מהו הורמון להשראת ביוץ? מהי פעולתו ובאילה מקרים מומלץ ליטול אותו?

ישנם תכשירים שונים להשראת ביוץ, כל אחד מהם עובד ברמה אחרת של הציר ההורמונלי שאחראי על ביוצים בגוף. השימוש בהם רלוונטי כאשר יש בעיה בתפקוד הציר האנדוגני שאחראי על ביוצים. אי- תפקוד כזה מאובחן ע"י פרופיל הורמונלי.

אני לוקח מפעם לפעם לוראזפאם כדי להירגע. אני מעוניין לקחת תרופה עם פעילות ממושכת. האם ניתן להסיק מהעובדה שלורזפאם עוזרת לי, איזו תרופה עם פעילות ממושכת מסוג SSRI / SNRI / MAOI תהיה יעילה עבורי?

בשאלתך לא ציינת אם במילה "להירגע" אתה מתכוון לשחרור מלחץ, מחרדה או להורדת רמת דיכאון? לכל סימפטום יש תרופות המתאימות לו. אני נגד שימוש קבוע בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוראזפאם), מכיוון שסף ההתמכרות אליהן הוא גבוה ביותר. מספיקה תקופה של שלושה שבועות בהם נוטלים את התרופה קבוע כדי לפתח תלות והתמכרות, ולכן לא נוטלים תרופות אלו בקביעות, וודאי שלא בקבוצת הגיל הצעירה אליה אתה משתייך - אמצע שנות העשרים. בנוסף, ישנו מגוון רחב מאוד של תרופות מהמשפחות שציינת, ולכל תרופה יש תופעות לוואי משלה. אין בנמצא תרופות שאין להן תופעות לוואי. גם לאקמול יש תופעות לוואי, וחלקן אף קשות. הגוף של כל אדם עובד בצורה אינדיבידואלית, ולא ניתן לדעת בוודאות כיצד הגוף שלו יגיב לתרופה, ולכן בתחילת הטיפול לפעמים עוברים שלב של ניסוי עד שמגיעים לתרופה ולמינון המתאים. כמו כן, אין אפשרות לחזות את התרופה המתאימה לך ממשפחת נוגדי הדיכאון לפי התגובה שלך לתרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים. בהרבה מהמקרים הטיפול בדיכאון ובחרדה הוא טיפול משולב, תרופתי ופסיכולוגי. לכן, המלצתי היא שתפנה לייעוץ פסיכיאטרי שיגבש את האבחנה למצב שלך, על פיה תוכל לקבל את הטיפול המתאים ביותר ולדעת אם יש מקום לשילוב טיפול פסיכולוגי. מידע על התרופות שאתה נוטל תוכל למצוא באינדקס התרופות של אינפומד. בקישורים הבאים תמצא תרופות אחרות לטיפול בחרדה ובדיכאון: http://www.infomed.co.il/doSearch.asp?usage=53

שמעתי שלפעמים יתר לחץ דם נובע מבעיה בכליות, ובמקרה כזה יש לטפל בבעיה בכליות ולא בסימפטום של יתר לחץ דם. אבקש לברר איזה בדיקה יש לערוך כדי לבדוק אם יתר לחץ דם נובע מבעיה בכליות.

לחץ דם גבוה מסיבה כלייתית יכול לנבוע משנית לאי-ספיקת כליות או בשל היצרות בעורקי הכליות. לבירור שני המצבים יש לבצע בדיקות שתן על מנת לראות אם יש חלבון בשתן, בדיקות דם לאוראה, קראטינין, חומצה אורית ורנין, בדיקה פיזיקלית לשמיעת אוושות מעל העורקים הכלייתיים, מיפוי כליות ו/או אולטרסאונד - בהתאם להחלטת הרופא שלך.

