בטאמתאזון (בטנזול, בטאקורטן)

תזונה

כאשר נוטלים את התרופה דרך הפה לתקופות ממושכות ייתכן שהרופא ימליץ על תזונה דלת נתרן וסוכר ועשירה באשלגן. נטילת סידן וויטמין D. יש לנהוג לפי עצת הרופא, ובהתאם למשך הטיפול.

אלכוהול

לא צפויה השפעה. בנטילה דרך הפה/ בהזרקה- הפרעות במעיים או בקיבה עלולות להתרחש בנטילת תרופות מסוג קורטיזון יחד עם צריכת משקאות אלכוהוליים.

נהיגה

לא צפויה השפעה.

הריון

יש להתייעץ עם רופא טרם השימוש.

בטיפול דרך הפה, במיוחד בשליש הראשון, הרופא ייתן את הטיפול אך ורק לאחר הערכה קפדנית של תועלת לעומת סיכון.

נשים שקיבלו קורטיקוסטרואידים במהלך ההיריון צריכות להיות במעקב במהלך ולאחר צירי הלידה ובמהלך הלידה, כדי לגלות אי -ספיקה של בלוטת יותרת הכליה עקב לחץ הנגרם מהלידה.

רמות סוכר נמוכות בדם לאחר הלידה תיתכנה אצל ילודים לאימהות שקיבלו בטאמתאזון בזריקה (דיפרוספאן) לקראת סוף ההריון .

הנקה

יש להתייעץ עם הרופא טרם שימוש. טיפול פנימי (טבליות) או הזרקה- אין להשתמש ולהיניק. יש מעבר התרופה לחלב אם.

תינוקות וילדים

טיפול חיצוני- מעל גיל שנה. טיפול דרך הפה- החל מגיל 12 שנים- ניתן בדרך כלל בבת אחת, בבוקר. טיפול חיצוני מוגבל ל-5 ימי טיפול.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

ניתוח והרדמה כללית

יש לעדכן רופא מטפל באשר לשימוש בתרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• ליקוי בתפקוד הכבד
• זיהומים חיידקיים חריפים וכרוניים, זיהום נגיפי
• דיכאון ומחלות נפש
• ברקית (glaucoma)
• כיב עיכולי
• מחלות וירליות (כמו הרפס)
• שחפת
• סוכרת חמורה
• יתר לחץ דם חמור
• פציעות וכיבים בקרנית
• אפילפסיה (כפיון)
• אי ספיקת לב (heart failure)
• אי ספיקת כליות (renal failure)
• גידול ביותרת הכליה
• ליקוי בתפקוד מערכת השתן
• ליקוי בתפקוד מערכת החיסון
• חולשת שרירים חמורה
• נטילת תרופות אחרות
• מריחה על שטחי עור נרחבים/סדוקים/אטומים בחבישה

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

הפסקת נטילת התרופה ופנייה לרופא: גירוי בעור, נפיחות, שוק אנפילקטי, חוסר יציבות נפשי. 

תופעות לוואי שכיחות בטיפול מקומי: הרגשת חום, צריבה, כאב, גירוי או גרד באזור מריחת המשחה/קרם. חולפות בדרך כלל לאחר תקופת הסתגלות קצרה.

תופעות לוואי קשות מופיעות רק כאשר התרופה ניתנת דרך הפה במינונים גבוהים לתקופות ממושכות. התכשירים לטיפול מקומי אינם גורמים בדרך כלל תופעות לוואי אלא בשימוש עודף.

הפרעות אנדוקריניות -תסמונת קושינג (פני ירח, עודף רקמת שומן בצוואר, עליה במשקל, לחץ דם גבוה, פסים סגולים על פני העור ודימומים נקודתיים בעור). 

הפרעות מטבוליות ותזונתיות- ירידה בסבילות לפחמימות, סוכרת, אוסטיאופורוזיס, אצירת מים ברקמות (בצקת), הפרשת אשלגן מוגברת, פירוק חלבון מוגבר, תאבון מוגבר, צימאון, השתנת יתר. 

הפרעות מערכת העצבים- הפרעות שינה, סחרחורת, כאב ראש, גידול מוחי מדומה, התבטאות אפילפסיה רדומה ועליה בפרכוסים, עצבנות וחרדה מוגברות, עייפות. 

 הפרעות פסיכיאטריות- הפרעות נפשיות, פסיכוזה, שינויי אישיות, בלבול. 

הפרעות בעיניים- קטרקט, גלאוקומה, בלט עין, טשטוש ראייה.  יש לפנות לרופא.

הפרעות במערכת העיכול- אי נוחות בבטן, כיב פפטי, דלקת בוושט לרבות כיבים, דימום, דלקת הלבלב, סיכון להתנקבות של כיב קיים במעי הגס, בחילות והקאות. 

הפרעות במערכת הרבייה ובשדיים- הפרעה במחזור החודשי, אין אונות. 

הפרעות בעור וברקמות התת- עוריות- אטרופיה של הרקמה, הופעת פסים אדומים על פני העור, דימומים נקודתיים, שטפי דם תת- עוריים (אכימוזות )בעור וברקמות הריריות, צמיחת שיער מוגברת, תסמינים דמויי אקנה, ריפוי פצעים לקוי, שינוי בפיגמנטציה של העור, רגישויות יתר (כגון פריחה בעור בשל טיפול תרופתי), גירוי בעור. 

הפרעות בכלי דם- לחץ דם גבוה, חסימת כלי דם בשל קריש דם, דלקת בכלי דם (וסקוליטיס.) 

זיהומים- סיכון מוגבר לנטייה לזיהומים, מיסוך זיהומים, החמרת זיהומים רדומים. 

הפרעות במערכת החיסון- ירידה בתגובה החיסונית. 

