רוקסיתרומיצין (רוקסו, רוליד)

תזונה

יש ליטול התרופה כשעה לפני הארוחה או על קיבה ריקה. אך אם מופיעות תופעות לוואי במערכת העיכול - יש ליטול את התרופה עם או לאחר הארוחה.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לסחרחורת. ייתכנו הפרעות בראיה וטשטוש בראיה העלולים להשפיע על היכולת לנהוג.

הריון

אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא.

הנקה

יש להיוועץ ברופא לפני השימוש. יש להפסיק את ההנקה אם לתינוק יש סימנים של בעיות עיכול (שלשול, זיהום פטרייתי). אין להשתמש בתרופה זו בהנקה אם התינוק נוטל את התרופה ציסאפריד (להפרעות עיכול).

תינוקות וילדים

תרופה זו אינה מיועדת בדרך כלל לתינוקות ולילדים.

קשישים

אין צורך בהתאמת מינון

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• נטילת תרופות אחרות
• הפרעות בשמיעה
• הריון
• הנקה
• מחלת לב
• הפרעות קצב בלב
• מחלה עצבית-שרירית (מיאסטניה)
• רמות לא תקינות של אשלגן או מגנזיום בדם
• אי סבילות לסוכרים

סיכון ממנת יתר

נמוך

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

יש להפסיק את הטיפול רוקסיתרומיצין (רוקסו, רוליד) ולפנות מיד לרופא או לבית חולים במקרים הבאים:

תגובה אלרגית, הכוללת פריחה או גרד בעור, שלפוחיות, קילוף העור, פריחה קשקשית, כתמים, נפיחות בפנים, בשפתיים, בפה ובלשון, קשיי נשימה או בליעה, ברונכוספאזם, שוק אנפילקטי.

שלשול חמור שנמשך זמן רב. במהלך הטיפול או אחריו.

יש לפנות לרופא מיד אם מתפתחות תופעות הבאות בזמן הטיפול עם רוקסיתרומיצין (רוקסו, רוליד) או מספר שבועות לאחר סיום הטיפול: התכווצויות חמורות בבטן, שלשול מימי חמור (שלעיתים עלול להיות דמי) או חום בשילוב עם אחת התופעות הנזכרות לעיל. אל תשתמש בתרופות נגד שלשול מבלי להיוועץ ברופא לפני כן.

תופעות לוואי הבאות של רוקסיתרומיצין (רוקסו, רוליד) מחייבות בירור רפואי:

מערכת עיכול: שלשול, בחילה, הקאה, כאב בטן, נפיחנות, כאבים במערכת עיכול עליונה, חוסר תיאבון, סימפטומים הדומים לפנקריאטיטיס, הפרעות עיכול, זיהום פטרייתי במערכת העיכול.

בעיות לבביות: הארכת מקטע QT , הפרעות קצב.

מערכת העצבים: סחרחורת, כאבי ראש, עייפות, חוסר תחושה, הפרעות בחוש טעם וריח.

בעיות בכבד: ייתכנו שינויים באנזימי הכבד, צהבת (הפטיטיס).

בעיות עוריות: תפרחת עורית, בצקת ונפיחות רקמות רכות.

הפרעות באוזן: ירידה בשמיעה או אובדן שמיעה זמני, סחרחורת (ורטיגו).

הפרעות בעיניים: הפרעות בראיה, טשטוש בראיה.

הפרעות פסיכיאטריות: הזיות, בלבול.

הפרעות במערכת הדם: רמות גבוהות של תאי דם לבנים מסויימים (אאוזינופילים), רמות נמוכות של טסיות הדם ושל תאי דם לבנים מסויימים (נויטרופניה, אגרנולוציטוזיס).

בנוסף תיתכן התפתחות מוגברת של זיהומי פטריות, כמו זיהום פטרייתי בנרתיק או בפה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב של רוקסיתרומיצין (רוקסו, רוליד) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות: יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.

לא לשימוש באותו הזמן: ברומוקריפטין ופרגוליד (משמשים בעיקר לטיפול במחלת הפרקינסון), קאברגולין או ליסוריד (משמשים בעיקר למניעת הפרשת חלב אם). 

עדכון נדרש בייחוד עבור התרופות הבאות, יתכן ויידרש מעקב ובדיקות:

תרופות נגד קרישת דם הנלקחות דרך הפה כגון: וארפארין (קומדין), אנטיביוטיקות כגון לינקומיצין וכלוראמפניקול.
ציקלוספורין A, תיאופילין, דיזופיראמיד, דיגוקסין, מידזולאם, תרופות מקבוצת ארגוט, אלקלואידים דופמינרגים (כגון: ברומוקריפטין, קברגולין, ליסוריד, פרגוליד).

גליקוזידים לטיפול בבעיות לב, תרופות להסדרת קצב הלב מסוג class I and iII. דיזופיראמיד או דיגוקסין וגליקוזידים אחרים לטיפול בלב - יש לבצע מעקב א.ק.ג. ולפקח אחר רמות הדיזופיראמיד או הגליקוזידים בדם אצל חולים הסובלים מבעיות בקצב לב.

תרופות להורדת רמת הכולסטרול כמו אטורבסטטין, סימבסטטין. 

תרופות שעלולות להאריך את מקטע QT, השימוש המשולב עם תרופות אלו עלול לגרום לתופעות לוואי לבביות.  כמו:

קווינידין, פרוקאינאמיד, דיסופיראמיד, דופטיליד,אמיודארון- להפרעות בקצב לב.

ציטאלופרם- נוגדי דיכאון מסויימים.

פנותיאזינים, פימוזיד- לטיפול בהפרעות מצב רוח או התנהגות.

אנטיביוטיקות מסויימות, פלואורוקווינולונים, כמו  מוקסיפלוקסאצין.

תרופות מסויימות המשמשות לטיפול בזיהומים פיטריתיים או פרזיטיים, כמו פלוקונאזול, פנטמידין.

תרופות אנטי ויראליות, כמו טלאפרביר.

מתדון- תרופה המשמשת לטיפול בהתמכרות לסמים מסויימים. 

השפעת שימוש ממושך

בדרך כלל, אין להמשיך את הטיפול בתרופה למעלה מ- 10 ימים.

בטיפול ממושך או במינונים גבוהים יש לערוך בדיקות דם ובדיקות תפקודי כבד, כמו גם בדיקות נוספות בהתאם למצב הגופני והטיפול התרופתי הנוסף.