בבדיקת דם התגלו רמת TSH של 6.85 ורמת FT4 של 15.62. לא ראיתי באתר התייחסות למצבים בהם רמת ה- TSH גבוהה ורמת ה- FT4 תקינה. על מה זה מצביע? האם יש בעיה בבלוטת התריס או לא? האם זה מצריך בירור נוסף? מדובר בנער בן 14 שגובהו 1.80, שבזמן מאוד קצר גבה בצורה

TSH גבוה ו- FT4 בגדר הנורמה, זוהי תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, כלומר, אין סימפטומים, רק חוסר איזון ברמת ההורמונים. מצב זה יכול להתפתח לתת-פעילות שיש לה סימפטומים, ואז טיפול עשוי להיות נחוץ. לא סביר שהעניין קשור לקצב הגדילה. עליכם לשוב עם התוצאות לרופא המטפל, ובכל מקרה, להיות במעקב של אנדוקרינולוג. יתכן שיידרשו בדיקות נוספות כעת. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד

אינפומד
תרופות
דיקלופנאק (וולטרן)

דיקלופנאק (וולטרן)

נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID) | Diclofenac

מתאים לטיפול ב:

דלקת מפרקים שגרונית
דלקת מפרקים (דלקת פרקים)
דלקת מפרקים ניוונית
כאב

מרשם תלוי במינון המבוקש

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

אביטרן Abitren
בטארן 100 SR Betaren 100 SR
קטפלאם Cataflam
דיקלופנאק סודיום ג'ל Diclofenac Sodium 1% Gel
דיקלופלסט Dicloplast
דיקלורן ג'ל Dicloren Gel
וולטרן Voltaren
וולטרן אקטי-גו Voltaren Acti-Go
וולטרן אמולג'ל Voltaren Emulgel
וולטרן אמולג'ל פורטה Voltaren Emulgel Forte
פיזיקאר ג'ל Physicare Gel
N כאב N-Ke'ev
סוויס רליף ספרי ג'ל Swiss Relief Spray Gel
דיקלופטיל Dicloftil
דמופנק Demofenac
סאנאקטיק Sunactic
סוויס רליף דואל רליס Swiss Relief Dual Release
דיקלוויט DICLOVIT
אולפן OLFEN TEVA
אוסטאומין דיקלופנק ג'ל OSTEOMINE DICLOFENAC GEL VITAMED

המומחים של Infomed מסבירים:

מאת: מערכת אינפומד אושר על ידי: איסטרין מיכל

דיקלופנאק היא תרופה נוגדת דלקת שאינה סטרואידית המשמשת כנוגד כאב ודלקת. כמו כן, התרופה ניתנת לטיפול אקוטי או כרוני במחלות מפרקים דלקתיות.

התרופה משמשת לטיפול בתסמינים הנובעים מדלקת פרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis), דלקת פרקים ניוונית (ראומאטיזם) וכאבי גב.
למרות שהתרופה אינה מרפאת את המחלה הבסיסית, היא עוזרת בשיפור התסמינים והחזרת האיבר לתפקוד. בדרך כלל יש לשלב פיזיותראפיה עם הטיפול התרופתי.

לעיתים התרופה ניתנת גם לטיפול ב- gout - שיגדון.

תמיסה אופטלמית - דיקלופנאק בתמיסה אופטלמית ניתן לאחר ניתוח להסרת קטרקט ולטיפול וכאבים ואי נוחות בעין לאחר פרוצדורת לייזר.

בשימוש עצמי, חיצוני, מיועדת לטיפול מקומי בכאב, דלקת ונפיחות הגידים, הרצועות, השרירים והמפרקים, למשל כתוצאה מנקעים, מתיחות חבורות ו/או כאב גב. כגון בשל פגיעות ספורט. או בשל דלקות ראומטיות מקומיות של רקמה רכה. למשל דלקת הגידים. לא לשימוש בפצעים פתוחים, דלקות או זיהומי עור וכן באקזמה או על רקמות ריריות. שימוש חיצוני, על פי הוראות רופא, משמש גם לטיפול בכאב הנובע מאוסטאוארטריטיס (דלקת מפרקים ניוונית) של המפרקים ההיקפיים, כמו הברך או האצבעות. בשימוש בג'ל, בספריי- יש להרחיק מאש גלויה, סיגריה דולקת, או מיכשור כמו מייבש שיער.

