הידרוכלורותיאזיד הוא חומר פעיל הנמצא בתרופה בשם דיזותיאזיד (Disothiazide) – חומר משתן מקבוצת המשתנים התיאזידים. הידרוכלורותיאזיד מאפשר לסלק את עודפי הנוזלים מהגוף ומפחית בצקת (אצירת נוזלים) אצל אנשים הסובלים מאי ספיקת לב גודשית, מחלות כליה, שחמת הכבד ותסמונת קדם וסתית.
הידרוכלורותיאזיד נמצא גם בתרופות נוספות, יחד עם חומרים פעילים אחרים המשמשים להורדת לחץ דם גבוה או משתנים.
יעיל לטיפול ב:
הידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) משמש לטיפול בלחץ דם גבוה ולהפחתת בצקת.
מכיוון שהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) מפחית את כמות הסידן המופרשת בשתן, ניתן להשתמש בו גם למניעת היווצרות סוגים מסוימים של אבנים בכליות.
הנחיות חשובות:
עליכם להקפיד לשתות מספיק נוזלים בזמן הטיפול בהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד). כמו כן, מומלץ לאכול מזונות העשירים באשלגן כמו בננות, ירקות ואגוזים, בגלל שהתרופה מגבירה את ההפרשה של אשלגן בשתן. במקרים קיצוניים, איבוד אשלגן עלול לגרום לרמת אשלגן נמוכה בדם לתסמינים ואף להגביר את הסיכון להפרעות בקצב הלב.
הידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) עלול לגרום לרגישות לאור (פריחה בעור עקב חשיפה לשמש), לכן רצוי שתגנו על עורכם באמצעות בגדים ארוכים או קרם הגנה מהשמש ותמנעו משהייה בשמש במידת האפשר.
לפני הטיפול בהידרוכלורותיאזיד, ספר לרופא אם חלית בעבר בסרטן העור, או אם אתה מפתח נגע בלתי צפוי בעור במהלך השימוש בתרופה. שימוש בהידרוכלורותיאזיד עלול להעלות את הסיכון לפתח סרטן בעור ובשפתיים (סרטן עור שאינו מסוג מלאנומה), בפרט בשימוש ארוך טווח במינונים גבוהים.
במהלך השימוש בהידרוכלורותיאזיד יש להגן על העור מחשיפה לשמש ולקרינה אולטרה סגולה (UV)
מתי אסור להשתמש בתרופה:
אין להשתמש בהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד)
במקרים הבאים:
-רגישות לחומר פעיל או למרכיבים אחרים בתרופה. -רגישות לתרופות אחרות מקבוצת תיאזידים או מבוססי סולפונמיד. -אם אתם סובלים ממחלת כליות חמורות. -אם חלה פגיעה משמעותית בתפקוד הכבד כמו אי ספיקת כבד. -אם יש לכם בעיה בייצור שתן או עצירת שתן. -אם נמצא אצלכם רמות גבוהות של סידן או חומצה אורית בדם או שאתם חולים בשיגדון (גאוט). -אם רמות הנוזלים, נתרן או אשלגן בגופכם נמוכות מהתקין. -אם קיימת ירידה בנפח הדם -אם את בהריון ונוטלת את התרופה ללחץ דם גבוה. צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות.
תדירות וזמן נטילה
בדרך כלל פעם ביום, בבוקר.
טווח המינון
המינון ואופן הטיפול ייקבעו על ידי הרופא בלבד. מבוגרים: 12.5-100 מ"ג ליום. מינון ייקבע בהתאם לאבחנה והתגובה לטיפול.
תחילת ההשפעה
תוך שעתיים.
משך ההשפעה
תוך שעתיים.
מנה שנשכחה
אין סיבה לדאגה, אך יש לקחת את התרופה מייד כשנזכרים. אם נזכרת בשעת ערב מאוחרת, דלג על המנה שנשכחה, כדי שלא תיאלץ לקום בלילה להשתין. קח את המנה הבאה לפי לוח הזמנים הרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור. הפסקת השימוש לפני הזמן, עלולה לגרום להצטברות נוזלים ברקמות או לעלייה בלחץ הדם.
