מונטלוקאסט (סינגולייר)

תשובה: לא סביר שהעניין קשור בנוכחות הפוליפ. בדרך כלל פוליפ הוא ממצא אקראי בבדיקת קולונוסקופיה ואינו גורם לכאבים. להזכירך, ההנחיות הן לבצע בדיקת קולונוסקופיה כל 10 שנים החל מגיל 50, בנוסף לבדיקת צואה לדם סמוי כל שנה. מאחר שהמצב קיים כבר 50 שנה, הסיכוי שמדובר במשהו חריף הוא נמוך, וכמו כן, אני מניחה כי הפנו אותך לבדיקות הרלוונטיות בעבר. אם לא ביצעת מעולם בדיקה לנוכחות החיידק הליקובקטר פילורי - כדאי שתבצע אותה. החיידק יכול לגרום לפתולוגיות שמתאימות למה שאתה מתאר. כמו כן, יש מקום לשקול בדיקת אולטרסאונד של כיס המרה ודרכי המרה ולשקול בדיקת גסטרוסקופיה כדי לשלול כיב (אולקוס). מובן שאת כל אלה יש לעשות בהתייעצות עם רופא המשפחה או גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד

תשובה: סינגולייר הינה תרופה המיועדת לטיפול כרוני באסתמה, והוכחה כמשפרת סימפטומים בילדים מגיל שנתיים ובמבוגרים. התרופה חוסמת פעילות של חומרים כימיים המעוררים את התגובה האלרגית והדלקתית, שהן האחראיות לסימפטומים של אסתמה. תופעות הלוואי השכיחות של התרופה הן חולשה, כאבי בטן, כאבי ראש. אולם בילדים כל אחת מתופעות הלוואי הללו וגם אחרות (הנדירות יותר), יכולות להתבטא בחוסר שקט, שהרי לא תמיד הם יכולים לציין או לתאר במדויק את המפריע להם. העובדה שקיים קשר ישיר בין התנהגותו של בנך לנטילת התרופה מעידה על כך שזו אכן תופעת לוואי של התרופה, גם אם בספרות זה לא כתוב או מתואר. אני ממליץ לפנות לרופא הריאות של הילד, ולשאול לגבי אופציות טיפוליות אחרות (ואכן קיימות), שהרי אי- שקט ואגרסיביות קבועים כתוצאה מהטיפול התרופתי אינם רצויים כלל. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: הכאבים שאת מתארת אכן מתאימים יותר להתקף חרדה הנובע מלחץ ממושך. כאבים בחזה ממקור איסכמי, כגון אנגינה או אוטם שריר הלב (התקף לב), מראים שינויים בבדיקת אקג ומלווים בלחץ בחזה, הזעה, והקרנה של הכאב למקומות אחרים. בדיקות דם יכולות לעזור באבחנה מפני שיש עלייה ברמת אנזימי הלב בזמן התקף, וכפי שנאמר לך, אין זה סביר שהסיבה לכאבים היא בעיה בלב, אך יש להמשיך את הבדיקות עם בדיקת אקג במאמץ. טיקים בעיניים הם סימפטום שכיח היכול גם הוא להיגרם בשל לחץ, אך יש לשלול בעיות בעיניים ובעיות נוירולוגיות, ולכן נשלחתם לבדיקות אצל הרופאים המתאימים. לפי התיאור שלך, שוב, נראה מדובר בהתקפי חרדה, אך יש להשלים את כל הבדיקות האמורות ולהיות במעקב של קרדיולוג ונוירולוג. בדיקת EEG היא בדיקה של הפעילות החשמלית במוח ובודקת בעיקר אפילפסיה ושינויים מבניים או מטבוליים במוח, ולכן התועלת של בדיקה זו בשבילכם מעטה. מידע נוסף על התקפי חרדה ועל בדיקת EEG תוכלו למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/anxiety.asp

תשובה: מגוון רחב של אורגניזמים עשוי לגרום לדלקות בגרון או בלוע (פרינגיטיס), ביניהם וירוסים, חיידקים ופטריות. אחד הזיהומים השכיחים שממנו אנו חוששים, ולכן מטפלים בו, הוא זיהום בחיידק הנקרא Strep group A. חיידק זה, אם אינו מטופל, עשוי לגרום לסיבוך הנקרא Rheumatic fever, מצב העשוי לפגוע בלב ובמפרקים. הטיפול בחיידק הוא אנטיביוטיקה. אולם על מנת לא לתת טיפול מיותר, מומלץ לבצע משטח גרון, כדי לוודא אם הוא אכן נמצא בגרון. לא ציינת אם בכל פעם שסבלת מדלקת גרון בוצע משטח גרון שהוכיח את הימצאותו של חיידק זה. אם ישנם זיהומים חוזרים ונשנים בגרון יש לבדוק כמה דברים: האם נטילת האנטיביוטיקה בוצעה בשלמותה, זאת אומרת, האם נלקחה כל המנה לפי מספר הימים הרצויים (10 ימים)? אם האנטיביוטיקה נלקחה כראוי, ותרביות חוזרות הן חיוביות לסטרפ מקבוצה A, יתכן שהאדם נשא של החיידק, זאת אומרת שהחיידק חי בגרון ואינו גורם לזיהום, וישנה סיבה אחרת לכאבים בגרון, כגון אלרגיה, חומרים מגרים ששואפים, צרבות. אבל את מציינת סימפטומים כגון נפיחות בשקדים וחום, אשר מכוונים יותר לזיהום ופחות לסיבות אחרות. טונסילקטומיה, או הוצאת שקדים, היה בעבר טיפול מקובל בילדים להפחתת זיהומים חוזרים בגרון, אך יש לציין כי במבוגרים יעילותו של טיפול זה עדיין שנויה במחלוקת. אני ממליצה לפנות לביקורת של רופא אף-אוזן-גרון על מנת לשלול סיבות אפשריות אחרות. כמו כן אני ממליצה לבדוק בבני המשפחה מצב של נשאות של החיידק בלוע. ייתכן שמדובר במצב של הדבקת "פינג פונג": שאדם אחר במשפחה נשא והוא מדביק אותך שוב ושוב. במצב כזה יש לטפל בנשא ולחסל את החיידק. בהצלחה! ד"ר שרון בר-שי - אינפומד