דיאזפאם (אסיוול, דיאז) (Diazepam, Assival)

מידע

אופן נטילת התרופה

טבליות, זריקות.

תדירות וזמן נטילה

1-4 פעמים ביום.

טווח המינון

מבוגרים: חרדה: 5-30 מ"ג ליום. עווית שרירים: 5-60 מ"ג ליום.

תחילת ההשפעה

זריקות: השפעה מידית. טבליות: 30  דקות עד שעתיים.

משך ההשפעה

עד 24 שעות. השפעה מסויימת יכולה להימשך עד 4 ימים.

תזונה

יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות בעת הטיפול בדיאזפאם. מיץ אשכוליות עלול להעלות את הכמות של התרופה בדם. (אסיוול, Assival).

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים!

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת מנה הבאה תוך שעתיים, יש לקחת מנה אחת עכשיו ולדלג על המנה הבאה. אין לקחת שתי מנות של דיאזפאם (אסיוול, Assival) יחדיו.

הפסקת התרופה

אם לוקחים דיאזפאם (אסיוול, Assival) באופן סדיר במשך פחות משבועיים, ניתן להפסיקה בביטחון כאשר לא זקוקים לה יותר.

בטיפול ממושך יותר, אין להפסיק ללא פיקוח רפואי כדי להימנע מתופעות גמילה. יתכן שיהיה צורך בהורדה הדרגתית של מינונים. תופעות גמילה אפשריות בהפסקת נטילה לא מבוקרת: מתח, עצבנות, בלבול, רעד, נדודי שינה, כאבי בטן, בחילות, הקאות, זיעה, עוויתות.

מינון עודף

מנות עודפות גדולות של דיאזפאם (אסיוול, Assival) עלולות לגרום תרדמה יתרה. יש לפנות לחדר מיון. 

סימנים אפשריים למינון יתר: כבדות ואיבוד קואורדינציה, ישנוניות, בעיות בדיבור, דופק לב לא סדיר או איטי, תנועות עיניים בלתי נשלטות, חולשת שרירים או התרגשות. מינון יתר קיצוני עלול לגרום לתרדמת (מצב של חוסר הכרה וחוסר תגובה), בעיות ברפלקסים וקשיי נשימה.

אזהרות

הריון

אין להשתמש בדיאזפאם (אסיוול, Assival) בהריון. 

יש להתייעץ עם הרופא ולשקול תועלת לעומת סיכון.

הנקה

אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו

תינוקות וילדים

התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

קשישים

זהירות! התרופה עלולה לפגום בערנות ובקואורדינציה, לכן יש להישמר מנפילות.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה, עד שלומדים את השפעת התרופה, העלולה לגרום לישנוניות או סחרחורת.

אלכוהול

אין לשתות יין ומשקאות חריפים בזמן הטיפול בתרופה. אלכוהול עלול להגביר את פעולת ההרגעה של התרופה ולגרום לישנוניות רבה.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• מחלות דרכי הנשימה, מחלת ריאות
• כשל כלייתי חמור
• רמות נמוכות בדם של חלבון הנקרא אלבומין
• יש לך מישהו קרוב שנפטר לאחרונה
• מחלת כבד
• התמכרות לאלכוהול, או שימוש לרעה בסמים
• הפרעת אישיות
• אספקת דם לקויה למוח (הסתיידות עורקים)
• התמכרות לתרופות
• נטילת תרופות אחרות
• מחלת לב
• גיל מבוגר (קשיש)
• עישון
• דיכאון
• מחשבות אובדניות
• גלאוקומה
• אפילפסיה או עבר של פרכוסים

תופעות לוואי

תופעות לוואי

תופעות הלוואי העיקריות של דיאזפאם (אסיוול, Assival) כוללות נמנום וסחרחורת, עייפות, איבוד קוארגינציה של תנועות שרירים והן קשורות להשפעתה על המוח וחוט השדרה. תופעות אלה פוחתות, בדרך כלל, לאחר ימים מספר, כשהגוף מתרגל או לאחר התאמת המינון.

תופעות לוואי שאינן שכיחות: קושי להתרכז, דיבור לא ברור,  בעיות בקיבה ובמעיים כמו בחילה, הקאה, עצירות, שלשול, הפרשת רוק מוגברת,  תגובות אלרגיות בעור בצורה של גרד, אדמומיות נפיחות ופריחה.

במקרה של תופעות לוואי הבאות יש להפסיק טיפול בדיאזפאם (אסיוול, Assival) ולפנות מיד לטיפול רפואי:

בלבול, כעס, התרגשות, חוסר שקט, עצבנות, דיכאון או מחשבות אבדניות, סיוטים, הזיות, איבוד קשר עם המציאות.

