דקסמתזון הוא נגזרת של קורטיזון(הורמון קורטיקו-סטרואידי) בעל פעילות ממושכת. דקסמתזון משמש לטיפול במגוון מחלות עור ורקמות רכות שנגרמות בגלל אלרגיה או דלקת. לטיפול ולהקלה במקרים של דלקות, נפיחות, גרד, אלרגיות חריפות, בעיות עור ודלקות פרקים.
קיים גם בשילוב עם חומרים פעילים נוספים, כמו אנטיביוטיקה, בחלק התכשירים גם חומר אנטי-פטרייתי, לטיפול מקומי בעיניים, באזניים או בעור. השימושים העיקריים של דקסמטזון בהזרקה או באינפוזיה כוללים:
מחלות אנדוקריניות, מצבי אלרגיה חמורים, מחלות מעי דלקתיות, מחלות עור חמורות, מחלות קולגן- הזרקה לתוך המפרקים כדי להקל על כאב וקשיון של המפרק. הזרקה לתוך וריד כפעולת חירום במצב של הלם אלרגי, בצקת במוח ואסתמה. מחלות זיהומיות חריפות, כימותרפיה- המלווה בבחילות ובהקאות, מניעה וטיפול במחלת גבהים. כמו עם קורטיקוסטרואידים אחרים, טיפול ממושך בדקסמתזון במינונים גבוהים עלול לגרום לתופעות לוואי קשות ולדיכוי של מערכת החיסון. מומלץ להימנע מטיפול בדקסמתזון במקרה של חולי שחפת ואבעבועות רוח ומקבלת חיסונים המכילים נגיפים חיים. לאנשים הנוטלים תרופה זו תקופה ממושכת מומלץ לשאת כרטיס טיפול.
בזמן הטיפול קיימת רגישות לזיהומים, יש להיות ערניים לכך, להימנע ממגע עם חולים, ולדווח לרופא בכל סימן להתפתחות זיהום או דלקת. תשומת לב להתפתחות בעיות נפשיות. במקרים מסוימים, בעיות נפשיות קורות בעת הפחתה במינון או הפסקת טיפול.
ביוני 2020, בעקבות התפרצות מגיפת וירוס הקורונה, נערך ניסוי על-ידי אוניברסיטת אוקספורד שבחן את יעילות התרופה כטיפול בחולי Covid-19, ומצא אותה מפחיתה תמותה בקרב חולים מונשמים וחולים המטופלים עם חמצן.
דרך הפה: 2-4 פעמים ביום עם אוכל. טיפות עיניים: כל 1-4 שעות.
טווח המינון
שימוש פנימי: מבוגרים: 0.5-20 מ"ג ליום. במצבים מסוימים ניתן לתת אף מינון גבוה יותר. ילדים: 0.02-0.35 מ"ג לק"ג ליום. הזרקה: 0.5-9 מ"ג ליום. ילדים: 0.08-0.3 מ"ג/ ק"ג משקל. שתל לזגוגית העין: המינון המקובל בדרך כלל הוא זריקה תוך עינית של שתל אחד. אם השפעת זריקה זו מתפוגגת, יתכן ששתל נוסף יוזרק לעין, בהנחיית רופא.
תחילת ההשפעה
1-4 ימים.
משך ההשפעה
1-4 ימים.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. בשום אופן אין ליטול מנה כפולה. יש להתייעץ עם הרופא במידת הצורך.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, ייתכן שיהיה צורך להפסיק את התרופה בהדרגה. השימוש עלול לגרום לתלות ולכן עלולה להתפתח תסמונת גמילה (כמו כאבי ראש, בעיות ראיה, בחילות והקאות, חום, כאבי שרירים ומפרקים, נפיחות בחלקו הפנימי של האף, ירידה במשקל, גירוי בעור ודלקת בעיניים).
מינון עודף
יש לפנות לרופא, או לחדר מיון בצירוף אריזת התרופה. תופעות אפשריות כוללות נפיחות הגרון, תגובת אלרגיות בעור וקשיי נשימה.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
דזורן | Desoren
דזו קייר | Deso Care
דתאמיצין | Dethamycin
דקס-אוטיק | Dex-Otic
טבעקוטאן | Tevacutan
דקספרין | Dexefrin
פוליקוטן | Polycutan
טבעקוטן | Tevacutan
מקסיטרול | Maxitrol
לבוקורט | Levocort
לוודסה | Levodesa
אזהרות
תזונה
יש ליטול את הטבליות לאחר האוכל.
אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
שימוש בטבליות- לא צפויה השפעה על יכולת הנהיגה. טיפול עיניים- תיתכן ירידה בראייה לזמן קצר, תחושה של טשטוש. במקרה זה אין לנהוג עד שיפור בראייה.
הריון
אין להשתמש בתרופה בהריון מבלי להיוועץ ברופא טרם שימוש.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק. יש להתייעץ עם הרופא.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
ניתוח והרדמה כללית
תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש לדווח למרדים או למנתח, גם בתחום רפואת השיניים.
דווח לרופא במקרה של
ליקוי בתפקוד הלב או כלי הדם
ליקוי בתפקוד הכבד, הכליה
דילול עצם
חולשת שרירים מנטילת סטרואידים בעבר
כיב עיכולי, אולקוס
ברקית (glaucoma)עלייה בלחץ תוך עיני
שחפת
דיכאון חריף או מאניה דיפרסיה, גם במשפחה
הרפס
סוכרת, עבר משפחתי של סוכרת
נטילת תרופות אחרות
הפרעות נפשיות, פסיכוזה עקב נטילת סטרואידים
אפילפסיה
מיגרנות
הפרעות בלוטת התריס
זיהום טפילי
הפרעת גדילה, עיכוב בגדילה
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
אין נתונים
תופעות לוואי
כאשר לוקחים דקסאמתאזון במינונים גבוהים לתקופות ממושכות, ייתכנו תופעות לוואי הדורשות ניטור בקפידה. תופעות לוואי אחרות לעיתים פוחתות עם הסתגלות הגוף לתרופה. תופעות חמורות המחייבות פנייה מיידית לרופא:
סטרואידים כמו דקסאמתאזון עלולים לגרום בעיות נפשיות קשות בילדים ובמבוגרים, כמו הרגשת דיכאון, כולל חשיבה על התאבדות, מאניה או מצבי רוח משתנים, תחושת חרדה, הפרעות שינה, קשיים בחשיבה או בלבול וחוסר זיכרון. הזיות, פחד.
תגובה אלרגית לדקסאמתאזון, עלולה לכלול כל סוג של פריחה בעור או גרד של העור, קושי בנשימה או קריסה.
תופעות אפשריות נוספות כוללות בעיות קיבה ומעיים (כמו כיבים בגרון, כיבים בקיבה, קשיי עיכול, בחילות והקאות או נפיחות בבטן), דלקת לבלב (עלולים לגרום לכאב חמור בגב או בבטן), בעיות במאזן אלקטרוליטים בדם כמו יתר נתרן או רמות נמוכות של אשלגן וסידן שעלולות לגרום בצקת, בעיות לב ודם (כמו לחץ דם גבוה, קרישי דם, בעיות עם לב לאחר התקף לב), בעיות במערכת העצמות (אוסטיאופורוזיס, סיכון מוגבר לשברים, מחלות עצם), דלקות חוזרות ונשנות, בעיות עור (כמו פצעים שיחלימו לאט יותר, שטפי דם, אקנה), בעיות עיניים (כמו לחץ מוגבר בעין כולל גלאוקומה, מחלות עיניים כגון קטרקט, דלקות עיניים), בעיות הורמונליות (כמו הפרעות במחזור, עיכוב גדילה בילדים ומתבגרים ונערים, נפיחות פנים, השימוש עלול להשפיע על סוכרת- יתכן צורך בשינויי מינון, תיתכן תגובה לא רגילה במצבי לחץ חמור כגון תאונות, ניתוחים או מחלות. צמיחה של שיער גוף נוסף, תיאבון מוגבר או עלייה במשקל. בעיות במערכת עצבים (כמו החמרה במצב חולי אפילפסיה, כאב ראש לא רגיל מלווה עם בעיות ראייה, הפרעות שינה, דיכאון, החמרה לסובלי מחלת סכיזופרניה, כאבים או נפיחות בעיניים), בעיות כלליות (כמו עייפות והרגשה לא טובה.