בשימוש מקומי התרופה מטפלת גם בקרנת עור אקטינית (על פי מרשם רופא)- במצב זה תקופת הטיפול המומלצת היא 90-60 ימים. השיפור המקסימלי נצפה לקראת סיום הטיפול. יתכן ולא יתרחש ריפוי מוחלט עד חודש לאחר הפסקת הטיפול.

חלק מהתרופות המכילות דיקלופנאק מנופקות ללא מרשם, ואילו חלקן, מנופקות לפי מרשם רופא בלבד, בהתאם לצורת המתן, למינון התרופה ולשימוש הנדרש.
משך הטיפול תלוי בפגיעה ובתגובה לטיפול. בכל מקרה של היעדר שיפור לאחר 7 ימי שימוש, או החמרה, נדרשת פנייה לרופא להמשך בירור.

בייחוד בשימוש פנימי, ובמינונים הגבוהים יותר, אין להשתמש במצבי רגישות, אלרגיה, כיב קיבה או דימום במערכת העיכול, מחלת לב או בעיות במחזור הדם.
אינו לשימוש אם קיים עבר של תגובה אלרגית לחומצה אצטיל-סליצילית (אספירין) או לתכשיריNSAID אחרים. התגובה יכולה לכלול אסתמה, נפיחות של הרקמה הרירית באף או תגובות עוריות.
ישנו קשר אפשרי בין שימוש בדיקלופנאק (שימוש פנימי) לבין עליה קלה בסיכון להתקפי לב (אוטם שריר הלב) או לאירועים מוחיים (שבץ).
סביר כי הסיכון גבוה יותר במינונים גבוהים ובטיפול ממושך. אין לעבור על המינון או משך הטיפול המומלצים. מאחר והסיכונים הקרדיווסקולריים (מערכת הלב וכלי הדם) עלולים לעלות עם העלייה במנה ובמשך הטיפול, יש להשתמש במינון היעיל הנמוך ביותר למשך הזמן הקצר ביותר.

טיפול עיניים- אין להשתמש אם היה בעבר התקף אסתמה, או דלקת אף חריפה, לאחר נטילת אספירין, או תרופות אחרות מקבוצת מעכבי סינתיזה של פרוסטגלנדין.
אין להשתמש באופן מקומי, חיצוני אם נעשה שימוש בטבליות של נוגדי דלקת שאינם סטרואידיים (NSAID), גם אחרים מדיקלופנאק.

צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה

טבליות, טבליות וכמוסות לשחרור מושהה, פתילות, זריקות, ג'ל, טיפות עיניים, פלסטר.

תדירות וזמן נטילה

1-3 פעמים ביום, רצוי עם האוכל (בשימוש פנימי) כמוסה לשחרור מושהה יש לקחת פעם ביום.

טווח המינון

מבוגרים: 75-150 מ"ג ליום, במנה אחת או מחולק על פני היממה ל 2-3 מנות.

ילדים: 1-3 מ"ג לק"ג ליום ב- 2-4 מנות ליום.

ג'ל - ניתן להשתמש כ- 3-4 פעמים ביום. אין להשתמש על עור פצוע או עם פריחה/גירוי.
ניתן להשתמש מתחת לחבישה שאינה אטומה לאוויר.

מדבקה- ניתן להניח מדבקה בבוקר ובערב (לעד 12 שעות), לא יותר ממדבקה אחת בזמן נתון.

ג'ל לפי מרשם- מינון מקובל הוא מריחה פעמיים ביום, לתקופה של 60-90 ימים.

טיפות עיניים - המינון המומלץ לאחר ניתוח קטרט – טיפה אחת ארבע פעמים ביום למשך שבועיים.

תחילת ההשפעה

טבליות ופתילות: 1-4 שעות. זריקה: 30-60 דקות.

