גופנית התורמת לשיפור בגמישות ובשיווי המשקל. מרבית התנוחות ניתנות להתאמה כך שהן תוכלנה להתאים ליכולות הגופניות שלך.