מינון עודף
יש לפנות לרופא. סימני מנת יתר כוללים צמא, תחושת חולשה וסחרחורת, כאבי שרירים, כאב ראש, קצב לב מהיר, לחץ דם נמוך, הפרעות במחזור הדם במעבר ממצב שכיבה לעמידה, פרכוסים, נמנום, חוסר התמצאות, קריסת מערכת הדם, חולשת שרירים, אי ספיקת כליות חריפה, הפרעות בקצב הלב.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
לוסרדקס פלוס | Losardex plus
לוסרטה פלוס | Losarta plus
קלוריל | Kaluril
רמיפריל פלוס טבע | Ramipril Plus Teva
לוסארטאן פלוס טבע | Losartan Plus Teva
קאנדסרטן פלוס טבע | Candesartan plus Teva
סילאזפריל פלוס טבע | Cilazapril Plus Teva
טריטייס קומפאונד | Tritace Compound
סילריל פלוס | Cilaril plus
קנדור פלוס | Candor plus
לוטן פלוס | Lotan Plus
וקטור פלוס | Vector plus
קו-דיובאן | Co-Diovan
אוקסאר פלוס | Ocsaar Plus
אטאקאנד פלוס | Atacand Plus
אזהרות
תזונה
השימוש בתרופה זו עלול להפחית את כמות האשלגן בגוף. יש להרבות באכילת פירות וירקות טריים, מזונות העשירים באשלגן כמו בננות, ירקות, אגוזים. יש ליטול את התרופה עם ארוחת הבוקר עם כמות מספקת של נוזלים. יש להיוועץ ברופא באשר להורדת צריכת המלח.
אלכוהול
יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
במקרים נדירים עלולה להופיע סחרחורת ובכך נפגעת יכולת הריכוז. יש לבחון את השפעת התרופה טרם הנהיגה.
הריון
יש לעדכן את הרופא בהיריון או בתכנונו. בדרך כלל הרופא ייעץ בהחלפת תרופה זו, מאחר והידרוכלורותיאזיד אינה מומלצת לשימוש במהלך היריון. התרופה חודרת את השלייה ושימוש בה לאחר החודש השלישי של ההיריון עלול לגרום נזק לעובר או ליילוד.
הנקה
יש לעדכן את הרופא. השימוש אינו מומלץ.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. אין להשתמש. מומלץ להיוועץ ברופא.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. יש לבצע ניטור של התפקוד הכלייתי לאיתור ליקוי אפשרי.
דווח לרופא במקרה של
מחלת כבד
מחלת כליה
שיגדון, זאבת אדמנתית
רמה נמוכה של אשלגן או נתרן בדם
רמה גבוהה של סידן בדם או של חומצה אורית
ירידה בראייה, כאב בעין
אלרגיות, אסתמה
הפרעות באספקת הדם לעורקים כליליים
סרטן עור בעבר, נגעים לא צפויים
בעיות נשימה או ריאות
סוכרת
נטילת תרופות אחרות
ניתוח עתידי
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
רוב תופעות הלוואי נגרמות בגלל איבוד יתר של אשלגן, וניתן להתגבר עליהן על ידי נטילת תוספות אשלגן. במקרים נדירים עלול להופיע שיגדון אצל אנשים הרגישים לכך, ועלולים להיווצר קשיים באיזון של סוכרת מצורות מסוימות.
שכיחה מאוד היא תופעה של עלייה ברמות השומנים בדם.
תופעות לוואי שכיחות: רמה נמוכה של מגנזיום בדם, רמה גבוהה של חומצה אורית בדם, פריחה מגרדת בעור, איבוד תיאבון, בחילות והקאות בדרגה קלה, סחרחורת, עילפון במעבר למצב עמידה, חוסר יכולת להגיע לזקפה או לשמור על זקפה (אין אונות).
תופעות לוואי בשכיחות שטרם נקבעה: סרטן העור והשפתיים (סרטן עור שאינו מסוג מלאנומה), התכווצויות שרירים, חום, חולשה.
נדירים מצבים של החמרת המצב המטבולי בסוכרתיים, התפרצות סוכרת סמויה, כל סוכרת שעדיין לא באה לידי ביטוי עלולה להחמיר; במקרים של אבני מרה קיימות, עלולה להופיע דלקת חריפה בכיס המרה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם, וכן תוספי תזונה. ייתכן שתתבצע התאמת מינון או במקרים מסוימים הפסקת טיפול של אחת מהתרופות. בייחוד עבור:
נוגדי דלקת לא סטרואידים: כולל מעכבי COX-2 סלקטיביים, תרופות מסוימות מקבוצה זו עלולות להפחית את ההשפעה המשתנת של הידרוכלורותיאזיד, ובמקרים אלה יש צורך בהתאמת מינונו.
תרופות דיגיטאליס: תופעות-הלוואי של תרופות אלה עלולות להחמיר עם איבוד יתר של אשלגן. [קורטיקוסטרואידים]: תרופות אלה מגבירות עוד יותר את איבוד האשלגן מהגוף כאשר לוקחים אותן יחד עם הידרוכלורותיאזיד.
ליתיום: הידרוכלורותיאזיד עלול לגרום לעלייה ברמות ליתיום בדם ולהביא לסיכון של תופעות לוואי קשות.
