מונטלוקאסט (סינגולייר) (Montelukast sodium)

מונטלוקאסט (סינגולייר) (Montelukast sodium)

2 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות

מידע נוסף

מרשם רופא לא
סיכון ממנת יתר נמוך
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת חוסמי קולטנים ללויקוטריאנים, מרחיבי סימפונות

שמות מסחריים

סינגולייר Singulair
מונטלוקאסט תרימה Montelukast Trima
מונטלוקאסט אינובמד Montelukast Inovamed
מונטלוקאסט טבע Montelucast Teva
מונטאייר Montair

מונטלוקאסט (Montelukast) הוא חומר פעיל שנמצא בתרופות סינגולייר, מונטלוקאסט טבע או תרימה, מונטאייר. מונטלוקאסט חוסם את הקולטנים של לויקטוריאנים, חומרים שנוצרים בגוף ומשתתפים בתגובות אלרגיות ודלקתיות. חסימת פעילות הלויקוטריאנים מאפשרת למנוע את כיווץ הסימפונות ולהקל על התסמינים העיקריים באסתמה (שיעול, קוצר נשימה, לחץ בחזה) ובאלרגיות עונתיות (נזלת, גרד באף או בעיניים, התעטשויות), כגון קדחת השחת.

יעיל לטיפול ב:

מונטלוקאסט (סינגולייר) מיועד למניעה ולטיפול באסתמה כרונית ולמניעת היצרות של דרכי הנשימה כתוצאה מפעילות גופנית אצל מבוגרים וילדים מגיל שנה. בנוסף, מונטלוקאסט (סינגולייר) משמש להקלה של נזלת אלרגית עונתית במטופלים מבוגרים וילדים מגיל שנתיים ומעלה.

הנחיות חשובות:

מונטלוקאסט נועדה לטיפול מניעתי, לכן יש להקפיד להשתמש בו באופן רציף וקבוע, לפי הוראות הרופא. מונטלוקאסט אינה מיועדת לטיפול בהתקף אסתמה חריף, לכן בכל מקרה של החמרת אסתמה או התפתחות תגובה אלרגית, יש לפנות לרופא בהקדם.

מתי אסור להשתמש בתרופה:

אין להשתמש בתרופות המכילות מונטלוקאסט (סינגולייר) במקרים הבאים:

-אם ידוע על רגישות לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.

-יש לעדכן את הרופא אם הייתה לך או לילדך תגובה אלרגית לאספירין או לחומרים אחרים.

-יש להיוועץ ברופא לפני השימוש מונטלוקאסט אם את בהריון, מתכננת הריון או מניקה.

אופן נטילת התרופה

טבליות, טבליות לעיסה.

תדירות וזמן נטילה

פעם ביום, לפני השינה.

טווח המינון

ילדים מגיל 2 - 5 שנים: 4 מ"ג (כדור אחד) ביום. ילדים מגיל 6 - 14 שנים: 5 מ"ג (כדור אחד) ביום. מבוגרים: 10 מ"ג (כדור אחד) ביום.

תחילת ההשפעה

2-4 שעות.

משך ההשפעה

24 שעות.

תזונה

אין הגבלות.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את התרופה מבלי להיוועץ ברופא. התסמינים עלולים לחזור.

מינון עודף

מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.

הריון

במחקרים בבעלי חיים, לא נראה נזק לעובר. אין די מידע לגבי השימוש בתרופה זו בבני אדם. השימוש בתרופה זו אינו מומלץ בתקופת ההריון. (B)

הנקה

בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה. לא מומלץ.

תינוקות וילדים

לא מומלץ מתחת גיל שנתיים, אלא בהמלצה רפואית.

קשישים

אין בעיות מיוחדות.

נהיגה

אין בעיות ידועות.