משך ההשפעה

טבליות ופתילות: 1-4 שעות. זריקה: 30-60 דקות.

מנה שנשכחה

ניתן לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה.

הפסקת התרופה

ניתן להפסיק בביטחון כאשר אין יותר צורך בתרופה. בדלקת פרקים שיגרונית יש להיוועץ ברופא לפני הפסקת הטיפול כיוון שהתסמינים עלולים לחזור.

מינון עודף

יש ליידע את הרופא. סימנים אפשריים של מינון יתר: כאב ראש, בחילה, הקאה, כאב בטן, דימום בקיבה או במעי, שלשול (נדיר), חוסר התמצאות, עירור, תרדמת, נמנום, סחרחורת, צלצולים באוזניים, עילפון או לעיתים עוויתות.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים

נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
- ארתרוטק | Arthrotec
אזהרות
תזונה

בשימוש פנימי - רצוי לקחת את התרופה עם האוכל כדי להפחית את הגירוי בקיבה.

אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לסחרחורת, עייפות או ישנוניות. למריחה מקומית או להדבקת מדבקה אין השפעה על יכולת הנהיגה. טיפות עיניים- השימוש עלול לגרום לטשטוש ראייה.
הריון

לתכשיר זה קיימת תופעת לוואי אפשרית של פגיעה כלייתית בעובר המובילה למיעוט מי שפיר, או הצרות של כלי דם בליבו של העובר, החל משבוע 20 להריון. מומלץ להימנע משימוש בתכשירים ממשפחת נוגדי הדלקת הלא סטרואידליים (NSAID) החל משבוע 20 להריון. יש להתייעץ עם רופא. ייתכן שיהיה צורך בניטור נוסף.
שימוש בבליעה (כמו קטאפלם), בפתילות לשימוש רקטלי (אביטרן פתילות)- אין ליטול בשלושת החודשים האחרונים של ההריון, שכן הדבר עלול לפגוע בעובר או לגרום בעיות בלידה.
שימוש בג'ל, במדבקה- אין להשתמש במהלך השליש האחרון להיריון מכיוון שהוא עלול להזיק לעובר, או לגרום לבעיות בלידה.
אין ליטול במהלך 6 חודשי ההריון הראשונים אלא אם יש צורך הכרחי ובהנחיית הרופא המטפל. במקרה כזה, יש להשתמש במינון הנמוך ביותר ולפרק הזמן הקצר ביותר האפשריים.
טיפות עיניים- אין ניסיון בשימוש במהלך ההריון, לכן אין להשתמש בתרופה זו בשליש הראשון והשני של ההריון, אלא אם הרופא סבור שזה הכרחי. בשליש האחרון, אין להשתמש בשל הסיכון המוגבר לתופעות לוואי עבור האם והעובר.
תכנון היריון- שימוש בדיקלופנק עלול לגרום לקושי להיכנס להיריון. יש להתייעץ עם הרופא בתכנון הריון או בקושי להיכנס להיריון.

הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא. יש להימנע משימוש פנימי (טבליות) במהלך הנקה. טיפות עיניים- השימוש אינו מומלץ במהלך הנקה, אלא אם היתרונות הצפויים עולים על הסיכונים הפוטנציאליים. גם טיפול חיצוני הניתן לרכישה ללא מרשם רופא- יינתן בהנחיית רופא במהלך הנקה.
תינוקות וילדים
מתחת לגיל 18 שנים- מומלץ להתייעץ עם רופא. בשימוש חיצוני- אין להשתמש מתחת לגיל 12 שנים. ספריי ג'ל- השימוש מעל גיל 15 שנים. טיפות עיניים- אין לתת מתחת לגיל 14 שנים.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. יתכן שתיבחן השפעת התרופה על הקיבה על כיבים או דימום.
ניתוח והרדמה כללית
תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש להיוועץ ברופא לפני הניתוח.
דווח לרופא במקרה של
- פורפיריה
- יתר לחץ דם
- מחלת לב, תעוקת חזה, קרישי דם
- רמות גבוהות של טריגליצרידים או כולסטרול
- הפרעות בדם, דימום
- מחלת כלי דם של המח
- כיב בקיבה או בתריסריון, גם בעבר
- שלשול או דימום רקטלי
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- ניתוח לאחרונה, או עתידי בבטן או בדרכי המעי
- רגישות לאספירין
- תת משקל או גיל מבוגר
- בטיפות עיניים- סיכון גבוה למחלות קרנית
- עבר של פריחה חמורה או קילוף עור, שלפוחיות ו/או פצעים בפה לאחר נטילת דיקלופנאק או תרופות אחרות לשיכוך כאבים
- נטילת תרופות אחרות
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