תרופות להורדת לחץ דם: תיתכן השפעה מצטברת.
בארביטוראטים, אלכוהול, תרופות נארקוטיות: תרופות לטיפול באפילפסיה, תיתכן ירידת לחץ דם פתאומית במעבר מישיבה לעמידה.
תרופות לטיפול בסוכרת, כולל אינסולין: יש להתאים את מינונן מחדש.
כולסטיראמין כולסטיפול או רזינים אחרים: ייתכן עיכוב בספיגה של הידרוכלורותיאזיד ממערכת העיכול.
אנטיביוטיקות כמו פניצילין G, אמפוטריצין B.
מרפי שרירים- תרופות המשמשות בניתוחים.
אלופורינול- לטיפול בשיגדון.
אמנטדין- לטיפול במחלת הפרקינסון ולטיפול או למניעת הפרעות הנגרמות על ידי וירוסים.
תרופות מסוימות לטיפול בסרטן.
חומרים אנטיכולינרגיים, לטיפול במחלות מסוימות כגון התכווצויות במערכת העיכול, התכווצויות בשלפוחית השתן, אסתמה, מחלת נסיעה, התכווצויות שרירים, מחלת פרקינסון ולשימוש בהרדמה.
ציקלוספורין- המשמשת בהשתלות ולמחלות אוטואימוניות.
ויטמין D ומלחי סידן.
אמינים אדרנרגיים כמו נוראדרנלין, חומרים שגורמים לעלייה בלחץ הדם.
משתנים אחרים, משלשלים, תרופות להורדת הרמה של חומצה אורית.
השפעת שימוש ממושך
עלול להיות איבוד יתר של אשלגן, וכתוצאה מכך חוסר איזון של מלחים אחרים בגוף. ניטור: יש לבצע בדיקות דם תקופתיות כדי לבדוק תיפקוד כלייתי ולמדוד רמות אשלגן ומלחים אחרים. רמת הקראטינין, אוריאה וחומצה אורית, שומנים בדם )כולסטרול וטריגליצרידים), והסוכר בדם.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: כבר קרוב לשבועיים שאני סובלת מחום גבוה שאינו עובר, הקאות, כאבי ראש וסחרחורות. ספירת הדם שלי יצאה תקינה והרופא אינו מוצא סיבה הנראית לעין מדוע אני סובלת מתסמינים אלו. הייתי מעוניינת בחוות הדעת שלכם. בתודה מראש,
תשובה: רשת האינטרנט בהחלט מסוגלת לסייע בקבלת מידע על מחלות ועל העברת מידע ממקום אחד לאחר. יחד עם זאת היא אינה מסוגלת לבצע אבחנות על סמך תיאור מקוצר, ללא בדיקה וללא בדיקות מעבדה, וכמובן שאינה מסוגלת לתת חוות דעת על תסמינים חדים. מחלת חום ממושכת עם כאב ראש והקאות יכולה לנבוע ממחלות רבות, חלקן בנליות ופשוטות כמו מחלות נגיפיות (וירליות), וחלקן מחלות דלקתיות כמו דלקת עורק הרקה, ובחלקן מחלות קשות כמו זיהומים חיידקיים של מערכת העצבים המרכזית. כפי שאת רואה בלתי אפשרי לאבחן באופן שכזה. דבר אחד בטוח - מומלץ לפנות לרופא ומומלץ שהרופא ינסה להגיע לאבחנה.