אלכוהול

לא צפויות בעיות מיוחדות.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

תופעות לוואי

התרופה נסבלת היטב בדרך-כלל. תופעות לוואי שכיחות אפשריות הן: כאבי ראש, כאבי בטן, שיעול, הפרעות בעיכול.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

[קורטיקוסטרואידים הנלקחים דרך הפה]: במקרים נדירים, כאשר הופחת המינון של קורטיקוסטרואידים הנלקחים במקביל למונטולקאסט, גרם הדבר לתסמונת Churg-Strauss הכוללת את בתסמינים הבאים: עלייה במספר תאי דם לבנים (אזינופיליה), דלקת כלי דם (וסקוליטיס), החמרה של תסמינים הקשורים במערכת הנשימה, סיבוכים לבביים, ומחלת עצבים (נוירופתיה). [פנובארביטאל, קארבאמאזפין, פניטואין, ריפאבוטין, ריפאמפין]: תרופות אלו עלולות להפחית את השפעת מונטולוקאסט. [קטוקונאזול, אריתרומיצין, סימטידין, פלואוקסטין, אומפראזול]: תרופות אלו עלולות להעלות את רמת מונטלוקאסט סודיום בדם. יש להיות ערניים יותר לאפשרות של תופעות לוואי.

השפעות

השפעה / תופעה	תדירות	דווח לרופא	הפסק תרופה	לחדר מיון
כאב ראש
כאב בטן
שיעול
הפרעות עיכול
תסמינים דמויי שפעת (חום, שיעול, צמרמורת, כאבים)
כפות ידיים/רגליים רדומות
פריחה מגרדת

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' ספקטור סרגיי נוירוכירורגיה