חוסר יציבות או קואורדינציה, בעיות בקיבה, כאב בטן, שלשול, אפתיה, כאב ראש, בעיות זיכרון, שינוי בתמונת הדם, הפרעות בראיה, צהבת, חולשה ועוויתות בשרירים, קושי במתן שתן, לחץ דם נמוך.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

שילוב דיאזפאם (אסיוול, Assival) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

אלכוהול ותרופות שפועלות על מערכת העצבים המרכזית, כמו תרופות להרגעה או לשינה, לטיפול בדיכאון ובחרדה, נוגדי פסיכוזה, לטיפול במחלות אפילפסיה או פרקינסון, חומרי הרדמה המשמשים בניתוחים, נוגדי כאב נרקוטיים, אנטי-היסטמינים – עלולות להגביר את ההשפעות של דיאזפאם על מערכת העצבים המרכזית ולהיפך. 

נטילת תרופה זו עם תרופות ממשפחת האופיואידים, תרופות אחרות המדכאות מערכת עצבים מרכזית (כולל סמים) או אלכוהול עלולה לגרום לתחושת ישנוניות עמוקה, קשיי נשימה (דיכוי נשימתי), תרדמת ומוות.

אומפרזול, קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, איטראקונאזול, פלוקונאזול, קטוקונאזול, חומצה ולפרואית, מטופרולול, פרופרנולול, גלולות למניעת הריון – עלולות לעלות את ריכוז הדיאזפאם בדם או את השפעתו יחד עם תופעות הלוואי. 

תרופות אנטי-ויראליות, ריפאמפין – עלולה להיווצר ירידה ברמות התרופות או דיאזפאם.

פניטואין, פנוברביטל, קרבמזפין ולבו-דופה – דיאזפאם (אסיוול, Assival) עלול להוריד את רמות התרופות בדם ולהפחית מהשפעתם.

דיגוקסין – ריכוזו עולה ועלולים להופיע סימני רעילות של דיגוקסין, לפיכך יש להתאים את המינון. 

תאופילין, קפאין ועישון – עלולים להפריע להשפעה המרגיעה של דיאזפאם (אסיוול, Assival). 

סודיום אוקסיבט- משמש למניעת מקרים של התקפי הירדמות פתאומיים (נרקולפסיה) המלווים בחולשת שרירים. 

 תרופות אנטי פסיכוטיות כמו קלוזפין (לטיפול בבעיות נפשיות).

 תרופות להרפיית שרירים (כגון: סוקסמטוניום, טובוקורארין).

 חלק ממשככי כאבים חזקים כמו מורפין (אופיואידים) יכולים להעצים הרגשה כללית טובה כאשר נלקחים בשילוב עם דיאזפם, מה שיכול להגביר את הרצון להמשיך להשתמש בתרופות האלה (תלות) או לגרום לישנוניות רבה.

 ברביטורטים כמו פנובארביטאל (לטיפול באפילפסיה והפרעות נפשיות).

 תרופות להורדת לחץ דם, משתנים, ניטראטים (לבעיות לב) מפני שאלה יכולים להוריד לחץ דם יתר על המידה.

 סותרי חומצה (מורידים חומציות בקיבה) עלולים להאט את ספיגת דיאזפם לתוך הגוף.

 סימטידין, אומפרזול או אסומפראזול (תרופות המורידות חומציות בקיבה)- מפני שתרופות אלה עלולות לגרום לדיאזפם להתפנות מהגוף לאט יותר מהרגיל. 

 ריפאמפיצין, לטיפול בזיהומים (אנטיביוטיקה) מכיוון שזה יכול לגרום לדיאזפם להתפנות מהגוף מהר יותר מהרגיל. היפריקום- נגד דיכאון ממקור צמחי.

 אמרנביר, אטאזנביר, ריטונביר, דלוירדין, אפאבירנז, אינדינאביר, נלפינאביר, זידובודין, סאקווינאביר (אנטי ויראלים), פלוקונאזול, איטרקונאזול, קטוקונאזול או ווריקונאזול (תרופות אנטי פטרייתיות) מפני שאלה יכולות לגרום לדיאזפם להתפנות מהגוף לאט יותר מהרגיל ולכן להגביר את הסיכון לתופעות לוואי. 

 איזוניאזיד (משמש לטיפול בשחפת), מפני שזה יכול לגרום לאסיול להתפנות מהגוף לאט יותר מהרגיל. 

ציסאפריד (משמש לטיפול בבעיות קיבה), מפני שזה יכול לגרום לדיאזפם להתפנות מהגוף לאט יותר מהרגיל.

 קורטיקוסטרואידים (תרופות המשמשות לטיפול בדלקת), מפני שהם יכולים להחליש את ההשפעה של דיאזפם.

 חוסמי אלפא, חוסמי בטא או מוקסונידין (להורדת לחץ דם).

השפעת שימוש ממושך

דיאזפאם (אסיוול, Assival) אינו מיועד לשימוש מעל ארבעה שבועות, אלא בהוראה מפורשת מרופא, מחשש להתרגלות ולירידה בהשפעה. שימוש ארוך טווח באישור רופא מחייב ביצוע בדיקות דם, שתן ותפקודי כבד.
לפעמים, טיפול ממושך עלול לגרום לשינויים בהתנהגות, למחשבות טורדניות ולתלות בתרופה, שתגרור אחריה תופעות גמילה קשות.