החמרה בתופעות הלוואי מחייבת יעוץ רפואי.
בטיפול עיניים-עליה בלחץ תוך עיני ,עכירות של העדשה (קטרקט), דימום על פני העין (שעלול להיגרם מתהליך ההזרקה ולא מהשתל עצמו).
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/ רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
תרופות נגד סוכרת: דקסמתזון מחליש את פעולתן של תרופות אלה, ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון כדי למנוע רמות גבוהות מדי של סוכר בדם. בארביטוראטים, פניטואין וריפאמפיצין: תרופות אלה עלולות להפחית את היעילות של דקסמתזון. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון. תרופות להורדת לחץ דם: דקסמתזון עלול לגרום אצירת נוזלים ולהעלות את לחץ הדם, וכך להפחית את השפעותיהן של תרופות להורדת לחץ דם. תרופות לטיפול כאבים ודלקת כמו אספירין, איבופרופן או תרופות אחרות משפחת מדכאי דלקת שאינם סטרואידים: עולה הסיכון לכיבים במערכת העיכול. מופחתת פעילותו של אספירין בשל הגברת הפרשתו מהגוף בשילוב עם דקסמתזון. תרופות לטיפול באפילפסיה כגון: פניטואין, פרימדון, פנוברביטל, קארבאמאזפין: מפחית את פעילות דקסמתזון על ידי הגברת פירוקו. גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון: מאריכות את משך פעולת התרופה. מומלץ מעקב אחר תופעות לוואי של התרופה. רצוי להפחית מינון דקסמתזון. תרופות נגד קרישת הדם כגון וורפרין. תרופות לטיפול בהפרעות כיבה כגון: סותרי חומצה. תרופות תורמות אשלגן. תרופות לטיפול במיאסטניה. תרופות לטיפול בסרטן כגון אמינוגלוטטימיד. מתוטרקסאט לטיפול בסרטן ובדלקות. אפדרין המשמש להקלת הסימפטומים של האף סתום. אצטזולמיד לטיפול בגלאוקומה.
מתוטרקסאט לטיפול בסרטן ובדלקות.
אפדרין המשמש להקלת הסימפטומים של האף סתום.
אצטזולמיד לטיפול בגלאוקומה.
השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך בתרופה עלול לגרום ברקית (גלאוקומה), ירוד (קאטאראקט), סוכרת, עצמות שבירות, עוד מדולדל, ועיכוב צמיחה אצל ילדים. מומלץ לאנשים המקבלים טיפול ממושך עם תרופה זו לשאת עמם כרטיס טיפול.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אודה על קבלת הסבר על משמעות המונח בלט דיסק. האם פריצת דיסק ובלט דיסק זהים הם ? מהן ההשלכות של בלט דיסק ?
תשובה: הדיסקים הבין - חולייתיים הם מעין בולמי זעזועים המורכבים ממרכז רך דמוי ג'לי, והיקף נוקשה יותר המורכב מרקמת חיבור. בין כל חוליה וחוליה בעמוד השדרה ישנו דיסק. הוא מוחזק מאחוריו ומצדדיו ע"י רצועות חזקות, ומאחוריו נמצאת תעלת השדרה עם חוט השדרה והעצבים היוצאים ממנו. מסיבות שונות , למשל גיל, עודף משקל, שחיקה ניוונית - הדיסק עשוי לבלוט לאחור ולצדדים וללחוץ על חוט השדרה או על העצבים היוצאים ממנו, וכך לגרום לכאבי גב. בלט דיסק קורה כאשר הרקמה הקשיחה ההיקפית מעט מתרופפת ואז הדיסק כולו בולט. פריצת דיסק היא מצב קשה יותר, בו יש קרע של הרקמה ההיקפית, ופריצה של החומר הרך מהדיסק החוצה . אז עשויה להיווצר דלקת, בנוסף לאלמנט הלחץ, ולכן ההחלמה יותר ממושכת והכאבים קשים יותר. בדרך כלל יש לבצע CT או MRI על מנת לאבחן את הפריצה או הבלט. הלכה למעשה, פריצה היא בדרך כלל חמורה יותר ומצריכה טיפול אינטנסיבי יותר. הטיפול תלוי במשך הכאבים, חומרתם, מידת מעורבות הדיסק ומידת הלחץ במקום. כאשר סוגי הטיפול הקיימים הם שמרני - בתרופות נוגדות דלקת וכאבים, זריקות ופיזיותרפיה, או ניתוחי.