קראו עליי

פרופ' ארנון כהן עור ומין

קראו עליי

פרופ' דן בוסקילה חוות דעת משפטית

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

בני בן ה- 3 מקבל את התרופה סינגולייר ומאז הוא חסר שקט ואגרסיבי. ברצוני לדעת: 1. מהם מרכיבי התרופה? 2. האם עוד מישהו דיווח על תופעות כאלו? בעבר לקחנו את התרופה לתקופה של שבועיים והמצב היה בלתי נסבל, החלטנו להפסיק והילד חזר לעצמו. מזה שבוע שאנו נ
סינגולייר הינה תרופה המיועדת לטיפול כרוני באסתמה, והוכחה כמשפרת סימפטומים בילדים מגיל שנתיים ובמבוגרים. התרופה חוסמת פעילות של חומרים כימיים המעוררים את התגובה האלרגית והדלקתית, שהן האחראיות לסימפטומים של אסתמה. תופעות הלוואי השכיחות של התרופה הן חולשה, כאבי בטן, כאבי ראש. אולם בילדים כל אחת מתופעות הלוואי הללו וגם אחרות (הנדירות יותר), יכולות להתבטא בחוסר שקט, שהרי לא תמיד הם יכולים לציין או לתאר במדויק את המפריע להם. העובדה שקיים קשר ישיר בין התנהגותו של בנך לנטילת התרופה מעידה על כך שזו אכן תופעת לוואי של התרופה, גם אם בספרות זה לא כתוב או מתואר. אני ממליץ לפנות לרופא הריאות של הילד, ולשאול לגבי אופציות טיפוליות אחרות (ואכן קיימות), שהרי אי- שקט ואגרסיביות קבועים כתוצאה מהטיפול התרופתי אינם רצויים כלל. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש
לפני כחודש התלונן בעלי על לחצים ודקירות בחזה. בבדיקת אקג במר"מ נאמר כי הכל תקין, ושככל הנראה הדבר נובע מלחץ. לאחר יומיים הוא נתקף בזיעה קרה בכל הגוף וסחרחורות למשך כ-2 דקות. מאז המקרים האלה החלו "טיקים" בעיניים, ועד היום, חודש מאז שהחלו הבעיות, הדבר לא נעלם אלא ההפך, הוא מתגבר. התופעות האלה מאוד מלחיצות כי הן קורות נעשה ללא שליטה, וזה מאד מפריע ובולט לסובבים אותו. הפנו אותנו לבדיקת אקג במאמץ, לרופא עיניים, ולייעוץ נוירולוגי. האם הדבר מעיד על תופעה נוירולוגית חריגה? האם יש לכך טיפול? האם בדיקת EEG תוכל להצביע על בעיה כלשהי במערכת העצבים?
הכאבים שאת מתארת אכן מתאימים יותר להתקף חרדה הנובע מלחץ ממושך. כאבים בחזה ממקור איסכמי, כגון אנגינה או אוטם שריר הלב (התקף לב), מראים שינויים בבדיקת אקג ומלווים בלחץ בחזה, הזעה, והקרנה של הכאב למקומות אחרים. בדיקות דם יכולות לעזור באבחנה מפני שיש עלייה ברמת אנזימי הלב בזמן התקף, וכפי שנאמר לך, אין זה סביר שהסיבה לכאבים היא בעיה בלב, אך יש להמשיך את הבדיקות עם בדיקת אקג במאמץ. טיקים בעיניים הם סימפטום שכיח היכול גם הוא להיגרם בשל לחץ, אך יש לשלול בעיות בעיניים ובעיות נוירולוגיות, ולכן נשלחתם לבדיקות אצל הרופאים המתאימים. לפי התיאור שלך, שוב, נראה מדובר בהתקפי חרדה, אך יש להשלים את כל הבדיקות האמורות ולהיות במעקב של קרדיולוג ונוירולוג. בדיקת EEG היא בדיקה של הפעילות החשמלית במוח ובודקת בעיקר אפילפסיה ושינויים מבניים או מטבוליים במוח, ולכן התועלת של בדיקה זו בשבילכם מעטה. מידע נוסף על התקפי חרדה ועל בדיקת EEG תוכלו למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/anxiety.asp פתח בחלון חדש
אני בן 70. מגיל 20 אני חש בכאבים, לפעמים גם חזקים, כמעט כל שלושה חדשים. זה מתחיל בבטן העליונה ועובר לכיוון הגב. לעיתים זה נמשך בין 4 ל-6 שעות. רק לאחר לקיחת אופטלגין הכאב חולף. זה הופיע לי לאחרונה שלוש פעמים, יום אחרי יום. עברתי מספר בדיקות לפני כמה שנים, ובאחת מהן גילו פוליפ זעיר. נאמר לי שזה לא רציני. האם מדובר כאן בסוג של חיידק הדומה להליקובקטר פילורי שמתעורר כל כמה זמן ותוקף אותי? האם יש תרופה לסילוק הבעיה?