הפרעות בדם ובמערכת הלימפה- שינוי במספר תאי הדם הלבנים.

הפרעות לבביות- קרע בשריר הלב לאחר אוטם שהתרחש לאחרונה, דופק לא סדיר. 

הפרעות במערכת השרירים והשלד וברקמת חיבור- דלדול שרירים וחולשת שרירים, הפרעת שרירים, פיגור גדילה בילדים, אוסטיאופורוזיס, נמק של רקמת העצם באזורי העצמות הארוכות, קרע בגיד, כאבי שרירים, כאב בגב ובמפרקים. 

בשימוש חיצוני- אסור לעשן או להתקרב לאש חשופה בגלל הסיכון לכוויות חמורות, שכן בד שהיה במגע עם חומר זה נשרף ביתר קלות ומהווה סכנה רצינית לשריפה. כביסה של בגדים ומצעים עשויה להפחית את הצטברות התכשיר אך לא להסירו לחלוטין.

אם חלה החמרה במצב העור במהלך השימוש, יש להתייעץ עם רופא- שכן ייתכן וההחמרה מהווה תגובה אלרגית, זיהומית, או שנדרש טיפול אחר.
בחזרת מצב קודם זמן קצר לאחר הפסקת הטיפול, תוך שבועיים, אין להתחיל להשתמש שוב מבלי להתייעץ עם הרופא (אלא אם הרופא יעץ כך בעבר). אדמומיות מתפשטת או תחושת צריבה מחייבים ייעוץ רפואי מחדש.

תגובת גמילה מסטרואידים:  לאחר שימוש  לתקופה ארוכה, עלולה להופיע תגובת גמילה, שעשויה להיראות שונה מהמצב הקודם, עלולה להתרחש במהלך הטיפול או תוך ימים עד שבועות לאחר הפסקתו. שכיחות תופעה זו אינה ידועה. ייתכנו מאפייני אדמומיות בעור, אף מעבר לאזור הראשוני שטופל, תחושת צריבה, גירוד חזק, קילוף של העור, הפרשה מפצעים פתוחים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

דיגוקסין: בטאמתאזון עלול להגביר את הסיכון של תופעות לוואי עם דיגוקסין. 

תרופות לטיפול בסוכרת: בטאמתאזון בטבליות או בזריקות עלול לפגוע באיזון הסוכרת. 

נוגדי קרישה בנטילה דרך הפה: בטאמתאזון עלול לשנות את השפעתן של תרופות אלה. 

תרכיבים: מתן תרכיבים בזמן טיפול עם בטאמתאזון עלול לגרום תגובות קשות. יש להיוועץ ברופא. 

תרופות להורדת לחץ דם: בטאמתאזון עלול לגרום אצירת נוזלים וזו עלולה להקטין את השפעתן של תרופות להורדת לחץ דם, וכן לשנות את ספירת הדם ומאזן אשלגן.

ברביטורטים: פעולת בטאמתזון מופחתת.

תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות: תרופות רבות לשיכוך כאבים ותרופות אנטי- ראומטיות- שכיחות מוגברת לכיב ודמם במערכת העיכול.

אסטרוגנים

בופרופיון (תרופה להפסקת עישון ונוגדת דיכאון): סיכון מוגבר לפרכוסים.

קינידין (תכשיר רפואי לטיפול בהפרעות בקצב הלב) תיתכן הגברה של פעולת קינידין.

אטרופין, תכשירים אנטי-כולינרגיים אחרים (תרופות המשפיעות על תחומים מסוימים של מערכת העצבים): תיתכן עליה נוספת בלחץ התוך עיני.

פרזיקנטל (תרופה נגד תולעים): תיתכן ירידה בריכוז של פרזיקנטל בדם.

כלורוקין, הידרוכלורוקין, מפלוקין (תרופה נגד מלריה): סיכון מוגבר להפרעת שרירים ולמחלת לב.

סומטרופין (הורמון גדילה) תיתכן ירידה בהשפעת סומטרופין.

פרוטירלין (תכשיר רפואי לאבחון הפרעות בלוטת התריס): התכשיר עלול לגרום לתוצאות שגויות באבחון הפרעות בלוטת התריס. 

ציקלוספורין (תכשיר רפואי לדיכוי מערכת החיסון): תיתכן עליה ברמות ציקלוספורין בדם. סיכון מוגבר לפרכוסים שמקורם במוח.

תכשירים אנטי- פטרייתיים מקבוצת אזול (כגון קטוקונזול או איטרקונזול (תרופות נגד זיהום פטרייתי): הגברת הפעולה של בטאמתזון.

נחושת (התקנים תוך- רחמיים) "טבעת נחושת": ירידה בפעולת "טבעת הנחושת".

מלחי ליתיום: תיתכן ירידה בפעילותם.

תרופות מסוימות לטיפול ב-HIV, כמו ריטונביר, קוביציסטאט- עשויות להגביר את ההשפעות של בטאמתאזון וייתכן וידרש מעקב.

תגובות של העור לתבחיני אלרגיה עלולות להיות מדוכאות.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בטבליות עלול לגרום לכיבים עיכוליים, עור מדולדל, עצמות שבירות, חולשת שרירים, יתר לחץ דם, סוכרת, שינויים במצב הרוח, דיכוי המערכת החיסונית ופיגור בצמיחה אצל ילדים. לאחר נטילת התרופה במינונים גבוהים ולאורך זמן אין להפסיקה בבת אחת.

יש לבצע מעקב קבוע וסדיר אחרי לחץ דם, רמות אשלגן בדם, בדיקות עיניים, עצמות, ואיתור כללי של תופעות לוואי אפשריות. ללא קשר בבדיקות הקשורות במחלה.