תופעות הלוואי השכיחות של דיקלופנאק כוללות גירוי במערכת העיכול, החמרה של תסמיני כיב עיכולי והחמרת סכנת הדימום ממערכת העיכול. גירוי במקום החדרה (פתילות).
לעיתים נדירות ואף נדירות מאוד נצפתה רעילות בכבד ובכליות בחולים שנטלו תרופה זו. פריחות עור חמורות, אין אונות. הפרעות במערכת הדם, עקצוץ/חוסר תחושה, רעד, הפרעות בראייה, שינויי טעם, איבוד או ליקוי שמיעה, פגיעה בזיכרון, חוסר התמצאות, דלקת ופצעים בפה, בעיות בצינור הוושט, פגעה ברקמת הכליה, תסמיני דלקת קרום המוח שאינה זיהומית- עם תסמינים כמו כאבי ראש המלווים ברגישות לאור, חום וקשיון צוואר. נדודי שינה, סיוטי לילה, שינויים במצב הרוח, דיכאון, חרדה, רגזנות, הפרעות נפשיות, פרכוסים.
תופעות לוואי שכיחות: כאבי בטן, צרבת, בחילה, הקאות, שלשול, קשיי עיכול, גזים, איבוד תאבון כאב ראש, סחרחורת, תחושת סחרור (ורטיגו), פריחה או כתמים בעור, עלייה ברמות אנזימי כבד בדם.

תופעות לוואי שאינן שכיחות: דופק מהיר או לא סדיר (פלפיטציות), כאב בחזה, הפרעות בלב, כולל התקף לב או קוצר נשימה, קשיי נשימה בשכיבה, נפיחות בכפות הרגליים וברגליים (סימנים לאי ספיקת לב), במיוחד במינון יומי גבוה לתקופה ארוכה-150 מ"ג ביום.

בשכיחות שאינה ידועה תיתכן תגובה אלרגית בעור, שיכולה לכלול כתמים אדמומיים ונפיחות של העור, שלפוחיות וגרד. תיתכן גם הופעת התכהות של העור באזורים המושפעים, היכולה להימשך גם לאחר ההחלמה. שימוש חוזר בתרופה עלול להביא לתגובה חוזרת באותם איזורים.

בשימוש חיצוני ייתכנו באופן שכיח, פריחה, גרד, אדמומיות או כאב חד של העור. במקרים נדירים תיתכן רגישות גבוהה יותר של העור לשמש.

בשימוש חיצוני, לא ניתן לשלול תופעות לוואי מערכתיות, כמו כאבי בטן והפרעות במערכת העיכול, צרבת, או בעיות כבד או כליות ותגובות רגישות יתר, אם משתמשים בתרופה על שטחי עור גדולים ובמשך זמן ממושך. ניתן לצמצם את תופעות הלוואי על ידי שימוש במנה האפקטיבית הקטנה ביותר ולמשך זמן הקצר ביותר האפשרי.

בשימוש בטיפות עיניים- תחושת צריבה חולפת קלה עד בינונית, יתכנו בעיות ראיה חמורות מיד לאחר השימוש בטיפות העיניים. כאב בעין, טשטוש ראיה מיד לאחר השימוש.