לא סביר שהעניין קשור בנוכחות הפוליפ. בדרך כלל פוליפ הוא ממצא אקראי בבדיקת קולונוסקופיה ואינו גורם לכאבים. להזכירך, ההנחיות הן לבצע בדיקת קולונוסקופיה כל 10 שנים החל מגיל 50, בנוסף לבדיקת צואה לדם סמוי כל שנה. מאחר שהמצב קיים כבר 50 שנה, הסיכוי שמדובר במשהו חריף הוא נמוך, וכמו כן, אני מניחה כי הפנו אותך לבדיקות הרלוונטיות בעבר. אם לא ביצעת מעולם בדיקה לנוכחות החיידק הליקובקטר פילורי - כדאי שתבצע אותה. החיידק יכול לגרום לפתולוגיות שמתאימות למה שאתה מתאר. כמו כן, יש מקום לשקול בדיקת אולטרסאונד של כיס המרה ודרכי המרה ולשקול בדיקת גסטרוסקופיה כדי לשלול כיב (אולקוס). מובן שאת כל אלה יש לעשות בהתייעצות עם רופא המשפחה או גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 34, סובלת זה כ-3 שנים מדלקות גרון חוזרות, מנפיחות בשקדים, מחום גבוה ומכאבי ראש. בכל הפעמים שניגשתי לרופא טופלתי באנטיביוטיקה למשך שבוע עד 10 ימים: רפאפן, מוקסיפן 500 ואוגמנטין 875. הדלקות חוזרות כל חודש עד חודש וחצי. אני ממש נואשת מהעניין,
מגוון רחב של אורגניזמים עשוי לגרום לדלקות בגרון או בלוע (פרינגיטיס), ביניהם וירוסים, חיידקים ופטריות. אחד הזיהומים השכיחים שממנו אנו חוששים, ולכן מטפלים בו, הוא זיהום בחיידק הנקרא Strep group A. חיידק זה, אם אינו מטופל, עשוי לגרום לסיבוך הנקרא Rheumatic fever, מצב העשוי לפגוע בלב ובמפרקים. הטיפול בחיידק הוא אנטיביוטיקה. אולם על מנת לא לתת טיפול מיותר, מומלץ לבצע משטח גרון, כדי לוודא אם הוא אכן נמצא בגרון. לא ציינת אם בכל פעם שסבלת מדלקת גרון בוצע משטח גרון שהוכיח את הימצאותו של חיידק זה. אם ישנם זיהומים חוזרים ונשנים בגרון יש לבדוק כמה דברים: האם נטילת האנטיביוטיקה בוצעה בשלמותה, זאת אומרת, האם נלקחה כל המנה לפי מספר הימים הרצויים (10 ימים)? אם האנטיביוטיקה נלקחה כראוי, ותרביות חוזרות הן חיוביות לסטרפ מקבוצה A, יתכן שהאדם נשא של החיידק, זאת אומרת שהחיידק חי בגרון ואינו גורם לזיהום, וישנה סיבה אחרת לכאבים בגרון, כגון אלרגיה, חומרים מגרים ששואפים, צרבות. אבל את מציינת סימפטומים כגון נפיחות בשקדים וחום, אשר מכוונים יותר לזיהום ופחות לסיבות אחרות. טונסילקטומיה, או הוצאת שקדים, היה בעבר טיפול מקובל בילדים להפחתת זיהומים חוזרים בגרון, אך יש לציין כי במבוגרים יעילותו של טיפול זה עדיין שנויה במחלוקת. אני ממליצה לפנות לביקורת של רופא אף-אוזן-גרון על מנת לשלול סיבות אפשריות אחרות. כמו כן אני ממליצה לבדוק בבני המשפחה מצב של נשאות של החיידק בלוע. ייתכן שמדובר במצב של הדבקת "פינג פונג": שאדם אחר במשפחה נשא והוא מדביק אותך שוב ושוב. במצב כזה יש לטפל בנשא ולחסל את החיידק. בהצלחה! ד"ר שרון בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני סובלת מזה תקופה ארוכה מכאבי בטן, גזים, קשיי עיכול, בחילות ושלשולים. בדיקת דם הראתה זיהום מחיידק שנקרא הליקובקטר פילורי. בנוסף, עברתי צילום רנטגן (בריום) שהראה שאין ממצאים חריגים בדרכי העיכול. טופלתי במוקסיפן 500 מ"ג בשילוב של קראון 500 מ"ג במשך שבוע וגם בלוסק למשך שלושה חודשים. לאחר כשלושה חודשים מסיום קבלת הטיפול התרופתי, חזרו כאבי הבטן. בדיקת דם הראתה שהחיידק עדיין נמצא בקיבה. ברצוני לשאול: מדוע הטיפול האנטיביוטי לא עזר להשמדת החיידק ומה ניתן לעשות במצב זה (האם בדיקת אנדוסקופיה אכן חיונית למרות שתוצאות הצילום הראו שהכל בסדר בקיבה ?)
אנדוסקופיה חשובה מאוד במקרה שלך כי היא תאפשר מבט ישיר על רירית הקיבה והתריסריון, והיא מדויקת בהרבה מצילום הבליעה. כמו כן תתאפשר לקיחת ביופסיה של רירית ואז הכנת תרבית של החיידק ובחינה של סוג האנטיביוטיקה אליה הוא רגיש, מכיוון שלא הוכחד עד כה למרות טיפול. פתח בחלון חדש
אתמול עברתי גרידה לאחר שלעובר פסק הדופק. יום אחרי אני מרגישה שחלק משפתי הנרתיק שלי רדומות לגמרי ויש תחושה כמו אחרי טיפול שיניים, ממש אין לי תחושה בשפה בצד שמאל. בנוסף, האם ייתכן שיום אחרי גרידה, פסקו הדימומים לחלוטין?