שאלה: אני בת 54. לפני כחודש עברתי ניתוח ויטרקטומי בגלל חור מקולרי עם הזרקת סיליקון. אני לוקחת טיפות מקסיטרול, 3 פעמים ביום. מדוע האישון בעין המנותחת מוגדל (בגודל כפול מהעין הבריאה)? אם הכל תקין, מה המועד הקרוב ביותר להוצאת הסיליקון?
תשובה: לרוב מכניסים לעין סיליקון כתחליף לזגוגית במקרים שבהם נדרשת תמיכה טובה יותר ברשתית, או למשך יותר זמן, לעומת גז. גז כתחליף לזגוגית נספג כעבור חודש וחצי לערך ומוחלף על ידי הנוזל הטבעי של העין. זהו פרק הזמן שבו הוא תומך בעין. כאשר מכניסים סיליקון, בדרך כלל רוצים להשיג תמיכה לתקופה ארוכה יותר. אינני יודע מהי את הבעיה הבסיסית שבעטיה נותחת לכריתת הזגוגית ולהכנסת שמן סיליקון, אולם אני ממליץ לך להתייעץ עם הרופא המנתח לגבי המועד האופטימלי. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
שאלה: נתגלה אצלי גידול בכליה השמאלית בדופן הקדמי תהליך היפראקוגני בגודל 1.1 סמ אנגיוליפומה מה המשך הטיפול
תשובה: אנגיוליפומה הוא נגע כלייתי המתגלה בדרך כלל כממצא מקרי בצילומי הדמיה. מחקר יפני שערך בדיקות CT לאנשים אסימפטומטיים גילה אנגיוליפומות ב-0.1% מהם. המחלה אופיינית לנשים בגיל המעבר. כאמור, רבים מן החולים אסימפטומטיים, אך הגידול עשוי לגרום גם לכאבים במותן, גוש נמוש ורגיש ודם בשתן. אנגיוליפומות כממצא יחיד (לעיתים קיימות כמה במקביל) הן בדרך כלל שפירות, וגדלות לאט מאוד (5% בשנה). הסבירות שגידול קטן מ- 4 ס"מ - נמוכה, ובדרך כלל גידולים קטנים כאלה אינם מצריכים התערבות כירורגית. הסיכון בממצאים האלה הם דימום אל חלל הרטרופריטונאום (איזור אחורי בבטן) ופגיעה בתפקוד הכלייתי, אך הסיכון משמעותי במיוחד בגידולים הגדולים. לאנגיוליפומות מראה אופייני ב-CT , המאפשר להבדיל ביניהן לבין גידולים אחרים. בגלל ש-10% ממקרי האנגיוליפומות קשורים למחלה סיסטמית בשם טוברוס סקלרוזיס - לאחר גילוי של גידול כזה מומלצת בדיקת רופא עור, רופא עיניים, נוירולוג וביצוע MRI של המוח. אם הגידול קטן מ-4 ס"מ (כמו במקרה שלך) - מומלץ מעקב בלבד, בעזרת אולטרסאונד תקופתי. במקרה של גידול גדול יותר, סימפטומים או סיבוכים - מומלצת כריתה של הממצא. ד"ר ליה עשת - אינפומד
שאלה: הופנתי לטיפול בפרוגינובה ואיקאקלומין בגלל שאני לא מצליחה להיכנס להריון מספר חודשים, אחרי 3 הריונות כושלים ושתי גרידות. בעלון לצרכן של פרוגינובה (Progynova) נאמר שלא מומלץ להשתמש בתרופה במקרים שבמשפחה יש היסטוריה של גידול בשד - לאמא שלי היה סרטן שד ואני בקבוצת סיכון - האם בכל זאת כדאי להשתמש בתרופה ?
תשובה: לא, פני לרופא שמטפל בך על מנת שיתאים לך טיפול אחר.