יש להפסיק את הטיפול בתרופה ולפנות לרופא מיידית: במקרים של כאב פתאומי וחד בחזה, קוצר נשימה, קושי לנשום במצב שכיבה, התנפחות של הרגליים, חולשה פתאומית או נימול בפנים, ביד או ברגל, במיוחד בצד אחד של הגוף, איבוד פתאומי או חלקי של הראיה, קושי פתאומי לדבר או להבין דיבור, כאבי ראש פתאומיים, דימום רקטלי או שלשול דמי, לעתים לאחר הופעת כאב בטן. התכווצויות מתונות בבטן ורגישות בטנית, תגובה אלרגית חמורה בעור שעשויה לכלול כתמים אדומים ו/או כהים נרחבים, נפיחות של העור, מחלה חמורה עם שלפוחיות וגרד בעור, בפה, בעיניים ובאיברי המין. כאב בינוני או חזק בבטן העליונה, הקאת דם או צואה שחורה או שיש דם בצואה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.

הערה כללית: דיקלופנאק מגיב עם טווח רחב של תרופות, ותגובה זו מגבירה את הסיכון של דימום ו/או כיבים במערכת העיכול. תרופות אלה כוללות נוגדי-קרישה מסוג קומארינים הנלקחים דרך הפה (יש לנטר את הרמה בדם), קורטיקוסטרואידים, תרופות נוגדות-דלקת לא-סטרואידיות אחרות ואספירין. ליתיום: דיקלופנאק עלול להעלות רמות ליתיום בדם. דיגוקסין, מתוטרקסאט, ציקלוספורין: ריכוזיהם בדם עלול לעלות כאשר נותנים אותם יחד עם דיקלופנאק. תרופות לטיפול בסוכרת: קיים חשש שדיקלופנאק עלול לשנות את תגובת החולה לאינסולין או לתרופות אחרות לטיפול בסוכרת הנלקחות דרך הפה (נדרש ניטור הרמה בדם). משתנים מסוג פורוסמיד ותיאזידים: דיקלופנאק עלול לעכב את פעילותם של משתנים. מתן משולב עם תרופות משתנות האוצרות אשלגן עלול לעורר עלייה ברמות אשלגן בגוף.

כולסטיפול/כולסטיראמין (משמשים להורדת כולסטרול)

אין להשתמש בדיקלופנאק בשימוש חיצוני במקרה בו נלקחות טבליות דיקלופנאק או טבליות אחרות של נוגדי כאב/דלקת שאינם סטרואידים (NSAID), כמו אספירין או איבופרופן.

טיפות עיניים- שימוש בו זמני, במקביל, בתרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים לשימוש מקומי (NSAID), כמו דיקלופנק, וסטרואידים לשימוש מקומי בחולים עם דלקת קרנית משמעותית יכול להגביר את הסיכון לפתח נזק בקרנית, ולכן יש לעשות שימוש זה בזהירות.

השפעת שימוש ממושך

בדרך כלל לא נוטלים תרופה זו לתקופות ממושכות, אלא לפי הנחיית רופא. מכל מקום, שימוש ממושך עלול להגביר את הסכנה לדימום ממערכת העיכול.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: מהו הורמון להשראת ביוץ? מהי פעולתו ובאילה מקרים מומלץ ליטול אותו?

תשובה: ישנם תכשירים שונים להשראת ביוץ, כל אחד מהם עובד ברמה אחרת של הציר ההורמונלי שאחראי על ביוצים בגוף. השימוש בהם רלוונטי כאשר יש בעיה בתפקוד הציר האנדוגני שאחראי על ביוצים. אי- תפקוד כזה מאובחן ע"י פרופיל הורמונלי.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני לוקח מפעם לפעם לוראזפאם כדי להירגע. אני מעוניין לקחת תרופה עם פעילות ממושכת. האם ניתן להסיק מהעובדה שלורזפאם עוזרת לי, איזו תרופה עם פעילות ממושכת מסוג SSRI / SNRI / MAOI תהיה יעילה עבורי?