אני מניחה כי הגרידה בוצעה בהרדמה מלאה. תחושת הנימול אותה את מתארת בשפתיים יכולה להיות תופעת לוואי של חומרי ההרדמה. זה לא נפוץ, ולכן אמליץ לך לעקוב אחר תסמין זה, ואם המצב לא משתפר בימים הקרובים, לפנות לרופא על מנת להיבדק. דימום קל וכאבי בטן לאחר גרידה הם תופעות נפוצות, אך אינם מופיעים בהכרח. יכול להיות שיופיע דימום מספר ימים לאחר הגרידה, ולאו דווקא מייד לאחר התהליך. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 35, בדרך כלל בריאה. לפני שנתיים הפסקתי לעשן לאחר כ-14 שנות עישון. הפסקתי את העישון כיוון שאני חוששת לבריאותי ועקב תחושות שונות שהיו לי ועדיין קיימות. הבעיה היא שכמעט בכל יום אני מרגישה שהנשימה שלי נחלשת, ואז אני צריכה לכחכח מעט בגרוני כדי שהנשימה תחזור למקומה. התחושה היא של אדם שנבהל ופוחד מאוד. בשנתיים האחרונות עשיתי בדיקות דם, בדיקת הולטר, בדיקת ארגומטריה, בדיקת נשיפה, ובכולן נשללה בעיית לב. אבי עבר התקף לפני כשנה, וגם אחי, בן 36, עבר התקף לפני כשנה. שניהם מעשנים כבדים ולא שומרים על בריאותם. אני סובלת מעודף משקל אם כי אני משתדלת לאחרונה לשמור על תזונה נכונה ועושה פעילות ספורטיבית של הליכות כ-3 פעמים בשבוע. אני נתונה גם ללחצים נפשיים שונים בעבודה וגם בבית. אני די מתביישת לחזור לרופאת משפחה, כי היא טוענת שאני סתם דואגת. הפחד שלי שיש לי איזושהי מחלה, ולא סתם בראש, מפני שאני באמת מרגישה מצוקה נשימתית. האם אני צריכה לפנות למומחה? אם כן - אשמח אם תייעצו לי לאן.
התסמינים שאותם את מתארת הם כלליים ביותר, ואינם ספציפים דווקא למחלת לב או למחלת ריאות. הם יכולים להתאים באותה מידה להתקפי חרדה או להופיע כתוצאה מלחץ נפשי, עישון או עודף משקל. עברת בירור מקיף ששלל מחלת לב וכן הפסקת לעשן. שינויים נוספים בהרגלי החיים, כגון ירידה במשקל, תזונה נכונה ומנוחה יכולים לסייע. קשה לי להמליץ על רופא ספציפי, מכיוון שלא ברור לי אם התסמינים קשורים למצב נפשי או בריאותי. אם אין שיפור גם לאחר ירידה במשקל ושינויים נוספים באורח החיים, תוכלי לפנות להתייעצות עם רופא ריאות ועם פסיכולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 32. כבר כמה שנים יש לי בתחילת איבר המין המון בליטות קטנות, ולאחר מקלחת אני לוחץ עליהן ויוצאת מוגלה בדיוק כמו בפצעי בגרות, שעדיין יש לי מידי פעם בפנים ובגב. לאחרונה גיליתי שכאשר אני ממשש את איבר המין אני מרגיש כמה גולות בתוכו. אני מאוד מפחד שזה גידול סרטני, רופא המשפחה הוא חבר של משפחתי, כך שאינני יכול לשאול אותו על כך. מה עלי לעשות? האם יש תרופה לכך? האם ניתן לקבל כתובת של רופא פרטי לשם כך בדיסקרטיות?
כל רופא או רופאה מחוייבים לטפל במטופליהם בדיסקרטיות מוחלטת, למרות כל קשרים ידידותיים אחרים שעשויים להיות ביניהם לבין המטופלים. דהיינו, המידע הרפואי שלך, הוא שלך בלבד, ואין רשות או אישור לאיש להפיצם בניגוד לרצונך. בנוגע לפריחה, אי אפשר להשיב לך בלא מידע כללי על בריאותך, על העבר הרפואי שלך, ובהקשר הזה, גם על ההיסטוריה המינית שלך. האבחנה המבדלת בפריחה על איבר המין נרחבת, וכוללת מחלות זיהומיות (חלקן מחלות מין), ביטוי למחלות אוטואימוניות (שבהן הגוף תוקף את עצמו), פריחות תגובתיות לשינויים הורמונלים ועוד. יש לפנות לרופא עור לצורך אבחנה וטיפול אם יש בכך הצורך. ניתן לפנות לרופא עור במסגרת קופת החולים. בנוגע לחשש מגידול סרטני, אף כי עשויות להיות סיבות שונות לממצאים שאתה מתאר (חלקן שפירות לחלוטין אך חלקן ממאירות), אמליץ לפנות בהקדם האפשרי לבדיקה גופנית על ידי הרופא המטפל או רופא אורולוג. שוב אציין כי מתפקידו של רופא המשפחה לענות על שאלותיך, להפנותך לרופאים המתאימים, ולשמור על סודיות רפואית מוחלטת. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד פתח בחלון חדש