שאלה: אני בן 45. התוצאות הבאות התקבלו בבדיקת דם לאחר צום של 14 שעות שבמהלכה רק שתיתי. האם רמת ה Creatinine הגבוהה מדאיגה? משקלי 71 ק"ג. GLUCOSE 80 (100-70) mg/dl UREA 40 (43-17) mg/dl CREATININE 1.21 (1.17-0.67) mg/dl URIC ACID 5.9 (7.2-3.5) mg/
תשובה: אני בן 45. התוצאות הבאות התקבלו בבדיקת דם לאחר צום של 14 שעות שבמהלכה רק שתיתי. האם רמת ה Creatinine הגבוהה מדאיגה? משקלי 71 ק"ג. GLUCOSE 80 (100-70) mg/dl UREA 40 (43-17) mg/dl CREATININE 1.21 (1.17-0.67) mg/dl URIC ACID 5.9 (7.2-3.5) mg/dl SODIUM 135.7 (145.0-135.0) mEq/L POTASSIUM 4.0 (5.5-3.5) mEq/L PROTEIN TOTAL 7.4 (8.3-6.6) g/dl ALBUMIN 4.31 (5.20-3.50) g/dl GLOBULIN 3.1 g/dl GOT (AST) 16 (44-3) U/L GPT (ALT) 25 (50-3) U/L GGT 24 (55-5) U/L LDH 253 (480-230) U/L CK CREATINE KINASE 65 (200-20) U/L AMYLASE 56 (100-28) IU/L BILIRUBIN TOTAL 0.75 (1.20-0.30) mg/dl BILIRUBIN DIRECT 0.13 (0.50-0.00) mg/dl BILIRUBIN INDIRECT 0.62 mg/dl ערכי הקראטינין שנמדדו בדמך מעט גבוהים. הקראטינין הוא חלבון שריכוזו בדם מאפשר להתרשם בעקיפין מתפקוד הכליות. ישנן נוסחאות המאפשרות להעריך את רמת תפקוד הכליות בהתבסס על ריכוז הקראטינין, המשקל, הגיל והמין. חישוב כזה מראה פגיעה קלה בתפקוד הכליות אצלך. יש לציין כי נוסחאות אלה אינן מדוייקות, ועלולות להיות מוטות על ידי משתנים שונים. כדי למדוד את תפקוד הכליות באופן אמין, מומלץ לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות ולמדוד את רמות הקראטינין בשתן ובדם. אם גם בדיקה זו תעיד על פגיעה בתפקוד הכליות, יהיה מקום לברר את הסיבות לכך. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [17/01/2010]
שאלה: אני בן 74. במעקב סדיר אחר לחץ הדם נמצא כי בלחץ הדם הסיסטולי, 85% מן הממצאים אצלי הם בתחום 140 עד 180 ומהם 66% בתחום 160 עד 180. בלחץ הדם הדיאסטולי, 62% מהמדידות הן בתחום 80 עד 90. אני נוטל נורמיטן 20 באופן קבוע, לפי הוראת רופא בית. האם יש מקום להחלי
תשובה: לא הייתי מוסיף נורמיטן, מפני שהוא עלול להוריד יותר מדי את הדופק. לחץ הדם שלך כמעט מאוזן. הייתי מוסיף דיזותיאזיד, משתן מתון, בבוקר ורואה מה קורה. אם אחרי 14 יום אין שינוי, הייתי מוסיף בבוקר, כלומר לא יחד עם הנורמיטן, 5 מ"ג אנאלאפריל. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומומחה ברפואת ספורט
אבנים בכליות מתחילות להיווצר בדמות גביש קטן. כאשר נוזל השתן יוצא מן הכליה, ייתכן והוא יישא את הגביש איתו, או שייתכן והגביש יישאר בכליה. במידה והגביש נותר בכליה, גבישים נוספים מתחברים אליו במשך הזמן ויצרים אבן גדולה יותר בכליה. מרבית האבנים יוצאות מן הכליות ועוברות דרך מערכת השתן, כל עוד הן קטנות דיין, על מנת לצאת בדרך זו החוצה מן הגוף. לאבנים מסוג זה אין צורך במתן טיפול כלשהו. אבנים שהן גדולות יותר נתקעות בצינוריות אשר מעבירות את נוזל השתן מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן (מערכת השופכן). דבר זה עלול להוביל להופעתם של כאבים ויכול לגרום לחסימה אשר מונעת מנוזל השתן להגיע אל עבר שלפוחית השתן, וממנה החוצה מן הגוף. הכאב מתחזק לרוב לאחר כרבע שעה עד שעה, עד אשר הוא הופך להיות חמור ביותר. ייתכן ותחוש הקלה ברמת הכאב כאשר האבן תזוז מעט ואינה תחסום עוד את מעבר נוזל השתן, והכאב יחלוף לחלוטין כאשר האבן תנוע אל תוך שלפוחית השתן. לרוב יש צורך במתן טיפול רפואי במקרים של היווצרות אבני כליה גדולות. בעיות אשר יכולות להיווצר בעת היווצרותן של אבני כליה כוללים בין השאר:
* רמת סיכון מוגבר ללקות בזיהומים במערכת השתן, או החמרתם של זיהומים קיימים.
* גרימת נזקים בכליות, במידה ואבן גורמת לחסימת מעבר נוזל השתן אל מחוץ לשתי הכליות (או החוצה מכליה אחת אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד). אצל מרבית בני האדם אשר בגופם שתי כליות בריאות, בדרך כלל היווצרותן של אבנים בכליות אינה גורמת להופעתם של נזקים חמורים, עד לנקודת הזמן אשר בה האבנים גורמות לחסימה של מערכת השתן במשך שבועיים או יותר. היווצרותן של אבני כליה מהווה בעיה חמורה ביותר אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד, או שהם סובלים מליקוי תפקודי של המערכת החיסונית שלהם, או שהם עברו השתלת כליה.