תשובה: בשאלתך לא ציינת אם במילה "להירגע" אתה מתכוון לשחרור מלחץ, מחרדה או להורדת רמת דיכאון? לכל סימפטום יש תרופות המתאימות לו. אני נגד שימוש קבוע בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוראזפאם), מכיוון שסף ההתמכרות אליהן הוא גבוה ביותר. מספיקה תקופה של שלושה שבועות בהם נוטלים את התרופה קבוע כדי לפתח תלות והתמכרות, ולכן לא נוטלים תרופות אלו בקביעות, וודאי שלא בקבוצת הגיל הצעירה אליה אתה משתייך - אמצע שנות העשרים. בנוסף, ישנו מגוון רחב מאוד של תרופות מהמשפחות שציינת, ולכל תרופה יש תופעות לוואי משלה. אין בנמצא תרופות שאין להן תופעות לוואי. גם לאקמול יש תופעות לוואי, וחלקן אף קשות. הגוף של כל אדם עובד בצורה אינדיבידואלית, ולא ניתן לדעת בוודאות כיצד הגוף שלו יגיב לתרופה, ולכן בתחילת הטיפול לפעמים עוברים שלב של ניסוי עד שמגיעים לתרופה ולמינון המתאים. כמו כן, אין אפשרות לחזות את התרופה המתאימה לך ממשפחת נוגדי הדיכאון לפי התגובה שלך לתרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים. בהרבה מהמקרים הטיפול בדיכאון ובחרדה הוא טיפול משולב, תרופתי ופסיכולוגי. לכן, המלצתי היא שתפנה לייעוץ פסיכיאטרי שיגבש את האבחנה למצב שלך, על פיה תוכל לקבל את הטיפול המתאים ביותר ולדעת אם יש מקום לשילוב טיפול פסיכולוגי. מידע על התרופות שאתה נוטל תוכל למצוא באינדקס התרופות של אינפומד. בקישורים הבאים תמצא תרופות אחרות לטיפול בחרדה ובדיכאון: http://www.infomed.co.il/doSearch.asp?usage=53
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: שמעתי שלפעמים יתר לחץ דם נובע מבעיה בכליות, ובמקרה כזה יש לטפל בבעיה בכליות ולא בסימפטום של יתר לחץ דם. אבקש לברר איזה בדיקה יש לערוך כדי לבדוק אם יתר לחץ דם נובע מבעיה בכליות.

תשובה: לחץ דם גבוה מסיבה כלייתית יכול לנבוע משנית לאי-ספיקת כליות או בשל היצרות בעורקי הכליות. לבירור שני המצבים יש לבצע בדיקות שתן על מנת לראות אם יש חלבון בשתן, בדיקות דם לאוראה, קראטינין, חומצה אורית ורנין, בדיקה פיזיקלית לשמיעת אוושות מעל העורקים הכלייתיים, מיפוי כליות ו/או אולטרסאונד - בהתאם להחלטת הרופא שלך.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בבדיקת דם התגלו רמת TSH של 6.85 ורמת FT4 של 15.62. לא ראיתי באתר התייחסות למצבים בהם רמת ה- TSH גבוהה ורמת ה- FT4 תקינה. על מה זה מצביע? האם יש בעיה בבלוטת התריס או לא? האם זה מצריך בירור נוסף? מדובר בנער בן 14 שגובהו 1.80, שבזמן מאוד קצר גבה בצורה

תשובה: TSH גבוה ו- FT4 בגדר הנורמה, זוהי תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, כלומר, אין סימפטומים, רק חוסר איזון ברמת ההורמונים. מצב זה יכול להתפתח לתת-פעילות שיש לה סימפטומים, ואז טיפול עשוי להיות נחוץ. לא סביר שהעניין קשור לקצב הגדילה. עליכם לשוב עם התוצאות לרופא המטפל, ובכל מקרה, להיות במעקב של אנדוקרינולוג. יתכן שיידרשו בדיקות נוספות כעת. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >